גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמנסה לפרק את המיתוס של אלברט איינשטיין

נתחיל מהסוף: איינשטיין היה גאון. אבל האם הסיפור שהוא שינה לבדו את כל מה שאנחנו יודעים על העולם שבו אנחנו חיים נכון? ספר שיצא לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון מציג מציאות מורכבת יותר ● פרופ' חנוך גוטפרוינד, המנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית ומחבר משותף של הספר, מסביר מדוע איינשטיין לא פעל בחלל ריק

אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ
אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ

בין השנים 1900 ו-1917, היה שינוי דרמטי באופן שבו העולם חשב על חוקי הפיזיקה, על זה כולם מסכימים. אבל איך בדיוק קרה השינוי הזה? זאת כבר שאלה אחרת, אומר הפיזיקאי פרופ' חנוך גוטפרוינד, שכיהן בעבר כנשיא האוניברסיטה העברית והיום מכהן כמנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה.

התרבות הפופולרית מספרת סיפור יפה על התקופה הזאת: אדם בשם אלברט איינשטיין הגיע עם סדרה של מחשבות רדיקליות על עולם הפיזיקה. הוא הגה הסברים חצופים ולא סבירים ממוחו הקודח, והתברר שהם הצליחו להסביר תופעות ולצפות קדימה תוצאות ניסויים שנערכו רק שנים רבות אחר כך. לפי המיתוס, איינשטיין היה גאון יחיד ששינה לבדו את כל מה שאנחנו חושבים על העולם שבו אנחנו חיים.

במציאות, השינוי לא התרחש בדיוק כך, אומר גוטפרוינד. בספר שכתב יחד עם פרופ' יורגן רן ממכון מקס פלנק להיסטוריה של המדע, ויצא לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, הוא טוען שהמיתוס אינו תואם את האופן שבו שינויים מדעיים באמת מתרחשים.

"זה לא מפחית בכלום מגאונותו של איינשטיין", מבהיר גוטפרוינד, שהקדיש חלק נכבד מחייו לחקר ושימור מורשתו. "אבל בעוד הסיפור המיסטי הזה מניע אותנו לחפש אחר תכונות אישיות או נסיבות חיים ייחודיות שהובילו להתפתחות מוח חד-פעמי, ההבנה אמיתית של השינוי המדעי תגיע אם נתייחס אליו כאל אבולוציה של ידע וכמעשה חברתי, שהגילויים של איינשטיין התקיימו בתוך ההקשר הרחב שלו".

קרב בין תיאוריות

ספרו של גוטפרוינד מפרק לא רק את המיתוס של אינשטיין כגאון יחיד. הוא שם על הכוונת חוקר מפורסם נוסף, תומאס קון, היסטוריון של המדע שבשנות השישים של המאה ה-20 פיתח תיאוריה שהפכה לאורים ותומים בכל הנוגע לתיאור האופן שבו מתרחש שינוי בקונצנזוס המדעי. עם השנים התרבתה גם הביקורת כלפי התיאוריה שלו, ומעטים מקבלים אותה במלואה וכפשוטה, אך היא עדיין נקודת ייחוס.

קון גרס שהתפתחות מדעית מתרחשת על פני שני סוגי תקופות. רוב הזמן, ההתפתחות היא איטית ומצטברת, ונעשית במסגרת פרדיגמה קיימת, ואז מפעם לפעם מגיעה תקופה של שינוי סוער ומוחלט כמעט בכל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על תחום מדע מסוים.

בתקופות הסוערות, תקופות המהפכה, הפרדיגמה נתקלת בממצא מסוים שסותר את הקיים או בפרדוקס בתיאוריה הקיימת. מתוך ניסיון להסביר זאת, נוצרת תיאוריה מתחרה, ובמשך תקופה מתקיים מאבק בין התיאוריות, עד שמתברר לבסוף שיש לזרוק לפח את הפרדיגמה הקיימת או לפחות לשנות אותה דרמטית, ולאמץ פרדיגמה חדשה.

דוגמה מקובלת לתהליך הזה היא המעבר מהרעיון שכדור הארץ נמצא במרכז לרעיון שכדור הארץ חג סביב השמש. המאבק בין התיאוריות היה דרמטי משום שערעור על תפיסת כדור הארץ במרכז נחשב התקפה על הכנסייה, והמחיר היה מאסר או מוות. ובכל זאת, בשלב מסוים, אם בוחנים את הדברים לפי הגישה של קון, פרדיגמה חדשה יותר ניצחה והקודמת נזנחה.

מהפכות לא קורות ביום

נוהגים לצייר את המחקר של איינשטיין כמהפכה, אומר גוטפרוינד, "אבל אנחנו חושבים שמה שהיום מכונה 'המהפכה של איינשטיין' הוא תהליך שבעצם התרחש לאורך דורות, וכאשר הושלם, זה לא קרה בצורה של משבר בהכרח".

גוטפרוינד מדמה את ההתפתחות של המדע לאבולוציה של מינים חיים. שינויים קטנים מובילים להיפרדות הדרגתית של רעיונות. הרעיונות מתקיימים אלה לצד אלה לאורך שנים, עד שאחד מהם בהדרגה הולך ותופס תאוצה, והאחר דועך או אפילו נכחד.

אפילו המעבר מתפיסת כדור הארץ במרכז לתפיסת השמש במרכז לא עונה לקריטריונים של קון, טוענים רן וגוטפרוינד בספרם. ה"מהפכה" ארכה כמעט מאה שנה, מהרגע שהרעיון התקבל על מאמצי החידושים של התחום ועד שהפך למקובל יותר מקודמו. נדרשו כמה מדענים - לא רק קופרניקוס אלא גם גלילאו וקפלר וככל הנראה גם אחרים שתועדו פחות, שקידמו את הרעיון באופנים שונים עד שהתקבל.

הם מציינים גם שלא הייתה כאן מחיקה של העבר לטובת הגישה החדשה. דברים רבים שידענו על תנועת הפלנטות נשארו מוסכמים, גם כשהוכרע שכדור הארץ חג סביב השמש. "קופרניקוס לא המציא תיאוריה חדשה כדי ליישב ממצא שסתר אותה, כמו שמציע קון", אומר גוטפרוינד. "למעשה, הקונצנזוס המדעי של התקופה חי בשלום עם התצפיות הקיימות. אבל קופרניקוס לקח את הידע הקיים, וקצת סידר אותו מחדש, ובהדרגה הגישה שלו הלכה והתבססה".

 

הפיזיקאים חיכו לשינוי

ומה לגבי איינשטיין? הוא הגיע לתחום שכבר היה ברור שדרוש בו שינוי, ולא למצב שבו פרדיגמה שולטת נחשבה בלתי מעורערת, אומר גוטפרוינד. "במאה ה-19, הפיזיקה הייתה מורכבת משלושה תחומים: מכאניקה, אלקטרודינמיקה ותרמודינמיקה, וכבר ניכר מתח בין התחומים. אלקטרודינמיקה ותרמודינמיקה כבר החלו להתרחק מהמכאניקה, ולפלוש זו לתוך המרחב של זו. נקודת ההתחלה של איינשטיין הייתה בדיוק אותן בעיות על הגבולות בין התחומים". זאת, הוא אומר, בניגוד לטענה של קון שמהפכות מדעיות מתחילות מממצא שלא מתיישב עם התיאוריה. זה יכול לקרות כך, אומר גוטפרוינד, אבל במקרה הזה וכנראה גם במקרים נוספים, לא רק ממצא חריג הפריע לפרדיגמה הוותיקה. היו קולות מתוך הדיסציפלינות שכבר קראו לחידוש.

מכונת קיטור. יש חוקרים שקושרים בין המהפכה התעשייתית לגילויים מדעיים / צילום: Shutterstock

"איינשטיין הכיר את החוקרים שקדמו לו, אף שלא היה פיזיקאי באקדמיה באותו זמן", אומר גוטפרוינד. על פי המיתוס, הוא פעל לגמרי מחוץ לאקדמיה, אבל זה לא מדויק. היה לו תואר ראשון מהמכון הטכנולוגי של ציריך, והוא אפילו עבד על דוקטורט והגיש אותו, אך הומלץ לו בחום לוותר עליו משום שהוא ביקר בחריפות פיזיקאים בולטים של התקופה.

בצר לו (בלב ובכיס), חיפש איינשטיין עבודה ומצא אותה במשרד הפטנטים של ברן. אז נכון שהוא לא היה אקדמאי בתקופה שבה עשה את עבודתו פורצת הדרך הראשונה על תורת היחסות הפרטית, אך הוא המשיך לקרוא כתבי עת מדעיים, תיקשר עם חבריו מהאקדמיה והיה מודע למתרחש בתחום.

למעשה, ישנה ספרות מחקרית רבה בעולם ההיסטוריה של המדע שבה נדונה השאלה אם היו מדענים שהקדימו את איינשטיין בחלק מהרעיונות שלו, ואם הוא הכיר את עבודתם. איינשטיין סיכם את רעיונותיו במאמר בכתיבה חופשית, ללא מראי מקום ברורים כמקובל במאמרים אקדמיים, והשאיר להיסטוריה לשפוט מאין נטל את רוב השראתו.

פרופ' חנוך גוטפרוינד / צילום: איגור פברוב

המדענים העיקריים שמיוחסת להם עבודה על תורת היחסות הפרטית במקביל לאיינשטיין הם אנרי פואנקרה והנדריק לורנץ. לא לגמרי ברור עד כמה הכיר איינשטיין כל אחד מהמאמרים שלהם לפני פרסום תורת היחסות הפרטית, אבל רוב ההיסטוריונים של המדע מזהים מתמטיקה שפיתח לורנץ בצורת החשיבה של איינשטיין, ומציינים שהיא אפשרה את פריצת הדרך. עם זאת, רובם מייחסים לאיינשטיין את ביטול הרעיון הקלאסי של ה'אתר' הממלא את העולם, ואת החלוציות בהצעת הרעיון כי גם הזמן וגם המרחב הם יחסיים.

פואנקרה כן הזכיר את היחסיות הזאת כנראה לפני איינשטיין, אבל הוא דיבר עליה באופן פילוסופי בלבד ולא הזכיר אותה במאמריו בפיזיקה. אף אחד מהחוקרים הללו, אומרים ההיסטוריונים, לא השתמש בכל הרעיונות הללו כדי לארגן מחדש את ההבנה של זמן ומרחב, תוך הבנה של ההשלכות הפרקטיות של החיבורים הללו.

"איינשטיין היה יוצא דופן, ופעל בתנאים יוצאי דופן שאפשרו לו לפרוץ גבולות בתחומו", אומר גוטפרוינד. "בכל זאת, אני מאמין שחלק מהדברים שהוא גילה היו מתגלים בהמשך אלמלא הוא עשה זאת, אולי בתוך כמה עשורים על ידי כמה אנשים, ולא על ידי אדם אחד ושנה אחת. הוא התכתב עם רבים מבני דורו, ובתקופתו היו גם אחרים שהחלו לארגן את הדברים באותו כיוון, בידיעה שאת התיאוריה של ניוטון צריך להרחיב. הוא הראשון שהצליח".

התפרצות של יצירתיות

גם אחרי שאיינשטיין הגיע עם הרעיונות שלו, המהפכה לא התרחשה ברגע. "תורת היחסות הפרטית התקבלה יחסית מהר, כי היא פתרה בעיה שכבר היה דיון בה לפני שאיינשטיין הגיע. התיאוריה הזאת יצרה בעצמה סתירות חדשות, שתורת היחסות הכללית יישבה, אבל לקח זמן עד שהעולם המדעי הפנים את הבעיה ואז את הפתרון שלה, שבתחילה לא היה הפתרון היחיד שהוצע, אבל היה הכי אלגנטי".

"לקח זמן רב עד שקרנה של התיאוריה הזאת עלתה, מהיווסדה בשנות ה-20 ומיד לאחר מכן ההתלהבות האדירה כשהתיאוריה הזאת הסבירה ממצא חדש שהתקבל במהלך ליקוי חמה. אבל למרות ההכרה שאיינשטיין זכה לה בעקבות זאת, העניין בתיאוריה הזו דעך קצת והיא היא זכתה ל'תור הזהב' שלה רק בשנות ה־60, כשקושרה לגילויים חדשים באסטרופיזיקה, והפכה לבסיס של תחום מדעי חדש: אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה יחסית".

אז מה בכל זאת הייתה הגאונות שלו?
"דווקא משום שכל ענקי הפיזיקה של התקופה ראו את מה שהוא ראה, אבל הוא העז לשאול על כך שאלות אחרות, והעז לקרוא תיגר על התפיסות המקובלות של מהות המרחב והזמן ועל מהות האור ומבנה החומר. זו כן הייתה התפרצות וולקנית של יצירתיות.

"היו שלושה תחומים של ידע ובעיות על הגבולות ביניהם שהפיזיקה התקשתה להסביר, והוא בעצם פתר את הבעיות הללו על ידי איחוד בין שלושת התחומים. אבל לא היה כאן שינוי פרדיגמה אלא רה־ארגון של הידע הקיים. הרי אינשטיין לא מגיע במקום ניוטון, אלא מרחיב אותו".

עוד כתבות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

עליות בבורסה; ניו-מד אנרג'י מזנקת ב-7%, דלק ב-4%

מדד ת"א 35 עולה ב-0.4% ● ניו-מד אנרג'י: ניתן אור ירוק ממשרד האנרגיה להגדלת יצוא הגז הטבעי והרחבת האספקה למשק המקומי ● IBI: מאזן הכוחות נוטה לפיחות בשקל בחודשים הקרובים ● בלידר שוקי הון צופים אינפלציה של 3.1%, מעל הרף העליון של בנק ישראל ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה

דורי נאוי ושחר אושרי, חברת האחים נאוי / צילום: איל יצהר

מהלך חריג בשוק ההון: בנק ישראל פנה, ורשות ני"ע הובילה לביטול גיוס חוב של אחים נאוי

חברת האשראי החוץ-בנקאי השלימה ביום שני גיוס ניירות ערך מסחריים שתמורתו הסתכמה ב-101 מיליון שקל ● אבל החברה מבטלת את הגיוס ותחזיר את הכסף לנושים, זאת על רקע מחלוקת משפטית שהתגלעה בנוגע לסוגיית חוק הבנקאות ● בנק ישראל: "החברה אינה מפוקחת לעניין הלימות הון ונזילות, היא איננה רשאית להנפיק ניירות ערך מסחריים סחירים ללא רישיון של תאגיד בנקאי

שפי מור, יערה זיו גביש ובסאם אבו עואד, בשיחה עם ניצן שפיר, גלובס / צילום: גיא צרחי

"רק שלא יבקשו מאיתנו את המענקים בחזרה. אין לנו מאיפה להחזיר"

במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שהתקיים בקצרין, התארחו בעלי עסקים מרמת הגולן, שסיפרו על המציאות הבלתי־אפשרית עמה הם מתמודדים מאז פרוץ המלחמה ● שפי מור, מנכ"ל תיירות מרום גולן: "צריך להבין - אנחנו מנותקים מהחיים. אין לנו קופות חולים ואין שירותים. האווירה קשה מאוד" ● מחר: הכנס מגיע לעכו

יהודה דואה, ראש המועצה האזורית קצרין, עם בר לביא, ראש מערכת החדשות של גלובס / צילום: גיא צרחי

"המדינה צריכה לחזק את תושבי הצפון ולומר 'אנחנו שמחים שבחרתם לא לעזוב'"

יהודה דואה, ראש המועצה המקומית קצרין, השתתף בכנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, מקצרין ברמת הגולן • "אנחנו מצפים לפיצויים בצורה רחבה שלא גורמת לאף משק בית לעשות חשבון מה קונים הביתה" • מחר: הכנס מגיע לעכו

שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר, באירוע ''מדברים צפון'' של גלובס ובנק לאומי / צילום: כדיה לוי

האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, מעדיף לרוב לשמור על שתיקה ולהביע את עמדתו בחדרים סגורים ● רגע אחרי הפסיקה הדרמטית של בג"ץ בנושא גיוס בני הישיבות, הוא הגיע לראיון מיוחד במסגרת אירוע "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי ● על האפשרות שיעלו מסים: "זו מתמטיקה פשוטה. נדאג שהמגזר היצרני ייפגע פחות"

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תנאי השכר של העובדים בענקיות הטכנולוגיה נחשפים

מניות שבע חברות הטכנולוגיה שאחראיות לשיאים במדד S&P 500 בשנה האחרונה, היטיבו עם משקיעיהן ● ומה קרה לשכר העובדים בחברות הללו? אתר Visual Capitalist מספק את הנתונים

החל מהשנה הבאה: ביט ופייבוקס יוכלו לגבות עמלה על העברות כספים

בנק ישראל הודיע כי החל מ-1 בינואר 2025 יוכלו חברות התשלומים לגבות עמלה ממשתמשים המעבירים יותר מ-25 אלף שקל בשנה ● בבנק מנסים להרגיע את הציבור: "הרוב המוחלט של הלקוחות לא מגיעים לרף הזה, וימשיכו לקבל את השירות ללא עלות"

כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

נגד המגמה האירופית: ביוון חוזרים לעבוד שישה ימים בשבוע

לדברי שר העבודה היווני, המהלך נובע בעיקר ממצוקת כוח האדם המיומן במדינה, ובמיוחד בעבודות הדורשות נוכחות מסביב לשעון ● כבר כיום היוונים עובדים את מספר השעות הרב ביותר באיחוד האירופי

מודעות של slingshot שעלו באל־ג'זירה ובאל־ערביה

המיזם שמציג פרסומות פרו־ישראליות לגולשים פרו־פלסטיניים

האלגוריתם של מיזם ההסברה slingshot מטרגט קהלים כמו סטודנטים באוניברסיטת קולומביה או עובדים בבית הדין בהאג, ומציג להם באתרים מסרים בעד ישראל ● עד כה נרשמו 70 מיליון חשיפות ● ישראל מתגייסת

עובד באתר בנייה / צילום: Shutterstock

עובדי בניין מחו"ל החלו להגיע - והבלגן חוגג: "עובדים שאין להם קשר לאירוע; הפסדים שלא נגמרים"

בדיון בוועדה המיוחדת לעובדים זרים בכנסת נטען כי רבים מהעובדים שהגיעו לארץ אינם כשירים לעבודה בבניין • תאגידי כוח אדם להבאת העובדים טוענים כי הם מפסידים עשרות אלפי שקלים ביום

יוסי סבג, עמיחי בן שלוש, מאיר דודסון ומיכל צורן עם כתב התחבורה של גלובס אסף זגריזק / צילום: כדיה לוי

ראש העיר עכו: "כמה עוד נחכה? הצפון הוזנח, הצפון נעלם"

עמיחי בן שלוש קרא לממשלה ולח"כים "לבוא לפה יום-יום, לראות את הצפון, להסתכל לכולם בעיניים" ● בפאנל מיוחד במסגרת כנס "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי, שנערך בעכו, תיארו המשתתפים את האתגרים הביטחוניים והכלכליים, וקראו לממשלה לפעול במהירות לחיזוק האזור

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית סולאראדג' נפלה ב-20%, אנבידיה זינקה ב-6%

נאסד"ק עלה ב-1.2% ● סולאראדג' נפלה לאחר שהודיעה על מכירת אג"ח להמרה ● אנבידיה התאוששה לאחר שצללה אמש ב-6.6% וגררה את נאסד"ק ואת מניות השבבים מטה ● במיטב מעריכים כי קיים סיכון בהשקעה בשוק המניות היפני ● ביוליוס בר חיוביים לגבי אגרות החוב הממשלתיות בהודו

אנבידיה. שברה את רף ה-3 טריליון דולר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

כך תכפילו את הרווח על אנבידיה, או את ההפסד

תופעה חדשה יחסית בארה"ב תופסת תאוצה - תעודות סל ממונפות על מניה בודדת ● למשל, תעודת הסל NVDL כוללת את מניית אנבידיה בלבד במינוף כפול - כך ניתן, למשל, להרוויח 15% ביום אבל גם להפסיד 20% בשעה ● "זוהי השקעה מאוד ספקולטיבית", אמר ראש המחקר ב-VettaFi

דיון בבג''ץ על חוק הגיוס / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

בצד ההחלטה הדרמטית והערכית של בג"ץ בעניין חוק הגיוס, יש חולשה שצפויה להשפיע על השאלה הכי חשובה - כיצד תיושם ההחלטה ● פסק הדין נעדר הנחיות אופרטיביות, ובהינתן מרחב התמרון שנוצר, הממשלה צפויה למצוא דרכים שלא לנקוט פעולות מיידיות, בדיוק כפי שעשתה עד היום

משה גפני, יהדות התורה / צילום: איל יצהר

משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון?

בג"ץ קבע היום כי המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל ● עוד לפני פרסום הפסיקה, יו"ר דגל התורה טען כי "מעולם לא היה פסק דין של בית המשפט העליון לטובת בני הישיבות ולטובת הציבור החרדי" ● האם זה נכון? הסתכלנו בפסיקות ● המשרוקית של גלובס

בניית מגדל TOHA 2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

למרות המחאות: גוגל שוכרת 20 קומות בת"א ומגדילה את המחויבות לישראל

גוגל חתמה על הסכם שכירות בבניין בת"א ותתפרס על כ־20 קומות, בתמורה ל־115 מיליון שקל בשנה ● המהלך, שנחשף בגלובס, מצטרף לפעולות שנקטה לטובת ישראל מאז המלחמה

החיזבאללה והחות'ים מצליחים להפיל מל"טים, וזו בעיה לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בארה"ב מסבירים את ההאטה במשלוחי הנשק לישראל, בכירים ישראלים קוראים למנוע את נאום נתניהו בקונגרס, והיכולות של חיזבאללה והחות'ים מפתיעות את ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

מלמטה בכיוון השעון:  מסכים של שיאומי, סוני ו־LG / צילום: יח''צ

עד 7,000 שקל: מסכי הטלוויזיה החדשים בשוק

לקראת השלבים המתקדמים במשחקי היורו ולקראת האולימפיאדה, בדקנו מהם מסכי הטלוויזיה שהחברות השונות בשוק מציעות ● רובן מתהדרות ביכולות בינה מלאכותית לצד פיצ'רים ייחודיים

הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי / צילום: ap, Bilal Hussein

טורקיה לצד חיזבאללה: "קפריסין מסייעת לישראל במלחמה בעזה"

טורקיה מצטרפת לטענות של נסראללה נגד קפריסין: שר החוץ הקאן פידאן אמר כי "כל העת מתבצעות משם טיסות מודיעין וטיסות צבאיות לעזה" ● פידאן אף פיזר האשמות בנוגע ליוון, ואיים: "עצתנו ליוונים היא להתרחק מהעניינים האלה, כי כשאתה מעורב במלחמות המתמשכות במזרח התיכון, האש תבוא ותמצא אותך"

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; נעילה מעורבת באסיה

הדאקס עולה ב-0.5% ● מניות הטכנולוגיה משכו את מדד ניקיי לעליות ● לאחר שלושה ימים של ירידות, אנבידיה התאוששה אתמול וזינקה ב-6% ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה ● בשישי יפורסם מדד ה-PCE בארה"ב