גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החוקר שמנסה לפרק את המיתוס של אלברט איינשטיין

נתחיל מהסוף: איינשטיין היה גאון. אבל האם הסיפור שהוא שינה לבדו את כל מה שאנחנו יודעים על העולם שבו אנחנו חיים נכון? ספר שיצא לאחרונה באוניברסיטת פרינסטון מציג מציאות מורכבת יותר ● פרופ' חנוך גוטפרוינד, המנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה העברית ומחבר משותף של הספר, מסביר מדוע איינשטיין לא פעל בחלל ריק

אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ
אלברט איינשטיין / צילום: לע''מ

בין השנים 1900 ו-1917, היה שינוי דרמטי באופן שבו העולם חשב על חוקי הפיזיקה, על זה כולם מסכימים. אבל איך בדיוק קרה השינוי הזה? זאת כבר שאלה אחרת, אומר הפיזיקאי פרופ' חנוך גוטפרוינד, שכיהן בעבר כנשיא האוניברסיטה העברית והיום מכהן כמנהל המדעי של ארכיון איינשטיין באוניברסיטה.

התרבות הפופולרית מספרת סיפור יפה על התקופה הזאת: אדם בשם אלברט איינשטיין הגיע עם סדרה של מחשבות רדיקליות על עולם הפיזיקה. הוא הגה הסברים חצופים ולא סבירים ממוחו הקודח, והתברר שהם הצליחו להסביר תופעות ולצפות קדימה תוצאות ניסויים שנערכו רק שנים רבות אחר כך. לפי המיתוס, איינשטיין היה גאון יחיד ששינה לבדו את כל מה שאנחנו חושבים על העולם שבו אנחנו חיים.

במציאות, השינוי לא התרחש בדיוק כך, אומר גוטפרוינד. בספר שכתב יחד עם פרופ' יורגן רן ממכון מקס פלנק להיסטוריה של המדע, ויצא לאחרונה בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, הוא טוען שהמיתוס אינו תואם את האופן שבו שינויים מדעיים באמת מתרחשים.

"זה לא מפחית בכלום מגאונותו של איינשטיין", מבהיר גוטפרוינד, שהקדיש חלק נכבד מחייו לחקר ושימור מורשתו. "אבל בעוד הסיפור המיסטי הזה מניע אותנו לחפש אחר תכונות אישיות או נסיבות חיים ייחודיות שהובילו להתפתחות מוח חד-פעמי, ההבנה אמיתית של השינוי המדעי תגיע אם נתייחס אליו כאל אבולוציה של ידע וכמעשה חברתי, שהגילויים של איינשטיין התקיימו בתוך ההקשר הרחב שלו".

קרב בין תיאוריות

ספרו של גוטפרוינד מפרק לא רק את המיתוס של אינשטיין כגאון יחיד. הוא שם על הכוונת חוקר מפורסם נוסף, תומאס קון, היסטוריון של המדע שבשנות השישים של המאה ה-20 פיתח תיאוריה שהפכה לאורים ותומים בכל הנוגע לתיאור האופן שבו מתרחש שינוי בקונצנזוס המדעי. עם השנים התרבתה גם הביקורת כלפי התיאוריה שלו, ומעטים מקבלים אותה במלואה וכפשוטה, אך היא עדיין נקודת ייחוס.

קון גרס שהתפתחות מדעית מתרחשת על פני שני סוגי תקופות. רוב הזמן, ההתפתחות היא איטית ומצטברת, ונעשית במסגרת פרדיגמה קיימת, ואז מפעם לפעם מגיעה תקופה של שינוי סוער ומוחלט כמעט בכל מה שחשבנו שאנחנו יודעים על תחום מדע מסוים.

בתקופות הסוערות, תקופות המהפכה, הפרדיגמה נתקלת בממצא מסוים שסותר את הקיים או בפרדוקס בתיאוריה הקיימת. מתוך ניסיון להסביר זאת, נוצרת תיאוריה מתחרה, ובמשך תקופה מתקיים מאבק בין התיאוריות, עד שמתברר לבסוף שיש לזרוק לפח את הפרדיגמה הקיימת או לפחות לשנות אותה דרמטית, ולאמץ פרדיגמה חדשה.

דוגמה מקובלת לתהליך הזה היא המעבר מהרעיון שכדור הארץ נמצא במרכז לרעיון שכדור הארץ חג סביב השמש. המאבק בין התיאוריות היה דרמטי משום שערעור על תפיסת כדור הארץ במרכז נחשב התקפה על הכנסייה, והמחיר היה מאסר או מוות. ובכל זאת, בשלב מסוים, אם בוחנים את הדברים לפי הגישה של קון, פרדיגמה חדשה יותר ניצחה והקודמת נזנחה.

מהפכות לא קורות ביום

נוהגים לצייר את המחקר של איינשטיין כמהפכה, אומר גוטפרוינד, "אבל אנחנו חושבים שמה שהיום מכונה 'המהפכה של איינשטיין' הוא תהליך שבעצם התרחש לאורך דורות, וכאשר הושלם, זה לא קרה בצורה של משבר בהכרח".

גוטפרוינד מדמה את ההתפתחות של המדע לאבולוציה של מינים חיים. שינויים קטנים מובילים להיפרדות הדרגתית של רעיונות. הרעיונות מתקיימים אלה לצד אלה לאורך שנים, עד שאחד מהם בהדרגה הולך ותופס תאוצה, והאחר דועך או אפילו נכחד.

אפילו המעבר מתפיסת כדור הארץ במרכז לתפיסת השמש במרכז לא עונה לקריטריונים של קון, טוענים רן וגוטפרוינד בספרם. ה"מהפכה" ארכה כמעט מאה שנה, מהרגע שהרעיון התקבל על מאמצי החידושים של התחום ועד שהפך למקובל יותר מקודמו. נדרשו כמה מדענים - לא רק קופרניקוס אלא גם גלילאו וקפלר וככל הנראה גם אחרים שתועדו פחות, שקידמו את הרעיון באופנים שונים עד שהתקבל.

הם מציינים גם שלא הייתה כאן מחיקה של העבר לטובת הגישה החדשה. דברים רבים שידענו על תנועת הפלנטות נשארו מוסכמים, גם כשהוכרע שכדור הארץ חג סביב השמש. "קופרניקוס לא המציא תיאוריה חדשה כדי ליישב ממצא שסתר אותה, כמו שמציע קון", אומר גוטפרוינד. "למעשה, הקונצנזוס המדעי של התקופה חי בשלום עם התצפיות הקיימות. אבל קופרניקוס לקח את הידע הקיים, וקצת סידר אותו מחדש, ובהדרגה הגישה שלו הלכה והתבססה".

 

הפיזיקאים חיכו לשינוי

ומה לגבי איינשטיין? הוא הגיע לתחום שכבר היה ברור שדרוש בו שינוי, ולא למצב שבו פרדיגמה שולטת נחשבה בלתי מעורערת, אומר גוטפרוינד. "במאה ה-19, הפיזיקה הייתה מורכבת משלושה תחומים: מכאניקה, אלקטרודינמיקה ותרמודינמיקה, וכבר ניכר מתח בין התחומים. אלקטרודינמיקה ותרמודינמיקה כבר החלו להתרחק מהמכאניקה, ולפלוש זו לתוך המרחב של זו. נקודת ההתחלה של איינשטיין הייתה בדיוק אותן בעיות על הגבולות בין התחומים". זאת, הוא אומר, בניגוד לטענה של קון שמהפכות מדעיות מתחילות מממצא שלא מתיישב עם התיאוריה. זה יכול לקרות כך, אומר גוטפרוינד, אבל במקרה הזה וכנראה גם במקרים נוספים, לא רק ממצא חריג הפריע לפרדיגמה הוותיקה. היו קולות מתוך הדיסציפלינות שכבר קראו לחידוש.

מכונת קיטור. יש חוקרים שקושרים בין המהפכה התעשייתית לגילויים מדעיים / צילום: Shutterstock

"איינשטיין הכיר את החוקרים שקדמו לו, אף שלא היה פיזיקאי באקדמיה באותו זמן", אומר גוטפרוינד. על פי המיתוס, הוא פעל לגמרי מחוץ לאקדמיה, אבל זה לא מדויק. היה לו תואר ראשון מהמכון הטכנולוגי של ציריך, והוא אפילו עבד על דוקטורט והגיש אותו, אך הומלץ לו בחום לוותר עליו משום שהוא ביקר בחריפות פיזיקאים בולטים של התקופה.

בצר לו (בלב ובכיס), חיפש איינשטיין עבודה ומצא אותה במשרד הפטנטים של ברן. אז נכון שהוא לא היה אקדמאי בתקופה שבה עשה את עבודתו פורצת הדרך הראשונה על תורת היחסות הפרטית, אך הוא המשיך לקרוא כתבי עת מדעיים, תיקשר עם חבריו מהאקדמיה והיה מודע למתרחש בתחום.

למעשה, ישנה ספרות מחקרית רבה בעולם ההיסטוריה של המדע שבה נדונה השאלה אם היו מדענים שהקדימו את איינשטיין בחלק מהרעיונות שלו, ואם הוא הכיר את עבודתם. איינשטיין סיכם את רעיונותיו במאמר בכתיבה חופשית, ללא מראי מקום ברורים כמקובל במאמרים אקדמיים, והשאיר להיסטוריה לשפוט מאין נטל את רוב השראתו.

פרופ' חנוך גוטפרוינד / צילום: איגור פברוב

המדענים העיקריים שמיוחסת להם עבודה על תורת היחסות הפרטית במקביל לאיינשטיין הם אנרי פואנקרה והנדריק לורנץ. לא לגמרי ברור עד כמה הכיר איינשטיין כל אחד מהמאמרים שלהם לפני פרסום תורת היחסות הפרטית, אבל רוב ההיסטוריונים של המדע מזהים מתמטיקה שפיתח לורנץ בצורת החשיבה של איינשטיין, ומציינים שהיא אפשרה את פריצת הדרך. עם זאת, רובם מייחסים לאיינשטיין את ביטול הרעיון הקלאסי של ה'אתר' הממלא את העולם, ואת החלוציות בהצעת הרעיון כי גם הזמן וגם המרחב הם יחסיים.

פואנקרה כן הזכיר את היחסיות הזאת כנראה לפני איינשטיין, אבל הוא דיבר עליה באופן פילוסופי בלבד ולא הזכיר אותה במאמריו בפיזיקה. אף אחד מהחוקרים הללו, אומרים ההיסטוריונים, לא השתמש בכל הרעיונות הללו כדי לארגן מחדש את ההבנה של זמן ומרחב, תוך הבנה של ההשלכות הפרקטיות של החיבורים הללו.

"איינשטיין היה יוצא דופן, ופעל בתנאים יוצאי דופן שאפשרו לו לפרוץ גבולות בתחומו", אומר גוטפרוינד. "בכל זאת, אני מאמין שחלק מהדברים שהוא גילה היו מתגלים בהמשך אלמלא הוא עשה זאת, אולי בתוך כמה עשורים על ידי כמה אנשים, ולא על ידי אדם אחד ושנה אחת. הוא התכתב עם רבים מבני דורו, ובתקופתו היו גם אחרים שהחלו לארגן את הדברים באותו כיוון, בידיעה שאת התיאוריה של ניוטון צריך להרחיב. הוא הראשון שהצליח".

התפרצות של יצירתיות

גם אחרי שאיינשטיין הגיע עם הרעיונות שלו, המהפכה לא התרחשה ברגע. "תורת היחסות הפרטית התקבלה יחסית מהר, כי היא פתרה בעיה שכבר היה דיון בה לפני שאיינשטיין הגיע. התיאוריה הזאת יצרה בעצמה סתירות חדשות, שתורת היחסות הכללית יישבה, אבל לקח זמן עד שהעולם המדעי הפנים את הבעיה ואז את הפתרון שלה, שבתחילה לא היה הפתרון היחיד שהוצע, אבל היה הכי אלגנטי".

"לקח זמן רב עד שקרנה של התיאוריה הזאת עלתה, מהיווסדה בשנות ה-20 ומיד לאחר מכן ההתלהבות האדירה כשהתיאוריה הזאת הסבירה ממצא חדש שהתקבל במהלך ליקוי חמה. אבל למרות ההכרה שאיינשטיין זכה לה בעקבות זאת, העניין בתיאוריה הזו דעך קצת והיא היא זכתה ל'תור הזהב' שלה רק בשנות ה־60, כשקושרה לגילויים חדשים באסטרופיזיקה, והפכה לבסיס של תחום מדעי חדש: אסטרופיזיקה וקוסמולוגיה יחסית".

אז מה בכל זאת הייתה הגאונות שלו?
"דווקא משום שכל ענקי הפיזיקה של התקופה ראו את מה שהוא ראה, אבל הוא העז לשאול על כך שאלות אחרות, והעז לקרוא תיגר על התפיסות המקובלות של מהות המרחב והזמן ועל מהות האור ומבנה החומר. זו כן הייתה התפרצות וולקנית של יצירתיות.

"היו שלושה תחומים של ידע ובעיות על הגבולות ביניהם שהפיזיקה התקשתה להסביר, והוא בעצם פתר את הבעיות הללו על ידי איחוד בין שלושת התחומים. אבל לא היה כאן שינוי פרדיגמה אלא רה־ארגון של הידע הקיים. הרי אינשטיין לא מגיע במקום ניוטון, אלא מרחיב אותו".

עוד כתבות

ניר בצלאל, מנכ''ל Moovit / צילום: Moovit

אחרי מינוי המנכ"ל החדש - מוביט מפטרת 10% מהעובדים

מוביט, אפליקציית הנסיעות בתחב"צ, הודיעה על פיטורים של כ-25 עובדים ● האפליקציה נמכרה לאינטל לפני כ-4 שנים, והחליפה מנכ"ל לפני כחודשיים

אריק פרישמן, מנכ''ל פייבוקס / צילום: אילן בשור

שופרסל השלימה את מכירת חלקה בפייבוקס לדיסקונט תמורת 77 מיליון שקל

האחים אמיר מסיימים את הרומן של שופרסל עם פייבוקס: הערב הושלמה מכירת יתרת החזקות רשת הסופרמרקטים באפליקציית התשלומים (49.9%) לידי בנק דיסקונט המחזיק ביתרת המניות

הפיצ'ר Genmoji יאפשר לייצר אימוג'י לבקשתכם / צילום: יח''צ

הכלים והטריקים שכדאי להכיר באייפון

מקיצורי מקלדת ועיצוב אישי דרך חיבוריות בין אייפון למק, ועד פיצ'ר שמסייע לשמור על ריכוז ● השבוע הכריזה אפל על יכולות ה–AI במכשיריה, אך למעשה היא משחררת באופן קבוע עדכונים שכדאי להכיר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

מתחזקות העליות בת"א; מדד הבנקים מזנק ב-1.4%

השקל נחלש ב-0.5% ● קבוצת דלק עולה ב-2%, תבצע רכישה עצמית של מניות ● פער תשואות האג"ח מול ארה"ב נמצא בשיא של עשור, האם בנק ישראל יתערב במסחר? ● סיגמא: "מרגישים את עליות המחירים, העלייה המתונה של המדד לא תגרום לבנק ישראל לשנות את הריבית" ● מיטב: למרות השיאים במדדים העיקריים, רוב המניות בארה"ב נחלשו ומשקפות הרעה כלכלית, מומלץ להקטין חשיפה

אילת / צילום: Shutterstock

הדירה נמכרה לשני אנשים. מי נרשם כבעלים?

התובעים ביקשו להכיר בהם כבעלים של יחידת דיור, לאחר שחתמו על טופס הרשמה, שילמו עליה והחברה המוכרת נכנסה להקפאת הליכים ● אלא שהדירה נמכרה לאחר מכן לרוכשים אחרים שחתמו על חוזה מכר ● מה קבע בית המשפט?

צילום: AP - Seth Wenig, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

אם התחזיות של עונת הדוחות בוול סטריט יתממשו, הראלי רחוק מסיום

עונת הדוחות החולפת כונתה "המבחן של הראלי בוול סטריט". בדיקה חדשה, שניתחה את התוצאות של החברות במדד S&P 500 שפרסמו את הדוחות שלהן, מעלה כי הראלי עבר את המבחן ● הרווחים של החברות המדווחות קפצו בקצב מסחרר, רובן גם עקפו את תחזיות האנליסטים, וגם: איזה סקטור נהנה מהכי הרבה המלצות קנייה בשבועות האחרונים?

לוחמי צה''ל סמוך לגבול עם רצועת עזה / צילום: Reuters, Amir Cohen

ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה

שמונה חודשים אל תוך המלחמה, אורך הנשימה הכלכלי והצבאי של ישראל מצטמצם, כשבאופק לא נראית הכרעה ● בינתיים, בשווקים מתקשים לתכנן תחזיות והעצימות בצפון מתגברת ● מוטי בסר, לשעבר היועץ הכספי לרמטכ"ל: "יום לחימה מול חיזבאללה צפוי להיות יקר יותר"

חוק הרבנים חוזר לכנסת / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

חוק הרבנים חוזר לדיונים בוועדת החוקה של הכנסת

החוק יאפשר למנות עוד משרות רבות של רבנים, ויעניק לשר הדתות ולרבנות שליטה כמעט מלאה בתהליך על חשבון הרשויות המקומיות ● מהו חוק רבני הערים שהקואליציה מנסה לקדם, ולמה הוא חשוב לש"ס?

נתב''ג. ירידות המחירים לא יימשכו לתוך הקיץ / צילום: דני שדה

החידה של המדד: האם מחירי הטיסות באמת ירדו ב-25%?

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הפסיקה לקחת מחברות התעופה את מחירי הטיסות, והחלה לאסוף מידע מהרשת ● התוצאה: שינויים דרמטיים שמטלטלים את המדד ומשבשים את היכולת לחזות הלאה ● מהם ההבדלים בין שיטות המדידה, והאם הטיסות באמת הוזלו ב-25% מאז ספטמבר? ● הלמ"ס: "שיקוף טוב יותר של המציאות"

צילום: AP-Seth Wenig

העלייה מסחררת, אבל גם ההתרסקות: הכירו את פרדוקס התשואות של קרנות הסל

קרן סל שדיווחה זה עתה על רווחים גדולים, לרוב תמשוך אליה עד מיליארדי דולרים ממשקיעים נלהבים, שבתורם יניעו רווחים נוספים ● אז איפה הבעיה? מחקר מצא כי המשקיעים עצמם הם שמניעים את התשואות והרווחים הללו, וכשהאוויר החם ייצא מהקרן, הם יצטרכו חגורת הצלה

עבודות של חברת החשמל / צילום: איל יצהר

בהיקף של 22 מיליארד שקל: רשות החשמל הציגה את תוכנית פיתוח הרשת

התוכנית החדשה באה לפתור מספר בעיות, כשאחת המרכזיות שבהן היא אמינות אספקת החשמל • סוגיה משמעותית נוספת שהתוכנית מיועדת לפתור היא הטעמת האנרגיות המתחדשות

תערוכת יורוסאטורי ב-2022 / צילום: Reuters, Lafargue Raphael

פרטים חדשים על ההחלטה שדרדרה את יחסי ישראל-צרפת לשפל

החברה המארגנת את תערוכת הנשק "יורוסאטורי" בצרפת נחלה כישלון בפני בית המשפט, וחברות ישראליות שתכננו לשלוח נציגים לתערוכה, לא יוכלו לעשות זאת ● בפועל, ההחלטה המדינית של ממשלת צרפת הופכת את ישראל למדינה מוקצה בתחום המסחרי של עסקי הביטחון במדינה

ה-BBC מאשימים את ישראל במלחמה בצפון, והאזהרה של הגנרל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: האזהרה של הגנרל שהוביל את המלחמה האמריקאית באפגניסטן, ה-BBC מסקר באופן מוטה את המלחמה בצפון והסעודים מתרשמים מהכלכלה הישראלית • כותרות העיתונים בעולם 

הפגנה נגד הממשלה בכביש 4 צפון / צילום: דנור אהרון

בירושלים, בקיסריה ובדרום: ארגוני המחאה הכריזו על "שבוע התנגדות"

לאורך שבוע ההתנגדות, הארגונים יצעדו בשיירות לירושלים, יפגינו מול הכנסת, בנגב וכן מול ביתו של רה"מ בקיסריה, במחאה נגד הממשלה ● המחאות יתקיימו תחת הכותרות: "די להפקרת החטופים והעוטף" ו"די להפקרת הצפון"

הצוללת. הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר מיכל יערי / צילום: תומר אפלבאום

החוקרת שבטוחה: זה המסר שישראל חייבת להעביר למדינות ערב

שיחה עם ד"ר מיכל יערי, חוקרת מדינות המפרץ הערביות ● על השינוי שמבקש בן סלמאן לחולל בסעודיה ועל היחסים המורכבים עם ישראל ביום שאחרי 7 באוקטובר • האזינו

קובי מימון / איור: גיל ג'יבלי

קובי מימון רוצה להתקרב למאגר תמר: אקויטל הגישה הצעת רכש ל-23% ממניות נפטא

הצעת הרכש, ככל שתתקבל על ידי בעלי המניות, עשויה להוביל את אקויטל להחזיק ב-90% מנפטא ובעתיד לפעול למחיקתה מהבורסה ● עלות ההצעה לאקויטל – 439 מיליון שקל והפרמיה בהצעה עומדת על 8%

נשיא טורקיה, רג'פ טאייפ ארדואן / צילום: ap, Khalil Hamra

ההתבטאות המקוממת החדשה של נשיא טורקיה נגד ישראל

נשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן אמר כי הוא מקווה שיוכל לחנוך את כיפת הסלע בירושלים כפי שחנך את מסגד איה סופיה באיסטנבול ● התבטאות זו היא אחת מבין רבות שממחישה את ההסתה הטורקית הנרחבת כנגד ישראל מאז פרוץ המלחמה

ריצ'רד פרנסיס, נשיא ומנכ''ל חברת טבע / צילום: דוברות טבע

זינוק של 130% בשנה: טבע משאירה אבק לחברות הגדולות בבורסה

מניית חברת התרופות פתחה מבערים, ושווייה גבוה ביותר מ־50% מזה של הבנקים לאומי והפועלים • לבדידות בצמרת תרמה גם צלילת מניית ענקית התוכנה נייס

טיילור סוויפט בהופעה בפריז / צילום: Associated Press, Lewis Joly

הזמרת ששרה כל הדרך אל הבנק, ואף עשויה לעכב את הורדת הריבית בבריטניה

המופע המצליח של הזמרת האמריקאית טיילור סוויפט, The Eras Tour, עשוי להוסיף כמיליארד ליש"ט לכלכלה הבריטית ● זוכת הגראמי, שידועה כ"מטלטלת כלכלות" בכל מקום שכף רגלה דורכת, צפויה להביא לעלייה באינפלציה בבריטניה באוגוסט ולשבש את התוכניות של הבנק המרכזי במדינה

זהר זיסאפל ז''ל / צילום: כדיה לוי

שני ילדיו של זהר זיסאפל קיבלו מניות בשווי 23 מיליון דולר

יום לפני שנפטר אשתקד העביר זהר זיסאפל, מחלוצי תעשיית ההייטק בישראל, את החזקותיו בחברות רדקום וסרגון לילדיו מיכאל וכליל, בחלקים שווים