תמותה של קיפודי ים באי ריוניון / צילום: אוניברסיטת תל אביב
מחקר חדש של אוניברסיטת תל אביב מגלה כי מגפה קטלנית לקיפודי ים, שאותרה לראשונה באזור אילת, התפשטה לאורך הים האדום וגלשה גם האוקיאנוס ההודי. לפני שנה התריעו החוקרים מפני מגפה חמורה אך מקומית, שככל הנראה התפרצה לראשונה בדצמבר 2022. כעת נראה כי היא הפכה למגפה אזורית המאיימת להפוך גלובלית, וגם לפגוע במספר רב יותר של מיני קיפודים מכפי ששוער תחילה.
החוקרים, בהובלת ד"ר עמרי ברונשטיין מבית הספר לזואולוגיה ומוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, מעריכים כי מדצמבר 2022, חיסלה המגפה את רוב פרטי קיפודי הים מן המינים שנפגעים מן המחלה והתגוררו בים האדום, וכן מספר לא ידוע, כנראה מאות אלפים, של קיפודים ברחבי העולם. החוקרים מציינים כי שני מיני קיפודי ים שהיו הנפוצים ביותר במפרץ אילת, נעלמו לחלוטין.
החוקרים מתארים כי קיפוד ים בריא שנדבק במחלה, עלול להפוך תוך יומיים לשלד חסר רקמה, ורובם נטרפים בעודם גוססים.
מה הורג את הקיפודים?
קיפודי ים, שהם אחת הסיבות להמצאתם של כפכפי אילת, הם בעל חיים חסר חוליות בעל קוצים ארוכים, הנראים כמו אלה של הקיפוד היונק, אם כי אין קשר ביולוגי בין המינים. קיפודי הים חיים במים מלוחים בכל העולם, ובדרך כלל מסתתרים בין הסלעים. בישראל חיים עשרות מינים של קיפודי ים, גם בים התיכון וגם בים האדום.
דקירתם אולי לא נעימה, אך יש להם תפקיד חשוב. הם מסלקים צמחים מסלעים ומאפשרים לבעלי חיים כמו אלמוגים וצדפות להיצמד לסלע, באופן החשוב להם לרבייתם. ישנן גם מדינות, בעיקר באסיה, בהן הם משמשים כמאכל.
מה הורג את הקיפודים? צוות החוקרים זיהה את הפתוגן שגורם למחלה, וגם ווידאו כי מדובר באותו הטפיל שהרג אוכלוסיות קיפודי ים גדולות בקריביים לפני שנתיים. למרבה הצער, במקרה זה המגפה הובילה לקריסת שוניות האלמוגים במקום. החוקרים מעריכים כי גם באילת, נותרו כעת בשונית רק מאות פרטי קיפודי ים. אפילו קיפודים מן המצפה התת ימי נפגעו, כי הפתוגן נכנס דרך מערכת שאיבת המים.
עד היום, התמותה המשמעותית והנחקרת ביותר של קיפודי הים התרחשה גם היא בקריביים - בשנת 1983, אז נמחקו רוב הפרטים של משפחת קיפודים מקומית שהם קרובים ביולוגים לקיפודים הנפוצים - שהיו נפוצים - באילת. בעקבות היעלמותם כמעט כליל, האצות התפשטו על חשבון האלמוגים והסלעים במקום הם כעת שדות אצות, וכבר אינם שונית אלמוגים. המגפה חלפה, אך אוכלוסיית הקיפודים לא לגמרי התאוששה, ונצפו אירועי תמותה נוספים לאורך השנים.
"המחזה היה סוריאליסטי", מסר ברונשטיין בהודעה שליוותה את פרסום המחקר, לגבי היום בו אותה המגפה התגלתה לראשונה בנמל הקטן בנואיבה. "לראות מין שהיה כל כך דומיננטי בסביבה מסוימת פשוט נמחק בפרק זמן של שעות, אלפי שלדים מתגלגלים על הקרקעית, מתפוררים ונעלמים תוך זמן קצר, כך שאפילו ראיות למה שהתרחש קשה למצוא".
אז מה עושים? כיום אין פתרון למחלה, לא תרופה ולא חיסון, אך החוקרים מתכננים להקים מערכות רביה למינים בסיכון במערכות מנותקות מן הים, כדי להחזיר אותם לטבע כשהדבר יתאפשר. "לצערי אין לנו איך לתקן את הטבע", אומר ברונשטיין, "אבל אנחנו בהחלט יכולים לתקן את עצמנו. בראש ובראשונה אנחנו צריכים להבין מה גרם להתפרצות הזו עכשיו? האם מדובר בהעברה של הפתוגן בשוגג על ידי כלי שיט? או שמא הפתוגן היה כאן תמיד, ורק שינוי בתנאי הסביבה גרם לו להתפרץ? על השאלות הללו בדיוק אנחנו עובדים בימים אלו".