שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת
סדרת רפורמות "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" הוסכמה בין השרים ועברה בקול תרועה בקריאה ראשונה בכנסת. במסגרת הרפורמה, כל מוצר המשווק באירופה יוכל להיות משווק בישראל, בלי בעיות ובלי עיכובים, וללא צורך בבדיקות כפולות במכון התקנים על-פי תקן ישראלי ייחודי. כך, מקווים יוזמי הרפורמה, ניתן יהיה להוריד משמעותית את יוקר המחיה על-ידי תחרות מלאה מול כל המוצרים המשווקים באירופה.
● ניתוח | "מה שטוב לאירופה טוב לישראל"? רק בתנאי שאתם יבואנים
● חיסכון של 10,000 שקל בשנה למשפחה: רפורמת היבוא תוגש לכנסת
● שאלות ותשובות | אלה המרוויחים והמפסידים מרפורמת היבוא החדשה
אך בפועל, הנוסח העדכני, שביום ב' יתקיים בו דיון בוועדת הכלכלה, כולל סעיפים שעלולים לשים רגל ליבוא מוצרים שמשווקים באירופה. במשרד הכלכלה מתעקשים שהשינויים אינם "מהותיים", אך מנגד מומחים מזהירים: דו-משמעות של סעיפים ברפורמה משאירה פתח לחסימת היבוא.
אחד הסעיפים שנכנסו בטיוטה החדשה של החלק ברפורמה העוסק בתקינה, ולא הופיע בתזכיר החוק המקורי, קובע כי מוצרים יידרשו לציית ל"תקן אירופי מותאם", שהוא תקן של האיחוד האירופי שנדרש לציית לו, "כשלעצמו או בשילוב עם תנאים נוספים". סעיף זה עלול לפגוע במטרות הרפורמה.
"להפחית חסמי כניסה"
"באירופה אפשר לעבוד לפי דירקטיבות", אומר מומחה רגולציה, "ועומדים בהן איך שאתה רוצה. נניח - 'משחק של ילדים לא יהיה דליק'. איך עומדים בזה? שתי אפשרויות: או שעומדים בתקן קונקרטי שמסביר איך לעשות את זה - או שהמהנדסים שלך או מעבדה חיצונית בודקים את המפרט הטכני כדי להוכיח שזה לא דליק".
"מה שאנחנו דוחפים אליו זו הפניה ישירה לדירקטיבות האירופיות", אומרת רחל גור, סמנכ"לית בלובי 99, "כך שכל מוצר שעומד בהן - ניתן יהיה להכניסו לישראל. ככלל, הדירקטיבות הן מסמכי בטיחות רחבים עם מקום לגמישות וליזמות, ולא תקנים עם הנחיות ספציפיות. זו השיטה המקובלת באירופה, ואם ניצמד אליה - נצליח להפחית חסמי כניסה".
אלא שבפועל, אומרת גור, "הסעיף הזה מתעקש על התקן האירופי, שהוא הרבה יותר ספציפי וצר מהדירקטיבה. יחד עם המילים 'בשילוב עם תנאים נוספים', הוא למעשה מחזיר אותנו לעולם של הרפורמה הקודמת, שלא הצליחה לפתוח את השוק".
למעשה, כלל לא ברור על אילו מוצרים הרפורמה תחול. "יש מוצרים שכפופים ליותר מתקן אחד", מסבירה גור, "ויש גם הפניות בחוקים אחרים לתקנים שהם לכאורה לא 'רשמיים', אבל בפועל מחייבים".
לדבריה, בעיה נוספת בחוק הוא חוסר במדדי הצלחה, "כמו היקף היבוא, הנטל הבירוקרטי או מספר היבואנים שעברו למסלול החדש - שלא נכללו במסמכי הערכת השפעת הרגולציה, ובהיעדרם לא ניתן לקבוע את מידת ההצלחה של הרפורמות הקודמות".
לדברי גור, החשש הוא שברפורמה בנוסחה הנוכחי, במקום שמוצרים יגיעו לשוק ללא שום צורך בבדיקות מיותרות, הם יידרשו לעבור במכון התקנים. "פשוט יבדקו את המוצרים לפי התקן האירופי המותאם. ואז מה עשינו כאן? זה לא שונה מהרפורמה הקודמת".
החיסרון של בדיקות כאלה הוא שהוא משפיע בצורה לא פרופורציונלית על יבואנים קטנים, מה שפוגע בתחרות ומעלה את המחירים. "היבואנים יחששו מהאי-ודאות ומכך שהאישורים מאירופה לא מקנים מספיק הגנה. בפועל נמצא את עצמנו חזרה במערך הבדיקות של מכון התקנים", אומרת גור.
לדברי מומחה הרגולציה, "היבואן ממילא חייב לעמוד בדירקטיבה אם הוא מייבא מאירופה, אבל כשבודקים אם המוצרים הם אכן מה שהוצהר, שולחים למעבדה, שבה בודקים אם עומדים דווקא בתקן, אך אין התייחסות מפורשת לזה בחוק. כדי לבדוק לפי התקן צריך מפרט טכני - וכזה דורש קשר ישיר עם היצרן, שזה בדיוק מה שאנחנו מנסים להימנע ממנו כדי ליצור תחרות".
רק "מעבדות מאושרות"
אחת הדרכים להתמודד עם כך היא לפנות למעבדות הפרטיות שבדקו את היצרנים באירופה, וכך להשיג אישור שהמוצרים עומדים בדירקטיבות. "בנוסח הראשון של החוק הייתה גם התייחסות למעבדות אירופיות, אבל עכשיו יש רק "מעבדות מאושרות".
ואכן, כדי להימנע מתביעות, החוק דורש אישור של "מעבדה מאושרת". אלא שכמו שמציינת גור, "בנוסח המקורי של החוק הייתה הכרה מפורשת במעבדות אירופיות פרטיות. הנוסח עכשיו הוא דו-משמעי, וזה יוצר חשש שיבואנים יצטרכו לשלוח שוב מוצרים המשווקים בפועל באירופה לבדיקות בארץ, וזה יהרוס את כל המהלך הגדול של הרפורמה".
במשרד הכלכלה מתעקשים שהשינויים בחוק אינם "מהותיים", ואומרים: "אין שינוי מהותי בין הנוסח בתזכיר לקריאה ראשונה. מבחינה מהותית, יבואן/יצרן נרדש לעמוד ברגולציה האירופית, ולא בתקן ספציפי כזה או אחר. לעניין מעבדות הבדיקה, יובהר כי היבואן לא חייב כלל בבדיקות מעבדה, והשינוי בסעיף מתייחס למקרי קצה שבו מוצר היבואן נמצא לא תקין, ומתייחס לדרך שבה יוכל להוכיח שהוא עומד ברגולציה האירופית למרות שנמצא לא תקין".
אך לדעת גור, "כשאפשר לפרש את הניסוח לכאן ולכאן, לא משנות כל הכוונות הטובות של המשרדים. כבר היינו בסרט הזה ברפורמות הקודמות, ומספיקה אי-התאמה קטנה כדי לחסום לחלוטין את יבוא המוצרים המשווקים באירופה לישראל".