גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

באוצר בונים על הנהגים שימלאו את הבור בקופה: אלה הגזירות המתוכננות

לנוכח הגירעון המעמיק והודות לביקוש הקשיח על רכב פרטי בישראל, משרד האוצר שוב ממקד את הפוקוס על הגדלת מיסוי הרכב ● מהן שלוש החלופות שנבחנות כיום, ומדוע דווקא כלי הרכב הירוקים והחסכוניים ביותר, ולא רק החשמליים, צפויים לשאת בעיקר הנטל

יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock
יבוא כלי רכב לנמל אילת / צילום: Shutterstock

בימים אלה מגבש משרד האוצר צעדים לצמצום הגירעון המעמיק, ואחד הנושאים על הפרק הוא הגדלת הגבייה ממיסוי רכב. זהו פתרון קבוע של האוצר לסגירת גירעונות, והסיבה לכך היא שהביקוש בישראל לרכב פרטי הוא קשיח בהיעדר תחבורה ציבורית נוחה 24/7.

בניסיון למלא את הקופה בעוד מאות מיליוני שקלים: באוצר בוחנים גזרה חדשה
הצוללת | שוקלים לרכוש מכונית חשמלית? את האזהרה הזו אתם חייבים לשמוע

התוצאה היא שרוכשי הרכב החדש בישראל אדישים לעליות מחירים ולשינויי מס והנתונים ממחישים זאת היטב; בין 2019 ל-2024 עלה המחיר הממוצע של רכב חדש בישראל בכ-20% והריבית זינקה לשמיים. אבל בניכוי תנודות, שנבעו מ"כוח עליון" (קורונה, שיבושי אספקה בתעשיית הרכב וכו') הביקוש לרכב חדש נותר יציב.

האוצר תמיד ידע לנצל את קשיחות הביקוש לטובת גבייה עודפת, ובעשור האחרון הכנסות המדינה ממיסי רכב עלו בשיעור גבוה משמעותית משיעור העלייה במכירות. בין 2019 ל-2023 למשל, עלו מסירות הרכב בישראל בכ-6% בלבד אבל הכנסות המדינה ממיסוי ישיר על רכב, כולל מס קנייה על רכב וחלפים ומכס, זינקו ב-24%.

לפיכך השאלה שנמצאת כעת על הפרק היא לא "האם יוטלו מיסי רכב חדשים בששת החודשים הקרובים" אלא "בכמה יעלו המסים ובאיזו מתכונת". על שולחן האוצר ניצבות כיום מספר חלופות וננסה לבחון אותן כאן ואת השפעתן על השוק.

אפשרות 1: ביטול הטבת מס הקנייה על רכב חשמלי

ביטול מלא של הטבת מס הקנייה על כלי רכב חשמליים הוא האופציה המועדפת באוצר להגדלת ההכנסות, מכיוון שהיא פשוטה לביצוע. בינואר 2025 יפקע אוטומטית תוקף המתווה הרב שנתי להטבות המס על רכב חשמלי, שהחל ב-2019. המשמעות היא שאם האוצר, הממשלה והכנסת לא יעשו דבר בנידון - בינואר 2025 המיסוי על רכב חשמלי יזנק מ-35% ל-83% כברירת המחדל.

זהו מהלך עם "אליבי פוליטי" מושלם. כלומר, מקבלי ההחלטות יוכלו לטעון שלא מדובר בגזירת מס חדשה, אלא במהלך שהעיתוי שלו היה ידוע וצפוי מראש עוד מ-2019.

אבל צעד כזה עלול להיות בעייתי בשני היבטים. הוא עומד בניגוד להתחייבות הבינלאומית של ישראל לעודד מעבר לרכב חשמלי נטול זיהום עד סוף העשור. בעולם מתייחסים כיום ברצינות לסוגיית הפחתת פליטת גזי החממה ולהקטנת טביעת הרגל הפחמנית, ועוקבים מקרוב אחרי ההישגים או הנסיגה של מדינות בתחום בזה. לפיכך מהלך אגרסיבי של איפוס הטבות המס יפגע במוניטין של ישראל בפורומים סביבתיים בינ"ל. זאת במיוחד לאור העובדה שהישגיה של ישראל בשאר חזיתות הפחתת הפליטה די זניחים. זו גם הסיבה שהאופציה הזו נתקלת בהתנגדות עזה מצד המשרדים "הסביבתיים".

הבעיה השנייה היא שרכב חשמלי הופך כבר היום בישראל לחלופה יקרה ופחות שימושית (מבחינת טווח) לכלי רכב עם מנועי בעירה פנימית. העלאת מס אגרסיבית נוספת עלולה לחסל לגמרי את הצמיחה בפלח, שגם כך חווה השנה האטה.

האוצר "בונה" על זה שמחירי הדלק המאמירים יצרו העדפה כלכלית "טבעית" לרכב חשמלי, במיוחד בציי רכב. באוצר גם בונים על זינוק נקודתי בביקוש לרכב חשמלי ובהכנסות המדינה, כתוצאה מהקדמת יבוא ו"היסטריה צרכנית" לפני עליית המס - בדיוק כפי שקרה לפני העלאות מס הקנייה בסוף 2022 ובסוף 2023. אבל אלה שיקולים לטווח קצר. בטווח הארוך הביקוש עלול לרדת ויבואנים יקטינו את היקף יבוא הרכב החשמלי ויגדילו את יבוא רכב הבנזין.

אפשרות 2: העלאה מדורגת של מס הקנייה על רכב חשמלי

במסגרת המתווה החדש, אמור מס הקנייה על רכב חשמלי לעלות בינואר לכ-45% ולאחר מכן "לזחול" בהדרגה עד 83% ב-2028. המתווה כבר נכלל בהצעת התקציב האחרונה, ולכן תיאורטית אמור להיות "חלק מהקונצנזוס".

אבל יש בו כמה מוקשים. נתחיל בכך, שכאשר אושר המתווה המדורג לפני כשלושה חודשים ממדי הגירעון עוד לא היו ידועים ויעדי הגבייה היו שונים מהותית מאלה של היום. כלומר האוצר כעת יצטרך לנקוט צעדי מיסוי "משלימים" כדי להגדיל את ההכנסות (ראו אופציה 3).

המוקש השני הוא שהאוצר מתנה את אישור המתווה המדורג בהעברת חוק מס הנסועה על רכב חשמלי ובכניסתו לתוקף ב-2026. וכאן יש שתי בעיות: האוצר צריך "מזומן ביד" אבל אותו מס נסועה (כ-15 אגורות לקילומטר) אמור לייצר לאוצר הכנסות רק החל ב-2026; והסיכוי שחוק מס הנסועה יתקבל בכנסת קלוש כשלעצמו. זהו מס בעייתי הן מבחינת היישום המורכב והן מבחינה ההשלכות הפוליטיות והחברתיות שלו, מכיוון שהוא עשוי לפגוע בתושבי הפריפריה, שהם "צרכני קילומטרים" גבוהים מהממוצע, ובנהגי ציי הרכב, שללובי שלהם יש השפעה רבה במסדרונות השלטון. בקיצור מדובר ב"גלולת רעל פוליטית", שספק אם מקבלי ההחלטות יסכימו לבלוע אותה. במיוחד על רקע בחירות.

אפשרות 3: העלאת מס הקנייה על רכבי בנזין ודיזל

האופציה השלישית שניצבת כרגע על שולחן האוצר היא "היברידית": שילוב בין העלאה מתונה של מס הקנייה על רכב חשמלי בינואר הקרוב ובמקביל העלאה של מס הקנייה על כלי רכב עם מנועי בעירה פנימית: דיזל, בנזין, היברידיות ופלאג-אין.

כפי שנחשף בגלובס, הרעיון הוא להעלות את מס רכבי הבנזין באמצעות צמצום תקרת הטבת "המס הירוק" מכ-15 אלף שקל כיום לכעשרת אלפים שקל. נזכיר כי החל מתחילת העשור הקודם כל רכב שמיובא ארצה מקבל "ציון ירוק" על-פי נוסחה, שמשקללת את סך פליטת המזהמים שלו. בהתאם לציון מחולקים כלי הרכב ל-15 "קבוצות זיהום", שזוכות להפחתת מס שקלית שנעה בין אפס (לרכבים המזהמים ביותר) לכ-15 אלף שקל (לרכבים "הירוקים" ביותר).

אלה לא סכומים גדולים, אבל צריך לזכור שהם מופחתים ממחירי היבוא של הרכב, לפני מסים. כלומר בפועל משקלם מהותי בחלק מהדגמים, ועל-פי נתוני רשות המסים מורידים את מס הקנייה הריאלי על דגמים "נקיים" מ-83% לסביבות 65% ואך פחות. לפיכך הפחתה של שליש מהבונוס הירוק תקפיץ משמעותית את מס הקנייה הריאלי.

בעיה נוספת היא שכלי הרכב הירוקים והחסכוניים הם גם הנהנים העיקריים מאותה הטבת מס ירוק, והם גם אלה שיספגו את עיקר "המכה" מהמהלך. ההתייקרות שלהם עשויה להגיע לסדרי גודל של 10% ממחיר המחירון ויותר. לעומת זאת כלי הרכב המזהמים ביותר, שממילא לא מקבלים הטבה, לא יושפעו. התוצאה: הפחתת המוטיבציה לייבא כלי רכב נקיים, ירוקים וזולים ועידוד עקיף ליבוא רכב מזהם.

בשורה התחתונה, אפשר לצפות שהמחיר הממוצע של כלי הרכב החדשים ימשיך לשבור שיאים חדשים בשנה הבאה ולדחוק את יכולת ההחזר של הלקוחות. כלי הרכב החדשים, במיוחד הזולים והחסכוניים, יתרחקו עוד יותר מיכולת התשלום של ההמונים וייעלמו מהשוק. אבל לאור ההכנעה שבה מקבל הציבור את גזירות המס על רכב, שוב ושוב, אין לנו לבוא בתלונות אלא אל עצמנו.

עוד כתבות

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק מחכים לדוח הכי חשוב בוול סטריט

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ניירות ערך בבנק דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

המניות שהגיעו ל"תמחורים גבוהים", והאלטרנטיבה

ליאור אלג'ם, מנהל מחלקת מחקר ני"ע בבנק דיסקונט, צופה שהמגמה החיובית בשוקי המניות בת"א ובוול סטריט תימשך השנה, ומסמן את הסקטורים שיובילו את המהלך ● למשקיעי אג"ח הוא ממליץ להתמקד בממשלתיות ובקונצרניות בדירוג גבוה: "סיכון חפשו באפיק המנייתי"

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

בבנק ההשקעות גולדמן זאקס מהמרים נגד השקל / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשקל עד סוף השנה? בשוק לא קונים את התחזיות הקשות

לנוכח הסיכונים הגיאופוליטיים והלחץ על מניות הטכנולוגיה, בבנק ההשקעות מעריכים שהשקל בתמחור יתר של 13% וממליצים על פוזיציית שורט ● מנגד, כלכלנים מקומיים מעריכים שהירידה ברמת הסיכון והגאות בהייטק ובתעשיות הביטחוניות יתמכו בהמשך התחזקות המטבע

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

חסימת האנגרים וביטול הטבות לבכירים: המאבק היצרי מאחורי הקנס שהוטל על אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד ראש הממשלה על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור