האיחוד האירופי הודיע על כינוס חריג של מועצת הסכם האסוציאציה בינו ובין ישראל, כדי לדון ב"ציות" של ישראל לסעיפים הכלולים בו בנוגע לזכויות אדם והחוק הבינלאומי, בצעד המסמל הידרדרות ניכרת ביחסים בין הצדדים. ההסכם עומד בבסיס כל יחסי האיחוד וישראל, כולל סחר שנתי בשווי 47 מיליארד אירו, שיתופי-פעולה מחקריים ואקדמיים בשווי מיליארדי אירו, יוזמות תרבותיות וחברתיות ועוד. "ביטול ההסכם הוא נשק יום הדין של האיחוד האירופי נגד ישראל", אמרו מומחים ל"גלובס".
● ההסתבכות של יוסי כהן, ההבטחה של טראמפ
● חומת מל״טים מנורבגיה ועד פולין: קו ההגנה החדש נגד רוסיה
בעוד ביטול או השעיה של ההסכם עדיין אינם מסתמנים באופק, עצם ההיענות לדרישה ההולכת וגוברת מצד ציר מדינות בתוך האיחוד לבחון אם ישראל עומדת בתנאי ההסכם היא צעד חדש ומדאיג. הצעד הוכרז ביום שני בלילה על ידי שרת החוץ של בלגיה, המדינה שמכהנת כעת כנשיאה הזמנית של האיחוד (תפקיד המתחלף מדי חצי שנה), וגם מובילה קו פרו-פלסטיני וביקורתי מאוד כלפי ישראל מאז פרוץ המלחמה.
הסכם האסוציאציה
נכנס לתוקף ב־2000 ואחראי לכל שיתופי הפעולה בין ישראל למדינות האיחוד, לרבות סחר שנתי בשווי 47 מיליארד אירו. כולל סעיף הדורש "ערכים משותפים" משני הצדדים החתומים עליו, ומאפשר להשעות או לבטל את ההסכם
"ביחד עם הממונה על יחסי החוץ של האיחוד, ג'וזפ בורל, ומועצת אירופה, החלטנו לכנס ישיבה של מועצת הסכם האסוציאציה של האיחוד האירופי וישראל, כדי להעריך את הציות להסכם האסוציאציה, הכולל התחייבות לכבד זכויות אדם", כתבה השרה, האדיה לאביב. "עלינו לוודא שהחוקים והערכים שלנו מכובדים על ידי כולם, ובמיוחד על ידי השותפים שלנו, כמו ישראל. האמינות שלנו תלויה בכך".
שינוי כיוון של האיחוד
כאמור, מדובר בשינוי כיוון מצד האיחוד, שעד כה סירב לדון בעניין. בלגיה, יחד עם אירלנד, ספרד, לוקסמבורג, סלובניה ומלטה, דורשות בחודשים האחרונים לדון בהסכם, בעוד שמדינות כמו גרמניה, אוסטריה וצ'כיה התנגדו לכך. המשמעות תהיה פגישה מיוחדת, ככל הנראה ברמת שרי החוץ של האיחוד, שאליה יוזמן שר החוץ הישראלי ישראל כ"ץ.
הסכם האסוציאציה הוא הבסיס לכל היחסים הכלכליים והמדיניים בין האיחוד האירופי לישראל. סעיף 2 בו מאפשר השעיה או ביטול שלו בשל "הפרת תנאי יסוד", כמו אלו שקובעים שישראל היא מדינה דמוקרטית המכבדת את החוק הבינלאומי ואת זכויות האדם. בחודשים האחרונים לחצה בלגיה במיוחד, בגיבוי של המדינות האחרות מהציר המוזכר, "לבחון מחדש" אם ישראל בכלל עומדת בתנאי זה, בשל הפעילות שלה בעזה. ראש הממשלה הבלגי, אלכסנדר דה-קרו, אמר בתחילת החודש כי הוא "עובד מאחורי הקלעים" כדי לפתוח את הסוגיה, והעריך כי היא תוכל לסלול את הדרך להטלת סנקציות על ישראל. "לא נוכל להמשיך ביחסי סחר כרגיל", אמר. בין היתר, הזכיר את האפשרות לאסור יבוא מוצרים מהתנחלויות ישראליות.
כעת, כך נראה, המאמץ של ציר המדינות השתלם, והאיחוד הודיע על הצעד הקרוב. סגנית ראש הממשלה הבלגית, פטרה דה-סוטר, מיהרה לכתוב ברשת החברתית X בתגובה להכרזה: "הזמן לסנקציות (נגד ישראל) הוא עכשיו".
שר החוץ האירי מייקל מרטין אמר לתקשורת בתום מפגש שרי החוץ של האיחוד, כי "בפעם הראשונה במפגש של האיחוד האירופי, באופן מעמיק, ראיתי דיון אמיתי על סנקציות (נגד ישראל)".
"זה שלב נוסף ומסוכן בהידרדרות היחסים בין ישראל לאיחוד האירופי", אומרת ד"ר מאיה שיאון-צדקיהו, מנהלת תוכנית ישראל-אירופה במכון מתווים ומפורום אירופה באוניברסיטה העברית. לדבריה, משמעות ההכרזה היא "שהאיחוד בעצם מזמן את שר החוץ הישראלי לכינוס מועצת הסכם האסוציאציה, שתדון בכיבוד המשפט הבינלאומי והמשפט ההומניטרי הבינלאומי על ידי ישראל".
לדבריה, מדובר בניצחון לציר המדינות המקדמות מדיניות ביקורתית כלפי ישראל, שהולך וגדל. "המדינות הללו דרשו לבחון במועצת שרי החוץ האירופית אם ישראל מפירה את סעיף 2, ולנקוט צעדים בהתאם. בזמנו, מועצת שרי החוץ דחתה את הדרישה שלהם. אבל עכשיו, בין היתר בגלל הפסיקות בביה"ד הבינ"ל לצדק (ICJ), בקשת צווי המעצר בבית הדין הפלילי הבינ"ל (ICC), והאירוע רב-הנפגעים ברפיח, העמדה השתנתה".
"קשובים לדעת הקהל"
לדבריה, שרי החוץ האירופיים קשובים מאוד לדעת הקהל בארצם, הלוחצת בעניין הפעולה הישראלית בעזה והקורבנות האזרחיים, כמו גם לסיקור התקשורתי ולשיקולים פוליטיים. בעוד פחות משבועיים יתקיימו הבחירות לפרלמנט האירופי, ובבלגיה בחירות כלליות.
ד"ר שיאון-צדקיהו מעריכה כי בשלב זה, "הסכנה הגדולה של ביטול הסכם האסוציאציה עדיין לא נראית לעין. מדובר ב'נשק יום הדין' ביחסים בין האיחוד לישראל, ויש מדינות באיחוד האירופי שאינן סבורות שישראל הפרה את החוק הבינלאומי.
"על שר החוץ כ"ץ לבוא לבריסל, ולהסביר היטב את תוצאות הבדיקה של הפגיעות באזרחים, להביע צער על הטרגדיה, ולא להתנגח עם האיחוד האירופי", אומרת ד"ר שיאון-צדקיהו, "אחרת מדובר במדרון חלקלק".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
