"לפעמים שואלים איך אנחנו תומכים בישראל": זה הצליל החדש של אינפקטד מאשרום

בבוקר של השבעה באוקטובר, היו ארז אייזן ועמית דובדבני, המוכרים יותר בשם ההרכב "אינפקטד מאשרום", על מטוס ללונדון.

"בהתחלה" הם משחזרים, "היינו אדישים לאזעקות, חשבנו שזה כמו כל אירוע ירי רקטות אחר". כשנחתו בלונדון, והחלו להגיע אליהם כל החדשות, הם הבינו את גודל וחומרת האירוע שהתרחש בארץ. "יום לפני, ב־6 באוקטובר, ניגנו במסיבה באופקים. מאותה מסיבה חזרנו למלון ובשבע בבוקר כבר היינו על טיסה. כשנחתנו שם זה תפס אותנו, קיבלנו את רוע הגזרה".

על האובדן האישי והקבוצתי, השניים מספרים שהם "מאוד מחוברים לקהילת הטראנס בישראל, יש לנו חברים שנרצחו בנובה. דיג'יי שניגן איתנו באיזו מסיבה בברזיל הוא ניצול של הנובה, אחד אחר גם הוא ברח מירי. האירוע הזה תפס אותנו בהלם".

בימים אלה שוהים אייזן ודובדבני בגרמניה, כדי לקחת חלק באירוע הדפוס הגדול בעולם. ומה הקשר של הרכב הטראנס למדפסות? התשובה היא במוזיקה, או יותר נכון בקול שהמדפסות משמיעות. גולת הכותרת של האירוע תכלול הופעה בהפתעה של השניים, זאת כאשר הם ישמיעו טראק שמורכב כולו מצלילי מכונות הדפוס של HP indigo.

התערוכה עצמה, Drupa שמה (הלחם של המילים דפוס ונייר בגרמנית), שנערכת כאמור בדיסלדורף, היא התערוכה הגדולה ביותר של תעשיית הדפוס, ומגיעים אליה יותר מ־250 אלף מבקרים אחת לארבע שנים. בין החברות המשתתפות באירוע גם חברת הדפוס הדיגיטלי הישראלית HP אינדיגו. אינדיגו כאמור יזמה את שיתוף הפעולה עם אינפקטד מאשרום, מה שהוליד את הטראק שיושמע באירוע תחת אבטחה כבדה הן לאמנים הישראלים עצמם והן לצוותים שהגיעו מישראל, בצל רגישות התקופה.

"לייצג את ישראל זה התוצר המשני"

אז איך יוצרים מוזיקה ממדפסות?
"למדפסות תעשייתיות, גדולות, יש רעש מאוד דומיננטי. דגמנו את המדפסות ואת הרעש ומשם התחיל כל הקונספט של לא סתם לעשות סרט תדמית אלא ממש טראק שלנו. אמנם לא ידענו איך זה ייצא, אבל אנחנו די מרוצים מהתוצאה. כשמסתכלים על ההיסטוריה של מוזיקה אלקטרונית, המחשבה לא מנותקת, יש בזה היגיון".

הם מספרים כי הבסיס המרכזי של הטראק הוא דגימות של המכונות. "90% זה בעצם רעש של מדפסות, ועל בסיס זה, מה גם שהרעש הוא בעצם הקצב של המוזיקה, הוספנו עוד".

הגעתם מלווים באבטחה כבדה לכנס. האם הגברתם את אמצעי האבטחה באופן כללי בשל המצב?
לדבריהם, אבטחה זו אינה ייחודית לאירוע זה וכלל ההופעות שהם עורכים כעת, מלוות בצוות אבטחה כבד. "אנחנו דואגים שיהיו גלאי מתכות בכל אירוע, מגבירים את האבטחה האישית שלנו וגם אבטחת הקהל. אנחנו באים לעשות מסיבה וחשוב לנו הקהל שבא לראות אותנו ירגיש ויהיה מוגן, אז אם יש מישהו שבא לעשות בעיות - נדע איך לנטרל את זה".

 עמית דובדבני וארז אייזן / צילום: תמי בר שי

אנחנו נחשפים להמון התנגדות לישראל ולישראלים. האם זה פגש אתכם? חוויתם ביטולי הופעות?
"העניינים הם לא כסדרם, יש הפגנות ומה שקורה בקמפוסים בארה"ב זה מזעזע, אנחנו לא מנותקים. אבל להופעה של אינפקטד מאשרום באים בדרך כלל מעריצים, אז שם אנחנו לא נתקלים בדרך כלל בעוינות".

התקופה אכן הביאה איתה ביטולי הופעות. הצמד מספר שמאז פרוץ המלחמה, הם חוו ביטולים של הופעות בפסטיבלי מוזיקה גדולים בטורקיה, גרמניה, פינלנד ומדינות נוספות.

עם זאת, הם מסבירים כי "הביטולים נובעים בעיקר משיקולי ביטחון. יש מדינות עם פאנל מאוד ערבי שלא מעוניינות להיכנס לתהליך אבטחה של להקה כמונו או של הקהל, אז מעדיפים לבטל. זה אגב יכול לקרות בכל מדינה, ובהרבה ביטולים השיקולים הם בכלל שלנו".

האם אתם מרגישים שאתם צריכים להצניע את עצם היותכם ישראלים?
לדברי השניים, הגישה שלהם אינה בשום קצה. הם מסבירים כי בסוף הם אמנים ישראלים, ומעולם, גם לא עכשיו, הסתירו עובדה זו. "לתחושתנו אנחנו מאוד מזוהים עם ישראל. זה מצחיק כי יש לפעמים מעריצים שלא מבינים את זה, ושואלים איך אנחנו תומכים בישראל".

עוד הם מספרים כי בהופעות גדולות תמיד ישנם דגלי ישראל בקהל, אך בתקופת המלחמה "באירועים ממש גדולים יש בקשה לא לבוא עם דגלים, לא רק מאיתנו אלא מכולם, כדי שזה לא יהווה לקיחת צד. אבל תמיד יש ישראלים בקהל, ותמיד יש ישראלים עם דגל. באירוע גדול שהיינו בו לאחרונה התבקשנו כאמור לא לבוא עם דגלים, אבל היה מעריץ ישראלי שרצה להיות עם דגל, וזה לא שנגיד לו לא - נהפוך הוא". גם אם לא יעלו עם דגל, השניים מספרים כי לפעמים הם עולים לנגן עם סיכת חטופים, עם דיסקית או עם חולצה שכתוב עליה "תחזירו אותם הביתה".

אז אולי להפך - אתם מרגישים צורך להראות סולידריות עם ישראל בזמן ההופעות? אנחנו רואים אמנים בינלאומיים רבים שמגלים סולידריות עם הפלסטינים על הבמה.
"כשאנחנו באים לעשות מוזיקה אנחנו לא באים לייצג את ישראל, זה בא כתוצר משני, אבל זאת לא המטרה שלנו". ההשפעה שהם היו רוצים להשיג לדבריהם, היא שמי שמחוץ לסיטואציה - שלא יתערב. "בסוף, אנחנו להקה ישראלית. אנחנו לא מתחבאים מאחורי מסרים, וממשיכים לעשות מוזיקה".

"אי אפשר לטעות עם להרקיד אנשים או לרקוד"

בתחילת המלחמה, הגעתם הרבה לארץ, בין היתר במסגרת מיני יוזמות, מה עשיתם?
"הופענו מול חיילים, ניגנו לפצועים, והיינו בכמה אירועים שלא קלים לנו אבל אנחנו באים לכל מקום אפשרי". בייחוד, לדבריהם, "אירועים ספציפיים לשורדי הנובה. היינו גם בקיבוץ בארי, וגם מול מפונים בים המלח. אנחנו מגיעים לנגן, אבל עבורם זה הרבה יותר רגשי ומרפא, וזה מרגש גם אותנו. אירועי חיילים הם הכי מגניבים ואנחנו נותנים להם הכי חזק שאנחנו יכולים". לדבריהם, לגרום ללוחמים שבדיוק יצאו מעזה לפרוק זה משמח.

"בסוף, איך שאנחנו רואים את זה תפקידנו הוא לרומם ולהרים. כשבאים לראות אינפקטד מאשרום המטרה שלנו היא לצאת מההופעה ולשכוח מהשבוע הטוב או החרא שהיה. אחרי ה־7 באוקטובר אנחנו עוד יותר מנסים לתת לאנשים את הבריחה הזאת. אי אפשר לטעות עם להרקיד אנשים או לרקוד, אין בזה שום דבר רע".

 נועם זילברשטיין / צילום: תמי בר שי

נועם זילברשטיין, מנכ"ל hp אינדיגו, הוסיף בהתייחס להופעה של הצמד כי זהו "שיתוף פעולה יוצא דופן של מוזיקה מעוררת השראה ותקווה, שתזכיר לכולם שליצירתיות אין גבולות. אנחנו נרגשים להשתתף באירוע החשוב ביותר של תעשיית הדפוס העולמית, בו נציג בפני רבבות המבקרים את הטכנולוגיות והמוצרים המתקדמים והמובילים בעולם, שפותחו במרכז הפיתוח בנס ציונה, והורכבו ושולחו מהמפעל שלנו בקריית גת. בתערוכה נציג בגאווה גם שורה של שיתופי פעולה גלובליים פורצי דרך שידגישו שוב את החדשנות והחוסן של ההייטק והתעשייה בישראל".