גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

החרם באוניברסיטאות העילית בארה"ב מגיע לקרנות ההשקעה בהייטק הישראלי

שורת אוניברסיטאות בארה"ב הסכימו לדון, ובמקרים מסוימים אף להצביע, בנושא הסטת ההשקעות שלהן מישראל ● לפי מומחים, להחלטה כזו צפויה להיות השפעה נרחבת על ההייטק הישראלי

סטודנטים בבראון, באפריל. האוניברסיטה תערוך הצבעה בנושא החרם על ישראל / צילום: Reuters, Anibal Martel
סטודנטים בבראון, באפריל. האוניברסיטה תערוך הצבעה בנושא החרם על ישראל / צילום: Reuters, Anibal Martel

רוב מאהלי המחאה נגד ישראל בקמפוסים בארה"ב אומנם כבר פוזרו בעטיה של חופשת הקיץ, אך בחלק מהמקרים הדבר קרה רק בסיום משא־ומתן ממושך בין הסטודנטים להנהלה, בו נענו כמה מהתנאים שהציבו המוחים. באוניברסיטאות יוקרה כמו הרווארד, ג'ונס הופקינס, בראון ומינסוטה, התחייבו ההנהלות להאזין לטיעוני הסטודנטים בכל הקשור להשקעות בישראל, ולדון על כך. מה יקרה אם אכן יוסטו ההשקעות? לפי מומחים שגלובס שוחח איתם, יהיו לכך השלכות משמעותיות על הכלכלה הישראלית, ובייחוד על ההייטק. במקביל, הם אומרים, לאוניברסיטאות לא יהיה כל־כך קל לעשות זאת.

הבכיר האמריקאי שחושף: "אני מזועזע, כמעט חולה, ממידת ההתפשטות של האנטישמיות"
החרם האקדמי על ישראל מתרחב לספרד, ובקמפוסים בבריטניה "מבינים" את חמאס
ניתוח | הושלם הגיוס הגדול ביותר והשכר בשיא: האם המשבר בהייטק הסתיים?

הסכימו לדון בדרישות

אוניברסיטאות העילית בארה"ב מחזיקות בקרנות השקעה גדולות בנות מיליארדי דולרים כל אחת, המשקיעות את כספי העובדים והגמלאים וכן כספים שנצברו בעבר באופן שדומה לקרנות הון פרטיות או קרנות גידור אמריקאיות. חלק מהכספים מושקע במניות של חברות זרות, ובדרך־כלל כ־20% מושקע במה שמכונה "השקעות אלטרנטיביות" - קטגוריה הכוללת השקעות בנדל"ן, סחורות, וגם קרנות הון פרטיות וקרנות הון סיכון, שרבות מהן משקיעות בישראל.

הסטודנטים המוחים נגד ישראל גרפו הישגים עד כה. באוניברסיטת הרווארד, בה מונה לאחרונה הנשיא היהודי אלן גרבר, ניסחה ועדה מיוחדת מכתב שבו הסבירה כי היא איננה פוסלת דיון בנוגע להסטת ההשקעות מישראל. זאת, "כפי שבעבר היא הסיטה את השקעותיה מדלקים מאובנים ומדרום אפריקה", כתבו כמה מראשי האוניברסיטה במאמר מיוחד ל"ניו יורק טיימס".

בנוסף, הנהלת אוניברסיטת ג'ונס הופקינס אמרה כי "תבחן את השאלות המרכזיות של המוחים לגבי הסטת ההשקעות"; באוניברסיטת וושינגטון החליטו להיפגש עם נציגי המחאה "לבקשות הסטת השקעות", וכך גם באוניברסיטת ראטגרס, מינסוטה וויסקונסין; וגם בקנדה, בקמפוסים כמו טורונטו מטרופוליטן (TMU) ומק'מאסטר, אוניברסיטה חשובה בעיר המילטון שבאונטריו.

בשני מוסדות, אוקסידנטל קולג' בלוס אנג'לס ובראון ברוד איילנד, התקבלו החלטות לערוך הצבעות של ממש בנושא החרם על ישראל. נשיאת בראון, כריסטינה פקסטון, אף התבטאה באופן נלהב כלפי הדיון שיתקיים באוקטובר כחלק ממחויבותה "לספק תשובה לחברי הקהילה", בדבר הסטת ההשקעות מישראל. אוניברסיטת קליפורניה קיבלה החלטה להצביע על הצעת חרם בספטמבר.

200 מיליון מהרווארד

גופי ההשקעה האוניברסיטאיים (המכונים Endowments), משקיעים על פי ההערכה פרומיל מההון המנוהל שלהן בישראל. אולם, להערכתו של זאב הולצמן, מייסד קרן גיזה ובעבר ראש איגוד קרנות ההון סיכון בישראל, הן אחראיות על בין 2%־3% מסך ההון הזר שזורם להייטק הישראלי. לפי ההערכה משנת 2020 של אתר קרימסון, עלון החדשות של הרווארד הנכתב בידי סטודנטים, כ־200 מיליון דולר מושקעים מטעם האוניברסיטה ישירות בחברות ישראליות.

המוחים באוניברסיטת מינסוטה טוענים כי האוניברסיטה מחזיקה בסך נכסים של 2.4 מיליון דולר - 0.11% מכלל תיק ההשקעות שלה - בהשקעה בחברות ישראליות. השקעות אלו מתקיימות בין היתר בחברות שבבים כמו נובה וקמטק, בחברות הייטק ציבוריות כמו צ'ק פוינט, ואפילו בבורסת תל אביב. לדברי הולצמן, כל החלטה שיקבלו האוניברסיטאות לגבי השקעה בחברות ישראליות תשפיע על כל השוק, "כיוון שהאוניברסיטאות לא מייצגות רק גופי השקעה גדולים אלא מתיימרות להיות מצפן מוסרי. החלטה נגד ישראל שתפורסם עלולה לגרום לנזק כבד".

אולם בפני ועדות ההשקעה שיקבלו החלטות נגד ישראל עומדים לא מעט אתגרים. ראשית, לעיתים קרובות מפוזרות ההשקעות בקרב מספר גופים מנהלים, שעשויים לאתגר את ההחלטה ולהקשות עליה. הקושי העיקרי נובע מהעובדה שהשקעות ארוכות טווח כוללות התחייבות שלא ניתן להפר בקלות.

מכשול נוסף הוא החקיקה הנרחבת שקיבלו מדינות רבות בארה"ב נגד חרם על ישראל, במסגרת המלחמה בארגוני BDS, בהן במינסוטה, אילינוי, ניו יורק וקליפורניה. "החלטות של משיכת השקעות עלולות ליצור סיכונים משפטיים משמעותיים עבור האוניברסיטאות", אומר ד"ר רועי שיינדורף, לשעבר המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, וכיום שותף בפירמת עורכי הדין הרצוג. לדבריו, גם אוניברסיטה שנמצאת במדינה שבה לא עבר החוק, תושפע ממנו באופן עקיף, שכן אם תחליט להחרים את ישראל היא לא תוכל לסגור חוזים במדינה שבה כן קיים החוק. "אוניברסיטאות שיחליטו על משיכת השקעות עלולות לעמוד בפני סנקציות ולהיתפס כמפרות את חובות הנאמנות".

"למדיניות משיכת השקעות המכוונת לעסקים ישראלים עשויה להיות השפעה כלכלית משמעותית", מוסיף פרופ' אמריטוס ג'ראלד שטיינברג, מייסד NGO Monitor. עם זאת, לדבריו, "לקמפיינים להסטת השקעות שהושקו בפורום הארגונים הלא־ממשלתיים, בהובלת Human Rights Watch ואמנסטי אינטרנשיונל, בוועידת דרבן הידועה לשמצה, לא הייתה לבסוף השפעה כלכלית ניכרת על ישראל".

מסתכנים בתביעה

"אוניברסיטה, ולמעשה כל גוף אמריקאי שיבחר בדרך החרם על חברות ישראליות, יצטרך להכין את עצמו גם למקרה של תביעה משפטית", אומרת לגלובס פרופ' ענת אלון־בק, מומחית למשפט תאגידי מאוניברסיטת קייס־ווסטרן. "את התביעות נגד ארגונים מחרימים ניתן יהיה לנהל בן בבתי דין של מדינות וכן בבית דין פדרלי. ישנם ארגונים שינסו, כביכול, להלך בין הטיפות ולנסות ולהחרים רק חברות שקשורות בתעשיות הביטחוניות שמעורבות לכאורה במלחמה בעזה, אבל גם ההבחנה הזו מטעה: תעשיית ההייטק בישראל ובארה"ב תמיד התחילו בתעשיות הביטחוניות, והן נשענות עליהן".

פרופ' ענת אלון־בק, אוניברסיטת קייס־ווסטרן / צילום: איל יצהר

לדבריה, "מי שלא רואה את העובדה שמדובר במלחמה של סין ורוסיה נגד הקידמה הטכנולוגית, הוא עיוור. ומי שינסה להילחם בחברות ישראליות בגלל הפרה לכאורה של זכויות אדם, עלול לכרות לעצמו פתח לתביעות רבות, כיוון שארה"ב לא הכריזה על ישראל כמדינה שמפירה את זכויות האדם".

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

טראמפ לקראת חידוש המו"מ: "איראן רוצה עסקה"

נשיא ארה"ב: "אהיה מעורב בשיחות" ● מחאות תועדו באיראן לקראת השלמתם של 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● על פי דיווח ב-CNN כמה יחידות בצבא ארה"ב המוצבות במזרח התיכון והיו אמורות לסיים בקרוב את תקופת הצבתן - קיבלו הארכה לפרק זמן נוסף ● דיווחים שוטפים

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

איבדו מאות מיליונים "על הנייר": מה עשתה צניחת המניה לבכירי מאנדיי, וויקס ופייבר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב, והמכה לאופציות של העובדים בהן

קשישים / אילוסטרציה: שלומי יוסף

העליון קבע: יש לברר את התביעה הייצוגית נגד חברות האשראי שלא סיכלו את "עושק הקשישים"

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור בנוגע לתביעה ייצוגית נגד חברות כרטיסי האשראי ישראכרט, כאל, ומקס, והורה על החזרת ההליך למחוזי ● בתביעה נטען כי חברות האשראי לא מנעו ניצול קשישים ע"י חברות שיווק שבנו מנגנון שיטתי ורחב-היקף ופעלו לשכנעם למסור להם את פרטי כרטיסי האשראי שלהם

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק

מנכ''ל החברה הרוכשת פאלו אלטו נטוורקס ניקאש ארורה / צילום: איל יצהר

ההודעה שקיבלו עשרות עובדים: מזל טוב, תפוטרו בעוד שנה

כ־10% מעובדי סייברארק בישראל, כולל בעלי ותק של עשור ויותר, גילו במייל ישיר מפאלו אלטו שתפקידם יבוטל בעוד 12-3 חודשים, וישנם מנהלים שאף לא ידעו מי מהצוות שלהם יפוטר ● המהלך מעורר שאלות על המחיר האנושי של עסקאות הענק בהייטק

מימין: לן בלווטניק, מבעלי רשת 13; פטריק דרהי, המשקיע החדש; ואמיליאנו קלמזוק, מנכ''ל רשת 13 / צילום: טים בישופ, יח''צ, רויטרס

הלחץ נגד עסקת רשת מגיע לחו"ל. האם דרהי יקבל שיעבודים, ומה ייצא למנכ"ל?

מנכ"ל רשת 13 אומנם לא יקבל מניות הודות לכך שהביא את איש העסקים פטריק דרהי כמשקיע בערוץ, אבל ההזרמה צפויה לכסות גירעון של 120 מיליון שקל ● רשות התחרות תצטרך להכריע האם מדובר בהלוואה או בשותפות, והעיתונים בבריטניה עוקבים מקרוב אחר ההתרחשויות

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל האפאג-לויד ויאיר סרוסי, יו״ר דירקטוריון צים / צילום: שוקה כהן

עסקת צים נחתמה, והשווי הסופי נחשף

חברת התובלה הימית נרכשת תמורת 4.2 מיליארד דולר - מחיר המשקף פרמיה של כ-58% על מחיר המניה בוול סטריט ● עסקת הרכישה כפופה לאישורים שונים, ביניהם גם אישור המדינה, שמחזיקה ב"מניית זהב" בצים ● גורמים מעריכים כי צים תעמוד בקריטריונים הנדרשים לאישור העסקה

מדד המחירים לצרכן יורד / אילוסטרציה: Shutterstock

מה יעשה הנגיד: הסעיפים במדד שמסבכים את החלטת הריבית בשבוע הבא

ימים ספורים לפני החלטת הריבית של בנק ישראל, קצב האינפלציה השנתי הגיע ל-1.8%, הרמה הנמוכה ביותר מאז יוני 2021 ● בין הגורמים המשמעותיים ביותר בהחלטת בנק ישראל ניצב השקל, שהתחזק מאוד בחודשים האחרונים ואף שבר שיא של 30 שנה ביחס לדולר

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

מיכל מור, מנכ''לית ומייסדת סמארט שוטר / צילום: מאיה חבקין

הביטחונית החדשה שמגיעה לבורסה בת"א לפי שווי של 700 מיליון שקל

סמארט שוטר, המייצרת מערכות בקרת אש אלקטרו-אופטיות, תנסה לגייס 200 מיליון שקל במסגרת הנפקה ראשונית ● בין בעלי המניות: חברות הביטוח הפניקס והכשרה והאלוף במיל' ניצן אלון

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

להבות עולות מבניין שנפגע בתקיפה אווירית ישראלית בדרום לבנון בתחילת החודש / צילום: ap, Mohammad Zaatari

הסיבה להתגברות התקיפות בלבנון - היערכות למלחמה עם איראן

צה"ל מגביר את הקצב ומתמקד במשגרים ומחסני אמל"ח למקרה שחיזבאללה יצטרף לאיראן ● בעקבות התקיפות צה"ל שנמשכות, גורמים בלבנון מנהלים מגעים אינטנסיביים עם ארה"ב ודורשים: "לרסן את ישראל" ● משמרות המהפכה פתחו בתרגיל נרחב במצר הורמוז ● כוחות צה"ל זיהו הלילה מספר אזרחים ישראלים שחצו את גדר הגבול לתוך שטח סוריה ● מעטפה חשודה התקבלה במשרד רה"מ נתניהו. מאגף הביטחון והחירום נמסר: "לא נשקפה סכנה למי מהעובדים" ● עדכונים שוטפים

היקף העסקאות בירידה, אבל מחירי הדיור עולים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

דירה ממוצעת נמכרת כבר ב־2.3 מיליון שקל ומשכנתאות היוקרה מטפסות

היקף העסקאות שבוצעו בשנה שעברה עמד על 80% לעומת שנה ממוצעת, אבל המחיר הממוצע של דירה ברבעון הרביעי של 2025 היה הגבוה ביותר אי פעם ● 40% מהמשכנתאות נלקחו על דירות של 3 מיליון שקל ומעלה, וחלק ניכר מהעסקאות מתרכזות בתל אביב והמרכז

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ומתרחק מקמעונאות ותשתיות

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו