שופטי בג"ץ מאותתים: נחייב את המדינה לגייס חרדים לצה"ל

בג"ץ התכנס היום (א'), ולא לראשונה, כדי לדון בעתירות לחייב תלמידי ישיבה להתגייס לצה"ל ולשלול תקציבים מהמוסדות התורניים. באחד מרגעי השיא של הדיון אמרה עו"ד דפנה הולץ-לכנר, המייצגת אימהות לחיילים, כי "השוויון בנטל היום הוא גם שוויון בנטל החרדה" - משפט שתמצת את ההבדל בין הפעמים הקודמות בהן דן בג"ץ בעתירות שביקשו להביא לגיוס חרדים וכשל בכך, לבין הדיון הנוכחי. החלטה תימסר בשלב מאוחר יותר. בינתיים, 4 הערות על הדיון הדרמטי. 

● הסתיים הדיון בבג"ץ; השופט סולברג: גיוס בני הישיבות הוא צורך קיומי
● הממשלה לבג"ץ: נשלים את חקיקת חוק הגיוס עד סוף יולי
● היועמ"שית: התנהלות הממשלה בנושא גיוס החרדים - המשך הרפורמה המשפטית

שנים של מחלוקות משפטיות

שנים של דיונים בבג"ץ בנושא הפטור שנותנת המדינה לבני הישיבות לצד מלחמה רב-זירתית הביאו לדיון בו כמעט כל השופטים הביעו את עמדתם כי הגיעה העת להרחיב את הגיוס, בהיעדר חקיקה.

לאורך כל שנות המדינה גיוס החרדים העסיק את מקבלי ההחלטות. מתן הפטורים החל בקום המדינה וגדל עם השנים. בשנת 1998 נרשם ציון דרך כשבג"ץ פסק כי שר הביטחון אינו מוסמך לתת פטור גורף, ויש צורך בחקיקה (הלכת רובינשטיין). הכנסת חוקקה, ובג"ץ ביטל את המתווה בהיותו לא חוקתי. בשנת 2014 אושר בכנסת חוק נוסף שהתיר לפטור בני ישיבות, והוא נפסל בשנת 2017 בהיותו לא שוויוני. המדינה נדרשה לחוקק מחדש, אך היא שבה וביקשה דחיות, עד שביולי 2023 פקע החוק. כפתרון זמני קבעה הממשלה בהחלטה את המשך הפטור, אך גם החלטה זו פגה בסוף מרץ השנה.

המצב היום, ללא הסדר חוקי שיאפשר לפטור בכל שנה כ-13 אלף בני ישיבות שמגיעים לגיל גיוס, לצד המלחמה וצורכי הצבא, הביאו את השופטים להתבטא בדיון באופן בהיר וחד. ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון, השופט עוזי פוגלמן, אמר כי "אנחנו לא רוצים להפוך את העתירות לעתירות מתגלגלות עד קץ הדורות. הגיע הזמן שיהיו החלטות עקרוניות".

עורך הדין שנשכר לייצג את הממשלה, דורון טאובמן, ביקש מבית המשפט להמתין עד לסיום מושב הקיץ לחקיקה שמקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו. הוא טען כי "אנחנו ברגע היסטורי. יש היתכנות של הציבור החרדי להמשיך ולשאת בנטל, כך שיחוקק חוק שיצמצם את אי-השוויון".

כמעט כל השופטים ביקרו את העמדה. "אדוני פורס קשת רחבה סוציולוגית-היסטורית, אבל בסופו של דבר העתירות מתמקדות בעניינים ארציים פרגמטיים. אין בפנינו חוק, יש רק מצב משפטי נטול חוק", אמרה השופטת דפנה ברק-ארז. כאשר טענו נציגי הישיבות והמוסדות התורניים שאין מקום להתערב נוכח הסוגיה הערכית של הגיוס, שיש בה פגיעה בחופש הדת, הבהירה: "לקיים את החוק זה לא דבר ערכי. אין שום דבר ערכי בלבוא ולומר שאת החוק צריך לקיים".

השופט יצחק עמית פנה לנציג הממשלה בדיון ואמר לו: "כל הכתיבה שלכם זה משחקי מילים על-מנת לעקוף את הלכת רובינשטיין (הלכה לפיה מתן פטור גורף ייעשה רק בחקיקה, נ"ש). אין כאן שום דבר מסובך. יש כאן עתירה שאומרת מה המצב החוקי הקיים. כל אחד בחדר יודע את המצב. החוק פקע ביולי 2023".

החוק השנוי במחלוקת שמקדם נתניהו לא היה במרכז הדיון בבג"ץ. ככלל, בג"ץ נמנע מלדון בחקיקה שעוד לא באה לעולם, והשופטים לא דנו בתוכנו אלא במצב הנתון בו אין מקור חוקי לפטור מגיוס.

גיוס 3,000 בני ישיבות בלבד - אינו שוויון

לפני הדיון הודיעה היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, בשם רשויות הביטחון כי צה"ל מסוגל לגייס 3,000 בני ישיבות בשנת הגיוס הקרובה של 2024. בפתח הדיון פנו השופטים לבא-כוח הממשלה בשאלה, עליה חזרו פעמים רבות במהלך הדיון הארוך: האם הממשלה מסכימה לגייס כמות כזו של בני ישיבות.

מצד אחד, עו"ד טאובמן טען כי רשויות צה"ל רשאיות להפעיל את סמכויותיהן בשאלה כמה בני ישיבות לגייס, וכי עמדת הממשלה תואמת את עמדת הצבא. הוא גם טען כי הממשלה לא מתערבת לרשויות הגיוס, וכי יש ל"פוקד", אותו גורם שמחליט על הגיוס, שיקול-דעת באיזה היקף לגייס בהתאם לצרכים. אך כאשר התבקש לומר מפורשות כי הממשלה מסכימה לגיוס 3,000 בני ישיבות השנה - הוא השיב בשלילה. השופטים ביקרו אותו על הטיעון, והיה נראה שהם לא "קונים" את זה שהממשלה לא מתערבת. פוגלמן הבהיר: "שיקול-הדעת (של הפוקד) צריך להתחשב בעיקרון השוויון".

לצד זאת, נציגי היועצת המשפטית לממשלה הבהירו בדיון כי המספר של גיוס 3,000 בני ישיבות בשנה הקרובה לא משקף את ערך השוויון, וכי מערכת הביטחון מחויבת לפעול כבר כעת להגדלת המספר לאור צורכי הצבא וערך השוויון.

סולברג הביע קו פרו-גיוס

בדיון בלט השופט נעם סולברג, שהגיע טעון ונחרץ כי יש מקום לגיוס נרחב של בני ישיבות נוכח צו השעה. סולברג, המתגורר באלון שבות שבגוש עציון, למד בישיבה תיכונית ובישיבת הסדר, שירת בחיל האוויר והשתחרר בדרגת רב-סרן. סולברג נחשב לשמרן, כזה שממעט להתערב בחקיקה ובהחלטות הממשלה. בפסיקותיו הוא מבטא עמדה של ריסון שיפוטי בכל הנוגע לפסילת חקיקה, ועמדותיו נותרות לא פעם בדעת המיעוט.

בדיון הביע סולברג עמדה ברורה התומכת בהרחבת הגיוס, בניגוד לעמדת הממשלה, שמשמעותה קבלת העתירה וחיוב הממשלה להרחיב את הגיוס. לדבריו, קיים צורך קיומי מעבר לערך השוויון. השופט הדגיש מספר פעמים כי גיוס של 3,000 בני ישיבות הוא צעד בסיסי ומינימלי נוכח המלחמה הרב-זירתית בישראל. "המדינה מדברת על צורך קיומי כאן ועכשיו" אמר, "אנחנו במלחמה, והצורך זועק".

בנציג הממשלה הטיח סולברג: "כבר היו 3,000 מגויסים בעבר. האם עכשיו במצב של מלחמה אי-אפשר לעמוד במספר הזה? על זה אנחנו מתווכחים?". סולברג אמר שהוא התאכזב מהמספר: "זה דבר קטן. הלוואי שהיה גיוס גדול פי שלושה ופי ארבעה. צריכה להיות תמיכה נלהבת של הממשלה לגיוס בהיקף של 3,000".

האם התקציבים תלויים בכך שאין חוק לפטור?

בחודש מרץ האחרון הוציאו שופטי בג"ץ צו ביניים שהקפיא תשלומים לישיבות שתלמידיהן לא מתגייסים, עד להכרעה בעתירות. הטיעון בו תומכת היועמ"שית הוא שבהיעדר מקור חוקי לפטור מגיוס, אין גם בסיס לתשלום הכספים לישיבות.

נציג הממשלה, עו"ד טאובמן, טען כי הקשירה בין הדברים מוטעית. לדבריו, העובדה שאין מקור חוקי לפטור גורף אינה משליכה על מתן התקציבים מבחינת החוק. טאובמן אמר שכדי לשלול את התקציב על המדינה לזמן את בן הישיבה, והוא צריך לסרב. השופטים ביקרו את עמדתו: "יש זיקה, קשר בין הדברים", העיר פוגלמן.

השופטת גילה כנפי-שטייניץ הקשתה על נציג היועמ"שית בעניין התמיכות. היא תהתה איפה הפרת החוק, אם ממילא משרד הביטחון לא ערוך לגייס יותר מ-3,000 בחורי ישיבות השנה. "אתם מבססים את שלילת התקציבים על הפרת עיקרון החוקיות. איפה הפרת החוק?". נציג היועמ"שית השיב כי המצב כרגע הוא שאין הסדר חוקי, ולכן אין זכאות לתמיכות. לדבריו, לאחר שיהיה הסדר, במסגרתו יגויסו חלק מבני הישיבה, יקבלו החלטות. השופטת יעל וילנר סיפקה תשובה לשאלה זו: "אם יתייצבו 63 אלף איש ויביעו רצון להתגייס, אז יש סיבה לתמיכה. העניין הוא להביע את הרצון ואת הנכונות".

נציג איגוד מנהלי הישיבות והמוסדות התורניים, עו"ד דוד שוב, טען בדיון לפגיעה קשה בבני הישיבות, עד כדי פגיעה בזכויות אדם. "אני מבין שברמה התקשורתית והרטורית נמאס מהחרדים שמשחקים איתנו חתול ועכבר, אז לפחות ניקח להם את הכסף". על כך השיב סולברג, שהיה מהשופטים שהוציאו את הצו להקפאת התמיכות הכספיות: "כשכלו כל הקיצים - קשרו את העניין לתמיכות".