ח"כ אורית פרקש־הכהן, המחנה הממלכתי (חדשות הבוקר, קשת 12, 16.5.24) / צילום: תמר מצפי
בג"ץ גיוס החרדים ממשיך לטלטל את המערכת הפוליטית. בינתיים ראש הממשלה בנימין נתניהו מנסה להוביל את קידום החוק ששר הביטחון לשעבר בני גנץ קידם בממשלה הקודמת, כדי ליצור מראית עין של הסכמה רחבה. אבל בני גנץ זעם על המהלך, וכך גם חבריו לסיעה. "כבר ב־2011 דיברו על מכסות הרבה יותר גדולות לחרדים", קבלה אורית פרקש־הכהן בקשת 12. לדבריה, מודל הגיוס צריך להיות מבוסס על "שירות לאומי או צבאי, לפי בחירת הגורמים המקצועיים, לפי הצרכים של המדינה - חוק שירות ישראלי".
● שופטי בג"ץ מאותתים: נחייב את המדינה לגייס חרדים לצה"ל
● המשרוקית | האם קצבת יוצאי צבא הביאה בעבר חרדים להתגייס?
האם אכן ב־2011 נקבעו מכסות גבוהות יותר לשירות חרדים? המכסות עליה דיברה נקבעו בהחלטה 2968 של הממשלה ה־32, גם בראשות נתניהו, שהתקבל בינואר 2011. ההחלטה קבעה מטרות שירות לחרדים, צבאי ואזרחי, לכל אחת מהשנים 2011 עד 2015. היעדים התחילו ב־2,400 מתגייסים חדשים בשנה הראשונה ולהגיע ל־4,800 בשנה החמישית. בכל השנים, מחצית המשרתים יועדו לשירות צבאי ומחציתם השנייה לשירות לאומי.
ומה אומרת הצעת החוק הממשלתית שקידם משרד הביטחון בראשות בני גנץ, שעברה בקריאה ראשונה ב־2022? התוספת השנייה להצעה, שהייתה אמורה להיות תיקון 26 לחוק שירות ביטחון, קבעה מכסות שירות משני הסוגים במספרים מ־2021 עד 2036, ולאחר מכן באמצעות נוסחאות לחישוב הגידול למספר המשרתים החרדים. מאחר שהחלטה 2968 הולכת רק חמש שנים קדימה, השווינו את חמש השנים הראשונות בהצעת החוק ליעדים בהחלטה. כמו כן, בגלל מועד תחילת העבודה הפרלמנטרית על הצעת החוק, התייחסנו ל־2022 כשנת הפתיחה.
ואיך זה עומד בהשוואה ליעדים מ־2011? בחמש השנים הראשונות מספר המשרתים היה אמור לעלות מ־2,293 ב־2022 ל־3,207 ב־2026. למעשה, רק ב־2030 יעדי השירות היו אמורים לעקוף את היעדים שהחלטה 2968 קבעה ל־2015, עם 4,868 מתגייסים. כלומר, גם קצב הגידול בהצעת החוק נמוך משמעותית.
פרקש־הכהן דיברה על מודל שישלב שירות צבאי ולאומי, ולכן לצורך זה היא צודקת. עם זאת, בגלל שאחת הביקורות על המהלך של נתניהו היא שהצרכים הביטחוניים השתנו, כדאי לדעת שהצעת החוק של גנץ מייעדת את רוב המשרתים לצה"ל. בראייה זו, רק בשנה החמישית מספר החיילים החרדים בהחלטה מ־2011 היה גבוה יותר מבהצעת החוק. עם זאת, למרות הסייג הזה, ד"ר גלעד מלאך מהמכון הישראלי לדמוקרטיה סבור ש"החלטה 2968 היא הרבה יותר משמעותית ביחס לגיוס חרדים מאשר הצעת החוק של משרד הביטחון", בשל היעדים המספריים וקצב הגידול.
בשורה התחתונה: דברי פרקש־הכהן נכונים. בשילוב שירות צבאי ולאומי לחרדים, החלטה 2968 מ־2011 הציבה יעדים גבוהים יותר מאשר הצעת החוק המקודמת כעת, וגם קבעה קצב גידול גבוה יותר.
תחקיר: אוריה בר־מאיר