הקיצוצים בדרך: באוצר מזהירים מחריגה של 55 מיליארד שקל בתקציב 2025

משרד האוצר פרסם היום את הנומרטור העדכני - תוכנית התקציב התלת-שנתית לשנים 2025-2027 • סך המחויבות של הממשלה לתקציב 2025 עומד כבר על 600 מיליארד שקל, חריגה של 55 מיליארד מהיעד שנקבע בחוק • הגירעון בשנת 2025 יעמוד על 5.2%, יפחת ל-4.4% בשנת 2026 ויגיע ל-3.7% רק עוד 3 שנים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

משרד האוצר פרסם היום (ב') את הנומרטור העדכני - תוכנית התקציב התלת-שנתית לשנים 2025-2027. 

הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב
הגירעון זינק ל-7% וחצה את היעד השנתי כבר בארבעת החודשים הראשונים

לפי הנתונים, המשקללים את ההתחייבויות הקיימות של הממשלה אל מול תחזית ההכנסות, הגירעון בשנת 2025 יעמוד על 5.2%, יפחת ל-4.4% בשנת 2026 ויגיע ל-3.7% רק בשנת 2027. נציין כי גירעון של מעל 3% נחשב לגבוה במונחי ישראל וכזה שלא מאפשר התכנסות למתווה יורד של יחס חוב-תוצר. 

מגבלת ההוצאה המותרת על פי חוק המסגרות לשנה הבאה עומדת על כ-545 מיליארד שקל. אולם סך מחויבויות הממשלה כבר עובר את 600 מיליארדי השקלים, כך שעל פי חוק נדרשות התאמות בסך כ-55 מיליארדי שקל, שאותם האוצר יצטרך לקצץ ממקום אחר. גם בניכוי תוספות לתקציב הביטחון, שטרם סוכמו בין האוצר לצה"ל, עדיין עומדים באוצר מול בור של יותר מ-14 מיליארד שקל בתקציב 2025, על מנת להתכנס למסגרות. אפשרות אחרת היא שהממשלה תפרוץ את מסגרת הגירעון בשינוי חקיקת יסוד.

הריבאונד הכלכלי של המשק צפוי להגיע בשנה הבאה

לאחר פגיעה חדה בפעילות הכלכלית ברבעון האחרון של 2023, נתוני הרבעון הראשון של 2024 הצביעו על תחילת התאוששות, בעיקר ברכיב הצריכה הפרטית. לאור זאת, תחזית הצמיחה לשנת 2024 עודכנה כלפי מעלה מ-1.6% ל-1.9%, אך במונחי צמיחה לנפש מדובר עדיין בצמיחה אפסית.

הריבאונד הכלכלי של המשק הישראלי אמור להגיע בשנה הבאה. תחזית הצמיחה לשנת 2025 עומדת על 4.6%, והיא מניחה התאוששות מתונה יותר לעומת 2024. התחזית מבוססת על תרחיש בו שגרת הלחימה נמשכת עד סוף 2024, אך לא מעבר לכך, זאת כאשר אינה מתרחבת לחזיתות נוספות. בשנת 2025, בהנחה שהלחימה אכן תסתיים ב-2024, צפויה התאוששות בכל מרכיבי התוצר: חזרה לפעילות תומכת בצריכה הפרטית, התאוששות ההשקעות בעקבות שיקום הנזקים, וגידול בהוצאה הציבורית בעקבות מענה הממשלה לצרכים הביטחוניים והאזרחיים.

לטווח ארוך יותר (2026-2027) התחזיות מתאפיינות באי־ודאות גבוהה אף יותר, והן מושפעות מאד מתרחיש הייחוס לגבי התפתחות הלחימה בשנים 2024-2025. בתרחיש האופטימי יחסית, צפויה התכנסות לרמות הצמיחה ארוכות הטווח של כ-3% לשנה.

בימים כתיקונם, הנומרטור אמור לספק למקבלי ההחלטות תמונת מצב כלכלית לעתיד הנראה לעין. אלא שתחת חוסר הוודאות הנוכחי, ברור לכולם שהתחזיות יתקשו לפגוע. בצד ההוצאה, הנוסחה היבשה לא מביאה בחשבון עשרות מיליארדי שקלים נוספים שעוד צפויים להתווסף לתקציב הביטחון. ובאשר לצד ההכנסה, עדיין לא משוקללות בחישוב גזירות המיסוי החדשות שנמצאות כרגע בדיונים באוצר, כמו הכבדה נוספת של המע"מ, ייקור מסי הקנייה על כלי רכב ושחיקת הטבות מס נוספות. וזה עוד לפני שמדברים על תרחיש של התמשכות הלחימה הצבאית אל תוך 2025, שהנומרטור אינו מתמחר כלל.

על רקע השינויים שעוד צפויים לבוא בתקופה הקרובה ולהפוך את התחזית הנוכחית לבלתי־אקטואלית, באוצר מתכוונים לפרסם תחזיות מאקרו עדכניות בסמוך להבאת הצעת תקציב 2025 לאישור בממשלה, באוגוסט הקרוב. במסמך נכתב כי "מאז פרוץ מלחמת 'חרבות ברזל', נתונה הכלכלה הישראלית בחוסר־וודאות משמעותי שמשליך, בין היתר, על היכולת לספק תחזיות מדויקות, כך שאלה עשויות להשתנות בתדירות ובעוצמה גבוהות ביחס לשנים כתיקונן", הודו עורכי הנומרטור במסמך.