דוח מרכז טאוב: ישראל המדינה היקרה במערב

דוח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב לשנת 2024 פורסם, ובו שילוב של נתונים מדאיגים ומעודדים מכלל תחומי החיים. ברמה הכלכלית ניתן לראות שבעקבות המלחמה, ההוצאה הממשלתית האזרחית והצבאית כאחד זינקו לסכומי עתק, שמשאירים את ישראל עם גירעונות דרמטיים שידרשו צעדי התכנסות בקרוב - הן קיצוץ בהוצאות הממשלה והן העלאת מסים. 

● הקיצוצים בדרך: באוצר מזהירים מחריגה של 55 מיליארד שקל בתקציב 2025
● המוניטור | פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

החדשות הטובות, ברמה הכלכלית, הן ששוק העבודה חזק מאוד: האבטלה ירדה קרוב לרמתה טרום המלחמה, ואפילו האוכלוסיות עם ההשתתפות הנמוכה ביותר בשוק העבודה (גברים חרדים ונשים ערביות) זכו בשנה האחרונה לעדנה בהשתתפות הולכת וגוברת בשוק העבודה.

גם פריון העבודה, כלומר התוצר לכל שעת עבודה, הולך ומתקרב לממוצע ה-OECD. הפער בפריון העבודה, שהוא היסטורית החולשה הגדולה ביותר של הכלכלה הישראלית, הולך ונסגר - אך בין היתר דווקא בשל היחלשות הפריון הריאלי במערב, ייתכן שבשל האינפלציה הגבוהה בשנים האחרונות שהייתה נמוכה יותר בישראל.

אך מי שלא מצליח להתחמק מהשפעות השוק העולמי הוא ההייטק, "הקטר של המשק הישראלי". על-פי מרכז טאוב, העלייה והירידה בהשקעות בהייטק תאמו את העליות והירידות בעולם, אך היו קיצוניות יותר. בשל המקום המרכזי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית, כל תנודה בהשקעות העולמיות ובמצב הגאו-פוליטי של ישראל משפיע עלינו בצורה ניכרת הרבה יותר.

הבעיה הכרונית - יוקר המחיה

אך הבעיה הכרונית החמורה ביותר של הכלכלה הישראלית היא יוקר המחיה. נכון לשנת 2022, רמת המחירים היחסית של ישראל הייתה הגבוהה ביותר ב-OECD, כאשר "עקפנו" גם מדינות עשירות מאיתנו בהרבה כמו שווייץ. נתון זה מכביד על כל אחד ואחת מאיתנו בכיס, וגם מרסן את הנתונים הריאליים של ישראל.

בזירת ההשכלה הגבוהה, התופעה הבולטת ביותר של השנים האחרונות היא ההצטרפות ההמונית של הצעירים הערבים לאקדמיה. בנוסף, המדעים המדויקים זוכים לגידול הניכר ביותר בסטודנטים, כאשר שיעור הסטודנטים הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות זינק בשנה האחרונה ב-29% בקרב יהודים ואחרים, וב-23% בקרב ערבים. לעומת זאת, שיעור הסטודנטים למדעי החברה והרוח, חינוך ואמנות ירד ב-15% בקרב יהודים וב-21% בקרב ערבים. נראה כי תואר הופך מאפיק הרחבת השכלה לקודם כל מוכוון לשוק העבודה.

תופעה נוספת הנובעת מהצטרפות נרחבת של סטודנטים ערבים לאקדמיה היא ירידת שיעור הערבים הלומדים מקצועות "מסורתיים" בחברה הערבית כמו רפואה ומקצועות עזר רפואיים, בהם דווקא יהודים תופסים מקום נרחב יותר מאשר בעבר. ייתכן כי חלק מכך נובע מלימודי רפואה דווקא בחו"ל, רגע לפני כניסת "רפורמת יציב" לתוקף, המפסיקה את ההכרה בחלק ניכר ממוסדות הלימוד לרפואה בחו"ל בשל רמה נמוכה מדי.

הדבר מתרחש על רקע העובדה שישראל נמצאת במקום הראשון ב-OECD בשיעור הרופאים שלמדו בחו"ל, לרוב כתוצאה ממחסור במקומות לימוד ו"צווארי בקבוק" בהמשך תהליך הכשרת הרופאים. הפסקת ההכרה במוסדות בחו"ל, שתיכנס לתוקף בשנת 2025, מעוררת דאגה לגבי כמות הרפואים שניתן להכשיר בישראל - וההשפעה על מקצוע הרפואה ומערכת הבריאות הישראלית.

צמצום מספר התלמידים בכיתה

בזירת החינוך היסודי, ניתן לראות תוצאות מעודדות מאוד, של צמצום משמעותי בכמות התלמידים בכל כיתה. בהסתכלות ארוכת-טווח, בשנת 2000 רוב גדול (69%) של הכיתות מנו 28 תלמידים ומעלה. ב-2012 שיעור זה ירד ל-57%, ונכון ל-2023 רק מיעוט (36%) של הכיתות עדיין מכיל כמות גדולה כל-כך של תלמידים. כיתות גדולות במיוחד של 36 תלמידים ומעלה, שעדיין היו קיימות לפני עשור, כבר אינן בנמצא.

אך בתחום הרווחה, ניתן לראות את אותות המלחמה: על-פי מרכז טאוב, מאז תחילת המלחמה הצטרפו ל-6,029 האנשים שקיבלו תגמולי נכות מתחילת השנה 64,898 נפגעים נוספים, ומספר משפחות הנפטרים גדל מ-1,890 ל-2,983. מספר מקבלי קצבאות האבטלה זינק משמעותית בתחילת המלחמה, אך ירד מאוד בהמשך עם התייצבות שוק התעסוקה.

בעקבות המלחמה הגדיל משרד הרווחה משמעותית את כמות התקנים של עובדים סוציאליים, אך בפועל הוא מתקשה מאוד לאייש אותם - רק 87% מהתקנים הפתוחים מאויישים בפועל, ובישובים באשכול חברתי-כלכלי 1 (הנמוך ביותר), מדובר על 80% בלבד. בין הרשויות גם קיימים פערים משמעותיים בהוצאות על שירותי רווחה, כאשר דווקא הרשויות העשירות יותר יכולות להוציא יותר מאשר רשויות עניות, בדגש על ערבים ובדואים.

רצח: הפער הגזעני - גדול מבארה"ב

ברמת הביטחון האישי, החל משנת 2018 ניתן לראות עליה ניכרת בשיעור הרצח, בעיקר בחברה הערבית. בזמן שב-2015 מספר הרציחות לנפש היה גדול "רק" פי 4 בחברה הערבית מאשר ביהודית, ב-2023 שיעור זה טיפס לפי 13. אפילו כאשר מתחשבים בשיעור השונה של גברים צעירים בין האוכלוסיות, יורדים לשיעור רצח של פי 10 בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים.

חודש אוקטובר 2023, שבו התרחשה המתקפה של חמאס, שיעור הרצח ירד, אך ייד לאחר מכן חזר לעלות. מרכז טאוב מציינים כי יחס הרצח בישראל עקף אפילו את הפער הגזעי בארה"ב: היחס של שיעור מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה היהודית בישראל גדול בכ-60% מהיחס בין שיעור מקרי הרצח באוכלוסייה השחורה ובאוכלוסייה הלבנה בארה"ב, שנע סביב 1:8.

בנושא הסביבתי, ניתן לראות שפליטות גזי החממה בישראל נשארו דומות בין השנים 2010 ל-2022, סביב 80 אלף טון לשנה. מצד אחד, זה אומר שהכלכלה הישראלית הרבה פחות מזהמת מאשר בעבר, שכן האוכלוסייה גדלה והכלכלה צמחה מאז משמעותית. אך ברמת ההשפעה על כדור הארץ, ההשפעה של ישראל דומה מאוד לזו שהייתה לפני למעלה מעשור.