גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דוח מרכז טאוב: ישראל המדינה היקרה במערב

נכון לשנת 2022, רמת המחירים היחסית של ישראל הייתה הגבוהה ביותר ב-OECD, כאשר "עקפנו" גם מדינות עשירות מאיתנו בהרבה כמו שווייץ - כך לפי דוח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב לשנת 2024 ● מספר הרציחות לנפש בחברה הערבית גבוה פי 13 מאשר בחברה היהודית

ישראל היא המדינה היקרה ביותר במערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי
ישראל היא המדינה היקרה ביותר במערב / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

דוח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב לשנת 2024 פורסם, ובו שילוב של נתונים מדאיגים ומעודדים מכלל תחומי החיים. ברמה הכלכלית ניתן לראות שבעקבות המלחמה, ההוצאה הממשלתית האזרחית והצבאית כאחד זינקו לסכומי עתק, שמשאירים את ישראל עם גירעונות דרמטיים שידרשו צעדי התכנסות בקרוב - הן קיצוץ בהוצאות הממשלה והן העלאת מסים. 

הקיצוצים בדרך: באוצר מזהירים מחריגה של 55 מיליארד שקל בתקציב 2025
המוניטור | פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

החדשות הטובות, ברמה הכלכלית, הן ששוק העבודה חזק מאוד: האבטלה ירדה קרוב לרמתה טרום המלחמה, ואפילו האוכלוסיות עם ההשתתפות הנמוכה ביותר בשוק העבודה (גברים חרדים ונשים ערביות) זכו בשנה האחרונה לעדנה בהשתתפות הולכת וגוברת בשוק העבודה.

גם פריון העבודה, כלומר התוצר לכל שעת עבודה, הולך ומתקרב לממוצע ה-OECD. הפער בפריון העבודה, שהוא היסטורית החולשה הגדולה ביותר של הכלכלה הישראלית, הולך ונסגר - אך בין היתר דווקא בשל היחלשות הפריון הריאלי במערב, ייתכן שבשל האינפלציה הגבוהה בשנים האחרונות שהייתה נמוכה יותר בישראל.

אך מי שלא מצליח להתחמק מהשפעות השוק העולמי הוא ההייטק, "הקטר של המשק הישראלי". על-פי מרכז טאוב, העלייה והירידה בהשקעות בהייטק תאמו את העליות והירידות בעולם, אך היו קיצוניות יותר. בשל המקום המרכזי של תעשיית ההייטק בכלכלה הישראלית, כל תנודה בהשקעות העולמיות ובמצב הגאו-פוליטי של ישראל משפיע עלינו בצורה ניכרת הרבה יותר.

הבעיה הכרונית - יוקר המחיה

אך הבעיה הכרונית החמורה ביותר של הכלכלה הישראלית היא יוקר המחיה. נכון לשנת 2022, רמת המחירים היחסית של ישראל הייתה הגבוהה ביותר ב-OECD, כאשר "עקפנו" גם מדינות עשירות מאיתנו בהרבה כמו שווייץ. נתון זה מכביד על כל אחד ואחת מאיתנו בכיס, וגם מרסן את הנתונים הריאליים של ישראל.

בזירת ההשכלה הגבוהה, התופעה הבולטת ביותר של השנים האחרונות היא ההצטרפות ההמונית של הצעירים הערבים לאקדמיה. בנוסף, המדעים המדויקים זוכים לגידול הניכר ביותר בסטודנטים, כאשר שיעור הסטודנטים הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה, מדעי המחשב, הנדסה ואדריכלות זינק בשנה האחרונה ב-29% בקרב יהודים ואחרים, וב-23% בקרב ערבים. לעומת זאת, שיעור הסטודנטים למדעי החברה והרוח, חינוך ואמנות ירד ב-15% בקרב יהודים וב-21% בקרב ערבים. נראה כי תואר הופך מאפיק הרחבת השכלה לקודם כל מוכוון לשוק העבודה.

תופעה נוספת הנובעת מהצטרפות נרחבת של סטודנטים ערבים לאקדמיה היא ירידת שיעור הערבים הלומדים מקצועות "מסורתיים" בחברה הערבית כמו רפואה ומקצועות עזר רפואיים, בהם דווקא יהודים תופסים מקום נרחב יותר מאשר בעבר. ייתכן כי חלק מכך נובע מלימודי רפואה דווקא בחו"ל, רגע לפני כניסת "רפורמת יציב" לתוקף, המפסיקה את ההכרה בחלק ניכר ממוסדות הלימוד לרפואה בחו"ל בשל רמה נמוכה מדי.

הדבר מתרחש על רקע העובדה שישראל נמצאת במקום הראשון ב-OECD בשיעור הרופאים שלמדו בחו"ל, לרוב כתוצאה ממחסור במקומות לימוד ו"צווארי בקבוק" בהמשך תהליך הכשרת הרופאים. הפסקת ההכרה במוסדות בחו"ל, שתיכנס לתוקף בשנת 2025, מעוררת דאגה לגבי כמות הרפואים שניתן להכשיר בישראל - וההשפעה על מקצוע הרפואה ומערכת הבריאות הישראלית.

צמצום מספר התלמידים בכיתה

בזירת החינוך היסודי, ניתן לראות תוצאות מעודדות מאוד, של צמצום משמעותי בכמות התלמידים בכל כיתה. בהסתכלות ארוכת-טווח, בשנת 2000 רוב גדול (69%) של הכיתות מנו 28 תלמידים ומעלה. ב-2012 שיעור זה ירד ל-57%, ונכון ל-2023 רק מיעוט (36%) של הכיתות עדיין מכיל כמות גדולה כל-כך של תלמידים. כיתות גדולות במיוחד של 36 תלמידים ומעלה, שעדיין היו קיימות לפני עשור, כבר אינן בנמצא.

אך בתחום הרווחה, ניתן לראות את אותות המלחמה: על-פי מרכז טאוב, מאז תחילת המלחמה הצטרפו ל-6,029 האנשים שקיבלו תגמולי נכות מתחילת השנה 64,898 נפגעים נוספים, ומספר משפחות הנפטרים גדל מ-1,890 ל-2,983. מספר מקבלי קצבאות האבטלה זינק משמעותית בתחילת המלחמה, אך ירד מאוד בהמשך עם התייצבות שוק התעסוקה.

בעקבות המלחמה הגדיל משרד הרווחה משמעותית את כמות התקנים של עובדים סוציאליים, אך בפועל הוא מתקשה מאוד לאייש אותם - רק 87% מהתקנים הפתוחים מאויישים בפועל, ובישובים באשכול חברתי-כלכלי 1 (הנמוך ביותר), מדובר על 80% בלבד. בין הרשויות גם קיימים פערים משמעותיים בהוצאות על שירותי רווחה, כאשר דווקא הרשויות העשירות יותר יכולות להוציא יותר מאשר רשויות עניות, בדגש על ערבים ובדואים.

רצח: הפער הגזעני - גדול מבארה"ב

ברמת הביטחון האישי, החל משנת 2018 ניתן לראות עליה ניכרת בשיעור הרצח, בעיקר בחברה הערבית. בזמן שב-2015 מספר הרציחות לנפש היה גדול "רק" פי 4 בחברה הערבית מאשר ביהודית, ב-2023 שיעור זה טיפס לפי 13. אפילו כאשר מתחשבים בשיעור השונה של גברים צעירים בין האוכלוסיות, יורדים לשיעור רצח של פי 10 בקרב ערבים מאשר בקרב יהודים.

חודש אוקטובר 2023, שבו התרחשה המתקפה של חמאס, שיעור הרצח ירד, אך ייד לאחר מכן חזר לעלות. מרכז טאוב מציינים כי יחס הרצח בישראל עקף אפילו את הפער הגזעי בארה"ב: היחס של שיעור מקרי הרצח באוכלוסייה הערבית ובאוכלוסייה היהודית בישראל גדול בכ-60% מהיחס בין שיעור מקרי הרצח באוכלוסייה השחורה ובאוכלוסייה הלבנה בארה"ב, שנע סביב 1:8.

בנושא הסביבתי, ניתן לראות שפליטות גזי החממה בישראל נשארו דומות בין השנים 2010 ל-2022, סביב 80 אלף טון לשנה. מצד אחד, זה אומר שהכלכלה הישראלית הרבה פחות מזהמת מאשר בעבר, שכן האוכלוסייה גדלה והכלכלה צמחה מאז משמעותית. אך ברמת ההשפעה על כדור הארץ, ההשפעה של ישראל דומה מאוד לזו שהייתה לפני למעלה מעשור.

עוד כתבות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ ויו''ר ה־SEC פול אטקינס / צילום: Reuters, Kevin Lamarque

טראמפ רוצה לבטל את הדיווחים הרבעוניים. וול סטריט לא תיתן לו

נשיא ארה"ב קרא השבוע לבטל את הדוחות הכספיים הרבעוניים וטען: "פעם בשישה חודשים זה אמור להספיק". ברשות ני"ע החלו לקדם את השינוי ● אלא שירידה בדיווחים עלולה להוביל לתנודתיות במחירי המניות וייתכן שחברות ימשיכו בתדירות הנוכחית כדי לזכות באמון השוק

אוניברסיטת תל אביב / צילום: Shutterstock

שתי אוניברסיטאות ישראליות בצמרת הדירוג הבינלאומי הנחשב

אוניברסיטת תל אביב נכנסה זו השנה השנייה ברציפות למדד היזמות היוקרתי של PitchBook ומדורגת שוב במקום השביעי בעולם, ובמקום הראשון מחוץ לארה"ב ● הטכניון נכנס לראשונה לעשירייה הפותחת עם יותר מ־1,300 יזמים וגיוסים של כ־43 מיליארד דולר גיוסים ● ישראל היא המדינה היחידה מחוץ לארה"ב עם שני מוסדות בצמרת

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט לאחר הורדת הריבית הצפויה בארה"ב

הפד הוריד את הריבית, צופה עוד שתי הורדות השנה אך רק אחת ב-2026 ● מנכ"ל אנבידיה, ג'נסן הואנג, דיבר על אכזבתו לאחר הדיווח לפיו סין אסרה על חברות הייטק במדינה שלא לרכוש שבבים שלה ● וגם: ב-CNBC מסמנים שלוש מניות שירוויחו מהורדת הריבית המסתמנת

מיכה קאופמן, מייסד ומנכ''ל פייבר / צילום: יואב הורנונג

ביד אחת מפטרת וביד השנייה שוכרת משרדים חדשים: לאן הולכת פייבר?

השבוע הודיעה חברת המסחר המקוון על פיטורי 250 עובדים והצטרפה למגמה בהייטק של החלפת עובדים ב־AI ● המנכ"ל רוצה לחזור ל"מצב סטארט־אפ", אז למה שכר לאחרונה משרדים בגלילות?

שלומי ויוסי אמיר, בעלי השליטה ברשת שופרסל / צילום: יונתן בלום

פעם שנייה תוך שנה: שופרסל תיקנס ב-2 מיליון שקל. האם זה מספיק?

הרשות להגנת הצרכן מטילה את הקנס על שופרסל בגין אי-הצגת מחיר והטעיה במחיר המוצר בקופה ● קנסות דומים הוטלו על יוחננוף, קרפור ורמי לוי, אך לא בטוח שהם מצליחים לייצר הרתעה ● קובי זריהן, הממונה על הרשות להגנת הצרכן: "כול שיקול כלכלי. אם היו מקבלים קנס של 100 מיליון שקל, היו מעסיקים מאה אנשים שיסמנו מחירים ומשלמים בהתאם"

שרת התחבורה מירי רגב / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

ההבטחה גדולה, הסיכוי נמוך: מאחורי היוזמה להכנסת אובר לישראל

מירי רגב מקדמת צוות לבחינת כניסת שירותי הנסיעות השיתופיות לישראל, בעוד נהגי המוניות, שטרפדו את היוזמה ב־2016, מאיימים בתגובה ● ההערכה: המהלך לא יגיע לקו הסיום עד הבחירות

ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר / צילום: Shutterstock, Alexandros Michailidis

דיווח: בריטניה תכיר במדינה פלסטינית בסוף השבוע

שר הביטחון ישראל כ"ץ: "עם תחילת התמרון הקרקעי, הושמדו בעזה 25 מגדלי טרור" ● ישראל העבירה לסוריה הצעה להסכם ביטחוני חדש בגבול ●  במערכת הביטחון נערכים לניסיון חטיפה של חיילים באזור הלחימה בעיר עזה ● גורמים מדיניים: הסיכוי לעסקה בזמן הקרוב - אפסי ● 48 חטופים - 712 ימים בשבי - עדכונים שוטפים

ח''כ אריאל קלנר, הליכוד יומן הלילה, גלי ישראל, 27.08.25 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

תזכורת תקופתית: בנט ולפיד לא הגדילו את הכסף הקטארי

תחת נתניהו החל להיכנס כסף מקטאר לממשלת חמאס ברצועה, ונקבע כי הסכום יעמוד על 360 מיליון דולר ● למרות הטענות בקואליציה, תחת בנט ולפיד זה לא השתנה ● המשרוקית של גלובס

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

נעילה אדומה בבורסת ת"א; מדד הביטוח איבד 4%, הבנקים 3%

מדד ת"א 35 ירד ב-2% ● איי.בי.איי: "הירידות נובעות יותר מההבנה שהצעדים מהעולם, הם אולי לא ברמה של סנקציות, אבל כן מוציאים לנו כרטיס צהוב" ● נקודות אור היום הן מניות נייס וארית שעולות בכ-2% ● פסגות מעלים את מחיר היעד של שופרסל ב-40% ● הערב תתקיים בארה"ב החלטת הריבית שהשוק מחכה לה

ערן זינמן ורועי מן, מייסדים ומנכ''לים משותפים של מאנדיי.קום / צילום: נתנאל טוביאס

לאחר שאיבדה 31% משוויה, מאנדיי תרכוש מניות של עצמה ב-870 מיליון דולר

הרכישה נועדה להצביע על אמון הדירקטוריון וההנהלה בכיוון החברה ולאותת לשוק שבחברה מאמינים שמחיר המניה מוערך בחסר ● החברה עורכת היום מפגש עם משקיעים בניו יורק, בו היא צפויה לספק מידע על החזון לעתיד על רקע ה-AI, על האסטרטגיה ועל יעדיה הפיננסיים

מימין: יוסי בכר ז''ל יו''ר הוועדה, דוד קליין ז''ל נגיד בנק ישראל דאז, ובנימין נתניהו שר האוצר דאז. / צילום: אריאל ירוזולימסקי

20 שנה לרפורמה שטלטלה את שוק ההון: מה קרה לכוחם של הבנקים?

כשחברי ועדת בכר בישרו על הפרדת הבנקים מקופות הגמל וקרנות הנאמנות, בכירי המערכת הבנקאית הזהירו מפני משבר ● שני עשורים לאחר מכן כבר ברור שהבנקים לא רק שלא נפגעו מהרפורמה ההיא, אלא רק התחזקו מאז ● מודל העמלות, השליטה בשוק ההלוואות וחדרי המסחר שלהם שמרו על ההגמוניה לאורך השנים ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד

איך להשקיע? / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המומחים מנתחים: האם הראלי בתל אביב מתקרב לסופו?

הנאום של ראש הממשלה נתניהו הציף חששות של משקיעים רבים מפני בידוד המשק הישראלי ● אומנם תגובת השוק לנאום הייתה זמנית, אך היא מצטרפת לדעיכה של העליות בת"א בתקופה האחרונה ● האם הראלי מתקרב לסיומו, ואילו שינויים כדאי לבצע בתיק ההשקעות כבר עכשיו?

דור עיני וחיים דנון / איור: גיל ג'יבלי

יבואנית הרכב יוצאת להנפקה: המספרים נחשפים וגם תכנון המס

המספרים בהנפקת UMI נחשפים: תגייס לפי שווי של 3.4 מיליארד שקל, ותחלק דיבידנד של 270 מיליון שקל לבעלים, משפחות עיני ודנון ● בשוק מסבירים את המהלך, שנקט לאחרונה גם רמי לוי, ב"דילוג" על תשלום מס חברות

בנייה / צילום: Shutterstock

העדכון ההיסטורי של מדד תשומות הבנייה הפתיע לרעה את הקבלנים

בלמ"ס שינו את הרכב המדד לראשונה זה 14 שנה, ובענף ציפו לקפיצה חדה ● לאחר שנרשמה עלייה של 0.4% בלבד, הקבלנים טוענים: לא משקף את העלויות האמיתיות של שכר העובדים

החיסכון שלנו עבר לידיים של המוסדיים בעקבות רפורמת בכר / איור: Shutterstock

"ירקנו דם כדי להילחם בבנקים": כך הפכו המוסדיים לשליטים של ניהול הכסף שלנו

לא סתם צבי סטפק ממיטב מכנה את רפורמת בכר "המפץ הגדול של שוק ההון". היא הפכה את חברות הביטוח ובתי ההשקעות למנהלים של טריליוני שקלים של הציבור בקופות גמל, קרנות פנסיה וקרנות נאמנות ● הללו הפכו לקבוצה עם כוח עצום, ויש הטוענים שאף ריכוזית לא פחות מהבנקים ● אבל בשוק מסבירים: התחרות ללא ספק מגיעה גם לשם ● 20 שנה לוועדת בכר, פרויקט מיוחד 

ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת העיתונאים הערב / צילום: צילום מסך

נתניהו: "הייתה אי-הבנה. כלכלת ישראל מדהימה את העולם"

לאחר שאמר כי ישראל "תצטרך יותר ויותר להסתגל לכלכלה עם סממנים אוטרקיים", הופיע נתניהו במסיבת עיתונאים בעברית ובאנגלית ואמר: "השקל חזק, הבורסה חזקה, ורואים כניסת משקיעים זרים לישראל"● בנוסף הבהיר רה"מ כי דבריו על משק אוטרקי כוונו רק לצורך בעצמאות בסקטור הביטחוני

מימין: נשיאת הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין ושרת מדיניות החוץ של האיחוד האירופי קאיה קאלאס, בריסל / צילום: ap, Geert Vanden Wijngaert

הסנקציות של האיחוד האירופי: השפל ביחסים ומי עדיין תומך בישראל?

הנציבות האירופית הכריזה על תוכנית חסרת תקדים לסנקציות חריפות על ישראל, וחלק מהצעדים כבר יצאו לדרך ● מה יהיו השלבים הבאים, כמה כסף נפסיד ואילו מדינות מובילות את המהלך? ● שאלות ותשובות

השותפים בגלילות קפיטל. מימין: אריק קליינשטיין, ליאור ליטבק, נופר עמיקם, קובי סמבורסקי / צילום: בן יצחקי

קרן הסייבר הוותיקה מגייסת חצי מיליארד דולר להשקעה בחברות ישראליות. מה היא מחפשת?

קרן ההון סיכון הישראלית גלילות קפיטל תקים קרן סיד חמישית להשקעה בשלבים ראשונים וקרן צמיחה שנייה ● בתוך כך, רינת רמלר מצטרפת כשותפה

אמיר ירון וג'רום פאוול / צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הריבית בישראל בדרך לפתוח פער משמעותי מזו של ארה"ב

בצל חוסר הוודאות הביטחונית ורמת האינפלציה, ישראל מתקשה להצטרף למגמה הגלובלית של הורדות הריבית - ועל פי ההערכות, לאחר הורדת ריבית הפד אתמול, הפער ביחס לארה"ב צפוי להתרחב אף יותר בהמשך השנה ● ההשלכות עשויות להיות דרמטיות: מהשקל ועד לאג"ח ונוטלי המשכנתאות

אפליקציית עלי אקספרס / צילום: Shutterstock, BigTunaOnline

רכישות האונליין: האתרים הבינלאומיים בעלייה, הישראליים בירידה

רכישות הישראלים באונליין בחודש אוגוסט הסתכמו בהיקף דומה לזה של יולי ● באתרים הישראלים נרשמה ירידה של 6%, ובאתרים הבינלאומיים נרשמה עלייה של 3% ● בתמהיל האתרים המובילים בולטת נוכחות אתרים מתחום התיירות והאירוח ● "בגזרה הבינלאומית, הטריו הסיני - עליאקספרס, שיין וטמו - שומר על ההגמוניה" ● המדד החודשי של רכישות הישראלים באונליין