ריביות והפקדת משכורת מחוץ לבנק: הרפורמה החדשה בעולם התשלומים

כמעט 15 מיליארד שקל, זה הסכום שהכניסה המערכת הבנקאית מעמלות בשנת 2023. עלייה של 3% לעומת השנה שעברה. במערכת הפוליטית ניסו לעורר מודעות בקרב הציבור הרחב לגובה העמלות שניתן להם, ובימים הקרובים יקבלו הלקוחות שוב את המסרון החודשי שימחיש להם כמה הם משלמים לבנק שלהם, במטרה לעודד אותם להפחית את התשלומים ואולי אף לעבור לבנק שיהיה תחרותי יותר.

● הכלכלן הראשי באוצר מאותת על הגזירות הצפויות בתקציב 
● משרד המשפטים מנסה לתקן באופן דרמטי את חוק חדלות הפירעון 

אולם זהו רק צעד אחד שנועד לעודד תחרות לטובת הצרכנים. ביום חמישי ייכנס לתוקפו חוק הסדרת עיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלומים, שמצד אחד מטיל לא מעט חובות על גופים פיננסים שרוצים להיכנס לתחום תחת ההגדרה "נותני שירותי תשלום", על מנת לייצר הגנה מיטבית על זכויותיהם של הצרכנים, ומצד שני טומן בחובו לא מעט גזרים שימשכו עוד גופים להתחרות במערכת הבנקאית. רגע לפני שהחוק נכנס לתוקפו, גלובס עושה סדר.

מה עומד מאחורי החוק ומדוע היה בו צורך?

כאמור, היעד הרשמי והמרכזי הוא לעודד תחרות בתחום התשלומים. הבנקים הם עדיין מקור האשראי המרכזי וגם המקום בו הישראלים מעדיפים לשים את הכסף שלהם (חצי מיליארד שקל עדיין שוכבים בחשבונות עו"ש ללא ריבית ונשחקים בשל האינפלציה הגבוהה). המטרה של החוק, על שלל החובות שהוא מחיל על הגופים החוץ בנקאיים ועל הפינטקים המעוניינים לפעול בישראל, היא להגביר את האמון של הציבור בגורמים שעד היום לא היו מפוקחים, מתוך שאיפה שהגברת האמון תוביל לכניסה של שחקנים חדשים ולבחירה של הציבור בשחקנים פחות מוכרים.

"החוק הוא חלק משתי רפורמות רחבות", מסבירה עו"ד גילי ברטורא ממחלקת המימון והבנקאות במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי. "הראשונה היא הבנקאות הפתוחה והשנייה היא בשירותי התשלום שהחלה בחוק שירותי תשלום (שקובע חובות צרכניות דוגמת כריתת חוזה בכתב, גילוי נאות ללקוח על פרטים מהותיים ותנאים של עסקאות ועוד, ר"ו)".

 עו''ד גילי ברטורא / צילום: יורם רשף

כעת לדבריה, "מצטרף לרפורמה בשירותי תשלום נדבך נוסף שמסדיר את הפיקוח על הגופים הנותנים שירותי תשלום ומוסיף גם שירות מפוקח חדש של ייזום שירותי תשלום. אז צריך לראות את הדבר כקבוצה של חוקים שמנסה לייצר תחרות, בין אם באמצעות הנגשת מידע שנוגע לעו"ש, לביטוחים ולפנסיות לגופים שונים, ובין אם מתן אפשרות ליותר גופים 'לא מסורתיים' לתת שירותי תשלום, הכל כדי שיוכלו להציע לנו את השירותים האלה יותר בזול. ברגע שיש לאדם שליטה על המידע שלו הוא יכול לערוך השוואה מושכלת יותר, ולצרוך באמצעות הגופים החדשים שירותים בעלות נמוכה יותר".

מה השינויים המרכזיים בחוק?

שינוי מהותי שמביאה הרפורמה הוא תיקון לחוק הגנת השכר. על פי החוק הקיים, עובד יכול לקבל שכר במתכונת שאינה מזומן, חשבון בנק על שמו או העברה לבנק הדואר. החידוש הוא שעל פי התיקון משכורת תוכל להתקבל גם דרך חברת תשלומים.

בשוק כבר קיימות חברות פינטק שפיתחו מערכת אלטרנטיבית למערכת הבנקאית עם חשבון דיגיטלי, יכולת לשמור כסף, להמיר אותו או לשלוח אותו לחו"ל ועוד. הגופים האלו כבר מחוברים למערכות התשלומים של בנק ישראל וחלקן, כמו למשל אפליקציית Neema מציעות אפילו כרטיס אשראי עם הגבלות מסוימות.

אלמנט נוסף שנכנס תחת החוק הוא הענקת אפשרות לגוף מפוקח על ידי רשות ני"ע לתת ריבית על הכסף שמופקד אליו ועל היתרות הצבורות, וכך לתגמל את הלקוחות. כאן נציין כי החוק אמנם מעניק פתח לתחרות אל מול הבנקים, אך יש בו מגבלות מסוימות כמו מניעת העברות לחו"ל אם הלקוח מקבל ריבית, הגבלה שלא קיימת אצל הבנקים.

נזכיר כי בנק ישראל התנגד למהלך הזה ואף שלח לחברי הכנסת מכתב חריף בנושא שמתריע מפני סכנה ליציבות המערכת הפיננסית בשל מתן ריבית מצד גופים שלא בטוח שיוכלו לעמוד בכך. חברי הכנסת לא התרשמו ותמכו בעמדת רשות ני"ע שיש לאפשר תגמול מסוג זה ללקוחות.

עוד קובע החוק כי תחת הגדרת נותני שירותי תשלום ייכנסו גם חברות המציעות תווי קנייה. בהתאם לטיוטת תקנות שנמצאת בימים אלו בדיונים, ייתכן כי החברות האלה יצטרכו לשמור בצד את הכסף שמועבר אליהן בגין השוברים למקרה שהן מפסיקות לפעול או פושטות את הרגל, כשמטרת ההפרשה היא לאפשר לציבור לממש את התלושים גם במקרים אלו. על פי ועדת הכלכלה, מסתמן שענף תווי השי יקבל ארכה של שנה לצורך ברישיון, בנוסף לשנתיים שניתנו לו מראש במסגרת החוק.

כאמור, שינוי מרכזי נוסף נוגע לפיקוח על אותם גופים. נותני שירותי תשלום שעד עכשיו היו תחת פיקוח רשות שוק ההון יעברו לפיקוח של רגולטור אחר - רשות ני"ע. המעבר הזה עשוי לפעול לטובת הצרכנים כיוון שלרשות ני"ע תקציבים ומשאבים גדולים בהרבה, ולכן גם יכולת פיקוח הדוקה יותר. מצד שני הוא גם מייצר יותר מדי גופים שמפקחים על אותו תחום.

עו"ד ברטורא: "ברור שיש פה ארביטרז' רגולטורי כשאותו שירות מפוקח על ידי ארבעה רגולטורים. בנק ישראל שמפקח על הבנקים, רשות ני"ע שמפקחת על החברות האלה, בעלי רישיון לשירות בנכס פיננסי ואגודות פיקדון ואשראי שמפוקחים כרגע על ידי רשות שוק ההון, ומשרד התקשורת שמפקח על בנק הדואר.

"באשר למעבר בין רשות שוק ההון לרשות ני"ע, נזכיר שיש לקוחות שלפני כמה חודשים הגישו בקשה לרשות שוק ההון ועכשיו יצטרכו להמשיך את התהליך מול רגולטור אחר, למרות שרשות ני"ע קבעה הקלות לגופים שכבר קיבלו רישיון, דוגמת שהות של שנה וחצי כדי להגיש את הבקשה לרשות ני"ע".

מה היתרונות של הרפורמה עבור הציבור?

לדברי עו"ד ברטורא, "היתרון המשמעותי הוא כמובן סביב היכולת להוזיל עלויות באמצעות כניסה של גופים חדשים, ובמקביל האפשרות לקבל ריבית על עו"ש גם מגופים נוספים. הוזלת עלויות יכולה להגיע ממקור נוסף, דרך בתי העסק אשר עלויותיהם בקבלת תשלומים יופחתו".

היא מסבירה כי "כיום רוב התשלומים נעשים בסופו של דבר דרך כרטיס האשראי שלנו. הרעיון ברפורמה הוא לאפשר מעבר כספים ישירות מחשבון לחשבון, כולל כל ידי כך שמכניסים צד ג' שיש לו רישיון שאנו ניתן לו הרשאה לכתוב את הוראת התשלום בחשבון שלנו. כניסת גופים חדשים תאפשר תשלום ישיר לדוגמה באתר אינטרנט דרך אפליקציה בה מוזנים פרטי החשבון של הלקוח, והוא יוכל לבחור בה במקום תשלום בכרטיס אשראי".

מנקודת המבט של בית העסק, "עמלת הסליקה מתייתרת כי התשלום נעשה ללא כרטיס אשראי, וישנה תקווה שההוזלה לבית העסק תגולגל צרכנים. יתרון משמעותי נוסף הוא שהחוק דורש שכספי הצרכנים יופרדו מכספי נותן שירותי התשלום, והצרכן יהיה מוגן יותר", מסבירה עו"ד ברטורא.

בנוסף, תשלום כזה לא תופס מסגרת בכרטיס אשראי. יתרון נוסף הוא שהלקוח לא צריך למלא את הפרטים של המוטב כמו לדוגמה בהעברה בנקאית, כיוון שהם כבר מוזנים אצל נותן השירות, ולכן התשלום חשוף פחות לטעויות. ולבסוף, מדובר בשיטה בטוחה יותר על פניה. כי הלקוח לא נדרש להזין מספר כרטיס אשראי אלא את מספר החשבון שלו ומאשר את ההעברה באמצעי זיהוי דוגמת טביעת אצבע שלא מאפשרת לכל אחד לבצע פעולה עבור אותו לקוח.

מי עשוי להיפגע מהחוק?

מעבר למי שעשויים להיפגע מהגדלת התחרות, עיקר החשש מהחוק מגיע מקרב חברות השוברים שמפיקות תווי קנייה, וישנו חשש שהפגיעה בהן בשל הצורך להפריש כספים תגולגל לצרכנים. כך לדוגמה, אם עד היום הן היו מוכרות שובר בשווי 1,000 שקל ב־950 שקל, ההערכה היא שהרגולציה תתקרב את המחיר לשווי הסופי של השובר.

אמנם החקיקה נמצאת כבר בדקה ה־90, אך ישנן סוגיות בהקשר זה שעוד לא נאמרה בהן המילה האחרונה. כך לדוגמה האם חברות כמו תן ביס או סיבוס צריכות גם הן להחזיק כסף בנפרד כשהסכום שהן מנפיקות מתחדש מדי חודש, והאם חברות שאת התלושים שהן מנפיקות יכולים העובדים לממש בתוך החברה (לעיתים את רובו המוחלט של השווי המונפק) או לממש מחוץ לחברה, צריכות גם הן להפריד את מלוא הסכום.