במפעל TripleW / צילום: Wim Cohet
עוד כשהיה במכון ויצמן חשב אמיר אורנים איך הוא יכול להפוך את העולם לטוב יותר. כשעבד בפיתוח עסקי במכון הוא נחשף לרעיון של ביופלסטיק - פלסטיק המופק מחומרים ידידותיים לסביבה - ועם חבר ילדותו, עו"ד טל שפירא, הם החליטו לקפוץ למים. TripleW, הסטארט־אפ שהקימו, הופך פסולת מזון לחומצה לקטית. החומצה הזאת משמשת, בין היתר, למוצרי ניקוי וקוסמטיקה, ואף מייצרים ממנה פלסטיק מתכלה, המהווה תחליף לפלסטיק המבוסס על נפט.
"בדרך כלל מייצרים את החומצה הזאת מרכיבי מזון, למשל תירס או קנה סוכר, וזה כרוך בעלויות גבוהות וגם אורך זמן", אומר שפירא. "התהליך שלנו מוריד את עלות הייצור של הביופלסטיק בכ־30% או יותר. אנחנו מבססים את החומצה על פסולת שבכל מקרה אחר מושלכת לפח הביתי, מובלת לאתרי ההטמנה ונותרת בהם שנים. כך למעשה אנחנו משיגים ניצחון משולש: גם מנצלים את פסולת המזון, גם מייצרים פלסטיק וגם עושים את זה בתהליך הוליסטי ידידותי לסביבה, שמפחית פליטת פחם. היום 80% מהפסולת בישראל נשלחת להטמנה וזה מצטבר".
אז איך בעצם הם עושים את זה? לאחר איסוף פסולת המזון, הכוללת בין היתר שאריות פירות, ירקות ומוצרי מזון נוספים, היא עוברת תהליך התססה בעזרת חיידקים שמפרקים את החומר האורגני ומפיקים חומצה לקטית כתוצר לוואי. תהליך זה כולל כל מיני מניפולציות כימיות, בין היתר כדי להבטיח יעילות מרבית של התהליך ולהשאיר טביעת רגל אקולוגית נמוכה.
החומצה הלקטית שמתקבלת עוברת זיקוק וניקוי, ומשם היא כבר מתאימה לשימושים תעשייתיים שונים במגוון תחומים: בתעשיית המזון למשל משתמשים בה כתוסף טעם וחומר משמר; בתעשיית הקוסמטיקה והטואלטיקה היא יכולה לשמש כקרם לחות ומרכך; ואפילו בתעשייה הרפואית משתמשים בה, לייצור תרופות ומוצרים אחרים. אך כאמור נראה כי התועלת העיקרית היא העובדה שהחומצה היא אבן בניין לייצור ביופלסטיק מתכלה (PLA).
כיום החברה כבר נמצאת בתהליכים מתקדמים, אבל יש לה עוד דרך לעבור. "יש לנו מפעל פיילוט מתקדם בבלגיה, ויש לנו את היכולת לטפל בעשרה טונות פסולת ביום ולייצר עשרות טונות חומצה לקטית בשנה. ב־2025 גם נתחיל למכור".
המוצר של TripleW יכול גם לגרום למפעלים לסגור מעגלים עם עצמם ולהשתמש בפסולת המזון של היום כדי לייצר את האריזות של מחר. "נניח מאפייה שיש לה זרם פסולת משמעותי, אפשר לקחת אותה ולייצר שקיות לאריזה של המאפים הטריים. אפשר להשתמש בכל פסולת המזון ותוצרי הלוואי של מפעל מזון כדי להפוך אותם למוצרי אריזה של המפעל ולהכניס אותם לשרשרת האספקה".
את הפסולת החברה גם משיגה ממפעלים מקבילים בתחום. "אנחנו מגיעים למשל למפעל המייצר ביוגז להפקת גז מפסולת, מבקשים ממנו את הפסולת, מייצרים ממנה את ה־PLA, ומחזירים אליו את תוצרי הלוואי שנשארו כדי שיוכל להפיק מהם את הביוגז. כך הוא מפיק מהפסולת גם ביוגז, שמתחרה בשוק האנרגיה, וגם זרם הכנסות חדש ומשמעותי. ההכנסה מכל טונה של פסולת בייצור ביופסלטיק גבוהה פי חמישה בהשוואה לייצור של ביוגז כך שזה משתלם גם להם". במקביל בשנת 2023 השיקו בחברה שלל מוצרי ניקוי עם חברת ecover הבלגית, ענקית מוצרי ניקיון.
"הבנו שהחזון הוא בר-מימוש"
מלבד הפיילוט בבלגיה, TripleW מצויה בעיצומו של תהליך הקמת מתקני ייצור חדשים במדינה, מה שצפוי להגדיל משמעותית את נפח הייצור שלה. לפי הערכת היזמים, לקראת הרבעון השני של שנת 2026, הם יתחילו לעבוד. "המטרה שלנו היא לעבור מלטפל בעשרה טונות פסולת ביום ל־160 טונות פסולת ביום", מסביר שפירא. לדבריו, הם מכוונים "למכור את התוצר לכל מי שקונה חומצה לקטית".
המשקיעים הראשונים בחברה היו קבוצת האצ'יסון וקבוצה של משקיעים פרטיים שהתאחדו, אותם הוביל האנג'ל אדי שליו, כמו גם המשקיע הסדרתי מוטי קירשנבאום. סך הכול היא גייסה עד כה 52 מיליון דולר. "במיינדסט שלנו הבנו מהיום הראשון שהחברה צריכה לעמוד בפני עצמה ולא להישען על סובסידיות ומענקים", הם אומרים, "כשראינו את התוצאות והבנו שזה חזון ושהוא אכן בר־מימוש, והחברה יכולה לעמוד בפני עצמה, יצאנו לדרך".