"הבחירות הגדולות ביותר בעולם" הניבו אתמול (ג') תוצאות לא־צפויות - והן מיהרו להיתקע בגרונה של הבורסה השנייה בגודלה באסיה, זו של מומבאי. היא איבדה 6%, הירידה הגדולה ביותר מאז משבר הקורונה. שוויה של הבורסה הזו הוא חמישה טריליון דולר.
● אחרי עשור בשלטון, נרנדרה מודי עומד בפני קדנציה נוספת
● ה-WSJ: ישראל וחיזבאללה מתקרבות למלחמה בקנה־מידה מלא
● שלוש בחירות בשלוש יבשות מאשרות: גואה הגל הפופוליסטי הגלובלי
למרבה העניין, שעות אחדות לפני צניחתה, הניו יורק טיימס מרח את שבחיה על עמוד שלם. הכותרת (במהדורה המודפסת) הכריזה, "מדוע הודו היא אהובתו של וול סטריט".
הבחירות בשום פנים לא סיימו את סיפור האהבה. הארץ הזו, הכלכלה החמישית בגודלה בעולם, מוסיפה לעורר את הבהלה־לזהב של זמננו. היא צומחת בשיעור רב־שנתי ממוצע של 7%. התקווה לממש את רווחיה שולחת המונים אל שוקי הכספים שלה.
אבל סיפור ההצלחה שלה, לפחות בעיני משקיעים זרים, קשור במה שאנליסטים אוהבים לתאר כ"יציבות פוליטית". בהודו, היציבות הזו היא תוצאת שלטונו בן עשר השנים של נרנדרה מודי, כוכב עליון בשמי הדיפלומטיה. מודי יוסיף להיות ראש הממשלה, גם לאחר הבחירות, אבל זוהרו הועם במידה כזאת שמשקיעים זרים נפטרו ביום שלישי ממניות הודיות. הסיבה: המפלגה איבדה את הרוב שלה בפרלמנט, לאחר שהבטיחה להגדיל אותו. האופוזיציה, שאבד עליה הכלח והובאש ריחה, קמה לתחייה. המעוזים הגדולים ביותר של מודי קרסו. האיש, שרכש לעצמו מעמד של אל הינדואי, איבד בן לילה את הילתו.
"הפעם, 400"
מודי עומד בראש מפלגה ימנית לאומנית דתית (BJP), והוא נחשב לנואם מזהיר וללהטוטן פוליטי. בחודשים האחרונים הוא סלל את דרכה של מפלגתו לתקופת כהונה שלישית, שבהודו אורכת חמש שנים. סיסמת הבחירות שלו היתה "הפעם, 400". זאת אומרת 400 מ־543 מושבי ה"לוק סאבהא", הבית התחתון של הפרלמנט ההודי. חמש שנים קודם, BJP קיבלה 303 מושבים. הסקרים חזו ניצחון עצום ממדים למפלגה. ההצבעה עצמה התנהלה לאורך שישה שבועות. כאשר הסתיימה, ביום שבת, סקרי היציאה הראו כי המפלגה תתקרב אל היעד הנכסף, אולי אפילו תעבור אותו. הספירה התחילה ב־8 בבוקר של יום שלישי, ובתוך מספר דקות התברר שהפוליטיקאים, הסוקרים והפרשנים החטיאו את המטרה.
למעשה, BJP קיבלה 240 מושבים, והיא תהיה תלויה בשותפים קואליציוניים קטנים כדי להבטיח רוב פרלמנטרי. זה עניין של שגרה בישראל ובמספר ארצות באירופה; זה לא היה חלק משגרת BJP בעשר השנים האחרונות. מודי ניהל את הודו ביד רמה בדיוק מפני שלא היו נחוצים לו שותפים. הוא תבע מונופול על הגדרת האינטרס הלאומי, והוליך את הודו אל מחוזות לא צפויים, מבית ומחוץ. בעשר שנות שלטונו של מודי, התוצר המקומי הגולמי של הודו הוכפל. היא הגיעה לירח, היא פיתחה טילים בין־יבשתיים, היא משכה את הטכנולוגיה המתקדמת ביותר אל עמקי הסיליקון שלה, בבנגלור ובהיידרבד. בשנה שעברה מודי אירח את מנהיגי מדינות ה־G-20, הפורום הכלכלי החשוב ביותר, ושיווה לנוכחותם נופך של העברת שרביט ההנהגה בעולם לידי הודו.
למי שומרים אמונים
לצד הצלחותיו הכלכליות, מודי התחיל לכתוב מחדש את ההגדרה הלאומית של הודו. הוא התחיל לטשטש את אופיה החילוני, זה המושתת בחוקתה. היעד הברור הוא המיעוט המוסלמי הגדול, כמעט 200 מיליון בני אדם, אשר מודי חושב לעוין ולמסוכן.
הוא ביטל את המדינה היחידה בהודו (מתוך 29) שהיה בה רוב מוסלמי. בהשראתו ובסובלנותו התפתחה מערכה נגד נישואי־תערובת ונגד מסחר בבשר בקר (שעל הינדואים נאסרת אכילתו). הוא יזם המרה של שמות מוסלמיים בערים וברחובות. הוא עודד בניית מקדשים הינדואיים במקום מסגדים, או לצידם. בתחילת השנה הוא חנך בעצמו מקדש לאל ההינדואי ראם בעיר הקודש איודיה, בצפון הודו. המקדש הזה נבנה במקום מסגד מוסלמי בן 500 שנה, שתומכי מפלגתו של מודי הרסו לפני 32 שנה.
כל זה היה צריך להבטיח את ניצחון המפלגה במרכזי האוכלוסייה ההינדואיים הגדולים של הצפון, שבהם מתגוררים רוב ההודים. והנה ראו זה פלא, BJP ובעלי בריתה הובסו בשתיים משלוש המדינות הגדולות ביותר של הודו, כולל המדינה שבה נמצאת איודיה הנ"ל, ואפילו מחוז הבחירה שבו שוכנת העיר.
מניין סופי של הקולות הראה היום (ד'), כי BJP איבדה 63 מושבים, ויחסרו לה 32 מושבים לרוב מוחלט. יחד עם שותפיה הקואליציוניים יהיו לה 293 מושבים, עשרה פחות ממה שהיו לה לבדה בפעם הקודמת. השותפים האלה אומנם מבטיחים לשמור אמונים, אבל כל מי שעוקבים אחרי פוליטיקה הודית בכל הדרגים, מקומי וארצי, יודעים שפוליטיקאים הודיים שומרים אמונים רק לאלוהיהם. וזה בדיוק מה שמכניס אלמנט של חוסר יציבות לחיי הודו, למורת רוחם של משקיעי הבורסה.
הרבה דיו עומד להישפך בניסיון להשיב על השאלה איך נפלו גיבורי מודי, בייחוד במדינות כמו אוטאר־פראדש (240 מיליון בני אדם) ומהרשטרה (125 מיליון). תשובה סבירה אחת היא ש־BJP חזרה על טעות קלאסית מן הבחירות הכלליות לפני 20 שנה בדיוק. גם אז היא הייתה מפלגת שלטון, ותבעה אשראי על צמיחה כלכלית מרשימה. סיסמת הבחירות שלה הייתה "הודו הזוהרת". אבל היא לא שמה לב שהזוהר חלף בריצה על פני הרוב הגדול של ההודים, המתגוררים באזורים כפריים, ומתקשים להאכיל את ילדיהם.
חלקים של הודו אומנם "זוהרים", והמעמד הבינוני שהתפתח בה גדול עכשיו מכל אוכלוסיית ארה"ב. אבל מאות מיליונים נשארו מאחור. כלכלן הודי בכיר, קאושיק באסו, לשעבר היועץ הכלכלי הבכיר של הממשלה, כתב בשבוע שעבר, כי שיעור האבטלה של צעירים בהודו (מתחת לגיל 24) הגיע ל־45.4%, אחד הגבוהים בעולם.
נרנדרה מודי אולי הניח שתהלוכות דתיות יניבו התפעמות ויסיחו את הדעת. הוא טעה, לפחות חלקית. הוא יהיה ראש ממשלה עוד חמש שנים, יותר מכל איש זולתו ב־60 השנה האחרונות. אבל הוא יצטרך להיזהר בפניות חדות מדיי בסיבוב.
הרושם בשנים האחרונות היה שהדמוקרטיה ההודית נחלשת והולכת. האם הבחירות יחזקו אותה? רק אם ראש ממשלתה יתחיל לשאוף להסכמות רחבות ויסכים להאזין לביקורת. זה יהיה שיעור מעניין בפוליטיקה.
רשימות קודמות בבלוג וביואב קרני. ציוצים (באנגלית) בטוויטר.