משרד המשפטים יקשיח את המבחנים לרישוי מתווכי מקרקעין, וזאת כדי לצמצם תופעה של אנשים שניגשים לבחינות, עוברים אותן, אך בפועל לא עוסקים בתחום. כך הודיע עו"ד עמיר הרן, רשם המתווכים במקרקעין וראש האגף לאסדרת מקצועות במשרד המשפטים. הרן, שדיבר בישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, שדנה בקידום תקנות האתיקה למתווכים, הציג נתון שלפיו רק כשביעית מאלה שעברו את בחינות התיווך באמת עוסקים בתחום.
● הלקוח לא רכש את הנכס, אך עורך הדין שלו קנה. האם המתווך זכאי לתשלום?
● בית המשפט משרטט את גבולות אחריות המתווך לספק מידע ללקוחו
רבים ינטשו את הענף
חוק המתווכים חוקק לפני 28 שנים, ובימים אלה מקודמת תוספת תקנות אתיקה לחוק, שנדונו ביום שני בוועדת הפנים. סעיפים אלה נחשפו בעבר בהרחבה בגלובס, והם כוללים בין היתר איסור מסירת מידע שגוי במכוון על ידי מתווך, חובת דיווח על קשרים שיש לו עם גורמים אחרים שקשורים לעסקה, הבאת מקור לשטח שבו הם נוקבים (למשל מהטאבו, או מהעירייה), קיום מפגעים ידועים להם ועוד.
יו"ר לשכת המתווכים, איציק לוי, וסגנו אסף אפשטיין התלוננו בדיון, כי בחינות הרישוי למתווכים אינן קשות, ורבים מאלה שעוברים אותן פועלים בענף במשך זמן קצר, או כלל לא.
בהקשר לזה אמר עו"ד הרן, כי לפי הנתונים של משרד המשפטים, יש בישראל 70 אלף מתווכים רשומים, שמהם 21 אלף הם בעלי רישיון בר-תוקף, ואולם רבים מהם הם כאלה שעברו השנה את הבחינות, ומניסיון העבר חלק גדול מהם לא יתמידו וינטשו את הענף.
עו''ד עמיר הרן, רשם המתווכים / צילום: דוברות משרד המשפטים
רק 10,000 פעילים
בתגובה אמר לוי כי להערכת הלשכה שלו רק כ-10,000 איש יכולים להיחשב כמתווכים פעילים שרואים את התיווך כמקצוע שלהם.
הרן הגיב, כי לא הכול ניתן להכיל במסגרת החוק, אך לגבי התופעה של ריבוי בעלי רישיונות תיווך שאינם פועלים בתחום, הכוונה של משרדו היא להקשיח את המבחנים, כדי לצמצם את מספר הנבחנים לאלה שבאמת מעוניינים לעבור את הבחינות לצורך עיסוק ארוך-טווח במקצוע.
הרן לא הרחיב לגבי אופי הקשחת הבחינות והמועד שבו יחל המשרד להשתמש בהן.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.