על הקשר בין ההחלטה של סוני להטמיע AI והסרט החדש על יוצר החבובות

1

מנכ"ל סרטי סוני, טוני וינצ'יקוורה, אמר בסוף השבוע שעבר שהחברה שלו "תטמיע שימוש ב-AI בסדרות ובסרטים בדרכים יעילות, שיוזילו ויזרזו הפקות. אנשים שעומדים מול טכנולוגיה לא שורדים בעסק הזה". באותו הסופ"ש עלה בדיסני+ "איש הרעיונות" (Idea Man), סרטו של רון האוורד ("צופן דה וינצ'י") על ג'ים הנסון, יוצר "החבובות". הסרט מספק בעיתוי מושלם תזכורת על המגע האנושי הייחודי ותועפות הנשמה שהחדירו הנסון ושותפיו ל"חבובות". זוהי המחשה מושלמת למתח המובנה בין הקדמה הטכנולוגית, "השלמות הסטרילית" והיעילות התפעולית של הבינה המלאכותית אל מול המגע האנושי - מתח שהמורשת של הנסון יכולה לעזור לנו להבין.

● כולם שונאים את טיקטמאסטר, אבל האם זה מונופול שכדאי לפרק?
● על ממזרים בתרבות הפופולרית ובפסיקת בית המשפט העליון

2

מה שייחד את הבובנאות של הנסון היה החיבור המוחשי והניכר בין הבובות לבובנאים שהפעילו אותן. הפחת החיים בכל בובה היא תוצר של מיומנות במניפולציה תיאטרלית, ושל חיבור עמוק של הבובנאי לדמות שהוא מגלם. הדמויות של הנסון לא היו סתם "נשלטות" באמצעות ידיים, חוטים ומקלות, אלא ממש "אוכלסו" על ידי הבובנאי שהפעיל אותם, כאילו הוא "הזריק" לתוכן רגשות, תכונות אופי, מוזרויות וניואנסים. בהוליווד הנוכחית האמנות הזו נחשבת "לא יעילה", בוודאי כלכלית, מול האפשרויות שמציעה הטכנולוגיה.

3

בראיון בתוכנית אירוח אומר להנסון הבמאי האגדי אורסון וולס: "בובנאות הולכת אחורה עד למערות. אתה הבאת אותן למאה ה-20, אל תוך המיינסטרים. החבובות זה הדבר הכי מקורי שקרה בטלוויזיה מאז המצאתה". ואכן, "החבובות" היתה פורצת דרך. תוכנית בובות שבועית, בפריים טיים, שאפילו אחרי ההצלחה הכבירה של "רחוב סומסום" אף אחד מהאולפנים לא רצה לקנות. הרי בובות זה לילדים. זה השתנה כשהמפיק הבריטי לו גרייד, שפעל מתוך תחושות בטן ולא חישוב עסקי מושכל, הימר על הנסון והצליח בגדול: "החבובות" שודרה בלמעלה מ-100 מדינות לכ-250 מיליון צופים בכל שבוע. לזמנה היא הייתה תוכנית הטלוויזיה הכי נצפית בהיסטוריה.

4

פרנק אוז, שותפו ליצירה וחברו הטוב, המציא את האופי של ה"חבובה" הכי פופולרית - הרבה יותר מקרמיט - מיס פיגי. זוהי דוגמה נהדרת לאייקון פמיניסטי הרבה לפני שמישהו חש חובה ליצור כאלה בכוונה תחילה. דמות עמוקה, מורכבת ומלאה, כשאוז משאיר חלק מעצמו בכל הופעה איתה. קשה לחשוב על דמות יצירת AI, מתקדמת ו"מציאותית" ככל שתיראה, שתוכל להכיל כל כך הרבה אותנטיות ואנושיות. מטבע הדברים, כל תנועה, הבעה ומילה שלה היא תוצר מחושב ולא ספונטני.

5

אבל הנסון לא אהב להיתקע במקום אחד. הוא נפרד מ"החבובות" בשיאה אחרי 5 שנים, ועבר לדברים חדשים, מתקדמים יותר גם טכנולוגית. את 'החבובות' למשל הוא לקח לקולנוע, מה שדרש הוצאת הבובות לצילומי חוץ קשים ומאתגרים. הוא ראה בטכנולוגיה כלי להרחבת יכולות הסטוריטלינג שלו, לא להחלפתן. הרוח החדשנית שלו באה לידי ביטוי בפרויקטים כמו "הקריסטל האפל", "המבוך", "סיפורי עמים" ו"השעה של ג'ים הנסון". אנימטרוניקה מתקדמת וגם CGI (תמונות ביצירת מחשב) מוקדם הפיחו שם חיים ביצירי מוחו. Henson Digital Performance Studio, למשל, הוא פיתוח המשלב חומרה ותוכנה שאף נרשם כפטנט, המאפשר לבובנאים לגלם דמויות דיגיטליות בשידור לייב.

אם הנסון היה חי היום, הוא ודאי היה מהראשונים להגדיר כיצד לשלב AI באומנות בדרך נכונה, כתמיכה ליצירה האנושית. חזון שבו האלמנט ההומני מרכזי בכל ביטוי יצירתי.

6

ההודעה האחרונה ממנכ"ל סוני משקפת את הטרנד השולט היום בהוליווד. כולם חושבים על עלויות וכסף ולא על יצירתיות. בניגוד למנהלי האולפנים שרוצים ללכת על בטוח, הנסון לא חשש לסכן את כל כספו ואף את העתיד הכלכלי של ילדיו כדי לרכוש מחדש את את הזכויות על יצירתו אחרי שלו גרייד מכר אותן לחברה אחרת. הנסון גם היה זה שב-1990 נכנס לעימותים מול דיסני של מייקל אייזנר, לה רצה למכור את החברה שלו כדי להשאיר את החופש היצירתי ברשותו.

עם מותו המפתיע בגיל 53 מדלקת ריאות שהסתבכה, יורשיו המשיכו במאבק, ורק ב-2004 דיסני השלימה את רכישת הזכויות על החבובות. הנכסים האחרים של הנסון (הפרוגלים, רחוב סומסום) נותרים מחוץ לעסקה. הנסון ידע שחשיבה תאגידית יכולה לייצר תוכן, ואף רצה לשתף איתה פעולה, אבל הבין שהיא לא יכולה לשכפל את הספונטיות והעומק הרגשי שמגיע מניסיון חיים ואינטואיציה.

"יצירתיות, אומנותיות ומטאפורה יכולים להיות כלי רב עוצמה של טוב. אפשר לגרום לאנשים להעריך את הטוב שבאדם באמצעותם", אומר בסרט בריאן הנסון, בנו של ג'ים. "איש הרעיונות" מספק תזכורת נהדרת לחשיבות שיש לשימור האלמנט האנושי ביצירה; שככל שהטכנולוגיה מתקדמת עלינו להתעקש לשמר את היכולות וההשקעה הרגשית של אומנים כמו הנסון. שרק כך נוכל להבטיח שהסיפורים שנספר לדורות הבאים יהיו עשירים, מלאי ניואנסים ואנושיים באופן העמוק והרחב ביותר שאפשר.