גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"במלחמה יצאנו בקמפיין גוועלד לגיוס חרדים למערכת הביטחון"

מוישי לוינגר, מייסד משרד הפרסום הדיגיטלי החרדי הראשון, שעובד גם עם משרד הביטחון והמשטרה, מאמין שבקהילה שלו יש ביקוש עז לאינטרנט שטרם נוצל ● בראיון לגלובס, הוא מספר על הקמפיין שהוביל בזמן המלחמה לגיוס חרדים לצבא, מנתח מה מפספסים המותגים הגדולים, ומגלה איך מוכרים מותג בלי לצעוק את המוצר

מוישי לוינגר / צילום: שמואל ברוק
מוישי לוינגר / צילום: שמואל ברוק

מוישי לוינגר מאתגר את כל התפיסות המקובלות על צעירים בחברה החרדית. כמו לא מעט בוגרי ישיבות חסידיות, הוא משוכנע שהדרך להגשמה עצמית עוברת בלימודים מקצועיים - והוא גם מפציר בבני משפחתו המורחבת ללכת בדרך הזו.

הצוללת | "כשילדים חרדים ירגישו חלק מהישראליות נתחיל לראות אותם מתגייסים"
המשרוקית | האם לפני עשור המדינה גייסה פי 2 חרדים ממה שהיא מציעה לגייס כעת?
המשרוקית | האם לפני עשור הוצעו לחרדים יעדי גיוס גבוהים יותר מעכשיו?

בגיל 28 הקים סוכנות דיגיטלית חרדית, שתוך שנים אחדות הפכה למשרד פרסום דיגיטלי בשם סמארט קליק. מחצית מלקוחותיו הם מותגים מהחברה החרדית, המחצית השנייה מגיעה מהחברה הכללית. גם משרד הביטחון וגופי אקדמיה משתמשים בשירותיו על מנת להגיע לקהל שעד כה ברובו התרחק מהם. בנקים, לעומת זאת, עדיין לא מבינים את המשחק הזה, לדבריו.

השיחה עמו מלמדת לא מעט על האוקיינוס הכחול של הפרסום בערוצי הדיגיטל החרדיים, השפה שבה צריך להשתמש והעיתוי הנכון לעשות זאת, הדרכים לקדם את גיוס בני החברה החרדית לצה"ל - וגם איך מוכרים מותג "בעייתי" כמו דורקס. "הפרסום החרדי היום הוא די טיפש, ומדבר במסר חד כיווני. אין את מה שיש במגזר הכללי, למרות שאותה פסיכולוגיה עובדת עלינו", הוא אומר.

מה מותגים לא מבינים על החברה החרדית?
"הגולש החרדי, כמו כל גולש, הוא חכם וחשדן. אתה לא יכול לקנות את ליבו בפרסומת אחת. צריך להעביר שלל מסרים ובצורה מכובדת. אין לנו טלוויזיה, אבל יש פודקאסטים, וובינרים ועוד דרכים להנגשת תוכן בגובה העיניים. הרבה מהמותגים מפספסים גם את הטראפיק - הם לא פרוסים בצורה מספיק רחבה. אם עובדים רק עם 3-4 מדיות גדולות וקבוצת ווטסאפ אחת".

בניגוד למה שנהוג לחשוב, אומר לוינגר, עם הצרכן החרדי לא מדברים רק על פונקציית המחיר, אלא גם מחברים אותו למותג. "הסיפור החשוב הוא התאמת השפה. מי שלא ידבר את השפה החרדית, לא יוכל לעבור.

"אי אפשר לדרוך על מה שחשוב ויקר לגולש החרדי. חלק מהמומחיות שאנחנו פיתחנו היא לקחת תכנים כבדים ולא פשוטים לא לעיכול, ולעשות להם קריאייטיב קליל וישיר".

המשולש המניע

הודות ליכולת לדבר את השפה, בין הלקוחות הבולטים של לוינגר נמנים כאמור גם המשטרה ומשרד הביטחון. בין היתר, הוא הוביל את קמפיין פרדס, "מסלול ההכשרה להשתלבות בעמדות מפתח במערכת הביטחון והביון לציבור החרדי", את קמפיין קודקוד, "תוכנית ההכשרה של אנשי ההייטק החרדים ליחידות המודיעין", וקמפיין ליחידת הסייבר של המשטרה.

לשם המחשה, הוא מספר על קמפיין קודקוד הראשון שעלה לפני כשנתיים. "דיברנו על הצורך בהשכלה ובתעסוקה, ומה ייצא לך מזה", הוא מסביר. "לא אמרנו 'בוא תהיה חלק מהמפעל הציוני', כי זה לא הערך שהגולש גדל עליו וזה לא מרגש אותו.

"חשוב לדבר לחרדי בגובה העיניים, בעולמות התוכן שלו. אם אני אשים תמונה של חייל משאטרסטוק ואגיד לחרדי 'בוא תתגייס', בלי להסביר מה יוצא לו מזה כאן ועכשיו, זה לא יעבוד. אי אפשר לחבר אותו לאידיאולוגיה הישראלית בלחיצת כפתור.

"בכוונה דיברנו על שילוב במערכות הביטחון, ולא על גיוס לצבא. משפט כמו 'מערכת הביטחון רוצה אותך' תופס אותו. חשוב גם את מי רואים בסרטון - חרדים לא רוצים לראות את מפכ"ל המשטרה אומר להם 'בואו תתגייסו'. המשולש שמניע חרדים כולל השכלה, תעסוקה ומעוף אישי. החרדי רוצה לתרום ולתת, אבל גם מחפש יציבות כלכלית. לכן, אמרנו שם שבסוף ההבטחה היא שתוכל לעבוד בחברות הייטק ישראליות ובינלאומיות.

קמפיין קודקוד לגיוס חרדים לצבא שיצר לוינגר / צילום: צילום מסך

"יצאנו עם הקמפיין בערב החגים של 2022, כי ידענו שאז הסושיאל מדיה החרדי יראה אותנו. הציבו לנו יעד להביא אלף לידים תוך שלושה חודשים, והבאנו אלפים. אם משרד הביטחון היה מייצר את הקמפיין הזה, קרוב לוודאי שהוא היה נכשל, כי הוא היה עושה את זה לפי הראש שלו בנוסח 'אתה צריך להגיד לי תודה שאני בכלל משלב אותך ב־8200'".

באוגוסט האחרון עלה קמפיין קודקוד 2, שנמשך לתוך המלחמה, עד דצמבר. "עשינו קמפיין גוועלד, ואמרנו: אולי זה הזמן שלכם כן לעזור למודיעין", מספר לוינגר. "בתוכניות שאנחנו מקדמים אומרים לחרדי בשפה עדינה 'אנחנו לא רוצים לשנות אותך. אתה תישאר עם הערכים שלך, ותתרום בדרך שלך, בדיוק כמו שאתה. בסוף, בשלוש שנים עשינו שורה של קמפיינים והבאנו 10,000 פונים.

"כשאני הייתי צעיר לא היו תוכניות כאלה", מסכם לוינגר, שלא התגייס לצבא. "סביר להניח שאם היו, הייתי גם הולך לאחת מהן".

"חברים צחקו עליי"

לוינגר נולד בבני ברק, בן חמישי מתוך שבעה ילדים במשפחה מחסידות בעלז. למד בישיבות חסידיות, התחתן בגיל 19, היה בכולל במשך שנתיים ובמקביל השלים בגרויות. "הבנתי בעצמי שזה חשוב", הוא מספר.

"אחרי זה הלכתי ללמוד ניהול ושיווק במרכז החרדי להכשרה מקצועית. זה לא היה כל כך טריוויאלי, היו חברים שצחקו עליי ואמרו לי 'מה אתה צריך את הדבר הזה, אפשר להרוויח כסף גם בלי לימודים'. בפועל, בגיל 30 ראינו שמי שלמד נמצא במקום אחר לגמרי. אני מעודד גם את האחיינים והגיסים שלי ללמוד, כי כך תגשים את עצמך יותר".

אחרי הלימודים עבד כאיש מכירות נדל"ן במשך שלוש שנים, היה שותף לתכנון מודעות הפרסום והחל להתעניין במניע האנושי בצרכנות. "נכנסתי לזה ברבאק, ולמדתי פרסום בבצפר, בשלוחה החרדית של הנמל. היום אני מרצה שם על דיגיטל".

ב־2016 יצא לעצמאות עם סוכנות דיגיטל, שעבדה עם לקוחות מהחברה החרדית שהתעניינו גם בחברה הכללית. "חברים חיברו לי תיקים כמו חב"ד תאילנד", הוא נזכר. "שלוש שנים הייתי סוכנות דיגיטל עם אינפוט חרדי, ולקוחות פרפורמנס כמו מכון כושר, מכון יופי ומכון דיבור.

המשפיענית החרדית גיטי וינר בקמפיין של סמארט קליק לאפליקציית מוזיקה / צילום: צילום מסך

"ב־2019 הגיעה הקורונה, שטרפה את הקלפים שלי ושל המגזר - שלמד לצרוך דיגיטל בעל כורחו. זה הוסיף 100 אלף יוזרים חדשים, ופתאום ל־350 אלף חרדים יש אינטרנט. זו מסה קריטית.

"בכל פעם שהשוק עוצר, האינטרנט עולה, וראינו את זה גם במלחמה - היה יותר טראפיק גולשים כשהיא פרצה, והם נשארו עד עכשיו. ל־80% מהחרדים אין פייסבוק, אינסטגרם וטיקטוק, אבל כל יום יש מצטרפים חדשים לאינטרנט החרדי".

הצלחת הווטסאפ

האצת השימוש באינטרנט אפשרה ללוינגר לעשות את קפיצת המדרגה שייחל לה, ולהפוך מסוכנות למשרד פרסום. בין היתר הוא עובד עם אושר עד, מקס ברנר, אלן קאר, ידידי מד"א ומותגים חרדים.

בשיחה עמו הוא שולף שורה של מספרים שצריך לדעת כדי להתנהל נכון בסימטאות האינטרנט החרדי. למשל, לכ־40% מהחברה החרדית מעל גיל 18 יש סמארטפון. מתוכם, ל־15% אין סינון תכנים, ל־15% יש סינון בסיסי, ו־70% עם כשרות בדרגות שונות.

"רק מעטים נמצאים בפייסבוק ובאינטסגרם, אז אתה לא יכול לפעול רק שם או לעבוד רק עם האתרים הגדולים, זה לפספס את הקהל", הוא מסביר. "צריך לפנות אליו בסמטאות - בחברה החרדית יש 100 מדיות, מתוכן 50 יומיות. זה עולם מרתק והוא הולך להתפתח, יש ביקוש עז.

"הסיפור הגדול זה הווטסאפ. ל־70% מבעלי הסמארטפונים החרדים יש את האפליקציה, והם עוקבים אחרי סטטוסים (חלק באפליקציה שכמעט לא נמצא בשימוש בחברה הכללית, למעט בקרב בני נוער, ג"ח). לכן, רוב העבודה שלי מתנהלת בווטסאפ - הצעיר החרדי מאמין בקבוצות שם, ולכן גם קונה את הפרסומות. יתר העבודה היא באתרים הגדולים, במיילים ועוד ערוצים".

אחרי החלוקה למדיות, לוינגר מונה את כללי העשה ואל תעשה. למשל, קמפיין חדש כדאי להעלות במוצאי שבת, ועדיף בחורף. "אחרי שהחרדים נחו כל השבת, כבר מהשעה שש יש המון שעות פנויות. חלק נמצאים עם המשפחה וחלק נמצאים בסמאטרפון.

"זו אותה רמת ההתמכרות ואותו FOMO כמו כל בן אדם מערבי ממוצע. אחרי שהיית מנותק יותר מ־24 שעות, אתה צמא לדעת מה קרה בעולם, וזה הזמן לתפוס אותך. לראייה, בימי ראשון יש יותר חיפושים בגוגל למותגים שקידמנו במוצ"ש".

מתי עוד כדאי לפרסם, ומתי לא?
"במוצאי צום, אחרי שאדם נח והוא רגוע. לגברים כדאי לפרסם החל מ־18:00 הערב, כי יש להם יותר זמן - אבל לפעמים נחליט לעשות את זה יותר מאוחר, ואז כשהגולש מתעורר בבוקר זו ההודעה האחרונה. לנשים עדיף לפרסם בבוקר, כי חלקן מחוברות למחשבים בעבודה.

"לא כדאי לפרסם ב'בין הזמנים' (מראש חודש אב עד ראש חודש אלול) וגם בניסן (עד אחרי פסח), אם לא חייבים, עדיף לדלג כי אין קשב".

מדון קורליאונה למוישה

בדומה לחברה הכללית, גם בחברה החרדית עובדים חזק עם משפיעניות. "בשנתיים האחרונות זה להיט. נשים יותר טובות בזה, כי הן יותר ורבליות ומשתפות את החיים, לעומת גברים שהם יותר בונקרים ותועלתיים. יש משפיענית שהיא יותר ליטאית הארד קור מהבית ובעלה אברך, ויש משפיענית שהיא חצי אינסטגרמית ואני אתאים את השפה יחד איתה".

השלב הבא הוא לבנות קהילות מותג "ממש כמו שיש לאפל או לנייקי. הרי הציבור החרדי מתנהל בצורה קהילתית, אז למה שלא תהיה לו קהילה במיילים או בסטטוסים בווטסאפ? בעולמות של אוכל זה מאוד קל, ולכן עשינו פיילוט עם מותג מזון אמריקאי. זה שם את הגולש במרכז, וזה עובד".

בחברה הכללית, הבנקים מאוד מתגאים בדיגיטליות שלהם. ובחברה החרדית?
"הם צריכים להשקיע יותר. 65% מהמגזר הם צעירים מתחת לגיל 18, ובנק שיידע לזהות אותם, וישקיע בהם מגיל קטן, יהיה לו פוטנציאל עצום. אולי חלק מהבנקים כן מזהים, אבל כנראה קשה לשנות דפוס התנהגות של 50 שנים תוך שנה או שנתיים.

"הם הולכים לשלטי רחוב ועיתונים, ויש פספוס גדול של הפרסום הדיגיטלי. יש פה חצי מיליון איש שלא עושים איתם מספיק עבודה. היום זה אוקיינוס כחול, יש שם כל כך הרבה מקום".

מה הטעות הכי גדולה שמותגים עושים?
"שמים מודעת פרינט בדיגיטל, וחושבים שאפשר לעשות קמפיין PDF. אתה לא יכול לקחת מודעה שהייתה ביתד נאמן, להנפיש אותה לבאנר ובזה לסיים. אינטראקציה עם גולש זה מוח אחר. אם לא תדע להתאים את המסר, הוא לא יקליק.

"טעות נוספת היא פניית הארד סייל בפעם הראשונה בדיגיטל. מדובר במערכת יחסים שונה, הקהל רוצה שתתייחס אליו יותר בכבוד ותביא לו ערך, בשורות ותועלות. אם אתה מותג אופנה, תגיד ללקוח 'תראה איך אתה יכול להיראות בשבת או בשבע ברכות של הבן שלך'. עושים שיפטינג קליל - אתה לוקח את דון קורליאונה וממיר אותו למוישה הצ'יקבר (חברמן, ג"ח) של ישיבת חברון".

האם יש דור Z חרדי?
"יש, אבל הוא מתחיל מאוחר כי עד גיל 18 נמצאים בישיבה. אחרי זה המשחק מתחיל, עד גיל 27-28. אתה מתחיל את החיים מאוחר, ואז אתה טינאייג'ר שמפתח את עצמו. הדיגיטל מביא איתו הזדמנות לצרוך השכלה, ולקבל מסרים של 'אתה יכול להצליח, זה לא מסובך כמו שאתה חושב, וגם תמצא את עצמך בעולם התעסוקה'. זה לא היה פעם, ודרך הדיגיטל אפשר לדבר על זה. זה משנה את המגזר מבחינה צרכנית, השכלתית ותעסוקתית".

בלי לדבר בחופשיות

בדרך שעשה לוינגר היו גם טעויות. "קיבלתי הרבה כאפות של 'בוא תתעורר'", הוא מספר. "למדתי שאתה צריך לבנות מודל שמי שלא יקבל אותו, לא תעבוד איתו. למשל, אני לא לוקח קמפיין קצר טווח.

"לפני שלוש שנים בא אלינו מותג לא מוכר שרצה לקיים יריד ספות תוך שבועיים־שלושה. היריד נכשל, היה ממש קשה להביא אנשים. כדי להצליח לחבר בן אדם, אתה צריך רבעון. תסביר לו מי אתה, ומה יש לך לתרום לו, ורק אז תגיד לו בוא לקנות אצלי. אין קיצורי דרך. יש ציפייה שהדיגיטל יעשה קסמים, אבל זה לא עובד".

יש משהו שלא תפרסם?
"רק מה שלא תואם לקהל החרדי. כן עשינו פרסומת לדורקס. דיברנו על החיבור והתשוקה, משהו עדין יותר, בינו לבינה, הבאנו את הכשרות של המוצר. זה היה לא קל, והצלחנו לפרסם את זה גם במדיות שמרניות - אם כי בעיקר בווטסאפ ואתרים. היו גם משפיעניות שדיברו על זה".

היו לך סימני שאלה לפני שהסכמת לעשות את הקמפיין?
"היו הרבה. זה חתיכת כאב ראש. אתה צריך מאוד מאוד לעדן את השפה, אתה לא יכול לצעוק את המוצר. התמונה קיימת, אבל אתה לא יכול לדבר בחופשיות. איתגרנו את עצמו, היינו צריכים לעשות התאמות, וגם תיאמנו ציפיות עם המדיות. זה לא משהו שקורה פה ביומיום, אני מעדיף מוצר שאתה יכול לתקשר".

עוד כתבות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

5 דברים לדעת לפני פתיחת המסחר / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בשוק מחכים לדוח הכי חשוב בוול סטריט

יום המסחר צפוי להיפתח בעליות ● דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini העוסק בעתיד ה-AI הפיל את מניות הביטוח והפיננסים בת"א ​​​​​​● מניות התוכנה התאוששו אתמול בוול סטריט, לאחר שכנס של חברת ה-AI אנתרופיק הפיג את חלק מחששות המשקיעים ● וגם: ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● גלובס עושה סדר לקראת יום המסחר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

גיא ברנשטיין, מנכ''ל מג'יק ופורמולה; ומוטי גוטמן, מנכ''ל מטריקס / צילום: יח''צ, עידן גרוסמן

המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים

מיזוג מטריקס ומג'יק נסגר השבוע, ומניית מג'יק, חלוצת הרישום הכפול בת"א, תהפוך לחברה בת בבעלות מלאה של מטריקס ותימחק מהמסחר ● במקביל היא תימחק גם מהנאסד"ק אחרי 35 שנים

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקנית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני", שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהראן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב". דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב", שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים  ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"