גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמנואל מקרון, נשיא צרפת / צילום: Reuters, Gonzalo Fuentes

תוצאות מדגמים וסקרים בכמה ממדינות האיחוד האירופי בבחירות לפרלמנט האירופי מראים על שבירה חזקה ימינה של הציבור, שנטש סוגיות של אקלים וצדק חברתי ומתמקד במאבק בהגירה לא-חוקית ובצמיחה כלכלית. בגרמניה, המדינה הגדולה ביותר באירופה, השולחת כ-96 נציגים לפרלמנט שבו 720 מושבים, זכתה מפלגת הימין הקיצוני "אלטרנטיבה לגרמניה" לתוצאת-שיא של 16% מקולות הבוחרים, התחזקות של 5% בעבורה, והיא ניצבת כעת במקום השני מבין כל הרשימות. במקום הראשון ניצבים השמרנים מהאופוזיציה עם כ-30%.

● פרשנות | ארגון אפרו־אמריקאי מרכזי קורא לאמברגו צבאי על ישראל. קץ ליחסים המיוחדים?
● איך סיקרו העיתונים בעולם את המבצע הנועז לשחרור בני הערובה ומי נותר "המום"?

בצרפת, הכריז הנשיא עמנואל מקרון על בחירות בזק בסוף החודש, לאחר שתוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי הראו מפלה למפלגתו וניצחון משמעותי למפלגת הימין בהובלת מרין לה-פן. המועמד הצעיר של המפלגה בבחירות לפרלמנט, ג'ורדן ברדלה, הוביל אותה להתחזקות של קרוב ל-8%, ולשיא תמיכה של 32.5% לפי המדגמים. המועמדת מטעם מפלגתו של מקרון, לעומת זאת, זכתה ל-15% תמיכה בלבד. הדבר מהווה חיזוק משמעותי ללה-פן בדרך לקרב על הנשיאות בעוד פחות משלוש שנים. בבחירות הקודמות לפרלמנט האירופי עמד ההפרש בין המפלגות על כ-1%, לעומת כ-17% כעת.

עוד תופעה משותפת שהתרחשה גם בצרפת הייתה התרסקות של "הירוקים", מ-10% ל-5% תמיכה בלבד. מקרון אמר לאחר פרסום המדגם אתמול (א'), כי "אינו יכול להתעלם" מתוצאות הבחירות, וכי לכן, הוא מעניק לציבור מחדש את הזכות לבחור פרלמנט שמייצג אותו. מקרון אמור להישאר בארמון הנשיאות עד 2027. הבחירות נקבעו ל-30 ביוני ול-7 ביולי. כעת, גם מפלגתו של מקרון לא קיבלה את הרוב הדרוש בפרלמנט, והנשיא משתמש בצווים נשיאותיים כדי להעביר חוקים משמעותיים שאין להם תמיכה באופוזיציה או תקציב. לה-פן בירכה על ההליכה המהירה לבחירות.

המפלגה המובילה את הקואליציה הגרמנית, הסוציאל-דמוקרטים, קיבלו רק 14% מהקולות (היחלשות ב-2% לעומת הבחירות הקודמות ב-2019), תוצאת שפל למפלגה שממנה מכהן הקנצלר בגרמניה. השמרנים כבר אמרו כי התוצאות "מטילות בספק את הלגיטימיות של השלטון הנוכחי". גם מפלגת "הירוקים", שהיו התופעה האלקטורלית הבולטת של הבחירות הקודמות לפרלמנט האירופי, התרסקו ואיבדו 8% לתוצאה של 12.5%. ביחד, קואליציית הרמזור השולטת בגרמניה קיבלה רק כ-31.5% מקולות הבוחרים בפרלמנט.

עדות נוספת לכך שהחשש מהגירה בלתי-מוגבלת ומההשלכות שלה על גרמניה משחקים תפקיד מרכזי בבחירות הנוכחיות ניתן למצוא בתוצאה המרשימה של "ברית שרה ווגנקכט", מפלגת שמאל פופוליסטית שהתפצלה ממפלגת "די לינקה" השמאלית. היא קיבלה 6% לפי המדגמים האחרונים, על מצע שקורא לשים קץ למדיניות המקלה למבקשי מקלט בגרמניה. ווגנקנכט גם קוראת לשים קץ למלחמה באוקראינה, להפסיק את התמיכה הצבאית במדינה ולחתור ל"שיחות שלום" עם רוסיה.

גם באוסטריה השכנה, סוגיות של הגירה שלחו את המצביעים ימינה, ומפלגת החירות תשלח את הנציגות הגדולה ביותר לפרלמנט האירופי, וזכתה לפי המדגמים ב-27% מקולות הבוחרים (התחזקות של קרוב ל-10%). הניצחון נחשב לאיתות חשוב לקראת הבחירות הכלליות במדינה בסתיו, שגם בהן מובילה המפלגה, הדוגלת ביד קשה נגד הגירה, מבקרת את המדיניות הפרו-אוקראינית של הממשלה הנוכחית ויוצאת נגד השלכות "המהפכה הירוקה" שהאיחוד האירופי מנהל בשנים האחרונות. אוסטריה שולחת כ-20 נציגים בלבד לפרלמנט האירופי.

שואפים למדיניות קשוחה יותר באירופה נגד הגירה

בהולנד, מפלגת החירות של חירט וילדרס, שמנהלת מדיניות נגד הגירה ונגד איסלאם פוליטי, היא המנצחת הגדולה של הבחירות לפרלמנט האירופי, שהתקיימו כבר ביום חמישי אך תוצאות מדגמים לגביהן התפרסמו רק הערב.

התחזקות "הימין שמימין לשמרנים" כפי שהיא משתקפת מהתוצאות החלקיות צפויה לעודד מדיניות קשוחה יותר באירופה נגד הגירה, לצמצם את החבל שממשלות ירשו לעצמם בתחום המאבק באקלים (העלאת מחירי אנרגיה, מסים ירוקים) וצפויה לחזק מגמות של התבדלות לאומית- ריסון באינטגרציה עמוקה יותר של האיחוד האירופי, זהירות לגבי תקציבים משותפים ועוד. היא לא צפויה לשנות טוטאלית את מפת הגושים החזקים בפרלמנט האירופי - השמרנים והסוציאל-דמוקרטים - בין היתר משום שהימין האירופי מפוצל לשתי סיעות נפרדות, ולמפלגות קיצוניות יותר שדוגלות בפירוק האיחוד ואינן מעוניינות לשתף פעולה.

מדובר בהליך הבחירות השני בגודלו בעולם, ושיעור ההצבעה מצביע על העניין שחשים תושבים האיחוד האירופי (קרוב לחצי מיליארד בני אדם) בארגון העל-לאומי שהוקם ביבשת.