כרזות של מועמדים פולנים לפרלמנט האירופי, סמוך לוורשה / צילום: ap, Czarek Sokolowski
תוצאות הבחירות הדרמטיות לפרלמנט האירופי החלו לזרום הלילה (ב') לבריסל ולשרטט מחדש את התמונה הפוליטית ביבשת. הן כבר הובילו להכרזה על בחירות-בזק בצרפת, לדרישה ללכת לבחירות מוקדמות לגרמניה, ולחגיגות במטה של מפלגות ימין ברחבי היבשת. "גלובס" מציג שבע תובנות-בזק מהתוצאות המסתמנות.
● לאחר מפלה בבחירות לפרלמנט האירופי: עמנואל מקרון הכריז על בחירות בזק בצרפת
● כך מאיימת קטאר על בכירי חמאס על מנת שיסכימו לעסקה
1 תושבי אירופה איבדו את הסבלנות לפליטים
תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי מציגות השנה מגמה ברורה: מפלגות הימין המתנגדות להגירה התחזקו באופן משמעותי. אחרי שנים של דעיכה, ההגירה הלא-חוקית לאירופה התחדשה בשנה האחרונה, עם יותר ממיליון מבקשי מקלט ב-2023, רובם ממדינות אסיה והמזרח התיכון. בפעם הקודמת, במשבר הפליטים של 2015, אירופה לא הבינה כיצד עליה להתמודד, הגבולות נפתחו. כעת, בזמנים של משבר יוקר מחייה המורגש אחרי גל אינפלציה שלא היה כמותו ארבעה עשורים, כאשר הכלכלות מדשדשות והעתיד הכלכלי לא בטוח, לתושבי אירופה תם התיאבון לפליטים.
2הימין הקיצוני עולה
מפלגות שחרתו זאת על דגלן הפכו לראשונה אי פעם למנצחות בבחירות לפרלמנט האירופי בצרפת, באוסטריה, באיטליה ובהולנד. בשתי המדינות האיבריות שהעבר הדיקטטורי שלהן הבטיח לכאורה "חסינות מימין קיצוני", לפי הערכות המומחים עד כה, זכו שתי מפלגות ימין פופוליסטיות אנטי-איסלמיות ואנטי-הגירה (Vox ו-Chega) ב-10% מהקולות. במזרח אירופה זו כבר תופעה ותיקה. בגרמניה, מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", ימין קיצוני שמושך מצביעים ניאו-נאציים בשם ההתנגדות לאיסלאם ולהגירה, שנמצא בהשגחת המשרד להגנת החוקה בשל סכנה לדמוקרטיה, הפכה לכוח הפוליטי השני בגודלו במדינה (16%). במזרח גרמניה היא המפלגה הפופולרית ביותר. עד כמה נמאס לגרמנים מהמדיניות הרכה כלפי הגירה לא-חוקית? מפלגת שמאל פופוליסטית (BSW) שגם היא הבטיחה לשים קץ למערכת בקשות המקלט בגרמניה זינקה ל-6% בפעם הראשונה שרצה.
3מעמדן של מלוני ולה-פן שודרג
השמרנים האירופיים הם עדיין הכוח הפוליטי הגדול ביותר בפרלמנט, אבל התוצאות הן לא רק תמרור אזהרה בשבילם, אלא סימן שעליהם לפעול באופן מיידי בתחום ההגירה כדי למנוע את הבריחה לקצוות שמתרחשת כעת ביתר שאת. המדגמים חוזים לסיעת EPP השמרנית 184 מושבים מתוך 720 (התחזקות של 8 מושבים לעומת הבחירות הקודמות). לכאורה, במקום השני ניצבים הסוציאל-דמוקרטים (139 מושבים, ללא שינוי).
בפועל, ההתחזקות של הימין הקשה באירופה בבחירות הללו משמעותה כי שתי סיעות בו - ה- ECR בראשות ג'ורג'ה מלוני עם 73 מושבים (התחזקות של 4 מושבים) וה-ID בראשות מרין לה-פן עם 58 מושבים (התחזקות של 9 מושבים) - עוקפות אותו, אם הן מאחדות כוחות. כרגע, הן מפוצלות מטעמים שונים. אבל אחרי הבחירות הללו מעמדן של מלוני ולה-פן שודרג פלאים בבריסל, ויש להן הכוח ליצור את הגוש השני בגודלו בפרלמנט. במיוחד אם מצרפים אליו את מפלגת "פידס" ההונגרית שאינה שייכת לשום גוש (10 מושבים), ו"אלטרנטיבה לגרמניה" שסולקה מה-ID על רקע תמיכה של ראש הרשימה בחפותם של אנשי אס-אס במלחמת העולם השנייה (15 מושבים). אפילו אם מנפים מפלגות ימין קיצוני רדיקליות מאוד, לגוש "הימין שמימין לשמרנים" יכולים להיות 158 מושבים, לא רחוק מה-EPP.
4ההימור הפוליטי של מקרון
למעשה, תוצאות הבחירות היו הלם כזה מבחינת הניצחון של לה-פן ומלוני, עד כי נשיא צרפת הופיע בתקשורת דקות אחרי פרסום תוצאות המדגמים בלבד, והודיע כי המדינה תלך לבחירות בזק בסוף החודש. עם יותר מ-32% מהקולות בבחירות לפרלמנט האירופי (פער של 17% מול מפלגתו של מקרון), האיחוד הלאומי של לה-פן בירך על ההימור הפוליטי הלא-מובן לחלוטין של מקרון. ההסבר היחידי הוא שמקרון מתכנן לשפר את מצב הפרלמנט על ידי חבירה למפלגות ימין אחרות. העובדה כי כבר כעת אין לו רוב בפרלמנט, וכי מפלגות איימו להפיל את הפרלמנט בהצבעת אי-אמון, אולי גרמה לו להקדים את ההודעה. המחנה של מקרון ומעט מפלגות אחרות בפרלמנט האירופי נקרא Renew, והוא הפסיד 22 מושבים בבחירות הנוכחיות לפרלמנט.
5הירוקים איבדו את כוחם
לא רק הגירה שלחה את הבוחרים האירופים ימינה, אלא גם המהפכה הירוקה שהאיחוד האירופי מנסה להוביל כמעט מהרגע שהפרלמנט הקודם נבחר. הבטחות לקיזוז פליטות פחמן עד 2050, העלאת תעריפי אנרגיה כדי לצמצם צריכה, העלאת מסים כדי לממן מטרות אקולוגיות, כל אלו הפכו לבלתי-פופולריים באיחוד אירופי שמתמודד עם משבר כלכלי. הציבור האירופי "חזר בו". לעומת התוצאות שנרשמו ב-2019, גוש "הירוקים" איבד שליש מכוחו (20 מושבים). בעיקר, הדבר מהווה מסר למפלגות הימין השמרניות באירופה, שעד כה מהססות אם לשנות כיוון בנושא או להמשיך.
גם התיאבון האירופי להציל את העולם מהתחממות גלובלית פחת משמעותית, לפי תוצאות הבחירות לפרלמנט. בגרמניה, שבה מפלגות השלטון ראו את הפגנות "ימי שישי למען העתיד" בהובלת גרטה תונברג וחשבו כי הצעירים יצביעו בעבורם, הורידו את גיל הבחירות מ-18 ל-16, אבל התוצאות הוכיחו כי הצעירים דווקא תמכו ב"אלטרנטיבה לגרמניה" וב"שמרנים". דור הפכפך.
6התמיכה בישראל אינה מובטחת
מבחינת ישראל, התוצאות המחזקות את הימין הקיצוני אמורות להיות בשורות טובות. לכאורה, חלק גדול ממפלגות ימין אלו "חיבקו" את ישראל ואת היהודים בניסיון לקבל חותמת כשרות שהן שמו את העבר הנאצי, הניאו-נאצי, הניאו-פשיסטי או פשיסטי מאחוריהן. בפועל, המלחמה בעזה הוכיחה שהעמדות שלהן "הפכפכות" במקרה הטוב, ואופורטוניסטיות בכל מקרה. "מפלגת החירות" האוסטרית קראה להפסיק את התמיכה הצבאית האירופית בישראל עוד לפני שהירוקים באוסטריה אפילו חשבו על זה. ו"אלטרנטיבה לגרמניה" קראה לשני הצדדים "להניח את נשקם".
ראשת ממשלת איטליה, שאמרה כי מפלגתה רוצה להידמות ל"ליכוד", זרקה את ישראל מתחת לאוטובוס, עם אמברגו נשק ועמדות ביקורתיות כלפי הפעולה ברפיח. העמדות האנטי-איסלמיות של רבות מהמפלגות הללו מתנגשות עם העמדה הפרו-רוסית שלהן (בשל קשרים הדוקים ומימון מצד מוסקבה), והתמיכה בישראל אינה מובטחת. דווקא מפלגות שמרניות בגרמניה, בהולנד (וגם בבריטניה שאינה באיחוד) הן ידידות ישראל נאמנות יותר.
7מקונצנזוס לפילוג
דווקא בזמנים של משבר גלובלי והתערערות של הסדר העולמי, הבחירות הללו הופכות את אירופה למפוצלת יותר ופחות בטוחה בעצמה. בחירות בצרפת לנשיא בלתי-פופולרי, קואליציה כמעט בלתי לגיטימית שמובילה את גרמניה (30% תמיכה לקואליציית הרמזור בבחירות לפרלמנט), עימותים פנימיים בנוגע לחוקי הגירה, למאבק בהתחממות גלובלית ואפילו לתמיכה באוקראינה, משדרים מסר של חולשה. כעת יחל "סחר הסוסים" של הסיעות השונות בניסיון לבחור בהסכמה רחבה את התפקידים הרמים ביותר. עד כה היתה "קואליציה רחבה" של שמרנים וסוציאל-דמוקרטים, אבל היא כבר אינה רחבה כל כך. הפרלמנט האירופי, שנבנה כדי שיעבוד בקונצנזוס פנימי ובתיאום עם מועצת אירופה ועם הנציבות, מפולג מתמיד.