יכולות גרעיניות תופסות מקום מרכזי באמצעים הצבאיים של מעצמות העולם, כולל ארה"ב, שמדורגת במקום השני בטבלת ראשי הקרב הגרעיניים של מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI), עם 5,244. עתה, ביחידת החדשנות הביטחונית האמריקאית (DIU) זיהו הזדמנות להרחבת השימוש בגרעין, ולפי אתר "דיפנס פוסט" - פתחו בהליך מסחרי לאיתור ספקי כורים גרעיניים עבור אספקת חשמל לבסיסים אמריקאים.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | ארבע שנים בלבד הספיקו למדינה הזו לייצר ספינות טילים חדשניות במיוחד
● כך הצליחו החברות הביטחוניות הגדולות לעקוף את החרם הצרפתי
במסגרת התוכנית, בוושינגטון מעוניינים לאתר ספקים של כורים קטנים, שיספקו אנרגיה לבסיסים אמריקאים, עוד בטרם תום העשור הנוכחי. ב־DIU דורשים מהחברות שמעוניינות ליטול חלק בהליך להיות מסוגלות לתכנן, לבנות, לתפעל ולנהל את אותם כורים זעירים. את החותמת הסופית על הנבחרת בהליך, תספק ועדה משותפת של רשות הרגולציה של צבא ארה"ב והממונה האמריקאי על אנרגיה גרעינית.
סוגיה מעניינת שעולה מההליך המכרזי היא שאיפה להעשרת אורניום ל־20%. העשרת אורניום היא פעולה שבה לוקחים את האורניום, ומגבירים בו באופן משמעותי את שיעור האיזוטופ הבקיע, אורניום־235, שמהווה שבע אלפיות בלבד. לתחנת כוח גרעינית אזרחית שגרתית, נדרשת העשרה לשיעור 3%-5% - משמעותית פחות מכ־90%, שמשמשים לנשק גרעיני ולצוללות. במקרה הנוכחי, מסתמן שהאמריקאים שואפים לכורים קטנים מהירים, שיספקו העשרה לשיעור של 20%.
בארה"ב שואפים להפחית את התלות בגורמי אנרגיה חיצוניים
מבחינת שטח, בארה"ב דואגים כי הכור לא יתפוס שטח גדול מדי, ומעוניינים כי כלל שטח הכור יעמוד על פחות מחמישה דונם. בד בבד, רדיוס המגן לא יעלה על 165 מטר. זהו אתגר לא פשוט, אבל האמריקאים מבטיחים לזוכה חוזה רכישת אנרגיה רציף לאורך כל חיי הכור הגרעיני.
ב־DIU מסבירים כי הרעיון נובע מהרצון של הפחתת התלות בגורמי אנרגיה חיצוניים. "ביצוע משימות בכדור הארץ, באוויר, ביבשה ובים, בחלל וגם במרחב הסייבר", הם מסבירים, לא יכול להימשך תוך תלות אנרגטית בגורמים חיצוניים - החל ממזג אוויר קיצוני ועד מתקפות סייבר.
צעד שכזה מגוף מכובד כמו יחידת החדשנות הביטחונית האמריקאית, שרוצה ליצור איים אנרגטיים, אך לא עורך שימוש באנרגיות מתחדשות, פוגע בתדמית ענף המתחדשות. לכאורה, ניתן היה ליצור איים אנרגטיים על בסיס אנרגיה סולארית או רוח, אבל לכל אחת מהן יש את המגבלות שלה. במקרה של הסולארי, למשל, הוא יעיל רק בשעות האור, ועבור שימור עודפי הייצור ופריקתם בשעות החושך צריך להוסיף פתרונות אגירה - כלומר, סוללות שישמרו אותם.
החיבור בין המשימות הללו דורש עלויות, שטח ולעתים גם שימוש בחברות שונות. לא פחות חמור מכך מבחינת ארה"ב, היא היות סין השחקנית החזקה ביותר בעולם בתחום פתרונות האגירה. כידוע, ממשל ביידן נאבק בכל תחום בכניסת אמצעים מבייג'ינג לארה"ב, ולכן קל וחומר שלא ירצו להטמיע טכנולוגיות מתוצרת סינית בבסיסים צבאיים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.