הדיון בבג''ץ בעתירה המבקשת להגביר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה / צילום: דוברות הרשות השופטת
שופטי בג"ץ דנו היום (ב') החל מהשעה 16:00 בעתירה המבקשת להגביר את הסיוע ההומניטרי לרצועת עזה. זהו הדיון השלישי המתקיים בעתירה שהוגשה בחודש מרץ השנה, במסגרתו המדינה מדווחת לבית המשפט על הפעולות הנעשות כדי לאפשר העברת סיוע לרצועה בזמן הלחימה. הדיון הועבר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים.
● נציג המדינה לבג"ץ: "אין הגבלה על הכנסת סיוע הומניטרי לעזה חוץ מדלק"
● בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג הורה לישראל לעצור את הפעולה ברפיח
בדיון שהתקיים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג בחודש שעבר, במסגרתו דרשה דרום אפריקה כי ישראל תפסיק את הלחימה ברפיח, הזכיר נציג המדינה את הדיון הנוכחי בבג"ץ בעניין הסיוע ההומניטרי כחלק מקיום מערכת משפטית עצמאית.
את העתירה הגיש ארגון "גישה" יחד עם ארבעה ארגוני זכויות אדם נוספים - המוקד להגנת הפרט, רופאים לזכויות אדם ישראל, האגודה לזכויות האזרח ועדאלה. העותרים טוענים כי לאור הירידה בכניסת הסיוע ההומניטרי ושיבוש הפעילות ההומניטריות כתוצאה מהפלישה לרפיח, ובעקבות הצווים הנוספים שהוציא בית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, יש להוציא צו על-תנאי.
המדינה: לדחות את העתירה
המדינה מבקשת לדחות את העתירה. בעדכון שהוגש לקראת הדיון נטען כי המדינה פועלת להקל על כניסת הסיוע לעזה ממספר מעברים. צוין כי אחת הבעיות היא שארגוני הסיוע לא עומדים בכמות הגדולה של משאיות הסיוע המגיעות. נכון ל-4 ביוני, מעל ל-1,000 משאיות סיוע לא נמשכו בצד הפלסטיני של מעבר כרם שלום.
עוד ציינה המדינה כי במטרה לשפר את היכולות של האו"ם להעביר סיוע לתוך הרצועה, הצבא פעל לייצר ציר המחבר בין מעבר כרם שלום לבין ציר צלאח א-דין (ציא פולאט) כציר הומניטארי שיאפשר להזרים משאיות. בנוסף אושר להעביר משאיות ריקות וציוד לצורך העברת הסחורות.
החל מ-26 במאי חודשה הכנסת משאיות הסיוע ממצרים לרצועה, לאחר שב-6 במאי הושעתה הכניסה דרך מעבר רפיח ומעבר כרם שלום. בין מועד החידוש ועד ל-5 ביוני נכנסו לרצועה 1,364 משאיות. בנוסף, ישראל מאפשרת שימוש בנמל אשדוד.
באשר למענה הרפואי צוין כי כיום פעילים ברצועה תשעה בתי חולים ממשלתיים ותשעה בתי חולים שדה, בנוסף למרכזים רפואיים ומרפאות. עוד נטען כי ניתנו התראות לבתי חולים לפני פעילויות ממוקדות בהם, וכי חמאס עושה שימוש שיטתי בבתי חולים, משגר ומאכסן בהם נשק ועושה שימוש בתשתיות ובצוות לפעילות טרור.
העותרים טוענים כי התגובה של המדינה מתייחסת רק לחלק מהטענות, מקלה ראש בצווים שהוצאו בהאג ומתעלמת מחובותיה במשפט הבינלאומי. "ארגוני הסיוע מצהירים בעקביות שישראל לא מאפשרת להם לפעול כנדרש, והקטסטרופה האנושית הולכת ומתפשטת ברחבי הרצועה", נטען.
העותרים: "קטסטרופה הומניטרית"
ממלא-מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, השופט יצחק עמית והשופט נעם סולברג אפשרו לבאת-כוח העותרים, עו"ד אסנת כהן-ליפשיץ, לטעון באריכות במשך שעה וחצי. השופטים ביקשו להבין איזה פתרון מבקשים העותרים, נוכח הנתונים שהציגה המדינה כי אין מגבלות על הכנסת הסיוע.
"מבחינתו המדינה לא ממלאת אחר החובות המינימליות שלה", טענה עו"ד כהן-ליפשיץ, וציינה כי האוכלוסייה האזרחית ברצועה "תלויה בישראל כדי לקבל תרופות, אם יהיו להם תאי שירותים ואם יהיו להם אוהלים".
היא הוסיפה כי ישראל לא עושה כל מה שניתן כדי לאפשר הכנסת סיוע, וטענה כי יש לעשות פעולות נוספות כדי לאפשר העברת משאיות סיוע.
השופטים ביקשו להבין אילו פעולות העותרים מבקשים, ועל כך השיבה באת-כוח העותרים כי בין היתר יש לאפשר מעברים שיקצרו את הצירים המובילים לתוך הרצועה. "אנחנו מבקשים לקדם את הדיון באופן שישקף את הקטסטרופה ההומניטרית. אנחנו מבקשים להוציא צו על-תנאי", אמרה.
מתפ"ש: "חובה מוסרית"
לדיון התייצב מתאם פעולות הממשלה בשטחים, האלוף ע'סאן עליאן, שהשיב לטענות העותרים. "יחידת המתפ"ש אמונה על יישום החלטות הדרג המדיני לגבי המאמץ ההומניטרי ברצועת עזה. אלפי לובשי מדים עסוקים במאמץ ההומניטרי ברצועה. שתי כוונות יסוד מכוונות את פעילות היחידה: הראשונה - המלחמה שלנו היא נגד ארגוני הטרור ולא נגד תושבי עזה. השנייה - המאמץ ההומניטרי הוא חלק בלתי נפרד ותנאי הכרחי ללחימה. זו החובה המוסרית והמשפטית שלנו ומה שמאפשר לנו לממש את מטרות המלחמה".
לדברי האלוף עליאן, "הערכות המצב שלנו מאפשרות ראייה כוללת של המצב. אנחנו מקיימים שתי ישיבות עם ארגונים שונים, כולל האו"ם, כדי להבין את המצב כפי שהם רואים אותו. אנחנו מציגים לדרג המדיני את המצב לצורך טיוב קבלת ההחלטות. כבר באוקטובר נפתח מעבר ניצנה לבידוק ביטחוני. יחד עם מדינות שונות בעולם פעלנו להקמת בתי חולים שדה. ישראל רואה חשיבות קריטית בבידוק הסחורות הנכנסות לרצועה".
לדבריו, "הבהרנו כי אין מגבלה על כמות המשאיות של הסיוע ההומניטרי. אנחנו נבדוק אותן ונכניס. דאגנו להגדיל את כוח-האדם ורכישות הציוד. בעוד שפעלנו לשפר את היכולות שלנו, הארגונים הבינלאומיים עדיין בהתארגנות, ויש פער בין היכולת שלהם לבין הפצת הסיוע".
דיון חסוי
השופטים ביקשו לקבל הסבר לגבי הדרך שעושה משאית סיוע בדרכה לרצועת עזה. האלוף עליאן נתן כדוגמה משאית שיוצאת מאל-עריש במצרים, נבדקת על-ידי המצרים ונכנסת דרך מעבר כרם שלום, תוך שהוא מסביר כי אין מגבלה על כמות המשאיות. אותה משאית נבדקת על-ידי צה"ל ונפרקת בצד העזתי. משם הסחורה מועברת לארגוני הסיוע, למחסנים או לנקודות חלוקה או לידי הסקטור הפרטי.
באשר להשתלטות חמאס על משאיות הסיוע, ביקש עליאן למסור פרטים במעמד צד אחד.
השופט סולברג ביקש לדעת מה רמת התיאום בין צה"ל למשטרה בנוגע להתנכלויות למשאיות סיוע שעושות את דרכן לרצועה, ועליאן השיב כי לאחרונה לא היו אירועים חריגים.
עוד מסר האלוף עליאן כי החלוקה בין הסקטור הפרטי לארגוני הסיוע מבחינת היקף הציוד והמזון הנכנס לרצועה הוא כ-90% לארגונים ו-10% לסקטור הפרטי.
לאחר מכן הופסק הדיון הפומבי, והתקיים דיון חסוי במעמד הצבא ונציג המדינה.
לאחר מספר שעות בג"ץ הוציא צו על-תנאי בעתירה בעניין הסיוע ההומניטרי, "מבלי לנקוט עמדה ועל-מנת לקבל תשתית עובדתית מלאה ומקיפה". הממשלה ומערכת הביטחון יגישו תשובה בתוך 10 ימים.