הנתון הכלכלי המדאיג שהתחבא - ואינו קשור למלחמה

לפני שנבהלים מהמספר הזה, צריך להביא בחשבון שגירעון של 1%-3% הוא עניין שבשגרה. בתקופת הקורונה ראינו מספרים גבוהים בהרבה מזה.

האם הממשלה תעמוד ביעד הגירעון שהציבה לעצמה, 6.6%? אולי. כלכלנים רבים, כולל אלה שמעסיקות חברות הדירוג, מעריכים כי הוא יעמוד על 7.5%-8%. אבל העובדה שכעת הגירעון גבוה יותר היא לא הבעיה. זו טעות נפוצה להסתכל כך על הנתונים - יש לבחון תמיד 12 חודשים לאחור. אז מה בכל זאת הבעיה? היא מסתתרת בנתון אחר.

"בחודשים ינואר-מאי עלו הוצאות הממשלה ב-35%", נכתב בדוח. לכאורה הגיוני. עשרות אלפי מפונים, תשלומי חל"ת וגיוס מסיבי של מילואים. מה פחות הגיוני? "שיעור הגידול המצטבר בנטרול הוצאות המלחמה עומד על 10.7%". נתון מעורר דאגה. כלומר, למרות המלחמה המורכבת ביותר שישראל ידעה זה 50 שנה, בממשלה לא מצאו לנכון לחתוך באופן כואב בהוצאות. במשרד האוצר אופטימיים ומעריכים כי בהמשך השנה החריגה הזו תדעך מעט, ועדיין, גם אם נראה גידול של 5%-6%, מדובר כנראה בהתנהלות לא אחראית.

לא צריך להיות פופוליסטים, התקציב גדל בכל שנה על טייס אוטומטי ממש. אבל במצב הנוכחי, ועם גירעון שיעלה הרבה מאוד כסף לנו ולדורות הבאים, ראוי היה למצוא דרך להקטין דרמטית את ההוצאות שאינן לטובת המלחמה. קוסמטיקה זה לא מספיק.

בר לביא

ככלל, שורטיסטים מהמרים נגד מניות ומרוויחים מנפילתן בטווח הקצר. כיום שיעור פוזיציות השורט ביחס למניות מדד S&P500 נמצא בשפל המתקרב לשנת 2000, כך לפי סוכנות הידיעות בלומברג, המצטטת את נתוני בנק ההשקעות גולדמן זאקס. שיעור זה עומד על 1.7% (שווי פוזיציות פתוחות ביחס לשווי המניה). בפרוץ המשבר הפיננסי של 2008, לשם השוואה, הגיע היחס ל-3.6%.

אסטרטגיית ההימור נגד מניות דועכת בשנים האחרונות. חברות מחקר אקטיביסטיות מפרסמות תחקירים נוקבים על חברות ומפילות את מניותיהן. לפני פרסום תחקיר כזה נפתחות פוזיציות שורט, במטרה לגרוף רווח מהיר עם חשיפת הממצאים. אלא שרשות ניירות ערך בארה"ב החלה לבחון קשרים פסולים לכאורה בין החברות לגופים שהזמינו את המחקרים, ומספרם צונח.

 ג'ים צ'אנוס. העסקים הידלדלו / צילום: Reuters, Mike Segar

אחד השורטיסטים המפורסמים בוול סטריט, ג'ים צ'אנוס, עשה הון עצום משורט על מניית אנרון, שקרסה ב-2001 עם חשיפת הונאת ענק חשבונאית. צ'אנוס ויתר על פעילות השורט והפך לאחרונה את קרן הגידור שלו לבית השקעות פרטי. לדבריו, "עסקי הקרן שלנו פשוט הידלדלו - אנשים לא רצו להשקיע". הנכסים המנוהלים בקרן השורטיסטית שלו צנחו מ-6 מיליארד דולר ל-200 מיליון דולר בלבד. ואם גם כוכבי הז'אנר נכווים, כנראה שהגיוני שבוול סטריט נוהרים לחלופה המהירה והפשוטה של מדד מנצח. לפחות בינתיים.

חזי שטרנליכט

מעבר לבורות המדהימה שנחשפה לעיניי כל, ביחס למי שנבחר מספר פעמים בפריימריז ופקד את הכנסת מספר לא מבוטל של שנים, מעניין להתעכב על המילים שאליהן נצמד מילביצקי. לא משרת ציבור, נבחר. מה שחשוב, מבהירה הבחירה, היא הקבלה לתפקיד, ולא מה שקורה, נניח, ברגע שאחרי.

הדגש הזה חוזר ומופיע אצל הרבה חברי כנסת, שסבורים משום מה שהפתק שמישהו שם עבורם בקלפי נותן להם קארט בלנאש לעשות - ובעיקר לא לעשות - ככל העולה על רוחם. כוכב השבוע במקצה הזה הוא ח"כ אלמוג כהן מעוצמה יהודית, שהקדיש שרשור ארוך ורווי צילומי מסך, רק כדי להילחם בצייצן שעלב בו על הצבעתו בעד חוק הגיוס. ונראה שקדם לכך תחקיר טוויטר קפדני. מה הוא לא מצא עליו, רק ראיה לרצח ארלוזורוב נעדרה.

וכל זה בשעה שהאש בצפון בוערת, איש מילואים התאבד עקב פוסט טראומה, אזרחים מצטופפים מתחת לקו העוני אחרי שמפעלי החיים שלהם קרסו, הודעות הותר לפרסום נמסרות למשפחות, והחטופים, טוב, אתם יודעים מה איתם. מפתה להרהר מה יכולים היו לעשות כהן ואנשי צוותו בכספי המסים שנמסרו להם במקום התאבססות על אדם פרטי. בינתיים, כדברי דובר צה"ל לשעבר, שהיה גם היה נבחר ציבור, אולי עדיף שישתה מים. זה יעלה לנו פחות.

נטע סרוסי