גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

בצל ההסלמה בחזית הצפון, מה עושה הממשלה לטובת המפונים?

המטחים הכבדים שנורו בימים האחרונים לעבר צפון הארץ מדגישים עד כמה דבריה של השרה רגב על "הדברים המדהימים שעשתה הממשלה" הם בעייתיים ● ואם בתחילת המלחמה מרבית המפונים היו מהדרום, כעת רובם מהצפון ● המשרוקית של גלובס בוחנת לעומק את יעדי הפינוי ואת הביצוע בשטח

מירי רגב, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 4.6.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת
מירי רגב, הליכוד (המהדורה המרכזית, רדיו קול חי, 4.6.24) / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

בימים האחרונים סופג צפון הארץ אש כבדה משטח לבנון אל עבר ישראל, ומצוי תחת אזעקות בלתי פוסקות. בעקבות המטחים פרצו שריפות בכמה מוקדים, אבל חרף מצוקתם, ראשי רשויות בצפון דיווחו שלא זכו למענה מגורם ממשלתי, שלא לדבר על פנייה יזומה. בשבוע שעבר נשמעו מכיוון הממשלה דברים שזכו ללעג ונתפסו כניתוק וכחוסר טקט. הייתה זו שרת התחבורה מירי רגב שעוררה מהומה רבתי כשאמרה לרדיו קול חי: "הממשלה הזאת עשתה בשנה הזאת דברים מדהימים, דברים מדהימים, כל כך הרבה אנשים נמצאים במלונות, הכול ממומן על ידי הממשלה".

אחרי שכל הביקורות נאמרו, ראוי להתייחס גם לתוכן. כבר שמונה חודשים שרבבות אנשים מהצפון ומהנגב המערבי חיים בבתי מלון לאחר שבתיהם הפכו ללא בטוחים מספיק כדי לשהות בהם, עקב איומי חמאס וחיזבאללה. אבל איך נראה הפרוטוקול הממשלתי לפינוי אוכלוסיות? כיצד מתבצע הטיפול באוכלוסייה המפונה במלונות? וכמה זה עולה לנו?

תוכניות המגירה

אומנם מאז קום המדינה היו אירועים של פינויי אוכלוסייה, אבל כפי שמראה סקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), הממשלה הבינה שיש צורך בהיערכות המדינה בפינוי תושבים במקרה של מצב חירום בעיקר אחרי מלחמת לבנון השנייה ב־2006. במלחמה, אזור הצפון - מדן ועד חיפה - סבל מירי טילים ורקטות ארוכות טווח. ולמרות זאת, בשום שלב לא פונה האזור, כולל יישובים הסמוכים לגבול. מי שהתפנו, עשו זאת על דעת עצמם.

דוח מבקר המדינה מ־2007, שעסק במלחמה ובניהולה, מתח ביקורת על כך שאפשרות הפינוי לא עלתה בפני הממשלה ושתוכניות הפינוי הקיימות לא בנות קיימא. המסקנה הייתה שיש צורך בגיבוש תוכנית מסודרת לפינוי תושבים מאוימים וקליטתם. ואולם, חשוב להדגיש שבתפיסה המבצעית של כוחות הביטחון, ירי רקטות וטילים על אזור מיושב איננו שיקול לפינוי, אלא יש תנאים מבצעיים אחרים שבגינם צה"ל ממליץ על פינוי אוכלוסייה (כמו ירי ישיר או חדירה קרקעית).

התוכנית המרכזית אושרה ב־2012 במסגרת החלטת ממשלה 4877, שקיבלה את השם "מלון אורחים". התוכנית, שנועדה לספק מענה ל־300 אלף תושבים, קבעה שפינוי תושבים ייקבע על ידי הממשלה אם אין דרך אחרת להבטיח את ביטחונם, מתן השירותים החיוניים להם וקורת גג.

ההחלטה על פינוי מאורגן, כך נקבע, תתקבל על ידי הממשלה, ואם אין ביכולתה להתכנס אז על ידי הקבינט המדיני־ביטחוני. אם אין אפשרות לחכות עד להתכנסות, מפקד בכיר בשטח (דרגת סא"ל או סנ"צ ומעלה) יכול להורות באופן מידי על פינוי, ולאחר מכן יעדכן את שר הביטחון או השר לביטחון פנים, וההחלטה תובא לאישור הדרג המדיני בהקדם. כהשלמה מבצעית, אושרה ב־2015 בצה"ל תוכנית "מרחק בטוח", שפרטיה חסויים ונועדה לתת מענה במקרה של צורך לפנות את תושבי גבול הצפון (60 אלף תושבים) ועוטף עזה (16 אלף).

נדבך חשוב לענייננו הוא שבתוכנית המקורית, בתי מלון קיבלו עדיפות נמוכה כיעד לפינוי: התשתית הראשונית אמורה להיות בתי ספר ומוסדות ציבור שבתחומי הרשויות המקומיות. אם אלו לא יספיקו, יישקלו גם פנימיות ואכסניות. רק לאחר מכן, תישקל הרחבה גם לבתי מלון. אבל בפועל, כידוע, עיקר המפונים נמצאים דווקא בבתי מלון. איך זה קרה?

התאוריה מול השטח

התשובה לשאלה היא שבחסות הכאוס ששרר כחלק ממתקפת וטבח 7 באוקטובר, המציאות בשטח לא התאימה את עצמה להוראות התוכנית. מבקר המדינה כתב ש"פינוי התושבים מיישובי הדרום והצפון נעשה באופן מהיר, בשל הלחימה בגזרות השונות ומתוך דאגה לשלומם של התושבים", ולפי רשות החירום הלאומית (רח"ל) פינוי כזה נעשה ל־126 אלף איש. אלו לא השאירו מרווח תמרון גדול במיוחד כדי להיערך כיאות לפינוי.

במציאות אינטנסיבית כזו, נוצרו גם יוזמות פרטיות ומקומיות שחיברו בין המפונים לבין בתי המלון, לעתים אפילו במקריות ברשתות החברתיות. לא פעם היו אלו בתי המלון שפתחו את דלתותיהם בפני המפונים עוד בטרם היה ברור מה תהיה התמורה לכך.

בהתאחדות המלונות סיפרו למשרוקית ש"בהובלת שר התיירות, הוקם חמ"ל משותף לניהול שיכון המפונים במלונות ברחבי הארץ" וש"החל מ־7 באוקטובר, בתי המלון בישראל התגייסו לקליטת המפונים. מנהלי בתי המלון ועובדיהם פעלו במסירות רבה והפכו את המלון לבית עבור המפונים, תוך מתן מענה לצורכיהם השונים, לרוב בהשקעות החורגות משירותי המלון השגרתיים. מדובר בתהליך שאין שני לו בעולם".

בממ"מ מסבירים שהממשלה קיבלה החלטות רשמיות רק בהמשך. החלטת הממשלה הראשונה בנושא המפונים, מס' 950, התקבלה רק ב־12 באוקטובר, ועסקה בדרום בלבד. בהתאם למציאות בשטח ובניגוד ל"מלון אורחים", ההחלטה קבעה שמערך מתקני הקליטה יתבסס על פנימיות, אכסניות ובתי מלון, "בהתאם להיצע ולנדרש… ובכפוף לתוכנית שתאושר על ידי צוות מקצועי שבו חברים ראש רח"ל או נציגו ומנכ"ל משרד הפנים או נציגו". ההחלטה כללה את רשימת 24 היישובים שפונו ואת יעדי הקליטה. כמו כן, אף שבמקור האחריות מוטלת על משרד הפנים, האחריות הפעם חולקה בין רח"ל למשרד התיירות.

ההחלטה לגבי הצפון, מס' 975, התקבלה רק כעבור שישה ימים נוספים, ב־18 באוקטובר. ההחלטה נגעה רק ליישובים במרחק 0־2 ק"מ מהגדר, וכמו החלטה 950 גם היא אישרה את קליטת המפונים בבתי מלון. החלטה זו לא כללה את יעדי הקליטה, ולפי הממ"מ מבוססת על תוכנית "מרחק בטוח" לצפון, שהיא כאמור מסווגת. הסכם בין משרד התיירות להתאחדות המלונות נחתם רק בנובמבר.

היישום בפועל

איך ההחלטות מיושמות בשטח? נתחיל מהעלויות: במסגרת ההסכם שמשרד התיירות הגיע אליו עם התאחדות המלונות, בתי המלון דיווחו על רמת השירותים שהם מספקים, ועל סמך זה חולקו לשלוש רמות תשלום. התעריפים נעים בין כ־850 לכ־1,000 שקלים ללילה לחדר זוגי, ובין כ־1,300 לכ־1,500 שקל ללילה לזוג עם שני ילדים (התעריפים הם לפנסיון מלא).

ההסכם כולל גם את חובות בתי המלון. למשל, לספק שלוש ארוחות ביום בהתאם לרף קבוע, שלהן יהיו זכאים גם נותני השירותים לקהילות המפונים; או לאפשר שימוש מלא לכלל צרכי המפונים בכל שטחי המלון הציבוריים, "לרבות חדרי דיונים, אולמות חדרי כושר וכדומה", ועוד.

וכמה זה עולה לקופת המדינה? ממשרד האוצר נמסר לנו שעד כה הוקצו 4.2 מיליארד שקל לטובת מימון שהותם של המפונים בבתי המלון (עבור פינויים עצמיים הוקצו 2.6 מיליארד שקל).

וכמה מפונים שוהים במלונות? נבחן את המגמה לאורך זמן. באוקטובר, טרם הגיעו כל המפונים למלונות, המספר עמד על למעלה מ־57 אלף מפונים - כאשר בנובמבר הוא הגיע לשיא של 71,500 איש - 41,400 מהדרום ו־30,100 מהצפון. מאז, עם תחילת החזרה ההדרגתית של תושבים לבתיהם ורצונם לעבור למצוא פתרון דיור לטווח ארוך יותר, מספר המפונים במלונות הלך וקטן בהתמדה. נכון לחודש זה, הוא עומד על 23,300.

מעניין גם לראות את ההבדלים בין תושבי הדרום שכבר מתחילים לחזור לביתם לבין תושבי הצפון שעדיין רחוקים מזה. בעוד מספר המפונים מהדרום עומד על כ־13% מהמספר בנובמבר, רוב תושבי הצפון שפונו למלונות עדיין נשארו שם - וכעת מספר המפונים מהצפון ששוהים במלונות עומד על כ־60% מזה שהיה בנובמבר.

לקריאה נוספת:

עוד כתבות

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

גלולות סטייל מטריקס. רעיון שמציע שחרור / צילום: Shutterstock

איך הפכנו לחובבי קונספירציות ומה הקשר למזג האוויר

השבוע מזג האוויר קיבל תיאוריות קונספירציה משלו: האובך אינו תופעה טבעית אלא "מבצע לעמעום השמש" ● זה נשמע מופרך, אבל גם מוכר למדי. הוליווד לימדה אותנו לחשוד בגרסה הרשמית ולהאמין שלכל תופעה יש יד מכוונת

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

נתנאל גבעתי / צילום: סימן טוב סרוסי

המגורים אצל ההורים, השיפוץ שהסתבך וההשקעה ב-13 דירות

נתנאל גבעתי רק בן 37 ומאחוריו כבר שורה ארוכה של עסקאות, בהן 13 בארצות הברית ● בראיון לגלובס הוא מספר על טעויות שעשה בדרך ואיך קנה שלוש דירות באינדיאנה בלי לבקר שם

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי הקריסה: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עוה"ד המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

הילה ויסברג בשיחה עם ד''ר תומר פדלון / צילום: INSS

המומחה שמבהיר: הדולר היה חוף מבטחים, זה המטבע שיחליף אותו

שיחה עם ד"ר תומר פדלון, מומחה לכלכלה פוליטית מאוניברסיטת תל אביב ● על אובדן האמון בניהול המעצמה שמרעיד את המטבע, השפעת הבית הלבן על השוק והסיבות שהביאו להתחזקות השקל הרבה מעבר למגמה בעולם

אייפון 17 פרו מקס / צילום: יחצ

כך תאריכו את חיי הסוללה באייפון שלכם

עדכוני גרסה באייפונים מובילים לעתים לכך שהסוללה דווקא מתרוקנת מהר יותר, ובעוד באפל מבהירים שמדובר במצב זמני - יש כמה שיטות להתגבר על כך ● מבהירות המסך דרך שימוש ב–wifi ועד הטענה של פחות מ–80%

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את ראש הממשלה מתנקז לידיו של אותו עו"ד ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

אניית מטען של צים / צילום: Craig Cooper

בוועדת הכלכלה חוששים: האם ‘צים החדשה’ תעמוד בצורכי החירום?

בדיון בנושא בוועדת הכלכלה של הכנסת, עלו חששות רבים בנושא, ויו"ר ועד עובדי צים אורן כספי האשים: "נותנים לסעודים ולקטארים טבעת חנק על צוואר המדינה" ● ח"כ דוד ביטן, יו"ר הוועדה, מבקש לקיים דיון חסוי בנושא ● ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי: "לא יהיה מצב שצים החדשה לא תעמוד בדרישות של מדינת ישראל"

יגאל דמרי / צילום: אייל פישר

דמרי קונה מקבוצת ריאליטי שטח בעסקת ענק: המספרים ומי השותף

מדובר בקרקע בתל אביב שבה זכתה ריאליטי רק לפני כשלושה חודשים במכרז רמ"י וכעת מוכרת אותה ב-450 מיליון שקל - כ־100 מיליון שקל יותר • על הקרקע נמצאות עדיין כ־100 משפחות המתנגדות לפינוי המתוכנן

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

נתן שירות למוכרים, וגם לקונים. האם המתווך זכאי לדמי תיווך?

בית המשפט קבע: פסיכולוגית תחויב ב־40 אלף שקל פיצוי לאחר שסיפקה הערכה שלילית על תובע מבלי לפגוש אותו ● השכנים טענו לירידת ערך בשל חריגות בנייה - אך ביהמ"ש קבע כי דווקא הם השתלטו על רכוש משותף וחייב אותם בפיצוי ● מתווך שניהל ייצוג כפול לקונה ולמוכר ללא גילוי נשלל מזכאותו לדמי תיווך והתחייב בהוצאות משפט ● 3 פסקי דין בשבוע

אייפון / צילום: Shutterstock

פשרה בפרשת האטת האייפונים: אפל צפויה לפצות לקוחות ב-10 מיליון שקל

בתביעה הייצוגית נטען כי אפל התקינה במכשירי האייפון, באמצעות עדכוני תוכנה, תוכנות שהאטו ושיבשו את פעולת המכשירים - וזאת באופן יזום ומתוכנן, ללא ידיעת המשתמשים וללא הסכמתם ● עוד נטען כי אפל ישראל וחברת איי דיגיטל היו מודעות לכך, ולכן הן נושאות באחריות ● הסדר הפשרה כפוף לאישור בית המשפט

בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

פיצוי של עד 3,000 שקל בשנה: המהלך החדש של בנק לאומי

הבנק מבטיח החזר של עד 3,000 שקל ללקוחות שתיק ההשקעות שלהם יציג תשואה שלילית ב־2026 ● ההטבה פתוחה למצטרפים חדשים וללקוחות קיימים שמרחיבים את היקף ההשקעה שלהם