גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הקשיים המשפטיים של זוגות ידועים בציבור נערמים

פסיקות שניתנו לאחרונה מערערות על מצבם של הידועים בציבור, ולכל הפחות מציבות את זכויותיהם בסימן שאלה ● זוגות רבים נדרשים להוכיח את הסטטוס שלהם בפני רשויות כדי לקבל זכויות שנשואים מקבלים אוטומטית, כמו הנחה בארנונה, וכדי למצות אותן הם נתקלים בחומת בירוקרטיה: "הכול תלוי בפקיד שנופלים עליו"

הקשיים של זוגות ידועים בציבור בדרך להכרה / איור: גיל ג'יבלי
הקשיים של זוגות ידועים בציבור בדרך להכרה / איור: גיל ג'יבלי

בית המשפט העליון נתן לאחרונה פסק דין שלא הכיר בבני זוג שהתגוררו יחד במשך שנה וחצי ואף עמדו להתחתן, כידועים בציבור, לצורך קבלת כספי קצבת תלויים מהביטוח בעקבות מות האישה בתאונת דרכים.

כך, לאחר שנים של מגמה הפוכה, פסק הדין צמצם את ההגדרה של ידועים בציבור, והצטרף לפסיקות אחרות המעידות על הקשיים של זוגות שבחרו לא להינשא, בדרך להכרה ולמיצוי זכויותיהם.

הפסיקה שמטלטלת את מוסד הידועים בציבור: ההשלכות והמשמעות
פסק דין תקדימי של העליון מצמצם את הגדרת הידועים בציבור
העליון קבע: כך יתחלק מעתה הרכוש של ידועים בציבור

דרך חתחתים

מוסד הידועים בציבור שהתפתח בישראל נועד להחליף את מוסד הנישואים, עבור אלה שלא מעוניינים או לא יכולים להתחתן במדינה המחייבת נישואים לפי הדין הדתי בלבד דרך מוסדות הדת. אלה כוללים מנועי חיתון לפי הרבנות, בשל יהדותם, או את קהילת הלהט"ב.

חוק יחסי ממון מסדיר את חלוקת הרכוש בין בני זוג נשואים, אך הוא לא חל על ידועים בציבור. לידועים בציבור נקבע כלל משפטי בפסיקה הקובע כי אם הוכח הקשר הזוגי, קיימת "חזקת השיתוף" - אך במקרה של פרידה יש להוכיח כי בני הזוג התכוונו לכך וניהלו חיי שיתוף.

החוק לא קובע הגדרה לידועים בציבור, והפסיקה עיצבה את הכללים, כאשר במקרים של מחלוקת השופטים מנסים להתחקות אחר כוונת בני הזוג - האם התכוונו לנהל מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות הכוללת זכויות וחובות כמו בנישואים.

כמה זמן הזוג ביחד? הם יש להם ילדים או רכוש משותף? אלה רק חלק מהשאלות שנבחנות. המחוקק לא קבע את פרק הזמן הנדרש כדי שהזוג יוכר כידועים בציבור. במשרד המשפטים ניסו לקדם בעבר תיקון לחוק הירושה שיגדיר לשם כך את הידועים בציבור, אך המהלך נעצר.

החשיבות של ההגדרה רבה, שכן הזכויות של הצדדים ביניהם וכלפי צדדים שלישיים יוכרעו בהתאם. כך במקרים של פרידה, מוות וזכויות במהלך ניהול הקשר.

עו"ד הילה גפן־שפיץ, דוקטורנטית בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר־אילן, עורכת בשנים האחרונות מחקר, בהנחיית פרופ' שחר ליפשיץ וד"ר שירי רגב־מסלם, על חסמים בירוקרטיים בהם נתקלים ידועים בציבור, ובמסגרתו היא מראיינת זוגות.

"הם נדרשים להוכיח כל הזמן את המצב העובדתי שלהם, שהם מנהלים חיי משפחה", מספרת גפן־שפיץ. "עולה שיש פער גדול בין התפיסה הציבורית והשיח האקדמי, שמוסד הידועים בציבור הוא כמו מוסד הנשואים - לבין הדין".

כך למשל היא מתארת שבמס הכנסה, מבלי להיכנס לשאלה אם זה מיטיב או לא עם הזוגות, רק איש ואשתו מוכרים. ההגדרה של בן זוג לא כוללת ידועים בציבור. גם בהגירה לחו"ל אין אפשרות לקבל ויזה מכוח מעמד בן זוג. ארה"ב למשל לא מכירה בידועים בציבור, ולכן בן הזוג לא יקבל ויזה בשל היותו בן זוג.

מעבר לפער בדין, גפן־שפיץ מסבירה כי היא מצאה פער בין התאוריה לשטח. "בתאוריה הזכויות שוות, אבל כדי למצות את הזכויות בפועל, הזוגות צריכים לעבור הליכים בירוקרטיים מפרכים, והם תלויים בשאלה על איזה פקיד ייפלו באותו היום. יש זוגות שמתקשים לקבל את ההכרה בביטוח לאומי או מהעיריות לצורכי הנחה בארנונה.

"הזוגות מתארים חוויות משפילות ופגיעה בפרטיות וכן דרישות משתנות שנכרכות בעלויות כלכליות. מבקשים מהם תמונות מטיולים בחו"ל כדי להוכיח שהם בני זוג, או לצרף את ההסכם ממון באופן הפוגע בפרטיות".

בנוסף, היא מתארת כי מצב שבו הכרה על־ידי מוסד אחד לא מבטיחה הכרה במוסד אחר. "הבעיה המרכזית היא האישור אד־הוק. הכרה במוסד אחד לא פוטרת מהצורך לקבל הכרה במוסד אחר. הם יכולים להידחות על־ידי חלק מהמוסדות. גם מבחינת הראיות שצריך להמציא, היית חושבת שתצהיר בפני עורך דין יספיק לכל הרשויות, אבל אין ודאות. אם הכירו בך במשרד השיכון, לא בטוח שיכירו בביטוח לאומי או על־ידי עיריית ירושלים". המצב מוביל גם לפגיעה באוכלוסיות מוחלשות שאין להן נגישות וזמן לארגן תצהירים.

למרות הקשיים, גפן־שפיץ מספרת כי הזוגות הדגישו את דבקותם בהחלטה שלא להתחתן.

בעיות בגיל השלישי

לדברי עו"ד לירן שוובר־קידר, מנהלת היחידה המשפטית במרכז הֲוָיָה מבית ישראל חופשית, העורכים תצהירי ידועים בציבור, "היום הזכויות השוו מבחינת הרשויות בין נשואים לידועים. ההבדל הוא שנשואים לא צריכים להוכיח את הנישואים, וידועים בציבור כן צריכים להוכיח".

היא מספרת על הבעיה בגיל השלישי, כשאחד מבני הזוג הולך לעולמו. "בן הזוג הנותר בחיים זכאי לקבל קצבת שארים מהמוסד לביטוח לאומי ופנסיית שארים מקרן הפנסיה, בין אם יצא לפנסיה ובין אם לא". אם הזוג לא עשה הסכם, הם צריכים להוכיח את הקשר. "הם צריכים לאסוף תמונות, לדבר עם הילדים של בן הזוג שנפטר, להגיש תביעה לבית הדין. כל ההליך לא נעים כשבן הזוג התאלמן הרגע".

לדבריה, בסוף הם יקבלו את הזכויות אבל יעברו דרך חתחתים אם לא יסדירו את המעמד שלהם. "אלה לא זכויות שהולכות לאף אדם אחר".

החניה שזיכתה בזכויות

מיכל גבע, מנהלת מרכז הֲוָיָה, נמצאת בעצמה בזוגיות כידועה בציבור כבר 15 שנים, עם שלושה ילדים. היא משתפת: "אנו נתקלים לפעמים בגופים המבקשים דרישות דרקוניות או בלתי אפשריות, מסמכים שעלותם אלפי שקלים או שיש בהם פרטים אישיים שלא כולם רוצים לחשוף - כמו למשל הסכם ממון. ואז מדובר באפליה".

גבע מוסיפה כי "גופים לפעמים מבקשים הסכמים שעלותם אלפי שקלים, אישורי בית משפט או נוטריון או אישור מביטוח לאומי, שאומנם לא עולה כסף, אך ביטוח לאומי לא מחויב לבדוק בקשות של זוגות אם אין להם תביעה בביטוח לאומי. למה לא להסתפק בתצהיר חתום על־ידי עורך דין?".

שלושה סיפורים יוצאי דופן של זוגות, שחלקם הגיעו למערכת המשפטית להכרעה, ממחישים את הקשיים בהם נתקלים זוגות בארץ.

1 המקרה הראשון הוא של בני זוג בפרק ב', שניהלו זוגיות משנות ה־60 לחייהם במשך 38 שנים. לשניים יש ילדים מנישואים קודמים, נכדים ונינים. הם בחרו שלא להתחתן והתגוררו בדירות שונות, שלה ושלו, עד שעברו לבית אבות, עליו שילמו באופן שווה.

בעת שבן הזוג היה בן 98 והאישה בת 87, היחסים עלו על שרטון, והשניים נפרדו. בעת הפרידה הגבר היה בעלים של שלוש דירות, והאישה החזיקה בדירה. האישה הגישה תביעה לבית המשפט לחלוקת רכוש אחרי פרידתם. היא ביקשה לקבל מחצית מהרכוש של בן זוגה, שנצבר בתקופת החיים המשותפים, בתור הידועה בציבור וכמי שחיה עמו עשרות שנים.

"אין ספק שהם היו ידועים בציבור", אומרת עו"ד ליאת שקלרז, שייצגה יחד עם עו"ד דנה תירוש את האיש שחגג השנה 100. "בית המשפט לענייני משפחה קבע שהם ידועים בציבור, אבל אין להם שיתוף בנכסים. החריג בפסק הדין הוא שבית המשפט קבע שאחרי 30 שנה אין חזקת שיתוף. אם הם היו נשואים, היא הייתה מקבלת מחצית מהרכוש שלו שנצבר בתקופת החיים המשותפים".

2 הסיפור השני הוא של בני זוג בשנות ה־30 לחייהם, שחיו יחד ארבע שנים בדירה שכורה. האישה למדה באוניברסיטה, והגבר נרשם לחדר הכושר. על־מנת להשתמש בחניה לטובת הגעתו לחדר כושר, בן הזוג חתם על מסמך בו הוא מצהיר שהשניים ידועים בציבור.

כשהשניים נפרדו בתום ארבע שנות זוגיות, האישה הגישה תביעה לקבל מחצית מהזכויות הסוציאליות שלו - את קרן ההשתלמות והפנסיה שצבר בשנות הזוגיות. בית המשפט ביקש ראיה אובייקטיבית, והאישה הציגה את ההצהרה שניתנה לאוניברסיטה לטובת השימוש בחניה. ההליך הסתיים בסופו של יום בפשרה, במסגרתה קיבלה האישה מחצית מהזכויות הסוציאליות של הגבר.

עו"ד ליאת שקלרז, שייצגה עם עו"ד דנה תירוש, מסבירה כי גם פה "אם הם היו נשואים, היא הייתה מקבלת אוטומטית חצי. לפעמים אנשים לא חושבים על מסמכים שהם חותמים, ויש להם משמעות גדולה והשפעה על זכויות אחרות".

3 מקרה אחר המדגים את הקשיים הם זוג שהתחתן והביא לעולם שלושה ילדים - כאשר הגבר כהן. לימים הם החליטו שהם לא מסוגלים לחיות יחד, והתגרשו ברבנות. בשלב מאוחר יותר בני הזוג חזרו לחיות יחד, אך נותרו גרושים.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת "משפחה חדשה", מסבירה כי במקרה של הזוג הזה, "בגלל שאין נישואים, אז אין זכויות. הם לא יכולים להתחתן, כי היא גרושה, והוא כהן. לכן היא לא זכאית לזכויות הפנסיוניות, לצוואה, לביטוח לאומי כקצבת שארים. פניתי לביטוח הלאומי כדי שהאישה תוכל ליהנות מהזכויות אחרי שהגבר ילך לעולמו. בתחילה הערימו קשיים, אבל בסוף ביטוח לאומי קיבלו את הטיעון והחזיר להם את הזכויות".

מה הפתרון?

בשל הצורך בהסדרת המעמד של ידועים בציבור, התפתחו יוזמות שונות במהלך השנים. כך, ארגון "משפחה חדשה" הוותיק שהקימה עו"ד רוזנבלום עוסק במתן תעודת זוגיות למי שבחרו שלא להתחתן או לא יכולים להתחתן. תעודת הזוגיות מאפשרת להם ליהנות מזכויות בדומה לזוג נשוי. למשל הזכות להשתתף בהגרלות משרד השיכון, טיפולי פריון, זכויות פנסיוניות, פטורים ממס כמו העברת זכויות במקרקעין.

"רוב האנשים שמתחתנים אצלי הם אנשים ששום מגבלה לא חלה עליהם. הם יכולים לקום מחר בבוקר ולהירשם לרבנות, והם בחרו שלא", מספרת רוזנבלום. "הם בחרו כך מהנימוק הפשוט - הם רוצים לתת תוקף לאהבה שלהם. ברגע שאתה הולך להירשם במוסד רשמי של מדינת ישראל, אז לה יש סמכות לבדוק אותך".

אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון משפחה חדשה / צילום: רמי זרנגר

מרכז הֲוָיָה של תנועת ישראל חופשית מקדם חופש בחירה בנישואים על־ידי יצירת חלופה לרבנות. המרכז עורך טקסי נישואים אזרחיים ותצהיר "חיים משותפים" המעיד על זוג כידועים בציבור. הֲוָיָה הוקמה בעקבות העלייה מברית־המועצות בשנות ה־90, בשל המכשולים שהרבנות הציבה ועדיין מציבה לאזרחים שנדרשים להוכיח את יהדותם כדי להינשא.

"ידועים בציבור זכאים לכל הזכויות והחובות כנשואים, כל עוד הם הוכיחו שהם ידועים בציבור. חברות הביטוח משתפות פעולה עם ידועים בציבור על בסיס תצהיר, הסכם או טקס", מסבירה עו"ד שוובר־קידר.

במרכז מנומדין למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר־אילן יחד עם מכון הרטמן מציעים כי המדינה תערוך רישום ידועים בציבור. פרופ' שחר ליפשיץ, יועץ במחלקת לקוחות פרטיים והעברות בן־דוריות במשרד פישר (FBC), שעומד בראש המרכז ועמד בראש קבוצת המחקר בעניין, מסביר כי מרשם כזה נדרש כדי לאפשר לבני זוג החיים ללא נישואים לשקף את המחויבות האזרחית שנטלו על עצמם ולזכות בזכויות האזרחיות המגיעות להם על־פי דין.

פרופ' שחר ליפשיץ / צילום: נעם פיינר

"המרשם יחסוך מבני זוג את הצורך המייגע להוכיח את מעמדם הזוגי בפני רשויות שונות המערימות עליהם כיום קשיים. מנגד, מרשם כזה יאפשר לסנן בין בני זוג שאינם רוצים או יכולים להינשא בנישואים דתיים אך מעוניינים במחויבות אזרחית, לבין כאלה שאינם מעוניינים במיסוד הקשר כלל".

עוד כתבות

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בת"א, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים; אל על צונחת במעל 7%

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.5%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.4% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים נשבר בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

איראן במתקפה אחרי הנאום של טראמפ: "כמו גבלס"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

כותרות העיתונים בעולם

המחקר שקובע: ישראל היא "נכס אסטרטגי שאין לו תחליף"

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

אילון מאסק / צילום: ap, Jae C. Hong

הביקור הגדול הבא בישראל: מה מחפש האיש העשיר בעולם בארץ?

אילון מאסק צפוי להשתתף בחודש הבא בכנס "תחבורה חכמה" של משרד התחבורה ואף לנאום בו ● לא הרבה ידוע על תוכן ביקורו של מאסק, אך סביר להניח שהביקור ינוצל לפגישות מדיניות, כלכליות ופוליטיות עם מגוון גורמים

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

וול סטריט / צילום: ap, M. Spencer Green

הדוח האפוקליפטי שהפחיד את המשקיעים בוול סטריט

דוח ויראלי של חברת המחקר Citrini Research הצית גל ירידות חריג בוול סטריט והעמיק את חשש המשקיעים כי האצה חדה בהתפתחות הטכנולוגיה והבינה המלאכותית עלולה לערער את השוק

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

מכונת בדיקת שבבים של קווליטא / צילום: אתר החברה

לאחר זינוק של 4,000% בחמש שנים: הגיוס הענק של מניית השבבים בת"א

קווליטאו גייסה כ–225 מיליון שקל על רקע הביקוש גובר למערכות שאותן היא מייצרת, המשמשות לבדיקת השבבים של חלק מענקיות התחום ● וגם: טדי שגיא נכנס לבורסה עם אולטרייד מחזור

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת במעל 30% במסחר המוקדם בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר המוקדם בוול סטריט לשפל של כל הזמנים, לאחר שסיפקה תחזית חלשה לרבעון הראשון של 2026 ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות רכישת לקוח, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

אפקט איראן? עלייה בחיפוש השכרה וסאבלטים עם ממ"ד

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת