ישראל ביצעה הלילה תקיפה חריגה מהים בכפר ג'נאתא שנמצא צפונית לצור, שלפי פרסומים ערביים היא ניסיון חיסול של בכיר בחיזבאללה. פרסומים סותרים מציינים יעדים פוטנציאליים לחיסול, וכן מנעד רחב של בין 10 ל-30 נפגעים. בהתחשב בתקיפה החריגה, אילו כלים יכולים לשמש את חיל הים נגד חיזבאללה? באילו אמצעים ימיים השתמשה ישראל מהים מתחילת המלחמה? ומהן היכולות הימיות של חיזבאללה? גלובס עושה סדר.
● המומחה שמסביר למה צה"ל משתמש בכלי מצור מימי הביניים
● טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין
אילו כלים עשוי להפעיל חיל הים נגד חיזבאללה?
חיל הים מפעיל 15 סטי"לים במסגרת שייטת 3, מדגמי 4.5, 5 ומעל כולן - סער 6 החדישה. סדרת סער 6, בתפקידה המקורי, מיועדת להגן על אסדות הגז. הספינות מצוידות במכ"מים מתקדמים ובמערכות הגנה איכותיות. בד בבד, הן נושאות את כיפת מגן הימית שמבוססת על מערכת כיפת ברזל, ומהווה חלק אינטגרלי ממערך ההגנה האווירית הכולל. בדצמבר האחרון, הסתיים הליך מבוצע של הספינה הרביעית והאחרונה מסדרת סער 6, שארך למעלה משנתיים. בניגוד לייעוד המקורי, לכאורה, של סער 6, כבר באותה תקופה שלחו בישראל מסר למיליציות הפרו-איראניות, לאיראן ולמורדים החות'ים, כי שייטת 3 נפרסה במרחב ים סוף, במטרה להגן מול האויב מדרום וממזרח - עם 1,000 לוחמים בים.
מתחת לפני המים, לישראל יש צוללות מדגם "דולפין AIP", שטווח השיט שלהן בצלילה לא רק רלוונטי לשכנותיה של ישראל, אלא מסוגל אפילו להגיע לתימן. כל עוד הן מעל פני המים, הטווח שלהן אפילו מוכפל. כלומר, הן מסוגלות לפעול לא רק בתימן - אלא גם באזור איראן. את הצוללות מפעילה שייטת 7, שההכשרה בה היא נמשכת כשנה וחודשיים, והלוחמים נדרשים לחתום שנה קבע. בחצי השנה הראשונה, עיקר הלמידה הוא סביב העבודה בצוות, מבנה הצוללת ומערכותיה. השלב הזה נקרא שלב "בסיסי" והוא מתקיים מיד לאחר סיום טירונות "לוחם ימי". בסיום חצי השנה הראשונה מגיעים החניכים לוועדות ומבחני שלב, בסופן מתבצעים ניפוי, סינון וחלוקה למגמות: סונאר, גנ"ק (גילוי, ניווט וקשר), נשק, אלחוט, מהו"ב (מערכות הספק ובקרה) ומכונה. השלב הזה נקרא "ייעודי", ובמהלכו מתמקצעים החניכים בתפקידם העתידי בצוללת ותופסים עמדה בצוללת לבדם.
מאז פרוץ המלחמה, באילו אמצעים השתמשה ישראל מהים?
התקיפה הלילה התבצעה בלבנון, לאחר שידוע כי חרבות ברזל היא המלחמה עם שיתוף הפעולה הנרחב ביותר של חיל הים עם הכוחות המתמרנים בתוך רצועת עזה וחיל האוויר. לפי פרסומים זרים, עוד בטרם תחילת התמרון הקרקעי השתמש חיל הים בטילי ספייק NLOS (תמוז 5) מתוצרת רפאל. טיל ה- NLOS הוא חלק ממשפחת טילי הספייק וצבר אלפי הפעלות מבצעיות כולל התקנה על מספר רב של סוגי פלטפורמות בינהם סוגים רבים של כלי שיט, רכבים ומסוקים.
ככלל, משפחת הספייק הם טילים אלקטרו-אופטיים בעלי יכולות שגר ושכח, יכולות למידה ועדכון, ניהוג אוטונומי ויכולות תקיפת מטרות מוסוות. טילי הספייק ניתנים לשיגור מכ-45 פלטפורמות ביבשה, בים ובאוויר. יותר מ-39 מדינות כבר משתמשות בספייק, ביניהן 19 מדינות באיחוד האירופי ומדינות ברית נאט"ו. עד כה, יותר מ-36 אלף טילים סופקו למדינות שונות בעולם, וכ-7,000 כבר נורו בשדה הקרב.
סדרת ספייק כוללת מגוון טילים החל מדגם ספייק SR, בעל משקל של כ-10 ק"מ וטווח עד 2 ק"מ שמשוגר כתף ועד ספייק NLOS, בעל משקל של כ-71 ק"ג וטווח עד 32 ק"מ שמשוגר מפלטפורמה יבשתית, אווירית או ימית. מנגד, בשלב מסוים, טיל מסדרת ספייק נפל לידי איראן, אחרת לא היה שום סיכוי שהאיראנים יציגו בשנת 2021 הנדסה הפוכה לטיל גיל (ספייק MR), שהוא בעל משקל של כ-13 ק"ג וטווח עד 4 ק"מ. הנדסה הפוכה היא תהליך שבו מצליחים לשים ידיים על אמצעי, מומחים מנתחים לעומק את מרכיביו - ואז מייצרים אחד מחודש בהליך סדרתי. כך יצרו האיראנים את טילי "אלמס" לטווח של כ-8 ק"מ, שבאמצעותם חיזבאללה פוגעת ביעדים ישראליים בחודשים האחרונים.
מהן המערכות הבלתי מאויישות הימיות הישראליות?
הקידמה הטכנולוגית הישראלית באה לידי ביטוי גם בתחום הכשב"מים. בדצמבר 2022, למשל, בתרגיל "דיגיטל הורייזון" הבינלאומי שהתקיים בדצמבר 2022, נטל חלק "שחף" (Seagull), כשב"מ ייעודי ללוחמה נגד ספינות מתוצרת אלביט. באותו תרגיל שהתקיים בתוך המפרץ הפרסי, ממש בסמוך לאיראן, נבחן שיתוף פעולה בין 17 יצרני כלי שיט בלתי מאויישים מרחבי העולם - תחת האכסניה של הצי החמישי של ארה"ב שבסיס האם שלו ממוקם בבירת בחריין, מנאמה.
עבור ביטחון שוטף, רפאל מייצרת את "פרוטקטור", שהוא סירה בלתי מאוישת לטובת הגנה וסיוע ללוחמים. הכשב"מ הזה כולל תותח מים בלחץ גבוה, וגם כלים קטלניים כמו המיני-טייפון. הוא מותאם למשימות לאורך חופים ונמלים. חברה נוספת שעוסקת בנושא כבר שנים לא מעטות היא התעשייה האווירית שב-2014 חשפה את "קטאנה", שמיועד אף הוא לביטחון שוטף. קטאנה אמור לתת מענה, לדוגמה, לנכסים אסטרטגיים ימיים כמו אסדות קידוח וצינורות נפט.
לחברה יש גם מוצרים בלתי מאוישים שמיועדים לתווך התת-מימי. במסגרת "רפמוס" (Repmus), תרגיל לבחינת מערכות ימיות, שנערך בספטמבר בהובלת חיל הים הפורטוגלי ונאט"ו, נטלה חלק הצוללות הבלתי מאויישת BlueWhale, שמהווה שיתוף פעולה של התעשייה האווירית וחברת אטלס אלקטרוניק הגרמנית. זהו תחום שבאופן יחסי לתחום הביטחוני עדיין נמצא בתחילתו: לפי הערכת מכון המחקר VMR, שוק הצוללות הבלתי מאוישות הצבאיות צפוי לצמוח מכ-3.4 מיליארד דולר ב-2021 לכ-8 מיליארד דולר ב-2030.
הצוללת הבלתי מאוישת של תע"א ואטלס אלקטרוניק מאפשרת איסוף מידע מודיעיני באמצעות תורן טלסקופי המגיח מהמים בעת צלילה (דומה לפריסקופ של צוללת), שעליו מותקנות מערכות מכ"ם ואלקטרואופטיקה לגילוי מטרות בים ובחוף. באמצעות אנטנות התקשורת הלוויינית שעל התורן מועבר המידע שנאסף בזמן אמת אל מוצבי הפיקוד הייעודיים, שיכולים להימצא בכל מקום בעולם, הן בים והן בחוף. גילוי צוללות ואיסוף מידע מודיעיני אקוסטי מבוצע באמצעות סונר באורך עשרות מטרים, שמותקן על שתי דפנות הצוללת.
מהן היכולות הימיות של חיזבאללה?
כבר במלחמת לבנון השנייה הצליח הארגון לפגוע בסטי"ל אח"י חנית בעזרת טיל נגד ספינות מדגם C-802, בעל טווח של 120 ק"מ ומטען נפץ של 165 ק"ג, בתקרית שגבתה את חייהם של ארבעה לוחמים. כמו כן, כשחיזבאללה רצה להפגין כוח בעת המו"מ על הגבול הימי בין לבנון לישראל ב-2022, הוא שיגר חימושים משוטטים (מל"ט מתאבד) לעבר אסדת הגז כריש. אלה יורטו בידי טילי ברק ביירוט מבצעי ראשון. ב-18 השנים האחרונות צברו בחיזבאללה מאגר גדול משמעותית של טילי C-802, ואליהם הוסיפה כנראה גם טילי יאחונט (טיל שיוט נגד ספינות) המתקדמים מתוצרת רוסית לטווח של כ-300 ק"מ ובעלי מטען נפץ של כ-300 ק"ג.
מעבר לכך, כפי שהמורדים החות'ים פגעו השבוע באוניית הצובר "טוטור" באמצעות כשב"מ (כלי שיט בלתי מאויש) ממולכד, חיזבאללה עלולים ליצור לעצמם מודל דומה. במקרה החות'י, אלו לקחו, ככל הנראה, סירת דיג או סירה קטנה אחרת, העמיסו עליה חומר נפץ - ושלחו אותה לעבר ספינת טוטור. שליחיה של איראן בתימן צברו בתחום הכשב"מים ניסיון רב, במשך שבע וחצי שנות הפעלה שלהם. כבר בינואר 2017, הם פגעו במסגרת מלחמת האזרחים בתימן בפריגטה סעודית. בדומה לתחומים נוספים, לא מן הנמנע כי את אותו הידע העבירו לחיזבאללה. כמו כן, כבר לפני שלוש שנים ניסו בחמאס להפעיל נגד יעדים ישראלים כצב"מים, כלים צוללים בלתי מאוישים. לכן, זהו תרחיש סביר שיש כאלו גם בידי חיזבאללה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.