נשיא צרפת, עמנואל מקרון / צילום: Associated Press, christophe Simon
אף חברה ישראלית לא תורשה להציג בתערוכת הנשק הצרפתית יורוסאטורי שתיפתח ביום שני הקרוב ליד פריז, ואף נציג שלה או של המערכת הביטחונית הישראלית לא יורשה אפילו להיכנס למתחם התערוכה; זו ההחלטה שפירסם בית משפט מקומי בצרפת, לפי דיווח בעיתון הצרפתי "לה פריזיאן", לאחר שפירש לחומרה את ההכרזה שהגיעה ממשרד הביטחון הצרפתי לפני כשבועיים, באשר לאיסור השתתפות על חברות ישראליות כמציגות בתערוכה, מחשש משתמע למעורבות של המדינה בפשעי מלחמה.
● טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין
● כותרות העיתונים בעולם | "לעצור אחת ולתמיד": ראש הממשלה שמחריף את הטון נגד ישראל
● תוצאות הבחירות מלמדות: אירופה אמרה לא למהגרים ולירוקים
יתרה מזאת, בית המשפט הכריח את מארגנת התערוכה להציב שלטים גדולים בכניסות אליה, בהם יצוין באופן רשמי ובולט כי נאסר על חברות, נציגים או מתווכים ישראלים להיכנס אליה. בתוך האולמות, רודנים אפריקאים ירקמו עסקאות לקבלת פרוטקשן מצרפת בעזרת עסקאות נשק במיליארדי אירו, נציגים איראניים או כאלו העובדים בשביל טהרן יסתובבו מבלי מפרע - אבל ישראל תהיה מוקצה.
מדובר בשפל חסר־תקדים ביחסים המסחריים בין המדינות, שעד כה, היו ברובם מעל עימותים פוליטיים וחילוקי דעות בנוגע לסכסוך הישראלי־פלסטיני. ממשלת צרפת, כפי שהודיע משרד הביטחון שלה ב-31 במאי, בעצם העניקה גושפנקה למי שסבורים כי ישראל מבצעת פשעי מלחמה או אפילו רצח־עם, בנימוקיה למנוע ברגע האחרון את השתתפות 74 החברות הישראליות. "כבר לא מתקיימים התנאים לקבלת חברות ישראליות, על רקע העובדה שנשיא הרפובליקה קורא להפסיק את הפעילות הישראלית ברפיח", נמסר רשמית. זו החלטה פוליטית שלא הייתה כמותה, שכעת המערכת המשפטית הצרפתית הוסיפה לה רובד משמעותי, אשר הופך את ישראל למצורעת.
בתאגיד השידור "כאן", דיווחה גילי כהן, מפי מקורות ישראלים, כי הוגש ערעור על ההחלטה וכי החלטה סופית תינתן ביום שני (יום פתיחת התערוכה), אך בכל מקרה הנזק כבר נעשה.
הצרפתים לא יכולים לומר כי לא התכוונו לכך. גורמים בתעשיות הביטחוניות אמרו ל"גלובס" כי השאלה אם יוכלו להשתתף ביורוסאטורי הייתה פתוחה השנה, בניגוד למה שהיה באירועי העבר. "קיבלנו רמזים שמשהו לא כרגיל, לא כמו תמיד, כשביקשו מאתנו פתאום לקבל אישורי מכס על כל מה שנציג בתערוכה", סיפר גורם ישראלי, "אבל משרד הביטחון הצליח להפוך את ההחלטה הזו". לאחר מכן, הופתעו החברות הישראליות מההכרזה על החרם עליהן, שהתרחב כעת, לפי החלטת בית המשפט, ל"כל אדם המועסק או מייצג חברות נשק ישראליות", וכן ל"כל אדם שיכול לשמש כמתווך או ברוקר בעבור התעשיות הישראליות".
צעדי צרפת פוגעים בישראל יותר מכל הכרה במדינה פלסטינית
התמיכה שההחלטה הצרפתית מעניקה לציר הביקורתי כלפי ישראל באיחוד האירופי היא אדירה. לא רק מדינות שוליים כמו אירלנד, לוקסמבורג, מלטה וסלובניה רומזות שהמלחמה הישראלית כוללת פשעי מלחמה - כך גם הכלכלה השנייה בגודלה ביבשת, והקטר המוביל יחד עם גרמניה את האיחוד האירופי. ההוכחה היא שהיא גוזרת מכך מסקנות מסחריות בתחום עסקי הביטחון. לא משנה מאיזו סיבה ממשית התקבלה ההחלטה - רצון לשלוח מסר חד לישראל, רצון להפוך את התעשיות הביטחוניות הישראליות למוקצות באירופה כדי ליהנות מתחומי ייצור חדשים, או רצון לקרוץ למדינות מוסלמיות - המסר החד הוא כי ישראל אינה שותפה לגיטימית בתחום הביטחוני.
למעשה, המרחק בין עמדה כזו לבין תמיכה בהשעיית הסכם האסוציאציה בין ישראל לאיחוד האירופי - צעד שבעבר נחשב ככזה שלא יעלה על הדעת - הולך ומצטמצם. ההסכם דורש מחויבות של שני הצדדים לחוק ההומניטרי הבין־לאומי. הציר הפרו־פלסטיני באיחוד אומר כי ישראל אינה עומדת בכך. הנימוקים הצרפתיים לאיסור ההשתתפות מדברים בעד עצמם. זו הסיבה כי הארגונים הפרו־פלסטינים חגגו ביממה האחרונה את הפסיקה, ואמרו מראש כי החלטה חיובית של בית המשפט "תפעיל לחץ מתגלגל על חברות וארגונים ברחבי אירופה".
אל המשבר הזה ביחסים התייחס אתמול שר הביטחון יואב גלנט, כשתקף במלים ברורות - גם הן חסרות תקדים - את המעורבות הצרפתית בניסיון להגיע להסדרה בצפון. "בשעה שמדינת ישראל נלחמת במלחמה הצודקת ביותר בתולדותיה, צרפת הוכיחה עוינות ואיבה כנגדנו, תוך התעלמות בוטה ממעשי הזוועה שביצעו מחבלי החמאס נגד ילדים ונשים - רק בשל היותם יהודים", אמר. משרד החוץ הישראלי מיהר להסתייג מהדברים, וארמון האליזה הכחיש גם הוא כי "בחר צד" במלחמה הנוכחית.
אבל למעשה, המסר הצרפתי בנוגע למלחמה היה מבולבל במקרה הטוב, ואפילו מטעה ורווי בכפל־לשון במקרה הרע. נשיא צרפת, עמנואל מקרון, אמנם התייצב בסולידריות בישראל אחרי מתקפת הטרור של ה-7 באוקטובר, אך במהרה עבר מתמיכה בקואליציה בין־לאומית נגד חמאס, לגינוי "הרג נשים וילדים חפים מפשע" בעזה. "זה חייב להיעצר", אמר מקרון, המנהיג המערבי הראשון שקרא להפסקת אש מיידית בעזה. לאחר מכן, תמכה צרפת במספר החלטות בנוגע להפסקות אש במועצת הביטחון, ומקרון עצמו שב ויצא נגד "מה שמתחולל בעזה". הוא אמנם הבטיח מעורבות צרפתית בלבנון, אך נכשל לספק פרטים הנוגעים לצעדים שמציעה צרפת במטרה להשיג זאת.
כעת, המעשים מדברים ברור יותר מאשר ההצהרות. על פניו, צרפת עדיין מחויבת להצהרות בנוגע לסיום שלטון חמאס בעזה, לשחרור החטופים ולניצחון ישראלי. בפועל, המעשים של הממשל הצרפתי מציבים את מדינת ישראל מחוץ לגבול הלגיטימיות. הם פוגעים בתדמית מדינת ישראל יותר מכל הכרה במדינה פלסטינית מצד נורבגיה או ספרד, יותר מאשר אמברגו נשק איטלקי, ועומדים בניגוד לתמיכה שישראל מקבלת מגרמניה, מבריטניה ומארה"ב. נכון לעכשיו, צרפת הופכת לחלק מהמחנה הביקורתי ביותר כלפי ישראל באירופה.