תערוכת יורוסאטורי ב-2022 / צילום: Reuters, Lafargue Raphael
ביום חמישי האחרון הופיעו עורכי הדין של החברה המארגנת את תערוכת הנשק יורוסאטורי (Eurosatory) בפני בית משפט בעיירה בוביני, וניסו להשתמש בכל הנימוקים המשפטיים כדי למנוע את ההחלטה שעוררה סערה בישראל ביממה האחרונה. הדיון עסק בעתירה של קבוצת של ארגונים לא-ממשלתיים משפטיים פרו-פלסטיניים וארגונים הפועלים נגד סחר בנשק, שדרשה לא רק למנוע מחברות ישראליות להציג בתערוכה - ה"פצצה הפוליטית" עליה הכריזה ממשלת צרפת ב-31 במאי - אלא למנוע מכל ישראלי או אפילו נציג הקשור לתעשיות הביטחוניות הישראליות כניסה לתערוכה, המתחילה ביום שני.
● בית המשפט בצרפת מחמיר את ההגבלות בתערוכת הנשק הגדולה
● טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין
● כותרות העיתונים | מסוקים אמריקאים יגיעו לארגנטינה עם עזרה ישראלית
הדיון באותו יום חמישי היה שלב הדיונים בעתירה שהגישה קבוצת הארגונים הללו עשרה ימים לפני כן. הנימוקים המשפטיים של העותרים התבססו על ההודעה הרשמית של משרד ההגנה הצרפתי, שכרך את האיסור על ישראל עם הפעולה הצבאית שלה ברפיח, ובמשתמע עם החשש ממעורבות בפשעי מלחמה. מכיוון שהפעולה נמשכת ומכיוון שיש חשד לפשעי מלחמה ואפילו לג'נוסייד, הם טענו, צריך לפרש את האיסור הממשלתי באופן גורף, וחברת Coges האחראית לארגון התערוכה תיכשל בכך אם היא תרשה לנציגים ישראלים להיכנס לתערוכה, אפילו מבלי להציג.
עורכי הדין של Coges, לפי הדיווחים בתקשורת הצרפתית, פירטו שורה של טענות-נגד. קודם כל, הם טענו, כי אין לבית המשפט בבוביני סמכות לפסוק בנושא הזה, משום שמטה החברה וכתובת הרישום שלה הם ברובע ה-17 של פאריז. החברה המארגנת היא חברת בת של איגוד התעשיות הביטחונית הצרפתי Gicat. בנוסף, הם טענו כי החברה מילאה אחרי ההוראות של משרד הביטחון הצרפתי, וכי בהתאם להוראתו "נאלצנו לבטל ביתנים ותצוגות של 60 חברות (ישראליות, א"א)". הם גם טענו כי האיסור הצרפתי שהוכרז הוא על "הקמת ביתן ותצוגה, ולא על השתתפות". חבר השופטים, לפי הדיווחים, ניסה לנהל דיון מעמיק ורציני וביקש מאחת הנוכחות בדיון מהקהל לכסות את חולצת "חרם על ישראל" אותה לבשה.
"איסור כניסה לישראלים יהיה מפלה"
הטיעון העיקרי היה כי מדיניות של איסור כניסה תהווה אפליה נגד ישראלים. "איסור כניסה לישראלים יהיה מפלה", אמרה אחת מעורכות הדין, ברניס דה-ווארן, לפי דיווח ב"לה פריזיאן". היא הזכירה את אמברגו הנשק על איראן, ואמרה לבית המשפט כי התערוכה מעולם לא סירבה להכניס נציגים איראניים. בנוסף, אמרה כי התערוכה עצמה אינה המקום שבו נחתמות עסקאות נשק או אפילו מרוויחה מתיווך. "אין לנו מה להאשים את עצמנו, אנחנו לא משתתפים במכירה, אלא רק בתצוגה של המוצרים", ציינה.
מנגד הופיעו שני עורכי דין שטענו כי החברות הישראליות מתכננות לעקוף את האיסור שהוכרז על ידי ביקור והשתתפות כחלק מביתנים של חברות אחרות, כנציגים של חברות-בת שאינן ישראליות (אך מוחזקות חלקית על ידי חברות ישראליות) או אפילו כנציגים לא-ישראלים של חברות הקשורות לישראל. למעשה, הקואליציה המשפטית הפרו-פלסטינית הגישה עתירה עוד לפני ההחלטה הצרפתית, בדרישה למנוע כניסה לכל גורם ישראלי הקשור לתעשיות הביטחוניות. ההודעה הצרפתית מה-31 במאי נפלה לידיה כפרי בשל, והיא מיהרה להבהיר כי תעתור על מנת לנסות ולהרחיב אותה כמה שאפשר.
בין היתר מדובר בארגונים הפרו-פלסטיניים ASER, "אל-חאק", "איגוד הסולידריות עם פלסטין - AFPS", "משפטנים לשלום", "Stop Arming Israel" ועוד. נציגיהם ציינו את הדיונים בבית הדין הבינלאומי לצדק בהאג, את הבקשה לצווי מעצר נגד ראש הממשלה ושר הביטחון מצד התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי, את ההודעה של משרד הביטחון הצרפתי ואת הטענה כי "לפחות שבע חברות ישראליות מתכננות להשתתף ב-Eurosatory באמצעות סובסידיות". "ישנו חשש ממשי למעורבות בפשעי מלחמה", אם בית המשפט יתיר זאת, טענו העותרים. הדיון החל ב-09:30 בבוקר (שעון צרפת), ההחלטה התפרסמה אחר הצהריים.
מפלה תדמיתית שמובילה את יחסי ישראל-צרפת לשפל
חבר השופטים קיבלו את טענות העותרים ודחה באופן מוחלט את טיעוני עורך הדין של Coges, לפי הדיווחים בתקשורת הצרפתית וההכרזות של העותרים עצמם, שחגגו את ניצחונם. יתרה מכך, השופטים גם קבעו כי שלטים גדולים יוצבו בכניסה לתערוכה בהם יצוין באופן רשמי ובולט האיסור על חברות, נציגים או מתווכים ישראלים להיכנס אליה. החברה המארגנת שלחה אתמול הודעות לישראלים ונציגי חברות ישראליות לפיהן היא אינה יכולה להבטיח את כניסתם ביום שני. היא הבטיחה "לערער כמה שיותר מהר", אך התערוכה כבר תפתח תחת התנאים הקיימים. בכל מקרה, הנזק כבר נעשה.
כך ספגה ישראל מפלה תדמיתית, שהובילה את יחסי ישראל-צרפת לשפל. ההחלטה המדינית לאסור השתתפות ישראלית, שהורחבה כעת על ידי בית המשפט, מתורגמת להפיכתה של ישראל למדינה מוקצה בתחום המסחרי של עסקי הביטחון בעיני צרפת. המרחק לסנקציות סחר אינו רחוק כפי שהוערך בעבר. בניגוד למצב בהולנד, למשל, שבה הממשלה התנגדה לעתירה לאסור יצוא חלקי F-35 לישראל, אך ספגה מפלה בבית המשפט (ערעור בנושא עדיין מתנהל), בצרפת היתה זו ההחלטה הממשלתית עצמה ששימשה כנימוק להישגים האנטי-ישראלים. המאבק המשפטי נגד ישראל בבתי המשפט באירופה הופך להיות חזית שבה ישראל סופגת מפלה אחר מפלה.