נתב''ג. ירידות המחירים לא יימשכו לתוך הקיץ / צילום: דני שדה
מדד המחירים לצרכן לחודש מאי 2024 טמן בחובו הפתעה לטובה לכאורה. בעוד שכולם צפו שהאינפלציה תעלה מעל הקו האדום של בנק ישראל (3%), התוצאה הייתה מתונה הרבה יותר והסתכמה בקצב שנתי של 2.8%. ברמה חודשית, העלייה הסתכמה ב-0.2%, שני שלישים פחות מהתחזיות. ההפתעה במדד הנוכחי מגיעה לאחר שבחודש שלפני כן, אפריל 2024, נרשמה מגמה דומה רק לכיוון השלילי, אז המדד היה גבוה ממה שחזו בשוק.
למה התחזיות מפספסות בגדול חודש אחר חודש? כשמסתכלים על המדד לעומק, נראה כי הפער נובע משינויים דרמטיים בסעיף אחד ויחיד: מחירי הטיסות. כעת האנליסטים מבולבלים, ונוצרת אי-בהירות כלפי אחד המדדים הכלכליים החשובים ביותר של ישראל.
אז האם מחירי הטיסות צנחו בחודש האחרון עד כדי כך, בניגוד לכל ציפיות השווקים? ייתכן כי הסיבה היא דווקא שינוי מתודולוגי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
● האינפלציה מפתיעה לטובה: קצב שנתי של 2.8% במאי; מחירי הדירות ממשיכים לזנק
● ניתומ | מחירי הטיסות עולים בחדות ומתדלקים את האינפלציה
הפתעה במדד
מדד המחירים לצרכן הוא אחד המדדים הכלכליים החשובים ביותר. הוא משפיע באופן ישיר על שכר, קצבאות ומסים, ובאופן עקיף גם על קבלת החלטות במשק - כולל ריבית בנק ישראל. בנוסף, הוא משמש אינדיקטור כלכלי חשוב לכלל החלטות הממשלה בבואן לטפל ביוקר המחיה. אם כך, מדידה מדויקת שלו היא קריטית, וכל שינוי מתודולוגיה בו חייב להיבחן בשבע עיניים.
בשל שינוי של שיטת המדידה של מחירי הטיסות בספטמבר 2023, מדד המחירים לצרכן הפך לתנודתי הרבה יותר, ואולי לא משקף את המציאות. הסעיף שמודד את הוצאות הנסיעות לחו"ל והטיסות בארץ ירד ב-7.4% במאי, וכאשר מסתכלים על פירוט מרכיביו, מגלים שרכיב הטיסות וההפלגות הוא זה שהטה את הכף: הוא ירד בלא פחות מ-14.7%, לאחר שבחודש אפריל הוא זינק ב-18.7%.
מודי שפריר, אסטרטג ראשי שווקים פיננסיים בבנק הפועלים, מראה בסקירתו השבועית כיצד אחרי התחשבות בשער הדולר המתייקר השינוי האמיתי במונחים דולריים קיצוני עוד יותר: "ההפתעה במדד נבעה רק מסעיף טיסות לחו"ל, שירד במאי בחדות: 17.6% דולרי, לעומת הערכתנו לירידה של 2.5%, וביחס לירידה דולרית עונתית של כ-1% טרם שינוי שיטת המדידה". זאת לעומת שאר רכיבי המדד, שלדברי שפריר תאמו את התחזיות.
על-פי לידר שוקי הון, המשקל האפקטיבי של רכיב זה במדד המחירים כולו עומד על 2.5%. על אף המשקל הנמוך יחסית במדד, השפעתו ניכרת. למעשה, זו כנראה הסיבה היחידה לעלייה ולירידה בפרסומי המדד האחרונים בהתאמה. על-פי שפריר, שינויים אלה בלבד הביאו לעלייה של 0.4% במדד אפריל ולירידה של 0.36% במדד מאי. במצב כזה, קשה להעריך על כמה עומדת האינפלציה בפועל.
בדיקת מחירים ברשת
התנודתיות החריגה בסעיף הטיסות לחו"ל החלה בספטמבר 2023, אז הלמ"ס שינתה את המתודולוגיה על-פיה מחושב מדד זה. לפני כן המדד חושב באמצעות פנייה לחברות התעופה ולקיחת מחירי הטיסות מהן. משקל השינויים חושב בהתאם למשקלי חברות התעופה וליעדי הטיסה של רשות שדות התעופה. אך לדברי הלמ"ס, באמצעות שיטה זו לא נאספו מחירים של הזמנות טיסות אונליין וסוגי טיסות מובחנים כמו סדירות ולואו קוסט. לכן, הוחלט בלשכה להתחיל לאסוף באופן ישיר את מחירי הטיסות מהאינטרנט, במספר מרווחים לפני ההמראה.
תוצאות המודל החדש מפתיעות, ויש מי שמגדירים את הכיוון שלהן משונה: בין אוגוסט 2023 (המדד האחרון שדווח על-פי השיטה הישנה) למאי 2024, מחירי הטיסות ירדו בכ-20%. על-פי שפריר, השינוי הדולרי חריג עוד יותר ועומד על כ-25%. "נקודה מוזרה נוספת בהקשר לכך", מציין שפריר, "היא שבשנים קודמות, לפי שיטת המדידה הישנה, המחירים היו יורדים עונתית בין ספטמבר למאי רק בכ-4% דולרית בממוצע".
כל זה קורה כאשר התחושה היא שמחירי הטיסות רק עולים. "בלי קשר לעליות המחירים החדות מתחילת המלחמה, רכיב זה (הטיסות, ע"א) צפוי לתקן בחדות כלפי מעלה בחודשי הקיץ", מעריך שפריר, זאת בשל התנהגות עונתית צפויה של עליית מחירי הטיסות בשיא עונת התיירות.
גם בבית ההשקעות לידר מציינים ביחס למחירי הטיסות כי "סעיף זה הפך להיות מאוד בעייתי לחיזוי מאז שינוי שיטת המדידה בספטמבר 2023. המסקנה שלנו: מחירי טיסות לחו"ל צפויים לתקן כלפי מעלה במדדים הקרובים כדי לשקף את המציאות בשוק הטיסות".
ב"ניסויים" קודמים של הלמ"ס בשינויי מתודולוגיה, הם נהגו לעדכן את השוק בתוצאותיהם טרם הכנסת המתודולוגיה החדשה, דבר שלא נעשה הפעם. בשנת 2017, למשל, הלמ"ס פרסמה את המתודולוגיה החדשה במדידת מחירי הביגוד וההנעלה, וצירפה את נתוני 2017 אם היו נמדדים לפי השיטה החדשה, ורק לאחר מכן עברה להשתמש בה. העובדה שלא הייתה הודעה לשוק על השינוי הפעם, כי לא היה ניתן לגשת לנתונים בדיעבד דרך האינטרנט, תרמה בהחלט להפתעה מהתנהגות מדד המחירים החודש.
בסופו של דבר, נראה כאמור שהמדד עלה או ירד בחודשיים האחרונים בעיקר בשל התנודתיות יוצאת הדופן בסעיף מחירי הטיסות. מצב זה לא רק שמקשה על החזאים להכין את השוק לשינויים במדד, אלא גם מקשה על הציבור ומקבלי ההחלטות להבין מהי האינפלציה האמיתית בישראל, לאיזה כיוון היא נעה, ואיך יש לעדכן את המדיניות בהתאם. כאשר שינוי דרמטי זה מגיע על רקע שינוי מתודולוגי מהותי באיסוף מחירי הטיסות, קשה גם לדעת האם מדובר בשינויים אמיתיים במחירי הטיסות - או בתוצר לוואי סטטיסטי שנובע משינוי המתודולוגיה.
החיים ממשיכים להתייקר
בכל מקרה, בניכוי מחירי הטיסות - החיים בישראל ממשיכים להתייקר. מדד המחירים הראה שמחירי המזון (ללא פירות וירקות) עלו ב-1% במאי, כאשר מחירי הפירות הטריים זינקו במעל 10% (והירקות דווקא הוזלו ב-2.4%). גם מחירי ההלבשה וההנעלה עלו במאי ב-2.2%, ובכך האטו את קצב ירידת המחירים השנתית מ-7.2% בממוצע החודשיים הקודמים להוזלה שנתית של 4.5% בלבד.
רכיב הדיור, שמשקלו במדד הוא הגבוה ביותר, עלה ב-0.4%, יחד עם עלייה של 3.7% במחירי השכירות לשוכרים חדשים, לעומת 2.2% בלבד באפריל. שיטת המדידה של הלמ"ס כוללת את כלל חוזי השכירות, כך שעלייה זו תתבטא במלואה רק בחודשים הבאים.
בשל העלייה הצפויה במחירי הטיסות בקיץ, בנק הפועלים מעדכן כלפי מעלה את התחזיות ליולי ולאוגוסט, כאשר האינפלציה צפויה לעמוד אז על 3%, בדיוק בגבול העליון של בנק ישראל.
נתונים אלה הם האחרונים שיבואו לידי ביטוי בהחלטת הריבית הבאה של בנק ישראל, שעל-פי התחזית צפויה להישאר ברמתה הנוכחית של 4.5% - אולי בשל אי-הבהירות סביב כיוון מדד המחירים לצרכן. גם הפדרל ריזרב, הבנק המרכזי של ארה"ב, צופה ירידת ריבית אחת בלבד במהלך השנה הקרובה.
"שיטה טובה יותר"
מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נמסר כי "עד עכשיו פעלו בעיקר חברות ישראליות שמחיריהן היו גבוהים יותר, ועכשיו התחילו לחזור החברות הזרות שמתחרות בהן במחיר נמוך יותר. בחודשיים האחרונים היה קשה לחזות את רכיב הטיסות לחו"ל עקב שילוב של השפעות המלחמה על הטיסות וחג הפסח (השפעות של עונתיות). השיטה החדשה שהוכנסה בספטמבר 2023 משקפת טוב יותר את השינויים, משום שהיא כוללת את מחירי כלל הטיסות, של כל היעדים וכל סוגי הכרטיסים, במחירים של חודש לפני, ארבעה חודשים לפני וגם שבעה חודשים לפני".