גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת הקונספציה המתנגדת להנפקת מניות נחותות הצבעה

בשנים האחרונות, רגולטורים ובורסות שונות בעולם, הסירו את התנגדותם להנפקה ומסחר במניות נחותות הצבעה ● בישראל, הנפקת מניות נחותות הצבעה אסורה על פי החוק - יחד עם זאת, לאחרונה, הוצע להתיר מסחר בבורסה בת"א במניות נחותות הרשומות למסחר בבורסות "מוכרות" זרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פרופ' שרון חנס הוא מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' בני לאוטרבך הוא מאוניברסיטת בר-אילן

לחלק מהחברות הציבוריות הגדולות בעולם, כגון אלפאבית (גוגל) ומטא (פייסבוק) הנסחרות בארה"ב, יש מספר סוגי מניות הנבדלים זה מזה בזכויות ההצבעה שלהן. כך, למשל, לאלפאבית יש מניות CLASS A הנסחרות בבורסה, ולהן זכות הצבעה אחת לכל מניה, ומניות CLASS B שאינן נסחרות בבורסה (אלא מוחזקות בידי המייסדים לארי פייג' וסרגיי ברין), ולהן עשר זכויות הצבעה לכל מניה (וגם מניות CLASS C הנסחרות בבורסה ללא זכויות הצבעה בכלל). חברות כאלו, שיש להן שני סוגי מניות לפחות נקראות חברות Dual Class, ולפי Ritter (2023), כ-10% מהחברות הנסחרות כיום בבורסות האמריקאיות הגדולות הן חברות Dual Class. יתרה מזאת, לפי Ritter, בשנים 2022-20, כ-30% מההנפקות החדשות לציבור בארה"ב היו של מניות נחותות בכוח ההצבעה של חברות DUAL CLASS.

איש העסקים הישראלי שעשה אקזיט של 73 מיליון דולר על חברת תוכנה קנדית
ניתוח | ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה

המחשבה השמרנית, אשר שלטה עד לאחרונה באירופה ובשווקים נוספים בעולם כולל ישראל, התנגדה בתוקף להנפקת מניות נחותות בחברות ציבוריות, והמחוקקים אימצו את הכלל של קול אחד לכל מניה (one share one vote). כל זאת על בסיס החשש מפני ניצול לרעה של בעלי המניות מהציבור על ידי בעלי השליטה בחברה, אשר עלול להתגבר בחברות עם שני סוגי מניות. כאשר בעלי השליטה בחברה מחזיקים במניות בעלות זכות הצבעה עודפת, נוצר מצב בו יש להם רוב בהצבעה אך מיעוט בהון ובזכויות לדיבידנד. מרבית ההון מגיע מהציבור, אך ההחלטה כיצד להשקיע את ההון ולנהל את החברה נותרת בידי בעלי השליטה.

מצב זה יוצר פיתוי לבעלי השליטה לנצל את החברה לתועלתם הפרטית, ולדוגמא ל"תעל" משאבים וזרמי מזומנים מהחברה הציבורית אל כיסם הפרטי. מכיוון שזכויות הדיבידנד של בעל השליטה קטנות יחסית, האינטרס השלילי הזה מתגבר דווקא בחברות עם שני סוגי מניות. כמו כן, מאחר שבעלי השליטה אוחזים ברוב זכויות ההצבעה, לא ניתן להחליף את השליטה בחברה ללא הסכמתם. זוהי בעיה מוכרת, והיא מהווה מופע חריף במיוחד לבעיה הקרויה "בעיית הסוכן" בין בעל השליטה לבין בעלי המניות מן הציבור.

הבורסות בעולם משנות כיוון

בשנים האחרונות, רגולטורים ובורסות שונות בעולם, כגון הבורסות בהונג קונג וסינגפור, הסירו את התנגדותם להנפקה ומסחר במניות נחותות הצבעה. לאחרונה הצטרפו גם מדינות באירופה למגמה זו, והתהליך בעיצומו. ישנן מספר סיבות לכך. ראשית, בניגוד לממצאים בעבר, הסתבר שמניות נחותות בזכויות הצבעה מספקות למשקיע תשואה ממוצעת שאינה נחותה ואפילו גבוהה במקצת ממניות של חברות אחרות שלהן רק סוג מניות אחד. כלומר, מניות נחותות בזכויות הצבעה אינן פוגעות בהכרח במשקיע הקטן מהציבור.

שנית, מחקרים אמפיריים מראים שחברות שבחרו להנפיק לציבור מניות נחותות השיגו בממוצע שווי חברה כולל גבוה יותר מחברות דומות (באותו ענף ובעלי גודל דומה) שהנפיקו סוג אחד של מניות בלבד. לדוגמה, Cremers, Lauterbach and Pajuste (2024) מוצאים שכאשר החברה צעירה ותלויה בחזון של המייסדים היא מקבלת ערך גבוה יותר כאשר היא מנפיקה לציבור מניות נחותות בזכויות הצבעה. כלומר, שימוש בשני סוגי מניות והנפקה לציבור של המניות הנחותות בזכויות ההצבעה מהווה את מבנה הבעלות האופטימלי לחברה בתנאים מסוימים, ובעיקר במצבים בהם מייסדי החברה נמצאים רק בתחילת או אמצע הגשמת חזון החברה והפוטנציאל שלה.

אולם, אותו מחקר, שבו שותף אחד מאיתנו, גילה גם כי מקץ מספר שנים, כ-7 שנים לאחר ההנפקה, היתרון היחסי של הנפקת מניות נחותות הצבעה קטן, ואף מתהפך. נראה כי הדבר נובע מכך שהחזון של המייסדים וההגנה עליו הופכים לחשובים פחות בשלב ה"בגרות" של החברה. לסיכום, מחקר זה, כמו גם מחקרים אחרים תיאורטיים ואמפיריים, מבססים את המסקנה כי קיים מספר שנים לא מבוטל שבהן כדאי לחברות חדשניות להתנהל תוך הגנה על חזון המייסדים ושמירה על מעמדם בחברה.

סיבה חשובה נוספת לשינוי שחל בבורסות בעולם היא שהאפשרות להנפיק ולסחור במניות אלו שכנעה מספר גדול של חברות אטרקטיביות להנפיק בבורסות אמריקאיות. לכן, משיקולי תחרות, בורסות בעולם החלו להתיר מסחר במניות נחותות הצבעה. מעניין במיוחד המצב באירופה. בחלק ממדינות אירופה הנפקה ומסחר במניות נחותות הצבעה מותרים כבר כיום, ובאחרות המצב עומד לפני שינוי.

באנגליה למשל, הייתה בדומה לישראל התנגדות גורפת בחקיקה לחברות ציבוריות עם שני סוגי מניות. בשנת 2021 בוצעה רפורמה, וברשימת הפרימיום של בורסת לונדון הותר רישום של חברות עם שני סוגי מניות למשך תקופה מוגבלת של 5 שנים. עוד נדרש באנגליה כי מי שיחזיק במניות הבכירות יכהן בדירקטוריון החברה במקביל לאחזקה שלו במניות הבכירות (ולפיכך יחויב בחובות הנאמנות של דירקטור), וכי יחס כוח ההצבעה של המניות הנחותות לעומת הבכירות לא יעלה על 20:1. בדצמבר 2023 הוצע באנגליה שינוי חקיקה שכולל העלאה של המגבלה מ-5 ל-10 שנים, וממש לאחרונה נשקל שם לבטל כליל את מגבלת השנים, תוך ציפייה שכוחות השוק יכתיבו מגבלה.

קיימות מדינות אחרות באירופה, ובכלל זה מדינות סקנדינביה, שם מדובר בתופעה מוכרת מאוד, וותיקה, ושיעור חברות ה- Dual Class הוא כ- 30%. במדינות המרכזיות באירופה יש עדיין גישות שונות לנושא. בגרמניה הדבר מותר (במגבלות שונות - זכויות ההצבעה העודפות פוקעות בעת העברת הבעלות במניות, ויש גם מגבלת תקופה, שהיא ארוכה יותר מזו המותרת באנגליה), וגם באיטליה, הולנד, פורטוגל, אירלנד ומדינות מזרח אירופה מותר להנפיק עם שני סוגי מניות.

במדינות אחרות, כמו צרפת ובלגיה, יש איסור על קיומם של שני סוגי מניות, אולם מותר הסדר מקביל שנקרא "מניות נאמנות", אשר מקנה זכויות הצבעה עודפות למניות שמוחזקות זמן רב יותר בידי בעליהן (כך שבפועל למייסדים יש כוח רב יותר). כמו כן, ואולי חשוב מכל כדי להדגים את המגמה העולמית, קיימת דירקטיבה של האיחוד האירופי, המצויה בשלבי אימוץ סופיים, אשר מעודדת רגולציה המתירה חברות ציבוריות עם שני סוגי מניות.

הצעת החוק בישראל - מדוע רק לחברות שנסחרות גם בחו"ל?

הנפקת מניות נחותות הצבעה אסורה על פי חוק בישראל החל משנת 1991. אך, לאחרונה, בתזכיר החוק לעידוד פעילות שוק ההון התשפ"ד, הוצע להתיר מסחר בבורסה בתל אביב במניות נחותות הרשומות למסחר בבורסות "מוכרות" זרות. אנו מברכים על צעד זה, אך סבורים שאין הצדקה לייחד אותו דווקא לחברות הנסחרות גם בחו"ל. אנו סבורים כי התרת הנפקת מניות נחותות הצבעה חשובה ותועיל במיוחד לחברות הטכנולוגיות החדשניות הצומחות בארץ. הוא יאפשר להן לגייס הון בארץ, תוך שימוש במבנה ההון המקובל לחברות מסוגן מחוץ לישראל, וזאת עוד לפני שהן מממשות את חזונן וצומחות לגודל המאפשר להן להירשם למסחר גם בבורסה אמריקאית. חברות הייטק צעירות רבות יוכלו אפוא להתפתח ולצמוח ולתמוך בכלכלת ישראל, ולא יזדקקו לאקזיט מוקדם.

מנגד, אנו מציעים לפעול בתיקון החקיקה באופן מאוזן ומתון, העולה בקנה אחד עם הממצאים של המחקרים האמפיריים. כך, ראוי לקבוע, בדומה להצעה הבריטית מדצמבר 2023, כי חברות אשר נרשמות למסחר עם שני סוגי מניות, יידרשו לאחד את סוגי המניות וזכויות ההצבעה מקץ 7 עד 10 שנים, כלומר לאחר עשר שנים למשל כל המניות יהפכו לשוות כוח הצבעה. כמו כן, המניות עם זכויות ההצבעה הבכירות צריכות להיות שמורות למייסדים, או לאדם או גורם אחר האוחז במשרת דירקטור בחברה בעת ההנפקה ועל כן מעורב בניהולה בפועל. הרגולטור יכול גם לדרוש שלמניות נחותות הצבעה יינתן סימול מיוחד בבורסה.

לטעמנו, הצעד של התרת רישום למסחר של מניות נחותות בזכויות הצבעה הינו אקטואלי וחיוני במיוחד כעת, לאור מצוקת ההון המסתמנת בענף ההייטק הישראלי. הצעד הזה גם יביא את ישראל ליישר קו עם חזית הרגולציה העולמית. הגיע הזמן, לטובת הכלכלה וההייטק הישראלי, להשתחרר מהקונספציה העתיקה והמזיקה של סעיף 46ב לחוק ניירות ערך (האוסר על הנפקת מניות עם זכויות הצבעה שונות). אנו קוראים לרגולטור הישראלי להרים את הכפפה, לגלות חדשנות, ולהתיר, במגבלות חשובות מסוימות, רישום למסחר של מניות נחותות בזכויות הצבעה, בתקווה כי בקרוב נראה בבורסה שלנו את פייסבוק וגוגל הישראליות.

עוד כתבות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

גם זה קרה פה / צילום: צילום מסך

ההצעה להרחיב את הפטור ממע"מ מוכיחה שאין לח"כים משנה סדורה

שר האוצר זרק עוד הצעה ● בצבא לא רוצים את עקבות הפיצה ● ובענף הבנייה מרגישים היטב את המתח ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; מדד הבנקים קפץ, הדולר מתחזק

לאחר הירידות בעקבות הודעת ארה"ב על פינוי חלק מעובדי השגרירות, הירידות מתמתנות ● ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ות"א 90 ירד ב-0.6% ● ג'י סיטי, מגה אור, נקסט ויזן ונייס בולטות בעליות ● אתמול בוול סטריט - אנבידיה הובילה את נאסד"ק לירידות, מניות התוכנה עלו ● בבלקרוק אומרים כי זו תקופה מצוינת להשקעה לשם השגת הכנסה קבועה ● ואיזו מניית טכנולוגיה ישראלית זוכה להמלצת קנייה מ־UBS ● עדכונים שוטפים

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

מוסך / אילוסטרציה: Shutterstock

פגוש קדמי בחצי מחיר: פסק הדין ששם סוף לחגיגה של מחירי החלפים

בג"ץ קבע השבוע כי אין לחייב את חברות הביטוח לשלם מחירי המחירון הגבוהים על חלפים בתאונות רכב ● זאת בניגוד לדרישת איגוד המוסכים, שהגיש את העתירה ● בשוק מקווים כי הפסיקה, שמוזילה את עלויות תיקוני הרכב, תתגלגל לפרמיות הביטוח לטווח הארוך

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב