גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

קריסת הקונספציה המתנגדת להנפקת מניות נחותות הצבעה

בשנים האחרונות, רגולטורים ובורסות שונות בעולם, הסירו את התנגדותם להנפקה ומסחר במניות נחותות הצבעה ● בישראל, הנפקת מניות נחותות הצבעה אסורה על פי החוק - יחד עם זאת, לאחרונה, הוצע להתיר מסחר בבורסה בת"א במניות נחותות הרשומות למסחר בבורסות "מוכרות" זרות

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף
בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

פרופ' שרון חנס הוא מאוניברסיטת תל-אביב ופרופ' בני לאוטרבך הוא מאוניברסיטת בר-אילן

לחלק מהחברות הציבוריות הגדולות בעולם, כגון אלפאבית (גוגל)  ומטא  (פייסבוק) הנסחרות בארה"ב, יש מספר סוגי מניות הנבדלים זה מזה בזכויות ההצבעה שלהן. כך, למשל, לאלפאבית יש מניות CLASS A הנסחרות בבורסה, ולהן זכות הצבעה אחת לכל מניה, ומניות CLASS B שאינן נסחרות בבורסה (אלא מוחזקות בידי המייסדים לארי פייג' וסרגיי ברין), ולהן עשר זכויות הצבעה לכל מניה (וגם מניות CLASS C הנסחרות בבורסה ללא זכויות הצבעה בכלל). חברות כאלו, שיש להן שני סוגי מניות לפחות נקראות חברות Dual Class, ולפי Ritter (2023), כ-10% מהחברות הנסחרות כיום בבורסות האמריקאיות הגדולות הן חברות Dual Class. יתרה מזאת, לפי Ritter, בשנים 2022-20, כ-30% מההנפקות החדשות לציבור בארה"ב היו של מניות נחותות בכוח ההצבעה של חברות DUAL CLASS. 

איש העסקים הישראלי שעשה אקזיט של 73 מיליון דולר על חברת תוכנה קנדית
ניתוח | ישראל נקלעה למלחמת התשה בכל הגזרות, ואף אחד לא יודע כמה זה יעלה לה

המחשבה השמרנית, אשר שלטה עד לאחרונה באירופה ובשווקים נוספים בעולם כולל ישראל, התנגדה בתוקף להנפקת מניות נחותות בחברות ציבוריות, והמחוקקים אימצו את הכלל של קול אחד לכל מניה (one share one vote). כל זאת על בסיס החשש מפני ניצול לרעה של בעלי המניות מהציבור על ידי בעלי השליטה בחברה, אשר עלול להתגבר בחברות עם שני סוגי מניות. כאשר בעלי השליטה בחברה מחזיקים במניות בעלות זכות הצבעה עודפת, נוצר מצב בו יש להם רוב בהצבעה אך מיעוט בהון ובזכויות לדיבידנד. מרבית ההון מגיע מהציבור, אך ההחלטה כיצד להשקיע את ההון ולנהל את החברה נותרת בידי בעלי השליטה. 

מצב זה יוצר פיתוי לבעלי השליטה לנצל את החברה לתועלתם הפרטית, ולדוגמא ל"תעל" משאבים וזרמי מזומנים מהחברה הציבורית אל כיסם הפרטי. מכיוון שזכויות הדיבידנד של בעל השליטה קטנות יחסית, האינטרס השלילי הזה מתגבר דווקא בחברות עם שני סוגי מניות. כמו כן, מאחר שבעלי השליטה אוחזים ברוב זכויות ההצבעה, לא ניתן להחליף את השליטה בחברה ללא הסכמתם. זוהי בעיה מוכרת, והיא מהווה מופע חריף במיוחד לבעיה הקרויה "בעיית הסוכן" בין בעל השליטה לבין בעלי המניות מן הציבור.

הבורסות בעולם משנות כיוון

בשנים האחרונות, רגולטורים ובורסות שונות בעולם, כגון הבורסות בהונג קונג וסינגפור, הסירו את התנגדותם להנפקה ומסחר במניות נחותות הצבעה. לאחרונה הצטרפו גם מדינות באירופה למגמה זו, והתהליך בעיצומו. ישנן מספר סיבות לכך. ראשית, בניגוד לממצאים בעבר, הסתבר שמניות נחותות בזכויות הצבעה מספקות למשקיע תשואה ממוצעת שאינה נחותה ואפילו גבוהה במקצת ממניות של חברות אחרות שלהן רק סוג מניות אחד. כלומר, מניות נחותות בזכויות הצבעה אינן פוגעות בהכרח במשקיע הקטן מהציבור. 

שנית, מחקרים אמפיריים מראים שחברות שבחרו להנפיק לציבור מניות נחותות השיגו בממוצע שווי חברה כולל גבוה יותר מחברות דומות (באותו ענף ובעלי גודל דומה) שהנפיקו סוג אחד של מניות בלבד. לדוגמה, Cremers, Lauterbach and Pajuste (2024) מוצאים שכאשר החברה צעירה ותלויה בחזון של המייסדים היא מקבלת ערך גבוה יותר כאשר היא מנפיקה לציבור מניות נחותות בזכויות הצבעה. כלומר, שימוש בשני סוגי מניות והנפקה לציבור של המניות הנחותות בזכויות ההצבעה מהווה את מבנה הבעלות האופטימלי לחברה בתנאים מסוימים, ובעיקר במצבים בהם מייסדי החברה נמצאים רק בתחילת או אמצע הגשמת חזון החברה והפוטנציאל שלה.

אולם, אותו מחקר, שבו שותף אחד מאיתנו, גילה גם כי מקץ מספר שנים, כ-7 שנים לאחר ההנפקה, היתרון היחסי של הנפקת מניות נחותות הצבעה קטן, ואף מתהפך. נראה כי הדבר נובע מכך שהחזון של המייסדים וההגנה עליו הופכים לחשובים פחות בשלב ה"בגרות" של החברה. לסיכום, מחקר זה, כמו גם מחקרים אחרים תיאורטיים ואמפיריים, מבססים את המסקנה כי קיים מספר שנים לא מבוטל שבהן כדאי לחברות חדשניות להתנהל תוך הגנה על חזון המייסדים ושמירה על מעמדם בחברה. 

סיבה חשובה נוספת לשינוי שחל בבורסות בעולם היא שהאפשרות להנפיק ולסחור במניות אלו שכנעה מספר גדול של חברות אטרקטיביות להנפיק בבורסות אמריקאיות. לכן, משיקולי תחרות, בורסות בעולם החלו להתיר מסחר במניות נחותות הצבעה. מעניין במיוחד המצב באירופה. בחלק ממדינות אירופה הנפקה ומסחר במניות נחותות הצבעה מותרים כבר כיום, ובאחרות המצב עומד לפני שינוי. 

באנגליה למשל, הייתה בדומה לישראל התנגדות גורפת בחקיקה לחברות ציבוריות עם שני סוגי מניות. בשנת 2021 בוצעה רפורמה, וברשימת הפרימיום של בורסת לונדון הותר רישום של חברות עם שני סוגי מניות למשך תקופה מוגבלת של 5 שנים. עוד נדרש באנגליה כי מי שיחזיק במניות הבכירות יכהן בדירקטוריון החברה במקביל לאחזקה שלו במניות הבכירות (ולפיכך יחויב בחובות הנאמנות של דירקטור), וכי יחס כוח ההצבעה של המניות הנחותות לעומת הבכירות לא יעלה על 20:1. בדצמבר 2023 הוצע באנגליה שינוי חקיקה שכולל העלאה של המגבלה מ-5 ל-10 שנים, וממש לאחרונה נשקל שם לבטל כליל את מגבלת השנים, תוך ציפייה שכוחות השוק יכתיבו מגבלה. 

קיימות מדינות אחרות באירופה, ובכלל זה מדינות סקנדינביה, שם מדובר בתופעה מוכרת מאוד, וותיקה, ושיעור חברות ה- Dual Class הוא כ- 30%. במדינות המרכזיות באירופה יש עדיין גישות שונות לנושא. בגרמניה הדבר מותר (במגבלות שונות - זכויות ההצבעה העודפות פוקעות בעת העברת הבעלות במניות, ויש גם מגבלת תקופה, שהיא ארוכה יותר מזו המותרת באנגליה), וגם באיטליה, הולנד, פורטוגל, אירלנד ומדינות מזרח אירופה מותר להנפיק עם שני סוגי מניות. 

במדינות אחרות, כמו צרפת ובלגיה, יש איסור על קיומם של שני סוגי מניות, אולם מותר הסדר מקביל שנקרא "מניות נאמנות", אשר מקנה זכויות הצבעה עודפות למניות שמוחזקות זמן רב יותר בידי בעליהן (כך שבפועל למייסדים יש כוח רב יותר). כמו כן, ואולי חשוב מכל כדי להדגים את המגמה העולמית, קיימת דירקטיבה של האיחוד האירופי, המצויה בשלבי אימוץ סופיים, אשר מעודדת רגולציה המתירה חברות ציבוריות עם שני סוגי מניות.

הצעת החוק בישראל - מדוע רק לחברות שנסחרות גם בחו"ל?

הנפקת מניות נחותות הצבעה אסורה על פי חוק בישראל החל משנת 1991. אך, לאחרונה, בתזכיר החוק לעידוד פעילות שוק ההון התשפ"ד, הוצע להתיר מסחר בבורסה בתל אביב במניות נחותות הרשומות למסחר בבורסות "מוכרות" זרות. אנו מברכים על צעד זה, אך סבורים שאין הצדקה לייחד אותו דווקא לחברות הנסחרות גם בחו"ל. אנו סבורים כי התרת הנפקת מניות נחותות הצבעה חשובה ותועיל במיוחד לחברות הטכנולוגיות החדשניות הצומחות בארץ. הוא יאפשר להן לגייס הון בארץ, תוך שימוש במבנה ההון המקובל לחברות מסוגן מחוץ לישראל, וזאת עוד לפני שהן מממשות את חזונן וצומחות לגודל המאפשר להן להירשם למסחר גם בבורסה אמריקאית. חברות הייטק צעירות רבות יוכלו אפוא להתפתח ולצמוח ולתמוך בכלכלת ישראל, ולא יזדקקו לאקזיט מוקדם.

מנגד, אנו מציעים לפעול בתיקון החקיקה באופן מאוזן ומתון, העולה בקנה אחד עם הממצאים של המחקרים האמפיריים. כך, ראוי לקבוע, בדומה להצעה הבריטית מדצמבר 2023, כי חברות אשר נרשמות למסחר עם שני סוגי מניות, יידרשו לאחד את סוגי המניות וזכויות ההצבעה מקץ 7 עד 10 שנים, כלומר לאחר עשר שנים למשל כל המניות יהפכו לשוות כוח הצבעה. כמו כן, המניות עם זכויות ההצבעה הבכירות צריכות להיות שמורות למייסדים, או לאדם או גורם אחר האוחז במשרת דירקטור בחברה בעת ההנפקה ועל כן מעורב בניהולה בפועל. הרגולטור יכול גם לדרוש שלמניות נחותות הצבעה יינתן סימול מיוחד בבורסה. 

לטעמנו, הצעד של התרת רישום למסחר של מניות נחותות בזכויות הצבעה הינו אקטואלי וחיוני במיוחד כעת, לאור מצוקת ההון המסתמנת בענף ההייטק הישראלי. הצעד הזה גם יביא את ישראל ליישר קו עם חזית הרגולציה העולמית. הגיע הזמן, לטובת הכלכלה וההייטק הישראלי, להשתחרר מהקונספציה העתיקה והמזיקה של סעיף 46ב לחוק ניירות ערך (האוסר על הנפקת מניות עם זכויות הצבעה שונות). אנו קוראים לרגולטור הישראלי להרים את הכפפה, לגלות חדשנות, ולהתיר, במגבלות חשובות מסוימות, רישום למסחר של מניות נחותות בזכויות הצבעה, בתקווה כי בקרוב נראה בבורסה שלנו את פייסבוק וגוגל הישראליות.

עוד כתבות

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כך תכפילו את הרווח על אנבידיה, או את ההפסד

תופעה חדשה יחסית בארה"ב תופסת תאוצה - תעודות סל ממונפות על מניה בודדת ● למשל, תעודת הסל NVDL כוללת את מניית אנבידיה בלבד במינוף כפול - כך ניתן, למשל, להרוויח 15% ביום אבל גם להפסיד 20% בשעה ● "זוהי השקעה מאוד ספקולטיבית", אמר ראש המחקר ב-VettaFi

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

תנאי השכר של העובדים בענקיות הטכנולוגיה נחשפים

מניות שבע חברות הטכנולוגיה שאחראיות לשיאים במדד S&P 500 בשנה האחרונה, היטיבו עם משקיעיהן ● ומה קרה לשכר העובדים בחברות הללו? אתר Visual Capitalist מספק את הנתונים

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באירופה; נעילה מעורבת באסיה

הדאקס עולה ב-0.5% ● מניות הטכנולוגיה משכו את מדד ניקיי לעליות ● לאחר שלושה ימים של ירידות, אנבידיה התאוששה אתמול וזינקה ב-6% ● הראל: צופים הפחתת ריבית מהירה יותר בארה"ב; לעומת זאת, חברת הוועדה הפתוחה בפד לא צופה הורדות ריבית בכלל השנה ● בשישי יפורסם מדד ה-PCE בארה"ב

דיון בבג''ץ על חוק הגיוס / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

החלטה היסטורית, אבל תאורטית: החורים בפסק דין חוק הגיוס יאפשרו לממשלה לא לפעול

בצד ההחלטה הדרמטית והערכית של בג"ץ בעניין חוק הגיוס, יש חולשה שצפויה להשפיע על השאלה הכי חשובה - כיצד תיושם ההחלטה ● פסק הדין נעדר הנחיות אופרטיביות, ובהינתן מרחב התמרון שנוצר, הממשלה צפויה למצוא דרכים שלא לנקוט פעולות מיידיות, בדיוק כפי שעשתה עד היום

שלומי הייזלר, מנכ''ל משרד האוצר, באירוע ''מדברים צפון'' של גלובס ובנק לאומי / צילום: כדיה לוי

האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול

שלומי הייזלר, מנכ"ל משרד האוצר, מעדיף לרוב לשמור על שתיקה ולהביע את עמדתו בחדרים סגורים ● רגע אחרי הפסיקה הדרמטית של בג"ץ בנושא גיוס בני הישיבות, הוא הגיע לראיון מיוחד במסגרת אירוע "מדברים צפון" של גלובס ובנק לאומי ● על האפשרות שיעלו מסים: "זו מתמטיקה פשוטה. נדאג שהמגזר היצרני ייפגע פחות"

דיון בכנסת לעניין חברת סלייס מהיום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

"פרשת הבנק למסחר על סטרואידים": כשהכנסת גילתה על פרשת סלייס

באיחור של למעלה מחצי שנה, נחשפו בוועדת הכספים של הכנסת לפרשה החמורה בחברת קופות הגמל בניהול אישי, שעפ"י החשד ניידה מעל 800 מיליון שקל של חוסכי פנסיה לקרנות זרות ● ב"דיון המהיר" הוטחה ביקורת בעיקר ברשות שוק ההון, אך לא התקבלו החלטות מעשיות

אסדת קידוח ''לוויתן'' / צילום: אלבטרוס

שותפות לוויתן קיבלו אישור להכפיל את היקף הפקת הגז

הגדלת היתר היצוא בעתיד עשוי לכלול התניות שקשורות להבטחת אספקת הגז הטבעי למשק הישראלי ● תוספת הגז הטבעי ליצוא תעמוד על 118 BCM, וככל שבעלי המאגר ימצאו גז טבעי נוסף, תישקל הגדלת כמות היצוא עד להיקף שלא יעלה על 145 BCM

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: Shutterstock

הכוכבת של וול סטריט מחקה 430 מיליארד ד' תוך שלושה ימים. אלו הסיבות

ענקית השבבים אנבידיה כבשה בשבוע שעבר את המקום הראשון בקרב החברות הנסחרות במונחי שווי שוק ● עם זאת, בשלושת ימי המסחר האחרונים המניה צללה בכ-12% ● מה עומד מאחורי הירידות, והאם הן צפויות להימשך?

החיזבאללה והחות'ים מצליחים להפיל מל"טים, וזו בעיה לישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: בארה"ב מסבירים את ההאטה במשלוחי הנשק לישראל, בכירים ישראלים קוראים למנוע את נאום נתניהו בקונגרס, והיכולות של חיזבאללה והחות'ים מפתיעות את ישראל ● כותרות העיתונים בעולם

בניית מגדל TOHA 2 / צילום: טלי בוגדנובסקי

למרות המחאות: גוגל שוכרת 20 קומות בת"א ומגדילה את המחויבות לישראל

גוגל חתמה על הסכם שכירות בבניין בת"א ותתפרס על כ־20 קומות, בתמורה ל־115 מיליון שקל בשנה ● המהלך, שנחשף בגלובס, מצטרף לפעולות שנקטה לטובת ישראל מאז המלחמה

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט; מניית סולאראדג' נפלה ב-20%, אנבידיה זינקה ב-6%

נאסד"ק עלה ב-1.2% ● סולאראדג' נפלה לאחר שהודיעה על מכירת אג"ח להמרה ● אנבידיה התאוששה לאחר שצללה אמש ב-6.6% וגררה את נאסד"ק ואת מניות השבבים מטה ● במיטב מעריכים כי קיים סיכון בהשקעה בשוק המניות היפני ● ביוליוס בר חיוביים לגבי אגרות החוב הממשלתיות בהודו

איליה סוצקבר, המדען הראשי לשעבר של OpenAI / צילום: כדיה לוי (עיבוד תמונה)

עם שכר התחלתי של 50 אלף שקל: אלה העובדים שמחפש הסטארט-אפ הלוהט בישראל

איליה סוצקבר ושותפיו, דניאל גרוס ודניאל לוי, הכריזו כי בכוונתם לפתוח משרדים בקליפורניה ובתל אביב, ולגייס לצורך כך את טובי המוחות בתחום

מנכ''ל פריון, טל יעקובסון / צילום: אוהד דיין

ההכנסות ירדו: פריון מפטרת 6% מכוח האדם

פעילות חטיבת החיפוש הצטמצמה באופן משמעותי בחודשים האחרונים על רקע מהלכיה של מיקרוסופט ● רוב העובדים שיעזבו הם מישראל ● תהליך ההתייעלות נועד לאפשר לחברה להתמקד במנועי הצמיחה המרכזיים שלה

חייל אוקראיני מכין רחפן להמראה / צילום: ap, Andriy Andriyenko

במערב עוקבים מקרוב: כך הרחפנים של אוקראינה חומקים מהשיבושים הרוסיים

הלוחמה האלקטרונית מתפתחת במהירות, ודוחפת את יצרני הרחפנים באוקראינה לעדכן בהתמדה את הרכיבים ולהפוך את כלי הטיס לאוטונומיים יותר ● חברות מערביות עוקבות מקרוב אחר ההתפתחויות

בניין חברת טבע / צילום: Shutterstock, Cineberg

הסדר עם רשות המסים: טבע תשלם מס של 750 מיליון דולר

טבע הגיעה להסכם מול רשות המסים, לפיו תשלם את שומות המס על השנים 2020-2008 ● עיקר המחלוקת היה רווחים שהחברה התייחסה אליהם כפטורים ממס לפי חוק עידוד השקעות הון, אך שלגישת רשות המסים חל עליהם מס

הקאן פידאן, שר החוץ הטורקי / צילום: ap, Bilal Hussein

טורקיה לצד חיזבאללה: "קפריסין מסייעת לישראל במלחמה בעזה"

טורקיה מצטרפת לטענות של נסראללה נגד קפריסין: שר החוץ הקאן פידאן אמר כי "כל העת מתבצעות משם טיסות מודיעין וטיסות צבאיות לעזה" ● פידאן אף פיזר האשמות בנוגע ליוון, ואיים: "עצתנו ליוונים היא להתרחק מהעניינים האלה, כי כשאתה מעורב במלחמות המתמשכות במזרח התיכון, האש תבוא ותמצא אותך"

מגדלי לנדמרק בתל אביב / הדמיה: עמרי אמסלם

אחרי 20 שנה: קרן פיטנגו עוזבת את הרצליה לטובת תל אביב

קרן ההון סיכון הוותיקה שכרה 1,400 מ"ר במגדלי לנדמרק שהחלו להתאכלס לאחרונה בשרונה ● הערכות: תעזוב את המשרדים במגדלי אקרשטיין בהרצליה פיתוח שבהם שכנה יותר מ-20 שנה

בת חפר / צילום: שלומי יוסף

מסתערבים ניטרלו מחבל שירה על בת חפר - ועצרו אותו

נתפס המבוקש שירה על היישוב בת חפר ●  גורמים בארה"ב מאשימים: הירידה במשלוחי הנשק - גם בגלל ישראל ● חוסל מחבל בג'יהאד האיסלאמי שעסק בקידום ופיתוח מערך הטילים של ארגון הטרור הרצחני ● המיליציות הפרו-איראניות בעיראק קיבלו הלילה אחריות לשיגור כטב"מים לעבר "מטרה חיונית" באילת ● עדכונים שוטפים

היועצת המשפטית לממשלה, עו''ד גלי בהרב-מיארה / צילום: איל יצהר

היועמ"שית מאותתת: פסק הדין משליך על אפיקי מימון נוספים לתמיכות

לאחר שבג"ץ קבע כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, בהרב-מיארה הנחתה להימנע מכל פעולה להעברת כספים שיש בה משום תמיכה בפעילותם של אלה שנמנעים מגיוס, או שיש בה משום עקיפה של פסק הדין ● גנץ: "הגיע הזמן למתווה שירות בהסכמה רחבה" ● השר פרוש: "פסיקת בג"ץ מובילה לשתי מדינות" ● הליכוד: "הפתרון האמיתי הוא השלמת חוק הגיוס ההיסטורי שנמצא כעת בהכנה לקריאה שנייה ושלישית"

דיון בבג''ץ על חוק הגיוס / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

בג"ץ קבע פה־אחד: המדינה חייבת לגייס בני ישיבות לצה"ל

תשעת שופטי בג"ץ הכריעו היום בעתירות נגד חוק הגיוס וקבעו כי על המדינה לפעול לגיוס בני הישיבות, וכי עד אז לא ניתן להמשיך ולהעביר כספי תמיכות לישיבות עבור תלמידים שלא קיבלו פטור ● נקבע כי "הממשלה פגעה פגיעה קשה בשלטון החוק ובעיקרון שלפיו כל הפרטים שווים בפני החוק"