גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר / צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת

21:20 | המפכ"ל שבתאי: "חובה למנוע התערבות ישירה של השר מול דרגי השטח"

עמדת מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי הוגשה הערב לבג"ץ, לאחר שהסתיים הדיון בו נדחתה בקשתו לטעון בדיון. שבתאי ציין כי הוא מסיים בקרוב את כהונתו לאחר 38 שנות שירות והוא מבקש להתייחס לנושא לאור החשיבות של עתיד המשטרה.

שבתאי ציין כי חייבת להיות הבחנה ברורה בין קביעת מדיניות כללית לבין התערבות של הדרג הפוליטי בשאלת ה"איך". "ניהול האופרטיבי של אירועים מבצעיים חייב להיות באחריות וסמכות מלאה של המפכ"ל ושל המפקדים, ללא התערבות ישירה או עקיפה".

עוד התייחס שבתאי לנושא הקצאת כוחות, שחייב להיות נתון להחלטות המפכ"ל לעמדתו ולבעייתיות בקשר ישיר בין השר לדרגי השטח. "על מנת לשמר את אחריותו וסמכותו של המפכ"ל כדרג הפוקד היחיד על השוטרים, חובה למנוע התערבות ישירה של השר מול דרגי השטח" בשל הפגיעה בשרשרת הפיקודית. לבסוף ציין המפכ"ל את סוגיית המינויים כקריטית לניהול הארגון והזהיר ממינויים פוליטיים שאינם מקצועיים. 

● הקרב על עצמאות המשטרה: מה ניתן ללמוד מהדיון בבג"ץ על חוק בן גביר?
● המפכ"ל ליועמ"שית: בן גביר ניסה למנוע מהמשטרה לאבטח את שיירות הסיוע ההומניטרי
● הקרימינולוג שעשה מהפכה בעבודת השיטור בעולם יודע מה הטעות של בן גביר בטיפול במפגינים

16:50 | הסתיים הדיון בבג"ץ בנושא התיקון לפקודת המשטרה שנעשה לבקשת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. ההכרעה תינתן בהמשך

16:44 | השופט שטיין: "לא מצאתי בשום מדינה דומה לשלנו סמכות לשר לקבוע מדיניות חקירות"

מ"מ הנשיא פוגלמן אמר לעו"ד העצני המייצג את השר בן גביר: "הסיטואציה היא שהגורם המוסמך הוא מפקד המחוז. אין הכרח שהשר יקבל החלטות בעניין. ההסדר הסטטוטורי הוא שמפקד המחוז מוסמך. למה צריך להכניס שר לקיים דיון בעניין מהסוג הזה?".

עו"ד העצני השיב: "מדיניות השר כפי שביטא אותה היא שוויוניות בהפגנה. הוא אומר שהמדיניות כלפי חרדים תהיה כלפי מפגיני קפלן וכו'. חסימת צירים יש זכויות מתנגשות דרמטיות. חסימות צירים פוגעות בחופש התנועה, גורמות לאנשים לפגיעה בעבודה".

לגבי מדיניות בחקירות, השופט שטיין העיר: "לא ראיתי בשום מדינה שמערכת המשפט שלה דומה לשלנו סמכות כזו - ששר יכול להתוות מדיניות חקירה".

15:40 | נציג האגודה לזכויות האזרח: "לשר, כגורם פוליטי, יש ניגוד עניינים מובהק"

עו"ד עומרי שגב טען בשם מפלגת העבודה: ״יש מסה קריטית של תשתית עובדתית, שמראה מה הייתה מטרת החוק ומה השימוש שנעשה בה. השר טוען כי תכלית התיקון היא הגברת המשילות, אבל אנחנו סבורים שעם כל הכבוד לכך, התכלית האמיתית הנסתרת היא להיות מפכ"ל-על. ראינו הרבה מאד דוגמאות לכך".

יו״ר מפלגת העבודה לשעבר, ח"כ מרב מיכאלי, שנמצאת בין העותרות, אמרה בפתח הדיון: "לא שיערנו את עומק ההשחתה והשימוש לרעה שיעשה השר לביטחון לאומי בסמכויות שלקח לעצמו באמצעות שינוי החוק. מאז, אנחנו רואות ורואים משטרה שהפכה למשטרת בן גביר על מלא, שמפרקת במכות מובילות ומובילי מחאה ומול משפחות חטופות וחטופים שמתנגדים לממשלה, עוצרת צלמים ועיתונאים. אנחנו רואות שר שעוקף את המפכ"ל כדי לפעול נגד החלטות ממשלה".

עו״ד יונתן ברמן טען בשם האגודה לזכויות האזרח כי "לשר, כגורם פוליטי, יש ניגוד עניינים מובהק, יש אינטרס מובנה בכל מה שקשור לחופש הביטוי ולזכות המחאה. כל מדיניות שהשר יקבע תמיד תהיה נגועה בניגוד עניינים. על כך תהה פוגלמן: "גם אם המדיניות שהשר תקבע תהיה מרוסנת?". עו"ד ברמן השיב: "התשובה היא כן. כשאנחנו בוחנים את החוקתיות של החוק, ואת שאלת הפגיעה בזכויות אזרח, אנחנו צריכים לשאול תחת איזה הסדר משפטי פוטנציאל הפגיעה בזכויות אדם גבוהה. השופט שטיין העיר כי "כדי לפסול את החוק, לא מספיק מה שאתה אומר. אתה צריך להראות שיש פגיעה אינהרנטית בחופש הביטוי. ואם יבוא מישהו תם-לב וזך, לא נראה שיש פגיעה כזאת".

עו"ד עדי מנסור, המייצג את ועדת המעקב העליונה לענייני הערבים בישראל ומרכז עדאלה, טען כי יש לבטל את התיקון. "החוק מביא לפגיעה בזכויות. הפוליטיזציה של המשטרה היא באותו תחום אפור בו השר יכול לקבוע מדיניות ועקרונות עמומים. מצד אחד, שיקול-דעת מקצועי, ומאידך הנחיות של השר. השוטר בשטח יחליט האם הוא פועל בהתאם לשר או לא?".

עו"ד ענר הלמן השיב לאחר טיעוני העותרים: "השר אינו מפכ"ל-על והמשטרה לא נתונה לפיקודו. המשטרה נתונה למרות הממשלה. בסוף, ההתנהלות צריכה להיות כפופה להחלטה של מפקד המחוז. זה שיקול-דעת מבצעי. צריך לתת שיקול-דעת". הלמן הוסיף כי חייבים לאפשר מדיניות מוקדמת ולא לפי אירוע, מפורסמת מראש. השר מחליט, אבל הוא צריך לקבל ייעוץ. הוא צריך לדעת אם ההנחיה עומדת במבחן מידתי".

14:00 | העותרים מיש עתיד: "כאשר אזרח רואה לנגד עיניו שוטר הוא לא אמור לזהות אותו עם מפלגה מסוימת"

עו"ד אלירם בקל המייצג את חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ': "לטעמנו הפגיעה בזכיות היסוד להפיכתה של המשטרה לגורם פוליטי היא קשה. שיקולים פוליטיים מנקודת המבט של האזרח נתפסים כשיקולים שאמורים לקדם אג'נדה מסוימת. כאשר אזרח רואה לנגד עיניו שוטר הוא לא אמור לזהות אותו עם מפלגה מסוימת".

עוד הוסיף עו"ד בקל כי התיקון לחוק מותיר בידי השר מרחב פעולה בלתי מוגבל. "די בכך שהשר ינחה שחקירות על שחיתות שלטונית ירדו", אמר.

13:35 | שבתאי: "את המסר שלי אני אעביר לבית המשפט".

מפכ"ל המשטרה קובי שבתאי אמר מחוץ לאולם: "באתי לכאן בחשש כבד לעתידה של משטרת ישראל כמשטרה מקצועית א-פוליטית בלי מעורבויות כאלה ואחרות. הכוונה שלי הייתה פה לייצג את משטרת ישראל. אני לא בא פה בתור פרסונל כרגע מול שר כזה או אחר אלא להציג את עמדתנו כמשטרה והמשמעויות וההשלכות של החוק הזה של הגדלת הסמכויות עשויות להשפיע על הדמוקרטיה במדינת ישראל. ביקשתי להציג את דבריי בפני בית המשפט המכובד אני מכבד את החלטתו. את המסר שלי אני אעביר לבית המשפט".

13:25 | עו"ד שרגא: "השר קורא לעצמו עציץ. אבל לא היו פה עציצים במשך 76 שנה"

ד״ר אליעד שרגא, יו"ר התנועה לאיכות השלטון, מהעותרות: "יש פה אירוע מדהים. השר מתווה, השר קובע אבל הוא לא כפוף לשלטון החוק. כשקוראים את כל החוק אז בסופו של יום יש פה מדיניות של כל שרשרת המזון, זה מתחיל ממעצרים. אנחנו נמצאים ברחובות. בשנה האחרונה נעצרו כ-1,500 איש אבל הוגשו רק כתבי אישום נגד שבעה מפגינים. יש להם רישום פלילי זה כתם לכל החיים, כתם שלא יורד".

וילנר: "האם זה בגלל הסמכות בתיקון לחוק? יכול להיות שגם ללא התיקון הזה, שר יכול להתערב. מה בחוק מאפשר את זה?". השופט שטיין שאל: "יש לשר סמכויות נרחבות לנהל את פעילות המשטרה גם בלי התיקון לחוק. מה השר יכול לעשות אם הוא רוצה להשפיע? שרגא השיב: "השר קורא לעצמו עציץ. אבל לא היו פה עציצים במשך 76 שנה. אנשים קיבלו את הסמכויות. הייתה סמכות כללית".

12:55 | השופט כשר לנציג היועמ"שית: איך השר יכול לממש את המדיניות שלו?

השופטים שאלו את עו"ד הלמן על עמדת היועמ"שית בעניין התערבות באכיפת הפגנות - לגבי אכיפת חסימת צירים אמר הלמן. עו"ד הלמן ענה כי "ברור שאסור לחסום ללא מגבלה. אבל בגלל שמדובר בחופש הביטוי וההפגנה, שהן עילאיות במשטר דמוקרטי, מרחב העצמאות נדרש לגורמי המשטרה. השר לא יכול, למרות שעשה זאת לפני שנה להגיד, 'אתם לא מקיימים את מדיניותי', כאשר מפקד מחוז תל אביב חושב שאת נתיבי איילון אפשר לסגור לרבע שעה".

עו"ד הלמן טען כי "החוק מאפשר פוליטיזציה של המשטרה. המסר הוא גם לשוטרים וגם לפוליטיקאים. לא פוגעים בזכויות אדם חוקתיות".

השופט פוגלמן ביקש לדעת איך ניתן לקיים את החוק, בדרך של "פרשנות מקיימת", האם יש לקבוע כי יש לקיים את הסכמת היועמ"שית למדיניות בעניין החקירות או להתייעץ איתה. "אנחנו חושבים שהסעיף (הנוגע לחקירות) צריך להיפסל. זה נועד לשנמך אותה ממעמד המפכ"ל" השיב הלמן.

השופטת וילנר שאלה: "יש מקרה כלשהו שהשר רשאי לקבוע מדיניות חקירה? והלמן השיב: השר לא אמור להתערב בחקירות. נקודה. גם לא במדיניות הכללית. אין בלמים כיום". וילנר שאלה: "אתם לא שוללים קביעת מדיניות חקירות ובלבד שיהיו בלמים? הלמן: "זה ממש בתיאוריה".

השופט כשר המשיך ושאל את הלמן אם יש שר שמתמודד, כשהדגל שלו הוא מלחמה בעבירות מסוימות - האם השר לא יכול לממש זאת? הלמן השיב: "כל חקירה פלילית נועדה להעמדה לדין פלילי. הסמכות להעמיד לדין היא לא של השר. היועמ"שים מאפשרים לדרג המדיני לממש את מדיניותו לאחר בדיקה. כך היה בעבר".

לדיון התייצב מפכ"ל המשטרה. הפרקליטות ביקשה לתת למפכ"ל לדבר בדיון, אך השופטים לא אפשרו זאת וביקשו כי דבריו יועמדו בכתב. עורך דינו של בן גביר התנגד שהמפכ"ל ידבר בדיון והזכיר כי הוא "הודח".

12:20 | נציג היועמ"שית בדיון: "לא סתם שבפקודת המשטרה כמעט ולא נוגעים"

עו"ד ענר הלמן ראש מחלקת הבג"צים המייצג את עמדת היועצת המשפטית לממשלה: "החוק צריך להדיר שינה מכל אזרח ישראלי. לא סתם שבפקודת המשטרה כמעט ולא נוגעים. כל נגיעה בה מעלה שאלות גדולות הנוגעות לתפקוד המשטרה במדינה דמוקרטית. המשטרה היא ידה הכופה של החברה כדי לשמור על הסדר הציבורי ולקיים חקירות פליליות שיכולות להביא להעמדה לדין".

עו"ד הלמן הוסיף כי החיכוך בין המשטרה לאזרח הוא מיידי. "אנשים נורמטיביים שמגיעים לתא מעצר זה דבר טראומטי. אלו פגיעות מיידיות. החירות, הקניין, חופש העיסוק שלהם תיפגע".

11:40 | עו"ד העצני: "המשטרה במשטר דמוקרטי אינה עצמאית"

עו״ד העצני בשם בן גביר: "המשטרה במשטר דמוקרטי אינה עצמאית. בדיקטטורה היא עצמאית, התפיסה הבסיסית היא שהמדיניות של המשטרה בדמוקרטיה נקבעת על ידי נציגי העם והם חברי הכנסת שהשביעו את הממשלה".

לגבי ההתערבות בחקירות אמר עו"ד העצני: "יש פה מתח, למשטרה יש כוח אדיר גם בחקירות שהיא עושה בתור רשות חוקרת. בתפסיה הדמוקרטית נציגי העם צריכים להשפיע גם על המשטרה. לבוא ולומר שהחקירות הן מחוץ לתחום של נבחרי העם זה ללכת למשטר לא דמוקרטי".

על כך השיב השופט פוגלמן: "יש מדיניות חקירות שהיא חלק בלתי נפרד מהמכלול של העמדה לדין. לא יכול להיות שתהיה מדיניות חקירות בנושא ומדיניות העמדה לדין היא אחרת. התוצאה היא חקירה ומעצר בלי המשך של ההליך. אי אפשר לייצר פער שלא ניתן לגישור".

עו"ד העצני: "יש לפרש כל חוק כך שתיצור הרמוניה חקיקתית. אם יגיעו מקרים קונקרטיים כאלו, יש לו כלים לטפל בזה. העובדה שהשר יכול לקבוע שיהיו חקירות בתחום הפרוטקשן למשל, זה לא סותר"

11:30 | בן גביר בדיון: "מה אני עציץ?"

עו"ד נדב העצני המייצג באופן פרטי את השר בן גביר טען לגבי הטענה כי מעמד השר שונה בחקיקה: "יש את עקרונות היסוד של השיטה. פסיקת בג"ץ האלופה. כל דבר חקיקה וזה בפרט נטועים בתוך המארג הכולל של אינסוף קביעות ודברי חקיקה. הטענה שיש כאן צד אחד ולא קיים צד שני היא לא נכונה. הצד השני נוכח. חוק לעולם לא ינוסח בצורה שכוללת את הכול- הממלכתיות אי ההתערבות הפוליטית הם אינהרנטיים. כאשר מפרשים את החוק - זה פרוצדורות שקבועות".

בהתייחס להתערבות בחסימות כבישים תהה השופט פוגלמן: השאלה האם מפקד המחוז או בהנחיה מיניסטריאלית חיצונית שמפרה את הפסיקה לגבי סמכות מפקד המחוז? השופט שטיין שאל: "האם יש שיטת משפט שבה יש סעיף שאומר שלשר יש סמכות להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות?

בשלב זה השר בן גביר התערב ופנה לעורך דינו "הוא שואל 10 פעמים את אותה השאלה - אני רוצה להשיב. זה מאוד פשוט התשובה על הקיר", עו"ד העצני מנע מהשר להשיב והמשיך לטעון בדיון. בן גביר הגיב ואמר: "מה אני עציץ?".

11:00 | השופט גרוסקופף: "השר לא יכול לתת הנחיות מדיניות בעניין הפגנות?"

השופט יצחק עמית הציג איך קביעת סדרי עדיפויות על ידי השר יכול להביא לפגיעה בציבור. "כשאני מתווה מדיניות על חקירות אני עלול להגיע למצב שחלקים באוכלוסייה ירגישו יותר מאוימים. אני יכול לתת דוגמאות - אני נותן עדיפות מלאה - עדיפות לביגמיה, בנייה בגליל ובנגב, הסתה לטרור והפגנות.

על כך השיב עו"ד ברט: "אם השר שוקל שיקולים פוליטיים - הוא חורג מסמכותו, והמדיניות שלו לא חוקית. יש שומרי סף שיגידו לו 'אסור לכם לפעול לפי השיקולים האלה'. על הסמכות בעניין הפגנות אמר כי זו סמכות של מפקד מחוז".

השופט גרוסקופף שאל: "אז התיקון לא חל עליהם? השר לא יכול לתת הנחיות מדיניות בעניין הפגנות?". ברט השיב: "השר יכול, אבל לגבי האופן שבו ייושמו, אחראי מפקד המחוז שאחראי על הסדר במחוז".

10:40 | פוגלמן: "דאון-גריידינג מכוון ליועמ"שית"

הדיון נפתח בהצגת עמדת הכנסת על ידי עו"ד יצחק ברט. "עמדתנו היא שעיגון הסמכות של השר לא שינה את הסמכות הקיימת. התיקון לא מאפשר לשר להתערב בהחלטות אופרטיביות, לא פוטר מהממשלה לפעול בממלכתיות ובאופן א-פוליטי". השופט גרוסקופף העיר "החוק גם לא קובע את החובה של המשטרה לפעול בממלכתיות. רק צעד אחד חוזק (של סמכות השר- נ.ש.) בלי להבהיר את הצד השני - השאלה אם אנחנו לא יוצרים חוסר איזון?".

אחת הבעיות בחוק היא ההתערבות של השר במדיניות החקירות. השופטים הבהירו כבר בתחילת הדיון כי החוק תוקן באופן שמפחית מסמכותה של היועצת המשפטית לממשלה ובניגוד לקביעות של ועדה שבחנה את העניין בעבר (ועדת צדוק). השופט סולברג: "את היועמ"שית צריך רק לשמוע, עם המפכ"ל - להתייעץ. בשמיעה אין בה קשב זה לא מה שאנחנו מצפים בשלב ההתייעצות. שמע זה לא שווה ערך להתייעצות". בהמשך העיר "הכול נועד לשנמך את היועצת המשפטית לממשלה".

ממלא מקום הנשיא פוגלמן: "זה 'דאון גריידינג' מכוון. אין ספק שהבחירה במונח פחות מקובל בעולמנו - המונח המקובל הוא התייעצות. השאלה גם אם התייעצות מספיקה. אבל זה שבורחים מהמילה התייעצות - אומר דרשני. השופט גרוסקופף: יצרו מצב לא מאוזן. השר יכול להנחות את המשטרה כרצונו והוא לא מחויב אפילו לא בהתייעצות ולא בהסמכה של היוע"משית.

פוגלמן הוסיף כי החקיקה מאפשרת לשר לקבוע מדיניות שתתנגש עם המדיניות הקיימת של היועצת המשפטית, כזו שפוגעת באופן חמור בזכויות אדם. "למשל, מפגין שיורד לציר תנועה. בהנחה, וזה תסריט היפותטי. אם לפי היועמ"שית אין מדיניות של העמדה לדין של המפגינים על סיכון בנתיב תחבורה - יש התנגשות ברורה שאין לה מענה". השופטת וילנר אמרה כי פי המלצת ועדת צדוק, "כשיש ספק זו היועצת המשפטית לממשלה.
נציג הכנסת השיב כי המונח "שמע" בחוק צריך להיות מפורש כהתעייצות.

10:00 | השופט פוגלמן: החקיקה מאפשרת לשר לקבוע מדיניות שתתנגש עם המדיניות הקיימת של היועצת המשפטית

בג"ץ החל לדון כעת בתיקון לפקודת המשטרה שנעשה לבקשת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כחלק מההסכם הקואליציוני עם הליכוד. הדיון מתקיים בהרכב מורחב של תשעה שופטים.

השופטים הם ממלא מקום נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן, יצחק עמית, נעם סולברג, יוסף אלרון, יעל וילנר, עופר גרוסקופף, אלכס שטיין, גילה כנפי שטייניץ ויחיאל כשר.

6:00

בג"ץ ידון היום (ג') בהרכב מורחב של תשעה שופטים בתיקון לפקודת המשטרה שנעשה לבקשת השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר, כחלק מההסכם הקואליציוני עם הליכוד. הדיון יחל בשעה 10:00 ויועבר בשידור חי לבקשת גלובס וגופי תקשורת נוספים.

התיקון לחוק עיגן את סמכותו של השר לביטחון לאומי על פעילות המשטרה. היועצת המשפטית לממשלה יצאה נגד התיקון, ושופטי בג"ץ יצטרכו להכריע האם השינוי מאפשר פוליטיזציה של המשטרה.

מה היו השינויים, מה טוענים העותרים, מה טוען בן גביר, ואיך ישפיע הדיון על ליווי משאיות הסיוע ההומניטרי לעזה? גלובס עושה סדר.  

מה קובע התיקון, ואיך הוא בא לעולם?

במסגרת ההסכמים הקואליציוניים של הממשלה הנוכחית סוכם בין הליכוד לבין עוצמה יהודית כי האחרונה תקבל את תפקיד השר לביטחון הפנים כפי שכונה אז, וכי כתנאי לכך יערכו שינויים בפקודת המשטרה. הצעת החוק קודמה באופן פרטי, למרות שהייעוץ המשפטי לממשלה התריע על חשיבות השינויים הנוגעים לזכויות אדם.

התיקון ביקש לעגן את סמכות השר לביטחון לאומי לקובע מדיניות לפעילות המשטרה. כך, הוסף סעיף לפיו "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה", וכי השר לביטחון לאומי ממונה על המשטרה מטעם הממשלה.

בנוסף, הוסף סעיף "התוויית מדיניות ועקרונות", הקובע כי "השר יתווה את מדיניות המשטרה ואת העקרונות הכלליים לפעילותה, לרבות לעניין סדרי העדיפויות, תוכניות העבודה, הנחיות כלליות...". סעיף נוסף שהוסף הוא "התוויית מדיניות בחקירות", לפיו "השר רשאי להתוות מדיניות כללית בתחום החקירות, לרבות קביעה של סדרי עדיפויות עקרוניים".

מהן טענות העותרים?

העותרים טוענים כי התיקונים הפכו את בן גביר ל"מפכ"ל-על", בכך שהם מאפשרים התערבות פסולה של הדרג הפוליטי בעבודת המשטרה, ולכן הוא פוגע בעקרונות היסוד של המשטר הדמוקרטי בישראל, תוך שהוא פוגע באופן קשה בזכויות אדם. עוד נטען כי התיקון אינו חוקתי, כיוון שמימוש חופש הביטוי והמחאה כפופים לגורם פוליטי.

העותרים הם התנועה לאיכות השלטון, האגודה לזכויות האזרח, סיעת העבודה, חברי הכנסת מיקי לוי ויואב סגלוביץ', ועדת המעקב העליונה לענייני האזרחים הערבים וארגון עדאלה.

מה עמדת היועמ"שית?

היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב-מיארה, תומכת בנימוקי העתירה. לעמדתה, התיקון יוצר מבנה משטרי לא מאוזן המאפשר פוליטיזציה של הפעלת הכוח המשטרתי, ללא ערובות המבטיחות את הפעלת הכוח באופן מקצועי, עצמאי ושוויוני ושמירה על זכויות אדם. על כן, לעמדתה, התיקון אינו חוקתי.

היא מנמקת כי מאחר שהחוק קובע באופן כללי את סמכויות השר להתוות מדיניות למשטרה, הדרך להשפעה פוליטית אסורה על המשטרה, תוך פגיעה בשלטון החוק ובזכויות אדם - היא קצרה.

לעמדת היועמ"שית, יש לבטל את החלק המקנה לשר לביטחון לאומי את הסמכות להתערב בתחום החקירות. באשר ליתר החלקים - יש לאמץ פרשנות שמבטיחה שלא תהיה פוליטיזציה של עבודת המשטרה, כך שיוצבו גבולות ברורים שהתערבות בהפעלת הכוח המשטרתי אינה חוקית. עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה היא שהשר רשאי להתוות מדיניות כללית בלבד למשטרה ולא להתערב באופן הביצוע של המדיניות - אלה בסמכות הדרג הפיקודי במשטרה.

מה עמדת הממשלה?

השר בן גביר מיוצג באופן פרטי על-ידי עו"ד נדב העצני בשל עמדת הייעוץ המשפטי לממשלה. בתגובתו לבג"ץ טוען בן גביר כי התיקון לפקודת המשטרה לא נותן סמכות חדשה אלא מעגן סמכות שהייתה קיימת, ואין בו כל פגיעה בערכי היסוד של המדינה או בזכויות אדם.

בן גביר טוען כי התיקון נדרש על-מנת לעמוד באחריותו כשר לקדם מדיניות, וכי התוויית סדרי העדיפות והמדיניות במשטרה היא חובתו.

עוד הוא טוען כי המשטרה וכל רשויות הביטחון אינן עצמאיות אלא כפופות למרות נציגי העם - חברי הממשלה, ולכן כל ניסיון להפוך את המשטרה לעצמאית לחלוטין - חותר להפיכת ישראל למדינת משטרה. זאת דווקא בגלל הסמכויות הנרחבות שיש למשטרה, הכוללות אפשרות לפגוע בחירויות הפרט.

הבוקר (ב') פרסם בן גביר בטוויטר צילום של עציץ במשרדו, תחת הכיתוב: "זה מה שהיועמ"שית רוצה". לטענתו, לאורך שנים שרים מהימין התוו מדיניות אך לא וידאו כי היא ממושכת. לדבריו, "אני גם מתווה מדיניות וגם בודק שהיא מיושמת".

איך קשור ליווי המשטרה את משאיות הסיוע לעתירה?

לאחרונה נחשף כי המפכ"ל קובי שבתאי פנה ליועמ"שית והתריע כי בן גביר הורה לגורמים במשטרה שלא ללוות את משאיות הסיוע ההומניטרי לעזה בטענה כי זהו תפקידו של צה"ל, בניגוד לעמדת הקבינט. המפכ"ל סירב להנחיה, ובתגובה איים עליו בן גביר כי "יהיו לכך השלכות". המפכ"ל ציין כי הוא הבהיר לשר כי המשטרה מבצעת את תפקידה בסוגיה זו, וכי ההנחיה למשטרה לפעול לאבטחת השיירות ניתנה על-ידי הקבינט וראש הממשלה. שבתאי תיאר כי בן גביר נתקל במאי בפעילות המשטרה לאבטחת שיירות סיוע באזור שדרות, וכי השר "ניגש לשוטרים ולקצינים בשטח והבהיר להם את התנגדותו לפעילות זו".

בשבוע שעבר הגישה היועמ"שית לבג"ץ את המכתב וציינה כי האירועים המפורטים במכתב מהווים "הפרה בוטה של הדין והתערובת פסולה של השר בעבודתה האופרטיבית של המשטרה". עוד הוסיפה כי פעולות אלה היו אסורות לפני התיקון לפקודת המשטרה, והן אסורות אחריו. בתגובה, בן גביר מיהר לתקוף את המפכ"ל ואת היועמ"שית.

"מכתב המפכ"ל ממחיש הלכה למעשה את הקושי המשמעותי הטמון בעמימות התיקון לפקודה, ובכך שהיקף מעורבותו של השר בעבודת המשטרה איננו מוגדר במסגרת תיקון לפקודה", ציינה בהרב-מיארה. לעמדתה, יש קושי משמעותי בכך שאין עיגון מפורש בחוק לעצמאותה המקצועית והא-פוליטית של המשטרה.

זו אינה ההתנגשות הראשונה בין היועמ"שית לבין השר בן גביר בעניין התערבותו בפעילות המשטרה מאז מונה. היועמ"שית ציינה בתגובתה כי "החשש מהיעדר הגדרות ברורות בחקיקה אינו בגדר חשש תאורטי בלבד", והזכירה את צו הביניים שנתן בג"ץ בעניין התערבותו של בן גביר בהפגנות. בג"ץ הבהיר כי השר רשאי להתוות מדיניות ועקרונות כלליים, אך לא לתת הנחיות מקצועיות איך ליישם את המדיניות, ולא להתערב באירועים פרטניים, במיוחד לגבי מחאות והפגנות נגד השלטון.