גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מכת מדוזות בחופי ישראל: מתי הן יעזבו ואיך אפשר להתגונן

עם תחילת הקיץ מגיעות לחופי הארץ המוני מדוזות ● האם הצריבה שלהן מסוכנת, למה הן מאתגרות את כל מה שחשבנו על חיים ומוות, ולמה יש חוקרים שמאמינים שהן ישמידו את העולם ● גלובס עושה סדר

מדוזות. למה הן פה ואיך נלטפל אם נצרבתם / צילום: Shutterstock
מדוזות. למה הן פה ואיך נלטפל אם נצרבתם / צילום: Shutterstock

נחילי מדוזות רבים הגיעו השנה לחופי ישראל. למרות שהחוקרים לא יודעים לחזות מתי בדיוק יגיעו הנחילים למקום מסויים, יש להם המלצות כיצד להתנהל אם נצרבתם, עד מתי הן יהיו כאן, ויש גם חוקרת שמאמינה שמדוזות הן סכנה לאנושות. גלובס עושה סדר.

השבוע בביומד | במסגרת מכירת אסקימו, קיבלו בעלי המניות לשעבר תשלום נוסף של 20 מיליון דולר
גילת רוכשת את סטלאר בלו האמריקאית בעד 245 מיליון דולר
ראיון | החברה שמפיקה חלבון מעלי בננה, ומתכננת לעשות מהפך בשוק התחליפים

מאיפה מגיעות אלינו המדוזות?

המדוזות מגיעות אלינו מדרום לצפון. בקיץ שעבר הגיעו מעט מדוזות, השנה הן הגיעו בהמוניהן. מדובר בנחילים של המדוזה 'חוטית נודדת' המוכרת לנו, יחד עם כמה מינים אחרים, פחות צורבים.

לדברי תמר לוטן, מומחית ביולוגיה התפתחותית ואקולוגיה מולקולארית של צורבניים מבית הספר למדעי הים באוניברסיטת חיפה, "אף אחד לא יודע לחזות מתי יגיע נחיל מדוזות למקום מסויים. זוהי חזית המחקר בתחום, ומתקיים מעקב אחרי הנחילים באמצעות מטוסים ורחפנים, ועדיין לאף אחד אין תשובות. אנחנו כן יודעים שהן תמיד שוחות ביחד, ומחקר שערכנו ממש עכשיו, הראה שהן אפילו מסוגלות לשחות נגד הגלים, בכוונה, כדי להימנע מלהיסחף לחוף.

למה דווקא עכשיו? 

"השכיחות שלהן במקום מסויים קשורה במחזור החיים המיוחד שלהן. המדוזות נוצרות ממפגש בין ביצית וזרע בים, שיוצר מדוזות זעירות, פגיות, שנדבקות לאיזה שהוא משטח כמו סלע או ספינה טרופה, ושם הופכות לפוליפ, שיתחלק לכ-8 מדוזות חדשות. כל פגית כזו מתחילה בגודל של מילימטרים ספורים, שאי אפשר לראות ולכן אנחנו לא יודעים היכן יצוץ נחיל של מיליונים. השכיחות תלויה בטמפרטורת הים, במזון שזמין להן, בזרמים מסויימים שבהם פגשו בשלבים הראשונים של חייהן".

עד מתי הן יהיו כאן?

לוטן: "השיא הוא לרוב ביולי. בדרך כלל המדוזות נעלמות בספטמבר, אם כי יש שנים שבהן נראה אותן גם באוקטובר. אין קורלציה בין שנה משופעת במדוזות, לבין משך הזמן שהן ישארו איתנו".

האם יש דרך לשחות בים בלי להיצרב?

גולשים וצוללנים הלובשים חליפה מלאה אינם צפויים לסבול מן הצריבה. עבור אחרים, קיים קרם הגנה ממדוזות (שפרופ' לוטן הייתה שותפה בפיתוחו), שניתן למרוח עם העור והוא אפקטיבי במריחה קפדנית, גם מתחת לבגד הים.

מה לעשות ולא לעשות אם נצרבתם? 

בעבר הומלץ על מריחת חומץ או שתן על המקום, אך זהו פרוטוקול ישן שבוסס על מדוזה שכבר אינה קיימת בארץ. עבור החוטית הנודדת, הפרוטוקול הזה לא רלוונטי שכן הארס שלה אדיש לחומץ, והוא דווקא עלול להחמיר את הכוויה. לוטן: "הראינו במעבדה כי אם נשארה זרוע של מדוזה על העור, החומץ מפעיל את המנגנון וגורם לה לפרוק את יתר הארס לתוך הגוף".

כיום ממליץ משרד הבריאות קודם כל להרחיק את שאריות המדוזה באמצעות מקלון או חתיכת פלסטיק, להימנע משפשוף האזור על מנת לא להחמיר את חדירת הארס לעור. לגבי שטיפה במי ים הדיעות חלוקות, יש הטוענים כי זה מגביר את הסיכון להיצרב מעוד שאריות מדוזה במים ואחרים אומרים שהמלח מושך את הארס החוצה. מי ברז, אם הם בנמצא, הינם אפקטיביים, ומומלץ לשטוף את המקום למשך מספר דקות בלי לשפשף.

לאחר מכן יש להתייחס לצריבה ככוויה לכל דבר, בה ניתן לטפל באמצעות תכשירים נגד כוויות, כולל אלו וורה. לוטן: "כאשר הכוויה היא על שטח מאוד גדול, מומלץ להגיע לטיפול רפואי. כמו כן אם נוצרות שלפוחיות, לפעמים עלול להיווצר זיהום משני". במקרה כזה, ייתכן והטיפול יהיה במשחה בתוספת אנטיביוטיקה, או אפילו אנטיביוטיקה בבליעה, אך רק בהוראת רופא.

האם צריבה יכולה להיות מסוכנת? 

צריבת מדוזות כמעט אף פעם לא מסוכנת, אך אנשים בודדים בכל שנה יפתחו תסמינים המעידים על תגובה חריפה יותר שמחייבים הגעה לבית החולים או למרכז רפואי קרוב. אלה הם תסמינים אופייניים לאלרגיה כמו היצרות דרכי הנשימה, נפיחות באזור הגרון, חולשה קיצונית, דופק נמוך, הקאות או סחרחורות, הכחלת המקום הפגוע או נפיחות יוצאת דופן.

ב-2017 פרסמה קבוצה של חוקרים בהובלת פרופ' מיגל גלטשטיין, מנהל השירות הטוקסיקולוגי ורופא בכיר ביחידה לרפואה דחופה בבית החולים לילדים דנה דואק, המלצות למשרד הבריאות לפעול להעלאת מודעות לאפשרות הזו, כיוון שרוב הציבור אינו פונה כלל לסיוע רפואי גם במקרים חמורים, וכן להכשיר לנושא את הצוותים הרפואיים בבתי החולים ובתחנות העזרה הראשונה בחופים. קבוצתו של גלטשטיין אכן יצאה בסדרה של הכשרות כאלה, והיום הוא אומר ל"גלובס" כי המודעות בקרב הציבור והגורמים הרפואיים גדלה.

מדוע מדוזות הן אחת החיות המסקרנות בטבע?

המדוזות מאתגרות כל מה שחשבנו על חיים ומוות. מצד אחד הן מתרבות ברביה מינית, ומצד שני הן מסוגלות לשחזר את עצמן כך שאם נחתוך מדוזה לשתיים, היא תוכל להצמיח את החלק שנחתך מחדש, וכך נקבל שתי מדוזות.

אם הוצאתם מדוזה לחוף, כביכול הרגתם אותה כי היא אינה יכולה לשרוד ללא מים, אבל מדוזות רבות משאירות מאחור "גופים בני קיימא", אומרת לוטן, כלומר צברי תאים בודדים שיכולים להפוך למדוזה חדשה, בעלת מטען גנטי זהה. בחלק ממיני המדוזה, זה קורה גם אם היא מרוסקת לחתיכות (מה שקורה לא מעט כאשר מדוזה פוגשת פילטר של תחנת כוח חשמלית).

איך הן שורדות?

תכונה נוספת מאפשרת למדוזה לשרוד היטב - יכולתה להתכווץ ולהתרחב בהתאם למזון הזמין. נכון, גם בני אדם מתכווצים ומתרחבים, אולם בתנאים של תת-תזונה הם אינם יכולים להתכווץ עד אין סוף. כך גם רוב החיות בטבע. מדוזה בגודל 80 ס"מ יכולה להתכווץ לגדול קטן בהרבה אם אין בסביבתה מספיק מזון ולחזור לגודלה כשהמזון יימצא בשפע.

מעבר לכך, פיסות הרקמה בנות הקיימא שמדוזה משילה יכולות לחכות במעין מצב "רדום" זמן רב, ולחזור לתפקוד בתנאים נוחים. בזנים מסוימים, מדוזות יכולות לחזור משלב הרבייה המינית לשלב הרבייה הא-מינית והפוליפ, ולשחק ביניהם, ממש כאילו אדם בוגר היה חוזר להיות עובר.

כך הן מנצחות במלחמת ההישרדות. חוקרי מדוזות טוענים שהן קיימות כבר 500-700 מיליון שנה

יש להן מוח? זו שאלה טובה. ברור כי יש למדוזות חוש ראיה פרמיטיבי המאפשר להן להבחין באור. כמו כן, הן שוחות בצורת נחיל, מה שמעורר את ההשערה כי הן מתקשרות זו עם זו, אם כי אין תשובה חד משמעית בנושא. כשהן מתנגשות הן עוצרות לרגע, וממשיכות לכיוון אחר, כאילו חשו את ההתנגשות, אבל אף אחד לא באמת יודע אם יש להן תחושת מגע או כאב.

"החוטית הנודדת", לרוב תגיע לגודל שאנחנו מכירים, 20-40 ס"מ, אולם אם ניתן לה את כל התנאים הדרושים להתרבות כאוות נפשה, היא יכולה להגיע גם לגודל של 80 ס"מ ויותר. בעולם יש מדוזות גדולות בהרבה, למשל מדוזת "רעמת האריה" שמסתובבת בעיקר בים הקרח הצפוני ובצפון האוקיאנוס האטלנטי והשקט. היא נצפתה גם בקוטר של 2.3 מטרים וזרועותיה יכולות להגיע לאורך של 30 מטר.

האם המדוזות יחנקו את הים ויחריבו את העולם?

פרופ' ליסה אן גרשווין, מומחית עולמית מובילה למדוזות ובעלת כינוי הטוויטר jfishgoddess , היא חוד החנית של קבוצת החוקרים המאמינים שמדוזות הן סכנה לאנושות. חוקרים מינסטרימיים יותר בתחום חושבים שהיא אולי מגזימה, אך הכיוון שלה נכון.

גרשווין מתארת תרחיש אפוקליפטי בו המדוזות ילכו ויתרבו, על חשבון מיני החי האחרים - דגים, יונקי ים ואפילו פינגווינים, שייכחדו בהדרגה כי לא יצליחו לשרוד בסביבתן ובתחרות איתן. לדבריה, הפינגווינים למשל נמצאים בסכנה כבר עכשיו. ומה בעתיד? הים יהפוך בהדרגה לעיסה של ג'לי של יצורים צורבים, ולא ניתן יהיה לשחות בו או לצלול בו. הים, על מיני הצומח והחי שבו, דרוש לקירור כדור הארץ ולפוטוסינתזה, ובגרסה ג'לטינית הוא לא יוכל לעשות זאת. זה יהיה אסון אקולוגי ממדרגה ראשונה.

מה יפר את האיזון האקולוגי ויוביל לאפוקליפסת המדוזות? בני האדם, כמובן. אנחנו מעשירים את הים בגורמים המהווים דשן למדוזות ומובילים לדלדול החמצן בים, החיוני לדגים. אנחנו הורגים את צבי הים, שאוכלים מדוזות, עם זיהום ושקיות המושלכות לים. אנחנו גורמים באמצעות הגלובליזציה לפלישת מיני מדוזות לאזורים לא מוכרים ולהתרבותן שם ואנחנו זורקים פסולת לים שבחלקה משמשת משטחי התרבות למדוזות. מעבר לכך, ההתחממות הגלובלית מעלה את טמפרטורת הים (בעיקר באזור כמו הים התיכון) לרמה המתאימה יותר להתרבות המדוזות.

האם באמת העולם שלנו הופך להיות ג'לטין? יש על כך ויכוח גדול מאוד. הדעה הרווחת היום אומרת שאכן רואים פריחה של זני מדוזות במקומות שבהם לא נכחו בעבר, אך אין הוכחה חד-משמעית לכך שהמספר הכולל של המדוזות בעולם עלה.

לוטן אמרה בעבר ל"גלובס" כי: "מדוזות יכולות לשלוט בים כי הן יכולות לחיות בתנאים קשים, וכי התחרות שלהן פוחתת. לעומת זאת, ידוע שאם מפסיקים לדוג לשנה אחת ומאפשרים לאוכלוסיית הדגים להשתקם - פוחת גם מספר המדוזות. אם יהיה ים ג'לטיני, הבעיה האחרונה שלנו תהיה רחצה. זה יהיה עצוב מאוד. הים אחראי לקירור, לפוטוסינתזה, ואם לא יוכל לעשות זאת תהיה לנו בעיה מערכתית בכל הגלובוס. אני לא חושבת שאנחנו באמת הולכים לכיוון של ים ג'לטיני. אם כי המדוזות בינתיים בהחלט הופכות למטרד".

הפתרונות?

אולי להתחיל להפוך את המדוזות למוצר מקובל למאכל, לא רק בכמה מדינות אסיאתיות אלא בכל העולם, וכך לעודד את הדיג שלו. עוד רעיונות מסוג זה הם לייצר פלסטיק מתכלה המכיל חתיכות מדוזה. לוטן הייתה מן המייסדות של סטארט-אפ רק את המזרקים העוצמתיים שבהם היא משתמשת להחדיר את הרעל, ללא הרעלנים עצמם, וכשמשלבים אותם בתרופה ניתן להזריקה בעוצמה לגוף.

עוד כתבות

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

בית חולים לחולי נפש שלוותה / צילום: איל יצהר

תוכנית משרד הבריאות: תוך עשור מהיום לא יהיו בתי חולים פסיכיאטריים עצמאיים בישראל

משרד הבריאות הודיע היום כי בעקבות המלצות ועדת ירקוני, יחל מהלך להטעמת בתי החולים הפסיכיאטריים בתוך בתי החולים הכלליים ● תוך שנה כבר צפויים שני בתי חולים פסיכיאטריים להיקלט בבתי חולים כלליים, והמשרד צופה כי תוך עשור המהלך יושלם

חיים פייגלין, מנכ''ל צמח המרמן / צילום: כפיר סיון

מניות הבנייה טסו ומשקיעים בצמח המרמן דרשו שעזריאלי תשלם יותר

בחודש האחרון מדד ת"א-בנייה עלה בכ-40% ● כעת, מספר גופים מוסדיים מנסים לגבש מהלך עם דרישה להעלאת המחיר שבו תירכש חברת הבנייה הציבורית צמח המרמן על ידי קבוצת עזריאלי ● בין המוסדיים שמחזיקים בצמח המרמן, נמצאות חברות הביטוח הפניקס, הראל, כלל ביטוח, וכן קרן הגידור ברוש

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

כך ניצחה ממשלת בריטניה את המשפחה של סבתא כוכבה בקרב על דירה בירושה

ביהמ"ש קבע שתלוש שכר בו הופיע מרכיב "בונוס" אותו המעסיק לא ידע להסביר, הינו תלוש שכר פיקטיבי ● ביהמ"ש השלום בירושלים דחה תביעת בני משפחה שטענו לזכויות דיירים מוגנים וזכות בעלות בדירת מגורים ● בעל עירב את אישתו בעסקי החברה, האם היא זכאית לחלק ממנה בגירושים?

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

ראש הממשלה, בנימין נתניהו / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

נתניהו הכריע לגבי מיקום שדה התעופה הבא של ישראל. האם הפעם זה יקרה?

נתניהו הנחה להציג בתוך שלושה חודשים תכנון ראשוני להקמת שדה התעופה המשלים לנתב"ג בצקלג שבנגב, כאשר במקביל, יתבצע גם תכנון להקמת שדה התעופה ברמת דוד - ובהמשך יוחלט סופית היכן הוא יוקם ● האתר בצקלג נדחה בעבר בשל מגבלות שונות, אך הגורמים המקצועיים ריככו את עמדתם לגביו לאחרונה

חיסכון לכל ילד / אילוסטרציה: Shutterstock

מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד, מי קופת הגמל שבראש?

נתוני ביטוח לאומי שמתפרסמים היום מראים כי מעל 23 מיליארד שקל הופקדו בתוכנית חיסכון לכל ילד ב-3.6 מיליון חשבונות, מאז שהחלה התוכנית ב-2017 ● אלטשולר שחם מובילים עם כמעט מיליון חשבונות חיסכון

אילון מאסק / צילום: ap, Kevin Lamarque

אילון מאסק הכריז על הקמת "מפלגת אמריקה"

יום לאחר ששאל את עוקביו ב-X האם יש להקים מפלגה פוליטית חדשה בארה"ב, אילון מאסק הודיע: "מפלגת אמריקה הוקמה" ● מאסק סבור שלמפלגה החדשה עשויה להיות השפעה משמעותית בבית הנבחרים ובסנאט, נוכח הרוב הדחוק של הרפובליקנים

חרדים בלשכת גיוס / צילום: מיטב ודובר צה''ל

צה"ל מסיר כפפות: המהלך הדרמטי לגיוס משתמטים - והאכיפה

עשרות אלפי צווי הגיוס שיישלחו, והמחסומים שיוקמו בכניסה לאזורים מיושבים ● שעות לפני יציאת המשלחת: השרים הצביעו בעד חלוקת סיוע הומניטרי לעזה ● בקטאר מדווחים: סבב המשא ומתן העקיף בין חמאס לישראל החל בדוחה ● צה"ל יירט טיל בליסטי ששוגר מתימן ● "האויב ממתין לשאננות": חמאס מזהיר את המחבלים לקראת הפסקת האש ● 50 חטופים - 639 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

ישי דוידי / צילום: כדיה לוי

מעצמה ביטחונית: המניות שהציפו לפימי רווחים של כ־3 מיליארד שקל

בפחות משנה מימשה קרן ההשקעות מניות בחמש חברות תעשייה ביטחוניות שבשליטתה תמורת מיליארד שקל וברווחים עצומים ● איתות למשקיעים? הקרן נותרה עם החזקה משמעותית בחברות

תקיפות של חיל האוויר הישראלי בתימן (ארכיון) / צילום: ap

"פצצות עוצמתיות": צה"ל תקף תשתיות טרור של החות'ים בתימן

"מבצע דגל שחור": 20 מטוסי קרב השתתפו במבצע בתימן הלילה, ותקפו באמצעות יותר מ-50 חימושים ● שעות לאחר התקיפה: 2 טילים שוגרו מתימן לשטח ישראל - תוצאות היירוט בבדיקה ● טראמפ בשיחה עם כתבים: ניתן להגיע לעסקה בעזה עוד השבוע ● 50 חטופים - 640 ימים בשביעדכונים שוטפים

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

עמית סגל / צילום: אריק סולטן

אחרי שבע שנים בידיעות אחרונות: עמית סגל עובר לישראל היום

הפרשן הפוליטי של חדשות 12 צפוי להצטרף לשורת הכותבים של מוסף סוף השבוע החדש של העיתון, לאחר שבע שנים במהלכן החזיק טור במוסף לשבת של ידיעות אחרונות ● מוקדם יותר היום, פורסם כי העורך הראשי של מקור ראשון, אלעד טנא, יעבור להיות עורך העל בידיעות אחרונות

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

ראשי המגזר הקמעונאי קוראים לנגיד להפחית ריבית: "המשק על סף קריסה"

שורה של בכירים במגזר הקמעונאי, בראשם בעלי פוקס הראל ויזל, יחד עם נשיא לשכת רו"ח חן שרייבר, שיגרו לאמיר ירון מכתב בו קראו לו להפחית את הריבית מחר, באופן מיידי ומשמעותי ● "עסקים קורסים בזה אחר זה. הצמיחה נעצרת, האמון נשחק והנזקים הולכים ומעמיקים", כתבו ראשי המשק

ח''כ אושר שקלים / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

השרים ידונו בהצעה למנות בכירים ללא אישור ועדת גרוניס

לפי הצעת החוק של ח"כ אושר שקלים מהליכוד, שתעלה היום לדיון בוועדת השרים לחקיקה - מינויים בכירים, ובהם ראש השב"כ, יתבצעו על ידי הממשלה, ללא צורך באישורה של הוועדה המייעצת ● באחרונה ביקש רה"מ נתניהו מבג"ץ לקבוע כי הוועדה תתחיל לקדם את מועמדותו של דוד זיני לראשות השב"כ

הזדמנות לבנות מחדש / צילום: באדיבות עיריית קריית אונו

הרוב קובע, גם כשהבניין שלכם נהרס מטיל. וזה לא תמיד כל כך פשוט

השאלה הגדולה העומדת בפני דיירים שהבית המשותף בו הם מתגוררים נפגע היא האם קיים רוב לשיקום הבניין ● אם כן - המחוקק מעודד זאת ● במידה ואין הסכמה שכזו - יכול להתבטל רישום הזכויות הפרטניות והדיירים הופכים לשותפים במקרקעין ללא זיקה לחלק מסויים בשטח ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק

רשויות הצפון מתחרות על קמפוס הענק של אנבידיה / צילום: מועצה אזורית חוף הכרמל, יח''צ

לפחות חמישה אזורי תעשייה בצפון יתחרו על השקעת הענק של אנבידיה

אנבידיה הצהירה על כוונתה לשלש את היקף הנדל"ן שהיא מחזיקה בישראל בהשקעה של כ־2 מיליארד שקל, ולבנות קמפוס ענק בקרבת משרדיה ביקנעם ● רשויות מקומיות באזור הצפון כבר מציעות קרקעות בשטחן - מעפולה עד חיפה ● ההערכה: הפרויקט יכלול מעבדות שיאפשרו לפתח את שבבי התקשורת העתידיים של החברה - מנוע צמיחה מרכזי שלה