צילומים: AP-Ludovic Marin, עיבוד: טלי בוגדנובסקי
עמנואל מקרון ומקורביו מתגאים במהלכים ה"יופיטריים" של הנשיא הצרפתי, על שם ראש האלים במיתולוגיה הרומית. הנכונות שלו לנקוט צעדים "נועזים" ו"חסרי תקדים" היא חלק מהתדמית שבנה לעצמו, חלק מהאפיון של "המרכז הרדיקלי" שהוביל, ושהשתלט כמעט יש מאין על המערכת הפוליטית הצרפתית לפני שבע שנים. הנכונות לרפורמות והרצון לחדש היו אמורים לפעול כשיקוי קסם נגד הבריחה של הבוחרים הצרפתים לקצוות, לימין ולשמאל הקיצוני. אבל הצעד האחרון של הנשיא, שלוש שנים לפני תום הכהונה השנייה והאחרונה שלו, הוא אולי הנועז ביותר, כאשר על הכף ניצב לא רק גורלה הפוליטי של צרפת, אלא שגשוגו של סוג חדש של ימין באירופה.
● "חוויה משפילה": עדויות של ישראלים מחוץ לתערוכת הנשק בפריז
● תוצאות הבחירות מלמדות: אירופה אמרה לא למהגרים ולירוקים
ביום ראשון לפני כשבוע התייצב מקרון ונשא נאום טלוויזיוני לאומה. זה היה דקות אחרי שמדגמים חזו ניצחון סוחף למפלגת "האיחוד הלאומי" בבחירות לפרלמנט האירופי. ראשת המפלגה מרין לה פן היא היריבה הגדולה של מקרון, והיא הבטיחה והצליחה לעקוף את תנועתו עם קרוב ל-32% מקולות הבוחרים.
ב-2022 הצליח מקרון לנצח את לה פן בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות במדינה, אבל חודשיים לאחר מכן הציבור בחר בעבורו פרלמנט שבו תנועתו איבדה את הרוב שהיה לה בכהונה הראשונה שלו, והוא נאלץ להקים ממשלת מיעוט. מאז, החיים הפוליטיים היו קשוחים בשביל מקרון, עם הפגנות איכרים, שביתות ומחאות נגד העלאת גיל הפנסיה, והוא נאלץ להשתמש בצווים נשיאותיים כדי להעביר תקציב או רפורמות שנויות במחלוקת. הבחירות לפרלמנט האירופי ב-9 ביוני היו מבחן בעבורו, והוא נכשל.
הקדים תרופה למכה
לכן, היה קשה להבין מדוע בנאום הטלוויזיוני הודיע מקרון כי ישלח את המדינה לבחירות בזק, כשקבע כי הוא מפזר את הפרלמנט וכי הסיבוב הראשון יתקיים כבר ב-30 ביוני. הוא עצמו נימק זאת בכך ש"לא ניתן להתעלם מקול העם", ובמהלך הימים שלאחר מכן העניק שני הסברים די סותרים למהלך ה"יופיטרי" שלו. האחד היה כי הוא סבור שהציבור הצרפתי לא יצביע בבחירות הלאומיות באותו אופן שבו הצביע בבחירות לפרלמנט האירופי, שבעבר נתפסו בעיקר כבחירות מחאה והזדמנות לאוורר תסכולים פוליטיים. "אני מקווה שבבוא העת, מי שמתנגדים לימין הקיצוני יוכלו לחבור יחדיו", אמר. השני היה כי הוא הקדים תרופה למכה, ובחירות כעת ימנעו מהימין הקיצוני לקטוף את הנשיאות בקלות בסיבוב הבא. "אני לא רוצה פשוט להעניק לימין הקיצוני את המפתחות לנשיאות ב-2027", ציין.
בכל מקרה, נראה שמקרון מתכנן כעת את קמפיין ה"גוועלד" החשוב ביותר בהיסטוריה המודרנית של צרפת. זה עבד לו בבחירות לנשיאות ב-2022, כאשר מצביעים משמאל ומהמרכז איחדו כוחות כדי להצביע לו ולמנוע מלה פן לכהן כנשיאת הרפובליקה. מקרון אולי גם התעודד מהפגנה של רבע מיליון בני אדם ברחובות ערים גדולות בפריז בסוף השבוע, שקראה להילחם בימין הקיצוני.
אבל כעת מדובר בבחירות אזוריות במנגנון אחר לגמרי, שבו לרוב שתי מפלגות בלבד עולות לסיבוב ההצבעה השני, וקשה להכחיש את העובדה כי האיחוד הלאומי, לה פן ומועמד המפלגה לבריסל ג'ורדן ברדלה זוכים לפופולריות של ממש. מפה של צרפת מראה כי המפלגה זכתה ברוב המושבים כמעט בכל המדינה, למעט בפריז. לפי הסקרים האחרונים, היא מובילה כעת עם כ-35% מהתמיכה בציבור, לעומת 26% לגוש השמאל (New Popular Front) ורק 19% לתנועה של מקרון.
תהיה מה שתהיה המוטיבציה, ההודעה של מקרון יצרה מחול שדים בפוליטיקה הצרפתית וסצינות שלא זכורות בה. בשל הצורך להתאחד בגושים כדי להעפיל לסיבוב השני ביותר מ-570 מחוזות הבחירה השונים, נוצר מרוץ לאיחודים פוליטיים. בימין, המפלגה השמרנית (רפובליקנים) הפכה לפתע למכריעה. אבל ראש המפלגה הכריז על דעת עצמו כי יש לחבור לאיחוד הלאומי וללה פן. כשמהפלגה עצמה התנגדה לכך, הוא נעל את עצמו במטה המפלגה. כשהביאו מפתח והצביעו על הדחתו הוא פנה לבית המשפט כדי לטעון שהדבר לא נעשה כיאות. כרגע המפלגה מפוצלת. ראש המפלגה יחבור לאיחוד הלאומי ב-60 מחוזות בחירה, ויתר המפלגה בכ-400 נוספים.
השמאל, לעומת זאת, התאחד די בזריזות, מתוך הבנה כי הוא עומד להיכחד אם לא יעשה זאת. הסוציאליסטים הסכימו לשבת עם ז'אן לוק מלנשון, הפוליטיקאי מתנועת LFI מהשמאל הקיצוני. במצע המשותף, אגב, הסכימה סוף סוף התנועה להגדיר את מעשי חמאס כטרור, אחרי שנמנעה מכך במשך שמונה חודשים. גם פרנסואה הולנד, אחד מהנשיאים הכי פחות פופולריים בצרפת, הודיע כי יתמודד על מקום מטעם האיחוד החדש.
נפילה של 6% בשבוע
עוד זירה שבה להחלטה של מקרון היו השלכות מיידיות היא הבורסה של פריז. מיד אחרי ההודעה החלו ירידות במדד ה-CAC 40 הצרפתי, ולפי חישוב של בלומברג הבורסה הצרפתית איבדה קרוב ל-240 מיליארד אירו (כ-258 מיליארד דולר) משוויה בתוך כשבוע בלבד (כ-6.3% מערכה). כך, בפעם הראשונה זה שמונה חודשים, שבה הבורסה הבריטית שמעבר לתעלה לעקוף את זו הצרפתית מבחינת שווי שוק החברות הנסחרות בה. במקביל, המרווח בין התשואה על אג"ח צרפתית לגרמנית לעשר שנים עלה ב-29 נקודות בסיס.
ישנם כמה תסריטים אפשריים כעת לצרפת, והסבירים שבהם מפחידים את המשקיעים וגם את הפוליטיקאים ביבשת. אם תוצאות הבחירות לפרלמנט האירופי ישוכפלו והאיחוד הלאומי תגרוף חלק גדול מהמושבים באסיפה הלאומית, הרי שלא תוכל לקום ממשלה בלעדיה. מפלגתו של מקרון יכולה למצוא את עצמה בממשלת מיעוט קטנה יותר מהמצב כעת, אולי כמפלגה השלישית בגודלה. גם ייתכן שהאיחוד השמאלי ינצח, כתגובת נגד ללה פן. המפלגות החברות בברית זו כבר הבטיחו להוריד חזרה את גיל הפנסיה ל-60 ולהגדיל את שכר המינימום, כמו גם להטיל מס עושר.
לה פן, מצדה, הבהירה בראיונות כי לא תקרא להתפטרות של מקרון אלא תוביל "קוהביטציה" של נשיא ממפלגה אחת, וממשלה ממפלגה אחרת. מקרון אולי מקווה כי ממשלה כזו תשחק את התדמית של הימין, אבל היא עשויה לשחוק בעיקר את תדמיתו. בכל מקרה, היא הבטיחה להתמודד שוב, בפעם החמישית, בבחירות לנשיאות ב-2027. "שום דבר לא ימנע ממני לעשות זאת", אמרה. מקרון, בהחלטה אחת ובתזמון הלא נכון, יכול להיות מי שהגיש את הכלכלה השניה בגודלה לימין הפופוליסטי. ואחרי צרפת - אירופה.