בג"ץ קרן הארנונה: הבוקר (ד') התקיים הדיון האחרון בעתירת מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי בבקשה לביטול החוק. במהלך הדיון המליצו שופטי בית המשפט, יצחק עמית, נעם סולברג ועופר גרוסקופף לעותרים למשוך את עתירתם - במה שעשוי אולי לרמוז לגבי פסיקתם - אך העותרים בחרו שלא למשוך את העתירה ולהמתין לפסק הדין, שצפוי להינתן בימים הקרובים.
● שאלות ותשובות | קרן הארנונה השנויה במחלוקת מגיעה להכרעת בג"ץ. איך תשפיע על הרשויות
● החלטת בית המשפט נגד בעלי הדירות בוולדורף אסטוריה היא מסר לכל השוק
קרן הארנונה מציעה נוסחת חלוקה חדשה של הכנסות הארנונה שלא ממגורים, בין הרשויות השונות, כך שכל רשות תפריש סכום מסוים מתוך הגידול השנתי בהכנסות הארנונה שלא ממגורים אל הקרן; הכסף שייצבר בקופת הקרן מאותן הפרשות, ישמש לטובת מתן "מענקים" שיקבלו הרשויות על מספר היתרי הבנייה למגורים שיוציאו מדי שנה. מאחר שההפרשות נקבעות בהתאם לגידול השנתי בהכנסות, רשויות שמכניסות כסף רב יותר יידרשו להפריש סכומים גדולים יותר אל קופת הקרן - ועל כך יצא קצפם של ראשי רשויות רבים.
בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין נועה בן אריה ואלי אליאס ממשרד אליאס בן אריה עורכי דין, טוענים העותרים כי החוק מצמצם את הכוח ואת הסמכות של השלטון המקומי, וכי זהו "שם מכובס לחוק להלאמת כספי רשויות מקומיות ותושביהן". הם טוענים כי החוק "סותר את ההיגיון העומד בבסיס הארנונה כמס מקומי המשרת את תושבי המקום ועל כן מתערב שלא לצורך ברצונם".
כאמור, הרכב שלושת השופטים בדיון המליץ לעותרים למשוך את עתירתם. הן מרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי, הן מפלגת העבודה והן התנועה לאיכות השלטון - כלל העותרים נגד החוק - לא נענו להמלצה, והחליטו להמתין לפסק הדין.
ממרכז השלטון המקומי ומרכז השלטון האזורי נמסר: "הדיון בבג"ץ הסתיים לאחר ששופטי בית המשפט שמעו את טענותינו בדבר מחדלי העברת החוק בחטא ופגיעתו הקשה בעצמאות הרשויות המקומיות בישראל, באיתנותן ובשירות לתושבים במיוחד בעת הזו. אנו ממתינים לקבלת פסק הדין וברגע שיתקבל, נכנס את ראשי השלטון המקומי להבין את משמעותו ולהחליט על דרך פעולה משותפת להמשך. נמשיך לפעול כדי למנוע פגיעה בתושבי מדינת ישראל".
שינוי ב"טייס האוטומטי" לעדכון שיעורי הארנונה?
ברקע הדיון בבג"ץ, היום אושרה בקריאה טרומית הצעתם של ח"כ משה גפני ושל ח"כ יעקב אשר, ולפיה שיעור עדכון הארנונה השנתי יוצמד למדד המחירים לצרכן בלבד. כידוע, העדכון השנתי, שנקרא גם "טייס אוטומטי", נובע מהצמדת הארנונה הן למדד המחירים לצרכן והן למדד השכר הציבורי. בשנת 2025 צפויה לעלות הארנונה ב־5.29%, השיעור הגבוה ביותר מאז שנת 2000 לפחות.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: "בין השנים 2007 ל־2014, בהתאם למנגנון החישוב, הארנונה התייקרה ביותר מ־25%, בעוד שמדד המחירים לצרכן עלה בכ־18% בלבד. גם בשנים האחרונות תעריף הארנונה ממשיך להתייקר. בחישוב מדד השכר הציבורי משרד הפנים לא משתמש בנתונים מדויקים, אלא באומדנים, אשר לרוב גבוהים יותר ממספרי האמת. לאור האמור לעיל, וכדי לנתק את ההצמדה המלאכותית של הארנונה לשיעור עליית השכר במגזר הציבורי ולהקל על משקי הבית ובעלי העסקים, מוצע להצמיד את שיעור עדכון הארנונה למדד המחירים לצרכן בלבד".
הבוקר אישרה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את ההצעה - עשרה חברי כנסת תמכו בה, ללא מתנגדים או נמנעים, והיא תועבר כעת לדיון בוועדת הכספים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.