היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין
היועצת המשפטית לממשלה, עו"ד גלי בהרב־מיארה, הודיעה היום (ד') כי הליך מינוי הולם לתפקיד נציב שירות המדינה הבא ייעשה רק באמצעות ועדת איתור בראשות שופט עליון בדימוס. זאת, בשים לב לאופי תפקידו של הנציב ולדרישות ממנו.
היועצת קבעה כי קיימת מניעה משפטית שנציב שירות המדינה ימונה באופן ישיר על־ידי ראש הממשלה וייבדק בוועדה למינוי בכירים, כפי שביקשה הממשלה. צוין כי הצעת הממשלה בעניין אינה נתמכת בהנמקה מקצועית, אינה הולמת את אופי התפקיד וסמכויותיו ואינה כוללת התאמה בין תפקידה של הוועדה המייעצת לבין הנדרש ממנה כעת.
● היועמ"שית: יש מניעה משפטית להאריך את גיל הפטור ממילואים
● מה ניתן ללמוד מהדיון בבג"ץ על "חוק בן גביר"?
● שאלות ותשובות | בגרסה מרוככת: המהלך של יריב לוין לשינוי דיני החוזים מתקרב לאישור
יצוין כי להנחיה קדם, בין היתר, מכתב מיצוי הליכים שהוציא "מכון ברנדייס לכלכלה, חברה ודמוקרטיה" במכללה למינהל. במכתב, שנשלח באמצעות עו"ד גלעד ברנע ומוּען לראש הממשלה וליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, נדרש יישומה של החלטת ממשלה מ־2018 שנגעה לעניין, בדמות קביעת נוהל מחייב לבחירת נציב שירות המדינה מעתה והלאה.
היועצת אימצה בהחלטתה חוות־דעת שכתב המשנה שלה למשפט מינהלי, עו"ד ד"ר גיל לימון. חוות־הדעת פירטה כי החלטת ממשלה מספר 3793 משנת 2018 קבעה את אופן מינויו של נציב שירות המדינה המכהן, דניאל הרשקוביץ, והבהירה כי לקראת מינויו של נציב שירות המדינה הבא יידרש לקבוע נוהל מתאים בידי היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה, בהתייעצות עם היועץ (ולימים יועצת) המשפטי/ת לממשלה.
בחוות־דעת שהעבירה היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית ברנע־פרגו, ליועצת המשפטית לממשלה, היא הציעה כי ייקבעו למשרת הנציב תנאי סף וכשירות בדומה לאלה שקיימים בכל משרה אחרת בשירות המדינה, וכי המינוי ייעשה בדרך של ועדת איתור בראשות שופט בדימוס של בית המשפט העליון, שזהותו תיקבע על־ידי נשיא בית המשפט העליון בהסכמת ראש הממשלה.
כן הוצע בחוות־דעתה כי בוועדה יכהנו גם היועצת המשפטית לממשלה או נציגה, מי שכיהן בעבר כנציב שירות המדינה או כמנכ"ל של משרד מטה ממשלתי, איש אקדמיה מתחום המשפט הציבורי שייבחר בידי דיקנים של הפקולטות למשפטים וכן נציב ציבור בעל ניסיון מקצועי משמעותי "בתחום הנוגע לליבת העיסוק של המשרה" שימונה על־ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה, בהסכמת היועצת המשפטית לממשלה.
המנגנון שרוצה ראש הממשלה
במקביל לחוות־דעתה של ברנע־פרגו הועברה ליועצת המשפטית לממשלה בקשה מטעם מזכיר הממשלה, עו"ד יוסי פוקס, שבו הוצע מנגנון אחר למינוי הנציב - לאחר שיח שהתקיים בנושא עם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
המנגנון הזה כולל מעשה בחירה ישירה של הנציב על־ידי ראש הממשלה, בדומה למצב הקיים, כאשר משרת הנציב תיבדק על־ידי הוועדה למינוי בכירים. אולם בשונה מן המצב הקיים, את מקומו של נציב שירות המדינה בוועדה ימלא אד־הוק, לצורך בחינת המינוי, מי שכיהן בעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שימונה על־ידי הממשלה לפי הצעת ראש הממשלה. בחוות־דעתו של לימון, שאומצה כאמור על־ידי היועצת, ישנה התנגדות נחרצת לכך.
"הצעתו של ראש הממשלה לבחון את מינוי הנציב הבא על־ידי הוועדה המייעצת למינויים בכירים, תוך החלפת נציב שירות המדינה בוועדה, היא מוקשה ממספר טעמים", נכתב. "ביניהם: היא מתעלמת מהאמור בהחלטה 3793 בנוגע לצורך לבחון את הצעתה של הלשכה המשפטית במשרד ראש הממשלה לאחר שנועצה ביועצת המשפטית לממשלה; היא אינה נתמכת בתשתית מקצועית ואיננה מנומקת; היא איננה תואמת את מאפייני התפקיד ואיננה מאפשרת בנסיבות העניין להשיג את התכלית של הבטחת מינוי מקצועי ונטול פניות. מטעמים אלה כולם, יש מניעה משפטית לקדם את הצעתו של ראש הממשלה להביא בדחיפות וללא כל דיון מקצועי או הנמקה את הצעתו לדרך מינויו של הנציב הבא".
כן צוין כי סטייה מהצעת היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה ברנע־פרגו צריכה להיות מנומקת ולהיתמך בטעמים כבדי־משקל.
עוד צוין כי "בשים לב למאפייניה של משרת נציב שירות המדינה שתוארו לעיל ולאמות־המידה המקצועיות שגובשו על־ידי הנציבות והייעוץ המשפטי לממשלה ביחס למשרות שמינוין צריך להיעשות בדרך של ועדת איתור, עמדתנו המשפטית - כעמדתה של היועצת המשפטית למשרד ראש הממשלה - היא שמינוי נציב שירות המדינה איננו יכול להיעשות עוד בדרך של בדיקה על־ידי ועדת מינויים בלבד. חלף זאת, יש לקבוע כי המינוי ייעשה מעתה בדרך של ועדת איתור, שהרכבה ישקף את מאפייניו של התפקיד ואת הצורך במינויו של מי שמחזיק בכישורים וביכולות המתאימים ונהנה מעצמאות במילוי תפקידו".