היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה לא תייצג את שר המשפטים לוין בעתירה של התנועה לאיכות השלטון המבקשת לחייב אותו להביא למינוי נשיא ושני שופטים לבית המשפט העליון. זאת לאחר שמאז אוקטובר מסרב לוין לקיים הצבעה בוועדה לבחירת שופטים. לוין ייוצג על חשבון המדינה על ידי עו"ד ציון אמיר. בהרב מיארה צפויה להודיע לבג"ץ כי לעמדתה, התנהלותו של לוין אינה סבירה ומנוגדת לחוק ויש לחייב אותו להביא להצבעה בוועדה מינוי נשיא ושופטים.
הדיון בעתירה יתקיים ב-2 ביולי בפני שלושה שופטים: יעל וילנר, עופר גרוסקופף וד"ר אלכס שטיין.
● היועמ"שית: הליך מינוי נציב שירות המדינה ייעשה רק באמצעות ועדת איתור
● בג"ץ המליץ למשוך את העתירה נגד קרן הארנונה - העותרים סירבו וממתינים לפסק הדין
נגד לוין כבר הוגש בג"ץ לאחר שלא כינס את הוועדה כלל במשך 10 חודשים. בעקבות העתירה הודיע השר כי יכנס את הוועדה אך יביא להצבעה רק מינויים עליהם יש "הסכמה רחבה", למרות שהחוק קובע כי נדרש רוב רגיל (5 מתוך 9) למינוי שופטים לערכאות הנמוכות ולמינוי נשיא לבית המשפט העליון. לוין מבקש לשנות את שיטת הסניוריטי הנהוגה עשרות שנים, במסגרתה נבחר לנשיא העליון השופט הוותיק ביותר, ובכך למנוע את מינויו של השופט יצחק עמית. התוצאה היא שמזה שמונה חודשים אין נשיא קבוע לבית המשפט. בנוסף יש מחסור בשני שופטים לאחר שהנשיאה אסתר חיות והשופטת ענת ברון פרשו. באוקטובר צפוי לפרוש ממלא מקום הנשיא עוזי פוגלמן ובהיעדר מינוי יחליף אותו השופט עמית, בהתאם לוותק.
גם בעתירה הקודמת שהוגשה נגד לוין, ביקש לוין להיות מיוצג בנפרד נוכח הפער בעמדות. בספטמבר 2023 תקף לוין את היועמ"שית על כך שהיא לא מוכנה לייצג את עמדתו וכינה את עמדותיה "קיצוניות ולעומתיות לממשלה". היועמ"שית השיבה לו כי תפקיד היועמ"ש לממשלה הוא לסייע לממשלה להגשים את מדיניותה בגבולות הדין. "חובתו המקצועית של מערך הייעוץ המשפטי לממשלה היא התריע בפני הממשלה - כל משמלה - מפני מהלכים המנוגדים לדין", והוסיפה כי, "זוהי המשמעות של שמירת סף. זהו תפקידו של הייעוץ המשפטי לממשלה במדינת ישראל".
ראש לשכת עורכי הדין עו"ד עמית בכר הגיב לכך שהיועמ״שית לא תייצג את לוין בעתירה: "עמדה ראויה ביותר ומתבקשת. לשר משפטים שנגוע בהתנהלות בלתי-חוקית ומופקרת, בגלל שלו ולשותפיו המשיחיים אין רוב בוועדה, אין מנדט לכפות בבריונות הצבעות ברוב מוחלט ולמנוע את עבודת הוועדה כסדרה".
בעתירה שהוגשה בפברואר השנה נטען כי שר המשפטים לוין מפר את חובתו החוקית ואת הנוהג החוקתי, מאז קום המדינה, למנות נשיא לבית המשפט העליון על-פי שיטת הסניוריטי. נטען כי לוין מסרב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים מתוך מניעים פסולים, במטרה לפגוע בעצמאות הרשות השופטת ובמערכת האיזונים והבלמים. בג"ץ הוציא צו על תנאי מטעמי יעילות ומבלי להביע עמדה לגוף העתירה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.