שבבי בינה מלאכותית והגנת סייבר לרכב: האם ענף האוטו־טק הישראלי מתעורר?

ענף האוטו-טק הישראלי נדחק בשנתיים האחרונות לקרן זווית. אחרי שזינק לתודעת העולמית במחצית השנייה של העשור הקודם, ונהנה מ"פרמיית החלום" של הרכב האוטונומי, נראה שהמשקיעים החלו לאבד עניין. מבול הגיוסים התכווץ לזרזיף דק, והרכישות והמיזוגים כמעט נעלמו. גם קומץ החברות מהענף, שניצלו לפני כשלוש שנים את חלון הזדמנויות להנפקה בוול סטריט באמצעות SPAC, לא זכו שם להצלחה גדולה בלשון המעטה.

● ב.מ.וו X5 שומר על העיצוב המסורתי ומתחדש במנוע חסכוני במיוחד
● בלעדי | רכב השטח החשמלי החזק ביותר בשוק נוחת בישראל - והוא סיני

אבל כעת שוב ניכרים סימנים להתעוררות בשני אגפים של הענף - תחום שבבי ה-AI לרכב ותחום הגנת הסייבר לרכב - ונפתחות הזדמנויות אסטרטגיות חדשות.

פוטנציאל להנפקת ענק

כמעט כל משקיע גלובלי רציני ממקד כיום את תשומת ליבו בחברות מתחום הבינה המלאכותית (AI), ובמיוחד בכאלה עם מוצרים מוכחים, לקוחות והכנסות. הסיבה היא הזינוק חסר התקדים במניה של חברת NVIDIA, שהפכה החודש לחברה בעלת השווי הגדול בהיסטוריה.

גם חברות בתחום ה-AI לרכב ניצבות במוקד, ואחת מהן היא HAILO הישראלית, שהוקמה ב-2017. החברה עוסקת בפיתוח וייצור מעבדי AI עם ארכיטקטורה ייחודית, שמביאים את יתרונות העיבוד המואץ של הבינה המלאכותית למכשירי קצה (EDGE) בשבריר של צריכת ההספק והעלות של מעבדי AI מקובלים, וללא צורך בחיבור לשירותי AI מבוססי ענן.

בתחילת דרכה התמקדה היילו בשוק עיבוד הווידיאו לתמיכה בנהיגה אוטונומית. החברה עדיין פועלת בתחום, ולפני מספר חודשים אף הודיעה על זכייה בחוזה ייצור משמעותי, שבמסגרתו ישולבו מעבדי ה-AI שלה במערכות סיוע לנהיגה בדגמי רכב חדשים של יצרנים סינים.

אלא שהיילו היא לא רק "חברת אוטו-טק", והיא מספקת את המעבדים שלה גם לשוק האבטחה, המחשוב, התעשייה החכמה ועוד. החברה מעסיקה למעלה מ-250 עובדים, ומספקת את מוצריה ליותר מ-300 לקוחות ברחבי העולם.

הנתונים הללו הופכים אותה לחברת AI "בשלה" להנפקה/רכישה על פי כל קריטריון של שוק ההון, אך עד כה היא בחרה להתעלם מההזדמנויות האסטרטגיות שנקרו בפניה, ולהתמקד בפיתוח עסקי.

החברה גייסה עד כה סכום מצטבר צנוע (יחסית לענף ה-AI) של כ-350 מיליון דולר, וזאת כאשר כל יצרן צ'יפים סיני צעיר בתחום מגייס כיום פי שניים עד ארבעה מהסכום הזה.

החברה גם שומרת על חשאיות עסקית אובססיבית. למרות שהמוצרים שלה מוכרים ומוערכים בקרב אנשי מקצוע, רוב ההכרזות שלה נטולות זוהר, בנוסח "אספקה לספקים". לאורך הדרך גם צצו שמועות על הצעות רכש במיליארדי דולרים מצד ענקי תעשייה, שנדחו על הסף.

אבל לאחרונה נראה, שאפילו היילו מתקשה להתעלם מההוריקן העסקי שיוצר "אפקט NVIDIA" בענף. על כך יכולים להעיד כמה מהלכים מעניינים שעליהם הכריזה החברה בשבועות האחרונים. בתחילת יוני למשל, היא הודיעה על אספקת המעבד שלה ל-Raspberry PI הבריטית, שתצרף אותו בתור קיט בינה מלאכותית ללוח המחשב הקומפקטי שלה.

ראסברי היא חברה מוכרת ואהודה על מהנדסים, מפתחים ואנשי הייטק בכל העולם, בין השאר בשל מדיניות עסקית "חברתית", שמספקת למפתחים לוחות אם במחיר עממי. המוצר של ראסברי, עם צ'יפ ה-AI של היילו בתוכו, עולה כ-70 דולר בלבד לצרכן, כך שספק אם יש בעסקה הרבה כסף להיילו. אבל מכיוון שמדובר בראסברי, המהלך זכה לחשיפה עולמית, ועל הדרך הוכיח את היכולת של HAILO להציע מוצרים לשווקים של עשרות מיליוני יחידות, ולא רק במאות או באלפים בודדים.

"הרמז" השני הוא הודעת החברה בשבוע על מינוי ירון גרמזי לסמנכ"ל הכספים והתפעול של החברה. גרמזי הוא אחד מוותיקי ענף ההייטק, ואחת ההתמחויות שלו היא הובלת חברות למכירה או להנפקה. בין השאר הוא לקח חלק בהנפקות של החברות הישראליות NESS, נוגה-טק, DSPC ו-PASSAVE. מינויו מצטרף למינויה בחודש מאי של רקפת רוסק עמינח ליו"ר החברה, והוא עשוי להעיד על הכנות, או לפחות תוכניות, להנפקה.

מקורבים אומנם טוענים, שהנפקה לא עומדת כרגע על הפרק, אבל ישראלי שעובד בתפקיד בכיר בגוף השקעות בוול סטריט אמר לנו, כי "הנסיקה המטורפת בשווי של NVIDIA מחוללת כיום גל צונאמי גלובלי בקרב המשקיעים. חברה כמו היילו, עם מוצרי AI ייחודיים ובוגרים ובסיס לקוחות רב-ענפי, יכולה לצאת כיום להנפקה לפי שווי של 15-12 מיליארד דולר, ולנסוק משם. אבל כמובן אף אחד אינו יודע האם ועד כמה המגמה תימשך בטווח הארוך".

אם אכן תונפק היילו באווירה הנוכחית, ותממש את הציפיות לשווי דו-ספרתי במיליארדי דולרים, זו תהיה בשורה טובה לשורה ארוכה של משקיעים מענף הרכב הישראלי, שהשקיעו בהיילו בתחילת דרכה. ביניהם דלק רכב, שמחזיקה כ-10% ממניות החברה, קרסו מוטורס, קבוצת מאיר, מכשירי תנועה ועוד יבואניותה.

הענקיות מתעניינות

ענף אבטחת הסייבר לרכב צמח ושגשג בישראל לפני כעשור, בשל הציפיות שחשיבותו תהיה קריטית בעידן הרכב האוטונומי. בשיא הפריחה אף נמכרה חברת ארגוס סייבר סקיוריטי (בנובמבר 2017) לקבוצת קונטיננטל העולמית, תמורת כ-450 מיליון דולר.

אבל הענף עבר מאז תהליך של התפכחות. מועד המימוש של הרכב האוטונומי המשיך להתרחק והענף הוריד פרופיל, ושם בצד את החלומות על הנפקות ואקזיטים, לטובת עבודת נמלים מפרכת מול יצרני הרכב ובניית מודל עסקי בר-קיימא.

אלא שכיום שוב נפתח חלון הזדמנויות עסקי בפני הענף, בשל שתי התפתחויות חיצוניות. הראשונה היא מעבר כמעט גורף של התעשייה לפיתוח כלי רכב "מוגדרי-תוכנה". מדובר בכלי רכב שעדיין דורשים נהג אנושי, אבל כמעט כל אספקט שלהם ניתן לתכנות ולעדכון תוכנה לאחר הייצור, באמצעות תקשורת נתונים. המשמעות היא שכלי רכב כאלה גם הופכים פגיעים מאוד להתקפות חיצוניות ולניצול לרעה של המידע שהם מפיקים.

קפיצת מדרגה ברגולציה

ההתפתחות השנייה הייתה הכרה של הרגולטורים במערב בכך שהשינוי דורש רגולציה מחמירה בתחום הגנת הסייבר לרכב. את הרגולציה בתחום הובילו האו"ם וזרוע התכנון והרגולציה של האיחוד האירופי, והתקנות החדשות נכנסו לתוקף ביולי 2022 בדגמי רכב חדשים בלבד. קפיצת המדרגה העיקרית תתרחש בחודש הבא, יולי, וכל דגם שיימכר באירופה יצטרך לעמוד בתקנות.

החידוש הגדול בתקנות הוא, שהן לא מטפלות רק בהגנת סייבר ברכב עצמו, אלא דורשות מהיצרנים לבצע הערכה של סיכוני הסייבר, זיהוי חולשות והקמת מחסומים מפני התקפות בכל שרשרת התכנון והפיתוח ולאורך כל מחזור החיים של הרכב, כולל עדכוני תוכנה שהם עוברים. המשמעות היא שסוגיית הגנת הסייבר לרכב הופכת לפתרון הנדסי-טכני ייעודי לתחום, שמקיף את כל שרשרת המידע, התכנון, והתוכנה והייצור של תעשיית הרכב, שמגלגל טריליונים.

גם ענקים מתעשיית הסייבר-סקיוריטי "הכללית" וה-IT, שעד כה נמנעו מלהיכנס לנישה, מתחילים לגלות עניין רב בענף. לפני כמה ימים התבשרנו על שיתוף פעולה אסטרטגי בין ארגוס הישראלית למיקרוסופט בתחום זה, ולא נופתע אם מאחורי הקלעים כבר בוחנות כמה ענקיות אחרות, כולל ישראליות דוגמת פאלו-אלטו וצ'ק פוינט, אם לשלוף את פנקסי הצ'קים.