אי אפשר להסתכל על העסקים בצפון כמקשה אחת. ברמת הגולן, החיים נמשכים, לכאורה, כמעט כרגיל, אבל כלום לא באמת כרגיל. האזעקות הן עניין כמעט יום־יומי, וכך גם הדי הפיצוצים ומראות השדות השרופים כתוצאה מנפילות טילים או כטב"מים.
● כנס מדברים צפון | אייל בן-חיים, ראש החטיבה הבנקאית בלאומי: "הכלכלה בדרום התחילה לחזור לעצמה אבל בצפון יש בעיה אמיתית"
● כנס מדברים צפון | "המדינה צריכה לחזק את תושבי הצפון ולומר 'אנחנו שמחים שבחרתם לא לעזוב'"
● כנס מדברים צפון | מנהל רשות המסים: "תביעות הפיצוי שהוגשו בצפון לא משקפות חצי מפוטנציאל הנזק"
● כנס מדברים צפון | "מרקם שלם של כלכלה על סף קריסה"
● כנס מדברים צפון | "כלכלה בנויה על כך שהעסקים מאמינים שהמחר יהיה טוב"
ביום השני של כנס "מדברים צפון" של גלובס, בשיתוף בנק לאומי - שבוע סיקור מיוחד היישר מיישובי הצפון - נפגשנו בקצרין עם בעלי עסקים מרמת הגולן, שסיפרו על מציאות בלתי־אפשרית, על בירוקרטיה ועל החשש מהיום שאחרי.
"בעונה הרגילה, אנחנו מעסיקים כ-150 עובדים", מספר שפי מור, מנכ"ל תיירות מרום גולן. מור מפעיל מלון עם 116 חדרים בקיבוץ מרום גולן, שצמח לפני כ-20 שנה, אליו מגיעים תיירים מהארץ ומהעולם. "ב-7 באוקטובר, היינו ב-73% תפוסה, למרות החורף. הביקושים היו גדולים מאוד וזו הפרסנה העיקרית של מרום גולן. התיירות היא המנוע המרכזי בשנים האחרונות".
"הבנו שיש פה אירוע אחר", סיפר מור, "כל האורחים בבוקר התפנו עד השעה 10:00-11:00 והמלון נותר ריק. ביום ראשון בבוקר, התחלנו לקבל פניות מתושבים בדרום שרצו להתרחק מהמלחמה שם, ויותר ויותר מפונים החלו לזרום אלינו. לא הייתה מדינה, לא הייתה. אירחנו את המפונים בשלב הראשון ללא תשלום. ואז נכנס האירוע של הצפון, והתחילו להגיע גם מפונים מהאזור.
"כעבור שבועיים־שלושה, התגברו החששות מאירוע ביטחוני גם בגולן. באמצע-סוף נובמבר, הפעילות פסקה לגמרי, כל העובדים יצאו לחל"ת ללא יוצא מן הכלל. ב-1 במרץ, החלטתי לחדש את הפעילות, תוך אמונה, תקווה ואופטימיות שאנחנו חוזרים לשגרה. התחלתי להחזיר עובדים באופן הדרגתי, אבל הביקושים היו נמוכים מאוד והתחיל אירוע אחר - להתמודד עם מס רכוש ורשות המסים כדי לקבל מקדמות".
שפי מור, יערה זיו גביש ובסאם אבו עואד, בשיחה עם ניצן שפיר, גלובס / צילום: גיא צרחי
אין עבודה ואין דמי אבטלה
בשלב זה, מספר מור על הסיטואציה הבלתי־אפשרית שנוצרה. עובדים שיצאו לחל"ת וקיבלו מהמדינה דמי אבטלה סיימו את מכסת הימים הרגילה שהם זכאים לה. וכך, נותרו גם ללא עבודה וגם ללא דמי עבודה.
"ראיתי שהעובדים בלחץ, כי ימי החל"ת הולכים ומסתיימים ואין פתרון. פניתי לפוליטיקאים כאלו ואחרים במטרה שיעזרו, וכלום לא עזר. רק בסביבות אפריל-מאי, הצלחתי לקבל מקדמות ממס רכוש. זו הייתה הפעם הראשונה. ברגע שזה קרה, התחלתי להחזיר עובדים, גם כשלא היו לנו הזמנות, כי העובדים היו בחשש גדול. החזרנו בערך 80% מהעובדים, למרות שאין עבודה אמיתית ואין שגרה", מספר מור.
למרות המצב, הוא שומר על אופטימיות. "אני מאוד רוצה להיות אופטימי. אנחנו משפצים כעת אגף שלם של חדרים ונערכים ליום שאחרי. בנוסף, אנחנו מתכננים להקים מלון חדש, ומאמינים שהאירוע הזה יסתיים והתיירות תחזור לקדמותה. מאוד קשה לנהל משבר בסדר גודל כזה. הקורונה הייתה סוג של 'אימון מתקדם' אבל זה לא באמת דומה. אבל אנחנו מתקדמים. יש אופטימיות ואנחנו נחזור. אני עוסק בזה יום־יום שעה־שעה".
"אין מי שיקנה עכשיו דובדבנים"
מעבר לענף התיירות, שנפגע בצורה קשה, גם החקלאים בגולן עובדי עצות. בסאם אבו עואד מבוקעאתא, אחד מארבעת היישובים הדרוזים בגולן, מספר שגם החיים שלו השתנו מן הקצה אל הקצה. בשגרה, הוא מגדל דובדבנים וגם פעיל בעסקי התיירות.
"אנחנו בעונה של הדובדבנים אבל לא מרגישים את זה. אין לנו אפילו עובדים לקטוף את הדובדבנים. הייתה כמות גדולה השנה, ואנחנו מחכים לתיירים שיבואו. חוץ מזה, יש לנו גם צימרים ומסעדות, ואין תנועה. אנחנו מזמינים את כל עם ישראל לבוא לבקר אותנו", הוא אומר.
המדינה עוזרת?
"קיבלנו עזרה בהתחלה, במשך חודש-חודשיים, אבל מאז לא. אמרו לנו שאנחנו כמו כל הארץ. המסעדות והצימרים סגורים לגמרי, ועסקי החקלאות פה לא משתלמים בשלב הזה. אנחנו ממשיכים לשמור על הגידולים, כי אנחנו מאמינים שהאירוע הזה יעבור.
"המדינה שלנו לא מסתכלת על הכפרים של הדרוזים ברמת הגולן. מבחינתה, זה סוף העולם. אין מי שנותן יד. המצב קשה. אנחנו משוועים לעזרה בכל דבר - לשווק את הפרי, להביא תיירים, כל דבר. אפילו בעלי העסקים בקושי סוגרים את החודש, לא רק הפועלים מתקשים. המצב שלנו ברמת הגולן קשה מאוד. אנשים מנסים לשרוד מחודש לחודש. המדינה חייבת לאפשר לאנשים לפחות לקבל תשלומי חל"ת. 80% מרמת הגולן כביכול עובדת, אבל אנחנו לא מרכז הארץ, למרות שככה מתייחסים אלינו".
רוצים קופת חולים? סעו לטבריה
מור מספר כי אתגר משמעותי נוסף הוא השירותים שהמדינה אמורה לתת לאזרחים. "צריך להבין - אנחנו מנותקים מהחיים. אין לנו קופות חולים ואין שירותים. אנחנו עומדים בפקקים לטבריה כדי לקבל שירותים, אבל היא מלאה גם באזרחים שפונו מביתם וזקוקים לשירותים. אנשים לא נמצאים בבתים שלהם כבר תשעה חודשים והאווירה קשה מאוד".
החשש הכי גדול של מור ובעלי עסקים נוספים שקיבלו מענקים ומקדמות מהמדינה, הוא שביום שאחרי, הם יידרשו להחזיר סכומי כסף נכבדים. "אני מקווה שהמדינה לא תבוא איתנו חשבון בסוף האירוע, כי ללא הכסף הזה שאנחנו מקבלים היום, המלון היה סגור וכל העובדים היו בבית. אין לנו מאיפה להחזיר אותו. ללא הסיוע והמקדמות של המדינה, גם אנחנו היינו סוגרים את הפעילות. המזל הוא שנכנסנו חזקים ומאוזנים לאירוע הזה, וזה נתן לנו הרבה אוויר לנשימה, אבל הוא מוגבל. אנחנו לא מבקשים טובות, אלא רק מה שמגיע.
כמו בקורונה, רק יותר גרוע
יערה זיו גביש, ראש מערך עסקים קטנים בבנק לאומי, מספרת על ההתמודדות מהצד השני - זה שצריך להתייצב לצד העסקים, כדי לסייע להם לשרוד את התקופה הזו. "עסקים זה מקצוע וזו התמודדות שונה לגמרי מכל דבר אחר. אין ספק שענף התיירות, כמו בקורונה, נפגע יותר מהאחרים. עוד קודם למלחמה, הייתה תקופה של עליית ריבית ואינפלציה, בשונה מהקורונה. הם נכנסו ל-7 באוקטובר ממקום קצת אחר ויותר פגיע. והעסקים הקטנים הם הראשונים להיפגע".
"בבנק לאומי, אנחנו חלק מ'משק לשעת חירום' (מל"ח). כגוף משמעותי בכלכלה, אנחנו רואים שתפקידנו הוא לעזור לעסקים וללוות אותם. כל ענף מתמודד עם דברים שונים ואנו צריכים לראות איך מלווים כל עסק בנפרד. זה יכול להיות ירידה בהכנסות, כפי שתיארו פה, ויכולים להיות אתגרים אחרים, כמו מחסור בעובדים או אתגר של שרשרת אספקה - סוחרים שסובלים מהמצב עם החות'ים. יבואנים קטנים נמצאים בבעיה גדולה. זה משפיע על הזמינות ועל המחירים של חומרי הגלם. בסוף, הכל משפיע על תזרים המזומנים של העסקים הקטנים. יש לנו תפקיד לעזור להם לצלוח את התקופה הזו ולעזור להם".
מה אתם עושים?
"הייתה את היוזמה של הקרן להלוואות בערבות מדינה. אנחנו מה-8 באוקטובר מרימים טלפון ללקוחות, ולא מחכים שיפנו אלינו. כל בעל עסק צריך פתרון 'טיילור מייד'. בין היתר, הצענו דחייה של הלוואות ומגוון של פתרונות, מתוך הבנה שאנחנו מספקים את החמצן לבעלי העסקים, ורוצים לעזור להם לעבור את התקופה ולצאת בסוף לצמיחה".
*** גילוי מלא: הכנס בשיתוף בנק לאומי
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.