גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוא כתב רב־מכר על ישראל, היום הוא מפחד להסתובב בארה"ב

אם נדמה היה שהמלחמה גרמה לישראל לאבד פופולריות, לפחות בזירה אחת היא חזקה מתמיד - כך סבור דן סינור, מחבר רב-המכר "סטארט-אפ ניישן" ובעבר יועצו של מיט רומני במרוץ לנשיאות ארה"ב ● "יש לכם בארץ 7,000 חברות הזנק, 120 מאיצים ו–400 מרכזים של ענקיות עולמיות, והמספרים רק עולים" ● ראיון מיוחד

דן סינור / צילום: רמי זרנגר
דן סינור / צילום: רמי זרנגר

כל חייו דן סינור, ממחברי רב־המכר "סטארט־אפ ניישן" ויועץ בכיר לפוליטיקאים מרכזיים בארה"ב, היה מודע היטב לאנטישמיות. כבן לניצולי שואה הנושא היה נוכח מאוד בביתו, חלק משמעותי מחייו הוא העביר בישראל, וגם בארה"ב שבה גדל, וגר כיום, הוא ראה את האלימות כלפי יהודים מתגברת בשנים האחרונות. אך בשום שלב, לדבריו, הוא לא יצא מהדלת הקדמית של ביתו והרגיש פגיע. עד שהגיע 7 באוקטובר.

הצוללת | "אנחנו אשמים, כל העם הפלסטיני, במה שקרה ב-7 באוקטובר"
תרומה לא מוכרת: חיילים קונים ציוד, המדינה מערימה קשיים ומסים
המרגלים הרוסים מהבית ממול
פרשנות | שחקני הפוקר שהוליכו שולל רק את עצמם

כריכת הספר ''סטארט-אפ ניישן''. הגיע לראש רשימת רבי-המכר של הוול סטריט ג'ורנל / צילום: כריכת הספר

"זו הייתה הפעם הראשונה שהרגשתי מה זה אומר לחיות עם אנטישמיות שורשית ומערכתית אמיתית, כזו שמאיימת עליי ועל חיי הילדים. וזה ממש מפחיד", הוא מספר כעת במהלך ביקורו בישראל.

אי אפשר היה לראות את זה מגיע? אני מכיר הרבה מאוד אנשים שאמרו שזה כנראה היה שם כל הזמן, פשוט לא הבנו את זה.
"אני בהחלט חושב שזה היה בכל הזמן הזה מתחת לפני השטח. עשיתי פרק שלם על זה בפודקאסט שלי (Call Me Back, שפופולרי מאוד בארה"ב - א"ו) וקראנו לו - סוף תור הזהב היהודי בארה"ב. ניתחנו את כל הסימנים שהיו שם, שהיינו צריכים לראות ב־20 השנים האחרונות. אבל עדיין, היה צריך אירוע מזרז כדי להציף הכול מעל פני השטח.

"אפשר לטעון שהיינו צריכים להגיד לעצמנו בכל רגע שזה יכול להיות ממש גרוע ומוטב שנהיה זהירים. אבל אני חושב שהטבע האנושי שלנו הוא אחר - אתה מגיב למה שעומד מולך, לא לסכנות אמורפיות. מדי פעם אנשים היו אומרים שמתחילים לראות דברים מדאיגים - היו אנשים בברוקלין שהותקפו וקיבלו אגרוף לפנים, הייתה עלייה באנטישמיות ברשתות החברתיות, ראינו את תנועת ה־BDS מתארגנת ומתחזקת. היו סימנים, ברור שהייתה אנטישמיות מוגברת בתנועה הפרוגרסיבית שהתחלנו לראות, אבל אף פעם לא חשבנו שהם יהפכו למיינסטרים. היה קשה לדמיין שזה יגיע למקום חמור כל כך".

אך מעבר לאנטישמיות שצפה, סינור גם מביע כאב על הנסיבות. "עד אותו היום האמנתי בכנות שאם יטבחו ביהודים הזעם של העולם יופנה כלפי הטובחים. לא ציפיתי שהזעם יופנה כלפי יהודים כי הם מתנגדים להירצח. וזה לצערי בדיוק מה שקרה.

"כל מה שצריך הוא להסתכל על התגובה הבינלאומית בימים שאחרי 7 באוקטובר. אפילו לפני שישראל הגיבה, איכשהו היא הייתה אחראית למה שקרה. בדיעבד, אם מסתכלים על ההיסטוריה של האנטישמיות לאורך מאות שנים - השמצה של יהודים תמיד עולה בעקבות מתקפה גדולה על יהודים. במילים אחרות, היהודים מותקפים ואז איכשהו מאשימים אותם כדי להצדיק עוד התקפות עליהם".

"בעיות שרק החדשנות הישראלית יכולה לפתור"

סינור הוא אחד המאמינים הגדולים במדינת ישראל. בשנת 2009 הוא ושאול זינגר פרסמו את ספרם "סטארט־אפ ניישן", שגם תורגם לעברית (בהוצאת מטר), שבו הם בחנו כיצד ישראל, אז מדינה בת 60 שנים עם 7.1 מיליון איש, הצליחה להגיע לשגשוג כלכלי כה רב. בן לילה הפך הספר לפריט חובה אצל כל פוליטיקאי ומסבירן ישראלי. המיתוג של מדינת ישראל הפך להיות כשמו של הספר, ובשנת 2010 הוא הגיע למקום החמישי ברשימת רבי־המכר של הניו יורק טיימס ולראש רשימת רבי־המכר של הוול סטריט ג'ורנל.

בנובמבר 2023 פרסמו סינור וזינגר את ספרם השני The Genius of Israel, שבו הם מנסים לפצח את ייחודיותה של מדינת ישראל ואת הגאונות שהם מצאו בה ובאזרחיה. הספר זכה לתשבחות רבות מאוד, כולל מעיתונים מובילים כמו הניו יורק טיימס, ומיד הפך לרב־מכר בארה"ב. הוא אף עתיד לראות אור בעברית בספטמבר השנה (בהוצאת ידיעות ספרים).

דן, ישראל היא עדיין אומת הסטארט־אפ?
"אם מסתכלים על נתוני הליבה, שנתנו לישראל את התואר הזה - הם עדיין קיימים. ראשית, הצפיפות והריכוז של הסטארט־אפים בה הם מהגבוהים בעולם, יותר סטארט־אפים לנפש מכל מדינה אחרת. שנית, ישראל מושכת יותר קרנות הון סיכון פר נפש מכל מדינה בעולם. נוסף על כך, היא נמצאת במקום הראשון בעולם במחקר ופיתוח כאחוז מהתמ"ג ובמקום הרביעי בעולם מבחינת חברות ציבוריות ישראליות הנסחרות בנאסד"ק. לפניה יש רק מדינות גדולות כמו ארה"ב וסין.

"לישראל יש מאות חברות הון סיכון, 120 מאיצים, 35 חממות, כ־7,000 סטארט־אפים, יותר מ־400 חברות רב־לאומיות הקימו מרכזים בה. המספרים האלה, שנכונים גם כעת, לאחר המאבק סביב הרפורמה המשפטית וגם לאחר שמונת חודשי מלחמה, הם פנומנליים. כל זה מוכיח שהיא עדיין אומת הסטארט־אפ".

ואלה לא רק הנתונים. סינור מכיר היטב את החברות הישראליות. הוא בכיר בחברת ההשקעות הפרטית המתמחה בטכנולוגיה ובחדשנות אליוט, מעורב ביוזמות עסקיות רבות הקשורות לטכנולוגיה ולהשקעות בישראל, ומקדם שיתופי פעולה בין סטארט־אפים ישראליים ומשקיעים בינלאומיים. "צריך להגיד - זו כבר לא רק אומת סטארט־אפ. עכשיו הישראלים מתחילים לבנות חברות עצמאיות גדולות שנשארות בישראל ומבצעות את כל הפונקציות העסקיות שאתה מצפה מחברה עצמאית גדולה. זה לא רק טכנולוגיה ומו"פ, זה פיתוח עסקי, שיווק, מכירות.

"פעם ישראל הייתה ידועה בעולם בזכות הנטייה ליצור סטארט־אפים קטנים וחדורי מטרה שפותרים בעיות טכנולוגיות שונות, ואז הם נמכרו לחברות ציבוריות גדולות ברחבי העולם. בשנת 2013, לפני קצת יותר מעשור, הייתה כאן רק חברה אחת שהפיקה יותר ממיליארד דולר בהכנסות שנתיות, וזו הייתה צ'ק פוינט. כיום יש כמעט תריסר חברות ישראליות שמייצרות הכנסות של יותר ממיליארד דולר, כמו מובילאיי".

הנפקת מובילאיי ב-2014. ''כבר לא רק אומת סטארט-אפ'' / צילום: Reuters

כדי להמחיש כמה ישראל חזקה סינור מציין שבעת כתיבת הספר שלו, ב־2009, היו כ־150 חברות רב־לאומיות עם פעילויות בישראל, ו"היום יש יותר מ־400. זו צמיחה של יותר מפי שניים וחצי בתוך עשור וחצי. בספר החדש שלנו 'הגאונות הישראלית' יש פרק שמעדכן היכן נמצאת כלכלת הסטארט־אפ ניישן אם מסתכלים על חברות שהקימו מרכזים בישראל. כיום כמעט לכל חברת טכנולוגיה גלובלית גדולה יש פעילות בישראל.

"דבר נוסף שמעניין לציין הוא שגם חברות ענק לא טכנולוגיות הקימו פעילות מו"פ בישראל. קוקה־קולה, וולמארט, מרצדס בנץ, פרוקטר אנד גמבל. אפשר להבין מה עושות כאן חברות טכנולוגיה, אבל חברות לואו־טק? ובכן, לכולן יש בעיות טכנולוגיות שהן צריכות לפתור. ניקח לדוגמה את קוקה־קולה - אחד הנושאים הקריטיים הוא טכנולוגיית המים. גם בעולם הרכב - בכיר בחברה אמריקאית מובילה סיפר לי שהעיר היחידה שהוא מבלה בה יותר זמן מחוץ לדטרויט היא תל אביב".

זאת אומרת, גם חברות לא טכנולוגיות מגיעות לכאן בגלל הטכנולוגיה?
"תחשוב על זה ככה, יש כמה סיבות אפשריות שחברה רב־לאומית תרצה להקים מרכז במדינה מסוימת. הסיבה הראשונה היא שהיא רוצה לפרוץ לקהל צרכנים חדש, מה שבישראל לא רלוונטי - אין לכם מספיק אנשים כדי שזה יעניין את החברות האלה. האפשרות השנייה היא לפתוח גישה לאזורים נרחבים ולהפוך את המקום למעין בסיס לוגיסטי - גם זה לא רלוונטי כי עד לא מזמן העולם הערבי כמעט כולו החרים אתכם.

"לכן הסיבה היא שלחברות האלה יש בעיות ממש מסובכות שהן יכולות לפתור רק באמצעות החדשנות והכישרון הישראליים הייחודיים. הן מצאו את זה בישראל כשכתבנו את "סטארט־אפ ניישן", והן מוצאות את זה יותר ויותר היום. המספר רק גדל".

"הישראלים לא מאכזבים אותנו"

סינור מלא באופטימיות בנוגע לישראל, אך אנחנו בכל זאת מנסים להבין איתו איך תשפיע המלחמה על אומת הסטארט־אפ. הוא מצדו מסרב להתרגש. "גם בזמן מלחמה אתה לא תסגור ברגע מרכז שפתחת בישראל. אולי תקטין קצת, אבל לא סביר שתמצא חברה בקנה מידה עולמי שפתאום נסוגה. במהלך הרפורמה המשפטית וההפגנות הייתה דאגה רבה שחברות ירצו לעזוב את ישראל, אבל הן לא נעלמו בכלל. עד כה לא ראינו תזוזה שלילית מדי".

כן, אבל אם חושבים על אפשרות למלחמה בצפון, זה צפוי לקחת הרבה זמן. אולי עכשיו חברות מבינות כמה זה ארוך וירצו לעזוב?
"זו שאלה היפותטית. אין לי כדור בדולח, אבל תן לי לנסות לענות על השאלה בדרך הזאת: ישראל נלחמת כעת במלחמה הארוכה ביותר בתולדותיה, ולמרות זאת, קהילת ההשקעות הבינלאומית והקהילה הרב־לאומית עדיין שם.

"אני מסתובב במסדרונות החברות בישראל, ובשיא תקופות הלחימה 15%-10% מהעובדים נעדרו בגלל מילואים. אין ספק שזה מאוד מפריע ואני רואה את זה ממקור ראשון. ובכל זאת, החברות האלה הצליחו לקיים כאן מערכת משגשגת והן נשארות. ב־2023 היו יותר משבעה מיליארד דולר של אקזיטים לחברות ישראליות. זה היה שיא כל הזמנים עבור ישראל. אז האם המגמה הזאת תאט אם היא תהיה במלחמת בשתי חזיתות? אני לא יודע, אבל זה לא ממש האט עד עכשיו".

וזה לא רק שהוא חושב שההייטק הישראלי לא ייפגע, הוא אפילו רואה אפשרות שנצא מזה חזקים יותר. "אני יודע שהתקופה הזאת אכזרית וטראומטית מאוד, אבל בתוך כל הטירוף הזה אתה מעמיד את הכישרון הישראלי במבחן שאין בשום מקום בעולם. אם תחזרו אחורה תראו איך הטכנולוגיה הישראלית הצליחה אחרי מלחמת המפרץ הראשונה, ב־1991 - אינטל ישראל עבדה אז על מרכיב חשוב מאוד באינטל ולא החמיצה משמרת. זה הרבה ממה שדיברנו עליו בספר. זו הייתה קריאה השכמה שבעצם אמרה - כן, יש סיכון גיאו־פוליטי בהשקעה ובהקמה של מרכז בישראל, אבל הישראלים לא מאכזבים אותנו. הם גם יוצאים חזקים יותר מכל הלחץ והסביבה. הם הופכים לבעלי ערך רב יותר".

עדות להנחה שהכישרון הישראלי, שנאלץ לעבוד בתנאי לחץ בלתי סבירים, הוא נכס עבור חברות ברחבי העולם מביא סינור משיחה שהייתה לו בעת כתיבה הספר. "דיברנו אז עם אריק שמידט, שהיה מנכ"ל גוגל. הוא אמר לי - אם תיקח את העובד הישראלי הממוצע של גוגל ותעמיד אותו מול בני גילו מכל מדינה בעולם, גוגל תבחר להעסיק את הישראלי.

משרדי גוגל בתל אביב. ''כמעט לכל חברת טכנולוגיה גלובלית גדולה יש פעילות בישראל'' / צילום: Shutterstock

"אין בגיל הזה אנשים שיש להם את הכישרון הטכנולוגי שיש לישראלים. אין בגיל הזה מישהו שיש לו את כישרון המנהיגות והניהול שיש לצעירים הישראלים ואת רמת הנוחות והכישורים הבין־תחומיים שמגיעים מעבודה במצבי קיצון, סביבה מלחיצ ה, מתוחה וקשה. בגלל זה הישראלים כל כך אטרקטיביים. אז הייתי טוען בצורה טראגית כי שמונת החודשים האחרונים היו גיהינום - אבל אני חושב שאם יצאתם מזה, אפשר להמר שישראל תהיה אטרקטיבית עוד יותר עבור קהילת ההשקעות והמיזמים העולמית אחרי כל זה, אפילו יותר ממה שהייתה קודם לכן".

"החברה הישראלית מגובשת יותר ממה שניתן היה לדמיין"

נוסף לכל עיסוקיו סינור מוצא זמן להחזיק פודקאסט מצליח העונה לשם Call Me Back, עם ממוצע הורדות של כמיליון לחודש ומקום קבוע בין 30 ההסכתים הנשמעים ביותר בתחום האקטואליה בארה"ב. הוא דן בו בכל הנושאים החמים, גם במה שקורה כאן בישראל.

בפודקאסט שלך אתה משוחח עם כל חלקי החברה הישראלית. נדמה שכבר תקופה ארוכה מאוד אנחנו מתפוררים כחברה. אפילו שלאחר מתקפת חמאס הייתה כאן אחדות לזמן מה, נראה שחזרנו למריבות הישנות שלנו.
"בספר 'הגאונות הישראלית' כתבנו איך כל עשור או עשור וחצי בהיסטוריה עברה מדינת ישראל משבר פנימי גדול שגרם לחוסר לכידות, על סטרואידים. אפשר לחזור ולראות את זה כבר בהקמת המדינה והמחלוקות בתוך דור המייסדים. אפשר להסתכל על שנות החמישים והוויכוח שהיה בתוך ישראל לגבי הסכם השילומים שנחתם בין ישראל לגרמניה. אפשר גם להסתכל על הפילוגים בישראל סביב מלחמת לבנון הראשונה, על הוויכוחים סביב ההתנתקות מעזה, על רצח רבין, שם נראה היה שחצי מהמדינה, פשוטו כמשמעו, האשימה את החצי השני.

"כשחושבים על זה, כל הזמן היו את הרגעים האלה שאנשים תהו - האם אי פעם נוכל לצאת מזה? ובכל זאת, לישראל ולישראלים יש חוסן. יש אמנם תחושה של אתגרים ומשברים גדולים שנראים כבלתי פתירים, אבל בסוף הישראלים הראו לאורך ההיסטוריה שהם הצליחו להתאחד ולפעול בצורה שפויה. אני לא יכול להבטיח שזה יקרה הפעם, אבל זה בהחלט קרה ממש כל פעם אחרת".

ובכל זאת, אתה חושב שזה יקרה גם הפעם?
"אני חושב שהסימן החשוב ביותר הוא שמספר האנשים שהתגייסו למילואים במלחמה הזאת הוא כזה שאי אפשר היה לדמיין אותו ב־6 באוקטובר. אם היית אומר לי שישראל עומדת להיות מותקפת ותושביה הולכים להתנהג כאילו מעולם לא היה דיון על הרפורמה המשפטית, לא הייתי מאמין. החברה הישראלית מגובשת היום הרבה יותר ממה שניתן היה לדמיין. עדיין יש מחלוקות פוליטיות, אבל אני לא חושב שהן מאתגרות יותר מאלה שניצבו בפני ישראל בעשורים הקודמים ובדורות הקודמים.

"אנחנו קוראים לזה בספר - החוסן המפתיע של אומה מפוצלת בעולם סוער. יש קיטוב בכל העולם, ישראל אינה יוצאת דופן. אבל מה שיש לישראל זה את מעקות הבטיחות האלה, שאין למדינות אחרות. יש בולמי זעזועים חברתיים. הישראלי הממוצע עדיין מאמין שהמדינה גדולה ממנו, שהמרכז חייב להחזיק. יש מוסדות בחברה הישראלית שלדעתי מחזיקים את החברה יחד - גם עכשיו כשהדברים מרגישים ממש מתוחים ועל סף נקודת שבירה. עכשיו, אגב, אני חושב שהדברים אפילו לא כל כך גרועים או קרובים לנקודת שבירה כפי שנראו באביב ובקיץ של 2023".

"ביידן מסתכן בהברחת הבוחרים שהוא חייב כדי לנצח"

כאמור, סינור גם מחזיק ברזומה מרשים בפוליטיקה האמריקאית. הוא החל את דרכו המקצועית כיועץ בכיר במגוון קמפיינים פוליטיים בממשל האמריקאי ושימש כיועץ בכיר לכמה פוליטיקאים מרכזיים בארה"ב, כולל המועמד לנשיאות מיט רומני בקמפיין שלו בשנת 2012. תפקיד זה חשף אותו לקשרים בינלאומיים ולידע מעמיק במדיניות חוץ וביטחון לאומי. כל זה מסב לו פרספקטיבה ייחודית על הקשרים הבין־מדינתיים בין ישראל לארה"ב.

ג'ו ביידן ובנימין נתניהו. ''ההתנהלות של ביידן טיפשית. הוא טועה'' / צילום: Associated Press, Evan Vucci

ראש הממשלה הוציא סרטון שתוקף את ממשל ביידן על עיכוב במשלוחי הנשק. אנחנו שומעים שמאחורי הקלעים אנשים סביב נתניהו אומרים שהממשל מפנה עורף בעקבות לחצים פנימיים בתוך מפלגתו של הנשיא. זה נכון?
"כן, אני בהחלט סבור כך. אני חושב שהנשיא ביידן מרגיש לחץ עצום מהאגף המאוד פרוגרסיבי. הוא רוצה לעשות כל מה שהוא יכול לקראת הבחירות כדי לא להיות בצד הרע. הוא מודאג מההפרעות בוועידה הדמוקרטית ויועציו מודאגים מכל ההתנגדות הזאת בקרב הבסיס שלו. הם מודאגים מהיחלשות ההתלהבות של תומכיו לקראת הבחירות, והוא רוצה לעשות כל מה שהוא יכול כדי להיפטר מהסיפור הזה.

"הם מאמינים שהורדת החדשות על ישראל ועזה מהעמודים הראשונים זה מה שיעזור. אני חושב שזה טיפשי ושהם טועים. ואני לא סתם אומר את זה. אני לא מעורב בפוליטיקה הדמוקרטית, אבל אני מדבר עם הרבה אנשים שנמצאים שם, ויש תחושה שהם מגיבים יתר על המידה לנושא הזה.

"למעשה, זה נראה כאילו הם מאפשרים ומגוננים על הפעילים הפרוגרסיביים האלה שכל כך מדאיגים אותם. אמנם הפעילים האלה מאוד רועשים, אבל המציאות היא שרמת הווליום שלהם היא לא פרופורציונלית לגודלם באוכלוסיית ציבור הבוחרים הכללי. בהתנהלות הזאת הנשיא ביידן מסתכן בהברחת בוחרים שהוא חייב כדי לנצח, בוחרים עצמאיים שלא משויכים לשום מפלגה והוא זקוק להם כדי לזכות".

עוד כתבות

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

רגע לפני ז'נבה: עסקת הנשק האחרונה של איראן וסין

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

אתרי קניות באינטרנט. יוכפפו לחוק הישראלי? / צילום: Shutterstock

מאחורי הצעת החוק החדשה: אתרי קניות באינטרנט יוכפפו לחוק הישראלי?

הצעת חוק המקודמת בימים אלה שמה לה למטרה לקבוע את התנאים שבהם יחול הדין הישראלי בעת התקשרות עסקית בין חברה מחו"ל ללקוח ישראלי ● בקרב המומחים הדעות חלוקות: מצד אחד החוק יעשה סדר ויגביר ודאות, אולם מנגד הוא עלול להרתיע חברות מעסקים עם ישראלים

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

משה סעדה, הליכוד. פרסום ברשתות החברתיות, 24.02.26 / צילום:  דני שם טוב, דוברות הכנסת

מי יחקור את השוטרים? כך הגיעה מח"ש לפרקליטות, וזאת משמעות ההוצאה ממנה

המאבק על הכפיפות של המחלקה לחקירות שוטרים עולה מדרגה - והמשפטנים מזהירים מפני הפיכת המחלקה ל"כלי בידי השלטון" ● אבל למה מלכתחילה מח"ש הגיעה דווקא לפרקליטות המדינה, והאם זה הסדר שיש כמותו בעולם?

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי, הסיכון שלה גדל: אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

אילוסטרציה: Shutterstock

הותר לפרסום: חברה ביטחונית ישראלית עומדת בלב פרשת עבירות מס ועבירות כלכליות

החקירה, שנפתחה בשנת 2021, התנהלה ע"י רשות המסים ומשטרת ישראל תחת צו איסור פרסום גורף ● אתמול התיר ביהמ"ש לפרסם את עצם קיום החקירה, ואולם פרטי הפרשה המלאים, החשדות, שם החברה ושמות החשודים עדיין אסורים בפרסום

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

"קצר אך מאוד פרודוקטיבי": על הביקור ההיסטורי של מודי בישראל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, חזר למולדתו אך הביקור משאיר אחריו הישגים היסטוריים ● בתוך כך, בין ישראל להודו נחתמו 16 מזכרי הבנות במגוון תחומים, בהם חדשנות חקלאית והעמקת קשרי הטכנולוגיה ● "זוהי שותפות אסטרטגית מיוחדת, המסמלת את השאיפות של שני העמים", סיכם מודי