גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לוחמי השייטת רכשו לעצמם 200 קסדות במלחמה. ואז הכול הסתבך

שמונה חודשים לתוך המלחמה וחיילי צה"ל עדיין מתלוננים על מחסור בציוד ● פלוגות מגייסות כספים מהציבור, עמותות קונות במיליונים, והפניות לתורמים זורמות בלי סוף ● אלא שזה לא נגמר כאן: הרכישות האלה כרוכות בתשלומי מע"מ כבדים, חלקן נתקעות במכס, והמדינה מצדה לא יכולה לסייע

תרומה לא מוכרת: חיילים קונים ציוד, המדינה מערימה קשיים ומסים / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov
תרומה לא מוכרת: חיילים קונים ציוד, המדינה מערימה קשיים ומסים / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

"אני רוצה שהאנשים באט"ל (אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה - אל"ו וא"פ) או בכל המקומות שאחראים על הציוד יהיו לילה אחד בעזה, שיגידו לי שהם לא מעדיפים לשלם 30 אלף שקל כדי להציל חיים", אומר סרן (מיל') ידידיה בן שימול, ששירת בשמונת החודשים האחרונים במילואים בצפון ובדרום. "אני זועק כי צה"ל אומר שלא חסר ציוד. הם בכלל לא מבינים כמה ציוד חסר. כשאתה אומר שיש לך הכול אני מבין שאתה לא באירוע בכלל. אתה לא מבין כמה זה יכול להציל חיי אדם".

הצוללת | "אנחנו אשמים, כל העם הפלסטיני, במה שקרה ב-7 באוקטובר"
ראיון | "ישראל עברה גיהינום, אבל הוא יהפוך אותה לאטרקטיבית יותר בקהילת ההשקעות"
המרגלים הרוסים מהבית ממול
פרשנות | שחקני הפוקר שהוליכו שולל רק את עצמם

סרן (במיל') ידידיה בן שימול / צילום: פרטי

הטענות על מחסור בציוד מוכרות לציבור בעיקר מהחודשים הראשונים של המלחמה. אז גויסו בן לילה מאות אלפי אנשי מילואים וגילו שלא תמיד יש להם את הציוד הדרוש או שהוא מיושן ולא נוח לשימוש. המציאות הזאת יצרה במהירות הבזק רכבת אווירית של תרומות ציוד מרחבי העולם, בעיקר מארה"ב. עם הזמן היה נדמה שהיא האטה, אלא ששמונה חודשים אל תוך המלחמה המחסור בציוד עדיין חי ובועט. לצד זאת צצו בעיות נוספות כגון קשיי מכס עבור מי שמבקשים לייבא ציוד לחיילים וכן העובדה שהמדינה מחייבת אותם במע"מ ובמסים נוספים.

בן שימול, שהשתחרר בשבוע שעבר לאחר 200 ימי מילואים, בחר להיות הפנים של המאבק נגד המחסור בציוד בצה"ל. "מההתחלה אנחנו רודפים אחרי ציוד שחסר לנו, אבל כשהייתי במילואים השתדלתי להתעסק במשימה האמיתית. עכשיו, באזרחות, אני רוצה לקבל תשובות מהמדינה איך הגענו למצב הזה, איך שמונה חודשים לתוך המלחמה עדיין יש מחסור. אין עוד חסינות למחדל הציוד", הוא אומר.

"אין לי כמעט ציוד של צה"ל"

מלבד הרצון לקבל תשובות בן שימול מתעסק בכאן ועכשיו, במה שעדיין אפשר לתקן. "עד השבוע האחרון, בכל פעם שהגענו להחליף נעליים - היו מביאים לנו נעליים קרועות ובמידות לא רלוונטיות. תגידו, אתם עושים צחוק? אני עדיין שומע על גדודים שחסרים להם וסטים ואפודים קרמיים. היום שלח לי מישהו שאין להם וסט של חובשים, והם מאלתרים ומחפשים תרומות. זה פשוט הזוי".

חוץ מהציוד הקריטי בן שימול מציין מחסור בציוד הכרחי. "לא מעט חבר'ה אצלנו יצאו עם פגיעות אוזניים בגלל שהאטמים היו גרועים. יש אטמים יותר טובים, וזה עניין של גרושים, אבל מי שאחראי על הכספים כנראה לא מבין את הצורך".

במציאות הזאת אין זה מפתיע שהחיילים פונים לתרומות וקניות פרטיות של ציוד. "כמעט כל פלוגת מילואים מגייסת כסף", אומר ד', שמשרת בחטיבת מילואים מובחרת. "אין לי כמעט פריט היום שהוא צה"לי".

אחד הדברים שהיו חסרים לחטיבה של ד' היה מכפילים - כוונת עם הגדלה אופטית שמאפשרת ראייה מיטבית לטווח רחוק. "בטווחים של 150-100 מטר יש לנו שניות בודדות להגיב. אנחנו הגענו להבנה שלא נקבל את זה מהצבא. גם אחרי שמונה חודשים רוב הציוד בצה"ל נשאר אותו הדבר. יש פה חוסר יעילות מטורף. בסוף זה עניין של מאות אלפי שקלים בשביל להציל חיים".

בימים האחרונים, לאחר שנתקלו בקשיים לייבא את המכפילים, הם פנו לח"כ לשעבר אביר קארה. "ניסינו להביא את המכפילים מחו"ל, אבל כאן נכנסה הרגולציה וכרגע המדינה תוקעת אותנו. הרבה פעמים פלוגות מילואים מנסות להביא משהו מחו"ל, ואז או שהן לא מצליחות או שהציוד נתקע במכס והן צריכות לשלם עמלה. זה לא רק שהמדינה לא עוזרת, היא גם מפריעה. כנראה נקנה את זה בארץ במחיר גבוה בהרבה".

אביר קארה / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

גם א', לוחם מילואים שזקוק לרחפנים עבור הפלוגה שלו, פנה לאחרונה לעזרת הציבור. "רחפן עולה בערך 40 אלף שקל ובגדול מדי פעם נותנים לנו רחפנים. אבל לפעמים הם נופלים ולוקח הרבה זמן עד שאנחנו מקבלים חדשים. צריך להבין שמדובר בכלי שמאפשר לזהות מלכודים ולהציל חיים.

"לא שאלתי אף אחד, פשוט התחלתי לגייס כסף, וברגע שאצליח אגיע עם המזוודה של הרחפן לצבא. בסוף ככה צה"ל עובד - האפוד הקרמי שלי, הקסדה, הכול זה תרומות".

"ניתוק בין הדרג הגבוה לשטח"

כדי לרכז את כל אלה פתח בן שימול בימים האחרונים קובץ ובו הוא קורא למילואימניקים לרכז את המחסורים שלהם. "אני רוצה להגיע לכולם", הוא כתב בחשבון ה־X (טוויטר לשעבר) שלו. "בעבודה משותפת של כמה ימים נצליח למפות את רוב החוסרים - הקריטיים והדחופים - ואת אלה שפחות אבל עדיין הכרחיים".

למה לדעתך אחרי שמונה חודשים אנחנו עדיין מתעסקים במחסור בציוד?
"להרגשתי יש ניתוק בין הדרגים הגבוהים לאלה שבשטח. כל מי שנכנס איתי להתקפה מבין שצריך להכניס רחפן שיבדוק אם יש מחבלים בבניין. אבל אין, הכול מגיע בתרומות. במקום להציל חיים של אנשים, מעדיפים לקרוא להם גיבורים במותם. מתוך כל תקציב הביטחון לא מצאתם כסף להשקיע בזה? ממלחמת לבנון השנייה דיברו על פערי ציוד, ו-20 שנה אנשים קיבלו משכורות כדי לטפל בזה. איפה הם? אני רוצה שחברי כנסת יעלו שאילתות לשר הביטחון ולמי שצריך, שייתנו תשובות. זה לא מתוך מקום של ביקורת, אלא מתוך רצון להציל חיים".

על רקע התלונות יוזם בימים אלה ח"כ עידן רול (יש עתיד) דיון נוסף בוועדת החוץ והביטחון. "כרגע יש המון פניות של מילואימניקים, מגוונות מאוד - מיחידות שדה, מהנדסה ומחילות שונים, שמדברות בעיקר על חוסרים מאוד גדולים וגם על ציוד מאוד ישן. גם היום הרבה מילואימניקים טוענים שיש חוסר התאמה בין הציוד בעזה לבין הציוד בצפון, ושאם תיפתח מערכה בצפון, לא כל מה שסומן כטופל בהכרח טופל", הוא אומר.

ח״כ עידן רול / צילום: אלעד גוטמן

"אני לא יכול לומר אם יש בעיה אמיתית. אני אוסף מידע ונתונים ועד הדיון התמונה תהיה ברורה יותר. יזמתי את הדיון מהסיבה הפשוטה שצה"ל כמה חודשים לתוך הלחימה הכריז שאין יותר פערי ציוד, אבל כל הזמן היו שאלות של בלאי, של שימור ושל אספקת ציוד מתאים. אני יכול לומר שהיקף התלונות והפניות שקיבלתי ברשתות מראה שהתחושה של חיילי מילואים רבים היא שיש מחסור, אבל אני עדיין לא יכול להגיד אם יש או אין מחסור".

"ציוד תקוע לנו במכס"

ח"כ רול שומר על ממלכתיות ונזהר בדבריו, אולם גורמים אחרים שנמצאים בזירת התרומות לחיילים מתחילת המלחמה ועד היום מרגישים שצריך להגיד את הדברים בלי פילטרים. אחד מהם הוא קארה, סגן שר במשרד ראש הממשלה לשעבר, הפועל זה חודשים ארוכים עם היזם ערן אפרת, עמותת "ישראל שלי" בראשות שרה העצני כהן ועמותת "ישראל פרנדס" של איש העסקים האמריקאי ג'ורדון פריד להעברת ציוד ומזון לחיילים.

היזם ערן אפרת / צילום: שלומי יוסף

"בתחילת המלחמה הביקוש לציוד היה משוגע, אבל גם היום הצורך קיים. בכל יום אני מקבל שתיים־שלוש פניות במינימום מהשטח, מחיילים שנלחמים וזקוקים לציוד. רק השבוע הכנסנו ציוד ב־1.5 מיליון דולר לחיילים, ולאורך החודשים האחרונים במאות מיליוני שקלים", אומר קארה. "הדבר שהכי זקוקים לו מתחילת המלחמה ועד היום זה ציוד טקטי, קסדות, אפודים, כוונות, והדבר הבא הוא מזגנים, מאווררים וגנרטורים בכמויות גדולות. יש גם דברים שהצבא בכלל לא מספק לחיילים והם מבקשים מאיתנו - אנחנו דואגים להם לכלבים רובוטיים ורחפנים שעושים את ההבדל בין חיים ומוות בשטח. אם כלב רובוטי נכנס למנהרה במקום חייל ויש פיצוץ, אז ניצלו חיים. חבל שלאישורים לוקח חודשים, אם בכלל".

קארה מספר שצה"ל מערים קשיים על התורמים, בעיקר בסירובו להכיר במחסור. "אני קופץ עכשיו כי אני יודע שאני יכול להביא 3,000 קסדות שאני צריך בשטח מחר בבוקר, וזה לא משנה אם צה"ל אומר שהוא לא צריך אותן. מתחילת הלחימה כשהתחילו התרומות אמרו לנו שלא צריך, אבל יש לנו אוגדות שלמות שפונות אלינו לגבי רחפנים, כלבים רובוטיים, ציוד מציל חיים, ציוד רפואי, כוונות לייזר ומכונות רנטגן, וחלק מהציוד היום תקוע לנו במכס, כי המדינה לא מאשרת להכניס אותו".

הטענות של קארה לא מסתכמות בפער בין טענת הצבא אל מול הביקוש מצד חיילים מהשטח. לאחרונה הוא הציף בעיה נוספת, שלפיה המדינה גובה מע"מ על התרומות הללו. בציוץ שפרסם לאחרונה ברשת X כתב קארה: "מדינת ישראל לדעתי היא המדינה היחידה בעולם שבה הלוחמים קונים לעצמם ציוד מציל חיים, כוונות, ציוד רפואי, רחפנים וקסדות בחו"ל, והמדינה מחייבת אותם במע"מ ובמסים נוספים ועוד מתנה את כניסתם באלף חוקים עקומים".

פג תוקף הפטור מאוקטובר

קארה ציין לדוגמה את לוחמי השייטת שרכשו לעצמם, בסיוע עמותת עטלף, 200 קסדות ב־200 אלף דולר "מכספם של הלוחמים", והמדינה חייבה אותם ב־34 אלף דולר מע"מ. "במקום שיקבלו פרס, הם קיבלו קנס", כתב קארה. במקרה אחר הוא התייחס לתורם שהעביר 10 מיליון דולר לרכישת קסדות וציוד שחולקו בחינם לחיילים ונאלץ לשלם 1.7 מיליון דולר מע"מ.

המע"מ קבוע בחוק. על מה אתה מלין?
"אם מביאים תרומה לכיתות כוננות, אז היא פטורה ממע"מ, אבל אם מביאים תרומות לחיילי צה"ל, אז הן לא פטורות. זה הזוי. אני חושב שהיה צריך לקבל פטורים ממע"מ בצורה מהירה וגורפת, בעיקר כאשר מ"פ בגבעתי או מג"ד ביחידה לוחמת אומרים לך שהם צריכים את זה ללחימה עכשיו. הם קנו לעצמם ציוד ללחימה, במקום שהמדינה תספק להם כל מה שהם צריכים, ועוד אתם מחייבים אותם במע"מ. יש לי אוגדה מאוד מאוד גדולה שרוצה יותר מ־3,000 קסדות, ועכשיו אני לא מצליח לגייס להם את הכסף כי המדינה לקחה ממני 2.5 מיליון דולר רק על מע"מ".

יש לציין כי בתחילת המלחמה גם ציוד לחיילים היה פטור ממע"מ. המדינה הבינה את גודל השעה, את פערי הציוד הצה"לי ואת הצורך בתרומות. מיד יצא נוהל של משרד האוצר ומשרד המשפטים ביחס לקבלת תרומות - כולם נבחנו במכס בידי צוותים משולבים של רשות המסים, משרד הביטחון והאוצר, ואושר הפטור. אולם בדצמבר אשתקד פג תוקף הנוהל. הפטור "האזרחי" עדיין קיים. משרד האוצר והמכס יכולים לאשר "כיסוי מע"מ" (המדינה נושאת בתשלום) עבור תרומות שמגיעות לצרכים אזרחיים, כמו כיתות כוננות. אך אין סמכות זהה לציוד צבאי, אלא אם כן משרד הביטחון מחליט לשלם את המע"מ בעצמו, אך לרוב הוא לא נושא במע"מ עבור התרומות, שכן התקציב שלו מופנה לצרכים שצה"ל מבקש ממנו, ולא לציוד שצה"ל אומר במפורש "אני לא רוצה".

"צריך ועדה שתפטור ממע"מ"

התוצאה היא שקארה, עמותות וחיילים משלמים את המע"מ. "כל מה שהבאתי באמצעות העמותה לכיתות כוננות נכנס לארץ בלי מע"מ", אומר קארה. "הבאתי עכשיו כלבים רובוטיים שכל אחד מהם עלה 50 אלף דולר - מיליון דולר הכנסתי לארץ ולא שילמתי מע"מ, כי זה לכיתות כוננות. צה"ל לא מאפשר לעשות את זה עם חיילים. הם אומרים: אנחנו לא מאשרים תרומות לצה"ל, אל תביאו לנו קסדות ורובוטים. אבל מי קונה את זה ומי מבקש את זה? החיילים עצמם. הם קונים את הציוד או שהעמותות קונות עבורן. אז בסוף הם ואנחנו משלמים את המסים והחיילים כן מקבלים את הציוד, אבל המדינה לוקחת קופון מהכסף שלהם ושל התורמים, כי היא לא מכירה בזה כתרומה לחיילים".

אפשר לכאורה לערער על החיוב במע"מ בפני הוועדה להחזר מסים עקיפים במשרד האוצר, אך הוועדה הזאת לא נועדה לכסות מס עבור צרכים ביטחוניים וציוד שמגיע לצבא. הערעור של עמותת עטלף, שרכשה קסדות עבור לוחמי השייטת למשל, נדחה כיוון שהוועדה דנה בכיסוי מע"מ (תשלום המע"מ בידי המדינה במקום התורם/החייל) רק כשהציוד לא מיועד לחיילים, כאמור. "החלוקה ברורה", אומר גורם ברשות המסים, "הוועדה מכסה מס במקרים של תרומות אזרחיות, ומשרד הביטחון מכסה תרומות של צבא". מתחילת המלחמה, אגב, כיסתה הוועדה תרומות אזרחיות בשווי של כ־300 מיליון שקל.

גם משרד האוצר הוא לא הכתובת. שם מפנים אל משרד הביטחון וצה"ל. הם שאמונים על כיסוי מע"מ של ציוד שמגיע לצבא. ושם, מאחורי הקלעים, גורמי הביטחון כבר קצת מתוסכלים מהדיון החוזר ונשנה על מה שמכונה בשיח הציבורי "החוסרים בציוד בצה"ל". לדברי גורמים שונים במערכת הביטחון, בתחילת המלחמה, כאשר נבנה הכוח והיו יחידות עם 140% גיוס, היה מחסור זמני בפלטות קרמיות וקסדות, עד הגעת הציוד שהזמין הצבא. אך זה חודשים אין פערים משמעותיים בציוד, וכשמתברר חוסר הוא מוזמן ומסופק. אותם גורמים מספרים שכאשר נבנה מבנה הקרב, הציוד והארגון, שמבוסס על טקטיקות לחימה, התברר שלכל החיילים והמילואימניקים יש ציוד התואם את הצרכים.

באשר לתרומות, לטענת גורמים מהמערכת הביטחונית, הרבה מאוד ציוד שרכשו חיילים או תורמים שפתחו את ליבם וכיסם והגיע לצבא - היה פסול. "אין דבר יותר גרוע מלוחם שחושב שהוא מוגן, אבל הציוד שלו פסול", אומר אחד הגורמים. "התרומות בחלקן הגדול הפריע וגרם לפציעות. מאחר שעל ציוד מיגון אין תקינה במדינת ישראל, כל אחד יכול להכניס לכאן מה שהוא רוצה. צה"ל לא יכול לאשר באופן גורף את התרומות".

נקודה נוספת שמעלים גורמי הביטחון היא שאותם תורמים עם לב גדול לפעמים יוצרים מצב שבו הציוד שהצבא מבקש לרכוש יתייקר ואף יגיע אל הצבא באיחור. "אנחנו מזמינים קסדות והם מזמינים קסדות מאותו הספק, אבל הם מוציאים שק של מיליון דולר בוקר למחרת, ולנו יש שוטף פלוס 60 וביורוקרטיה, אז הספק מעדיף למכור להם ואנחנו צריכים להמתין בתור", מספר גורם ממערכת הביטחון.

נוסף לכל זאת, בשאלת המע"מ גורמים ביטחוניים אומרים כי אין שום סיבה שמשרד הביטחון ישתמש בתקציביו לשיפוי על תשלום מע"מ כשהצבא אומר שאינו צריך את הציוד. את הכסף הזה, הם אומרים, צריך לטובת רכש אחר.

"הפתרון פשוט. צריך לקחת ארבעה נציגים, ממשרד הביטחון, מהמשרד לביטחון לאומי, ממשרד האוצר וממשרד הכלכלה, שייצרו ועדה שתשב במכס, תעבור על כל משלוח וכל תיק, תאשר בזמן אמת את הציוד לחיילים, ותפטור את החיילים ממע"מ", מציע קארה. "אנחנו צריכים להיות קצת יותר פרוצים כרגע. אנחנו במלחמה. מדינת ישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם בגלל שאין שער חופשי. אם אתה לא פותח את השער היום, כשאתה נמצא במצב לחימה, עבור החיילים שהביאו ציוד לחימה לעצמם, מתי תפתח אותו?".

לדברי היזם ערן אפרת, שותף מנהל בחברת VerDiesel העוסקת בייצור ביו־דיזל, שהקים מערך גיוס כספים בהיקף של עשרות מיליוני דולרים עבור ציוד מיגון לחיילי צה"ל, "האירוע עכשיו הוא שאף אחד לא רוצה להתעסק בזה, כי אין לאף אחד את היכולת לשבת ולבחון כל פריט שמגיע ולהחריג אותו ממע"מ, לא למשרד לביטחון פנים, לא למשרד האוצר ולא למשרד הביטחון. חיילים כבר אומרים: תביא, אני אשלם מע"מ, לא אכפת לי, העיקר שיהיה לי את הציוד. למה לא להקל עליהם?".

אפרת מבין את החששות של המדינה, אבל מאמין שחייב להיות לזה פתרון. "לא רוצים לעשות שכונה ולא רוצים שזה יגיע לגורמים עברייניים, הכול נכון, אבל כרגע, בתוך הבלגן שיש, צריך שמישהו ישתלט על האירוע במשרד האוצר או הביטחון, ויקל את התרומות והרכישות של החיילים".

ואולי לא צריך את התרומות הללו? הצבא אומר שלא חסר ציוד.
"מה ששומעים מהצבא זה תמיד את אותה מנגינה, ובגלל הגישה של הצבא כל המדינה מערימה קשיים ומשוכות על תרומות לחיילים ועל ציוד שחיילים קונים לעצמם, ולבסוף יש את הבונוס של תשלום המע"מ שמייקר להם את כל העסק. אם הצבא אומר לחייל שהוא לא צריך רחפן, והמפקד והחיילים בשטח מרגישים שהם כן צריכים רחפן, וזה עשוי להציל חיים, והם הולכים וקונים רחפנים ומשלמים מכיסם, אז למה לא לפטור אותם ממע"מ? מה ההיגיון? זה קורה בכל היחידות. אני מקבל מאה פניות ביום מחיילים".

צורך מול רצון

בדיוק סביב הפער הזה בין עמדות החיילים והמילואימניקים לעמדת הצבא ייסוב הדיון שיזם ח"כ רול. "צריך לזכור שיש עניין של תקינה. לפעמים חייל יגיד 'אני רוצה קסדה טקטית שמלבישים עליה את הפנס', אבל צה"ל אומר 'מבחינתנו אתה לא ביחידה שצריכה את זה לפי התקן'. זו סוגיה אחת - האם אתה מקטלג את זה כצורך או לא? בקהילה הצה"לית יגידו: אתם לא צריכים. היו מקרים שבהם פנו אליי חיילים ואמרו: אנחנו צריכים אמצעים לראיית לילה, אנחנו הולכים בטור בלילה בצפון ויש רק לאחד, וצה"ל אומר לי: זה הנוהל, לא צריך עוד ולא אמור להיות עוד, אם הם רוצים לקנות עוד זה עניין שלהם".

הדיון המורכב הזה מתנהל בשני מישורים: האם לפי הסטנדרט הצה"לי יש או אין חוסרים בציוד, והאם הסטנדרט הצה"לי תואם את הסיטואציה בשטח בכל מצב. "כאן עולות שאלות של צורך בכל מיני אמצעים כמו רחפנים ואמצעים לראיית לילה, כוונות אופטיות וכל מיני סוגי רובוטים וכו'. הרבה מהמחלוקת שהובילה לדאגה ציבורית הייתה על התפר הזה - אנשים אמרו שחסר להם ציוד, אבל צה"ל אמר שלמעשה הם לא היו אמורים לקבל", מסביר ח"כ רול.

זה מה שצה"ל אמר לאורך כל הדרך.
"היה לנו דיון בוועדה על הטענות לחוסרים בציוד לפני כמה חודשים, ובשלב מסוים צה"ל אמר לי 'יש לנו מספיק ציוד, אנחנו לא צריכים יותר תרומות'. אז יש פה פער תמיד בשיח בין מה ההורים והחייל חושבים שצריך להיות לבין הצבא. התפקיד שלי הוא לוודא את צה"ל בעשר עיניים. הם תמיד אומרים שהכול בסדר, וזה ארגון שקשה לפקח עליו, אז אני חייב לוודא שבסוף יש את כל מה שצריך. לכן פתחתי את הדיון הזה גם לשיח ציבורי והדיון הזה ייתן תשובות, ובתקווה טובות יותר. ואם הוא לא ייתן תשובות טובות מספיק, אז אמשיך ללחוץ כמו שעשיתי מתחילת המלחמה, עד שאקבל את התשובות ועד שנוודא מוכנות לכל מערכה שלא תהיה".

ממשרד האוצר נמסר: "ככלל, תרומות של טובין מחו"ל חייבות במכס ומע''מ. על כן, כיסוי של מס לתרומות של ציוד צבאי ניתן בידי משרד הביטחון, בהתאם לצרכים הביטחוניים והנהלים של המשרד, ואילו כיסוי של מס בגין תרומות ציוד אזרחי ניתן בידי הוועדה לכיסוי מסים במשרד האוצר. בקשה חריגה לוועדה באשר לכיסוי מס בגין תרומות ציוד צבאי, לאחר שנדחתה בידי משרד הביטחון משיקוליו המקצועיים, תוחזר למשרד הביטחון".

מדובר צה"ל נמסר: "הצטיידות בציוד לחימה צבאי מאורגנת בהליך סדור ומקצועי, המכיל את כלל הבדיקות הנדרשות ולפי קריטריונים סדורים. נוכח התייצבות מילואים נרחבת בפתיחת המערכה, צה"ל יצא לרכש של עשרות אלפי פריטי מיגון אשר שירתו את הלוחמים.

"לא מוכרים חוסרים או פערים לוגיסטיים בכלל היחידות. ככל שיובאו מקרים פרטניים, הם יטופלו בהתאם לנסיבות. צה"ל פועל על מנת שכלל החיילים יקבלו את כל הציוד המבצעי הנדרש.

"צה"ל מבצע ביקורות יזומות בכלל החטיבות על מנת לדגום את איכות התרומות ומעקב אחר מחסור בציוד הלוחמים. נדגיש כי שימוש בציוד לא תקני, שהוטמע ביחידות שלא במסגרת הצירים התקניים עלול ליצור סיכון בטיחותי משמעותי ופגיעה באפקטיביות מבצעית.

"אם קיימים פערים, ניתן לדווח לדרג הפיקודי או לפנות למוקד הפניות שפתוח לשירות כלל המשרתים במספרו 3653*".

עוד כתבות

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

משרדי רשת 13 / צילום: Shutterstock

השותף המפתיע בשיחות על רכישת רשת 13

בחברת אקסס החליטו להתקדם עם הצעת פטריק דרהי לרכישת רשת 13, וברשות השנייה מערימים קשיים על הבקשה שהוגשה ● קבוצת יזמי ההייטק בראשות אסף רפפורט רואה בכך הזדמנות לחזור לשולחן, ולפי מידע שהגיע לגלובס, בין השחקנים שנמצאים על המגרש נמצאת שותפה מעניינת במיוחד: התנועה הקיבוצית

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

ג'נסן הואנג בראיון לאחר פרסום דוחות אנבידיה: "השווקים טעו"

שעות ספורות לאחר שאנבידיה היכתה פעם נוספת את תחזיות השוק ופרסמה דוחות כספיים מצוינים וצפי מכירות אופטימי, מנכ"ל החברה, ג'נסן הואנג, שוחח עם אנליסטים והתראיין לרשת CNBC ● על החששות מהיווצרות בועה בשוק שבבי ה-AI, והבטחתו כי הביקוש רק יגבר ככל שהכלים יהיו חכמים יותר

ג'נסן הואנג / צילום: ap, Lee Jin-man

מנכ"ל אנבידיה יבקר בישראל לקראת יום העצמאות

לגלובס נודע כי ג'נסן הואנג, מנכ"ל אנבידיה, צפוי להגיע לישראל בסוף חודש אפריל על רקע התרחבות פעילות החברה בארץ

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

גיל גבע, יו''ר קבוצת תדהר / צילום: עופר חג'יוב

תדהר בדרך להנפקה במאי בשווי מתוכנן של 7-8 מיליארד שקל

ההנפקה של חברת הנדל"ן צפויה להיות אחת הגדולות בבורסה בשנים האחרונות ● ההנפקה תיעשה עפ"י הדוחות השנתיים של תדהר ל-2025, והסכום שיגויס יהיה כ-20% מהשווי שיושג, כלומר בין 1.4 ל-1.6 מיליארד שקל ● עם זאת, לבעלי החברה ברור כי המתיחות מול איראן והתרחישים השונים עשויים לשנות את התוכנית

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי עפ"י ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים, כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

כנס המטרו הבינלאומי של נת''ע / צילום: עמוס לוזון

כנס החשיפה הבינ"ל של המטרו: "יש פה חברות תשתית מהטופ של הטופ"

נת"ע ערכה השבוע בת"א כנס חשיפה בינלאומי לפרויקט המטרו בגוש דן, שנועד להציג לחברות תשתית את המכרזים הצפויים בשלב האינפרא הראשון, בהיקף של 65 מיליארד שקל ● לכנס הגיעו נציגים של למעלה מ־60 חברות תשתית בינלאומיות מכ־20 מדינות ● נציג של אחת מהחברות ההודיות: "פרויקט המטרו נתפס כמרגש מאוד"

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

מגמה מעורבת בוול סטריט; אנבידיה יורדת ב-5%, מניית הקוונטים שמזנקת ב-20%

נאסד"ק יורד ב-1.8% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● עלייה קלה במספר המובטלים החדשים בארה"ב ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

צ'רי מוטורס / צילום: דניאל דהרי

רישיון היבוא של קרסו למותג הדגל שלו צפוי לקבל אישור, אבל רק לשנה אחת

ברשות התחרות סבורים שחידוש הזיכיון של צ’רי בידי קרסו מוטורס אינו צפוי לפגוע בתחרות בשוק הרכב - אך ממליצים להגביל את האישור לשנה בלבד, כחלק מבחינה רחבה של ריכוזיות בענף ● ההמלצה מגיעה בזמן שחברות אחרות, בהם GAC וטלקאר, קיבלו הארכות קצרות של שלושה חודשים בלבד, ובצל הזינוק החד במכירות צ’רי, שהפכו למנוע הרווח המרכזי של קרסו

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

עלי אקספרס / צילום: Shutterstock

אפקט סמוטריץ': הרכישות מחו"ל צמחו בינואר ב-35% לעומת אשתקד

בזמן שמליאת הכנסת ושר האוצר מתכתשים על צו הפטור ממס על יבוא אישי, הישראלים הגדילו את סלי הקנייה שלהם - מאופנה ועד מוצרי חשמל ● המדד החודשי של רכישות מאתרי האונליין

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל