ח"כ מירב בן ארי (יש עתיד). "גלית ואילנית", קשת 12, 14.6.24 / צילום: שלומי יוסף
המלחמה לא נושאת רק מחירים בהרוגים ופצועים, בדיפלומטיה ובכלכלה, אלא גם מחירים חברתיים. לדוגמה, אלימות במשפחה, שלפי הדיווחים נמצאת בעלייה. אבל ח"כ מירב בן ארי חשפה נתון מפתיע בעניין: "המקלטים (לנשים מוכות)… חצי ריקים", היא סיפרה בקשת 12. "אני תמיד תמיד עם רשימות המתנה". לדבריה, הדבר לא קורה בגלל שאין אלימות, אלא כי הנשים "מפחדות". האם זה נכון?
● המשרוקית | האם שאלת אבטחת אישים נתונה להחלטת גורמי המקצוע?
● המשרוקית | האם הממשלה העבירה החלטה להקצות 3.5 מיליארד שקל לצפון?
● המשרוקית | משה גפני טען שבג"ץ מעולם לא פסק לטובת החרדים. האם זה נכון?
המונח "חצי ריקים" הוא לשון ביטוי, ולכן לא בדקנו אם התפוסה כעת במקלטים היא 50%, אלא אם אכן ישנה ירידה ניכרת במספר השוהות בהם. המקלטים, נציין, שמאכלסים לא רק נשים אלא גם ילדים עד גיל 11 (למעט שני מקלטים שנועדו גם לילדים מתבגרים), ושטרם הכניסה יש צורך לעבור תהליך אבחון והתאמה למקלט. אז מה המספרים?
פנינו למשרד הרווחה וקיבלנו עבור ארבע השנים האחרונות את מספר השוהות בין התאריכים ה־1 בינואר ל־16 ביוני, מה שמאפשר להשוות את שגרת המלחמה אל מול תקופות שקדמו לפריצתה. בין 2021 ל־2023 ממוצע הנשים ששהו במקלטים עמד על 425.7 נשים ו־679.3 ילדים. ב־2024, לעומת זאת, המספרים עמדו על 341 נשים ו־523 ילדים, ירידה של כ־20% ו־23% בהתאמה לעומת הממוצע של שלוש השנים הקודמות. זאת, למרות שב־2024 פעלו 17 מקלטים, לעומת 16 בשנים הקודמות.
משרד הרווחה הסביר: "הימלטות מהבית עם הילדים בתקופה כזו מורגשת כלא אפשרית. במלחמה כזו - כשהצפון בוער, הדרום במלחמה, יש חטופים, מפונים, אנשים חוו אובדנים קיצוניים - יש נטייה להקטין את הסבל האישי והמשפחתי". גם טל הוכמן, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל, אמרה דברים ברוח דומה: "יש מחשבה ש'גם ככה יש טלטלה מאוד גדולה, אני לא אשבור את הדבר הקבוע היחידי בחיים שלי ושל הילדים'". לדבריה, "יכול להיות שצריך לשנות את אופן הקליטה, כך שאישה תוכל לבוא ללא הפניה רשמית מטעם משרד הרווחה".
הצדק עם בן ארי, אך כן יש משהו לתקן: לפי משרד הרווחה, לא הייתה בעיה של תפוסת יתר או חוסר במקום טרם המלחמה. גם הוכמן אמרה לנו שהיא "לא מכירה שהיו רשימות המתנה". ייתכן שבן ארי התבלבלה בשל דברים שעלו בדיון בוועדה לקידום מעמד האישה, בו מנכ"לית אישה לאישה אמרה ש"המקלט שאני מנהלת אמור היה להיות מלא, והוא חצי ריק", ונציגת מרכז רקמן, שמציע סיוע משפטי, סיפרה שיש רשימות המתנה. מטעם בן ארי נמסר: "הדבר הכי חשוב הוא שכל מי שזקוקה לסיוע תגיע למקלט ותתקבל במהירות וביעילות. מקלט מציל חיים".
בשורה התחתונה: דברי בן ארי נכונים ברובם. התפוסה במקלטים לנשים מוכות אכן ירדה משמעותית בצל המלחמה, אך לא היה מצב של תפוסת יתר לפניה.[\
תחקיר: אוריה בר־מאיר