גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרין לה־פן (RN/UXD), עמנואל מקרון (ENS), ז'אן לוק מלנשון (NFP) / צילומים: רויטרס - Blondet Eliot/ABACA , Andre Pain/Pool , William Cannarella / Panoramic

כ־48 מיליון בעלי זכות בחירה (מתוך כ־68 מיליון תושבים) ישתתפו בסיבוב הראשון של בחירות הבזק לפרלמנט הצרפתי, המוגדרות כ"דרמטיות ביותר מזה עשורים", שיתקיימו בשני סבבים ביום א' הקרוב והבא (7 ביולי). שיעור ההצבעה עומד בשנים האחרונות על סביב 50%. צרפת היא הכלכלה השנייה בגודלה באיחוד האירופי, עם תמ"ג שנתי של 2.8 מיליארד דולר. בשנים האחרונות החוב הלאומי שלה זינק (110%), הגירעון הגיע לרמות מדאיגות (5.5%), דירוג האשראי שלה ירד והצמיחה שרשמה מינימלית.

● לא חיזבאללה ולא חמאס, זה כנראה האיום הגדול ביותר על ישראל
● פרשנות | ביידן נגד טראמפ: הנה מגיע ויכוח הטלוויזיה הראשון בין השניים

מי נגד מי

הימין הפופוליסטי נגד השמאל הפופוליסטי, כשבאמצע ניצב נשיא הרפובליקה עמנואל מקרון עם מפלגת המרכז הרדיקלי שלו (רנסנס) שנאבק על קולות הבוחרים כדי "להציל" אותה מ"מלחמת אזרחים". גוש הימין מורכב ממפלגת האיחוד הלאומי בראשות מרין לה־פן ופלג ממפלגת הרפובליקנים השמרנית. בשמאל מדובר בחזית העממית החדשה (NFP), איחוד של הסוציאליסטים עם מפלגת השמאל הרדיקלית LFI, הקומוניסטים והירוקים. שלושת הגושים הללו נאבקים על 577 מושבים בבית התחתון של הפרלמנט (האסיפה הלאומית), שנבחרים בצורה אזורית בשני סבבים. לסיבוב השני מעפיל כל מועמד שזכה לפחות ב־12.5% מהקולות.

רקע

ב־9 ביוני, שעות בלבד אחרי שהתברר כי מפלגת האיחוד הלאומי של לה־פן ניצחה בבחירות לפרלמנט האירופי, הכריז מקרון על פיזור הפרלמנט. הוא אמר כי "הקשיב לעם" וכי התוצאה העגומה מחייבת אמון מחודש. בימים שלאחר מכן, הסביר כי הוא מעריך שהצרפתים ביצעו הצבעת מחאה לפרלמנט האירופי, אך לא ירשו לימין הקיצוני לעלות לשלטון בצרפת. הוא עצמו ניצח אותה ב־2022 בעזרת קמפיין "גוועאלד" דומה. מאז, ההחלטה שלו ללכת לבחירות בדיוק ברגע שהימין הפופוליסטי האירופי נמצא בשיא התמיכה זכתה לביקורת פוליטית. "מקרון עשוי להגיש את הכלכלה השנייה בגודלה באירופה לימין הקיצוני על מגש", היו הכותרות בכלי התקשורת האירופיים. כעת ממתינים לראות אם ההימור של מקרון ישתלם. אחרי תוצאת הסיבוב הראשון, יהיה אפשר לאמוד טוב יותר את מפת הגושים האפשרית בסיבוב השני.

הסוגיות העיקריות

מקרון (שיישאר נשיא עד 2027, אלא אם כן יתפטר) מנסה להפוך את הבחירות להצבעה נגד הימין או השמאל הקיצוני ואמר כי הם מובילים את צרפת ל"מלחמת אזרחים". אך סקרים מעלים כי רוב הבוחרים מעוניינים בעיקר בשאלות של מדיניות כלכלית ומדיניות הגירה. מקרון הוא נשיא "בלתי־פופולרי", עוד מימי העלאת מחירי הדלק שהביא למחאת האפודים הזוהרים, דרך העלאת גיל הפרישה נגד עמדות רוב הציבור ועד לעמדות ניציות בנוגע לסיוע לאוקראינה, כולל העלאת האפשרות לשלוח חיילים צרפתים לשוחות. האינפלציה הגבוהה שחוותה צרפת גם היא הביאה למחאה ציבורית נגדו.

מימין, מפלגתה של לה־פן, המובלת על ידי ג'ורדן ברדלה, מטאור פוליטי בן 28 בלבד, מבטיחה לבטל את רפורמת הפנסיה של מקרון שהעלתה את גיל הפרישה, לבטל מס הכנסה לצעירים עד גיל 30, להפחית את המע"מ על אנרגיה ודלק ועוד. היא מציעה לממן זאת על ידי הקטנת התרומה לאיחוד האירופי ב־2 מיליארד אירו ולמסות רווחים עודפים של חברות אנרגיה ב־3 מיליארד אירו. ברדלה הפגין עמדות מתונות בימים האחרונים, וחזר בו מהצעות רבות שהמפלגה פרסמה בבחירות הקודמות. "אנחנו צריכים להפוך את צרפת למדינה תעשייתית שוב", אמר.

משמאל, ה־NPF מבטיחה גם היא לבטל את רפורמת גיל הפרישה, להגדיל את הפנסיות ואת שכר המינימום ביותר מ־14%, להאריך חופשות לידה, להוריד מסים על השכבות החלשות, להציג מס על העשירים וכן להחמיר את ההתחייבויות האקלימיות של צרפת. המפלגה מציעה להגדיל את ההוצאה הממשלתית באמצעות העמקת החוב, בהנחה שהדבר יביא להגדלת הכנסות המדינה. נושא נוסף שעומד במרכז הבחירות הוא ההגירה הלא־חוקית, כאשר האיחוד הלאומי מבטיחה להפעיל יד קשה, לסגור את הגבולות ולהציג מכסות למהגרים לא־חוקיים.

מה אומרים הסקרים

שיעורי התמיכה הכלליים הם 33% לימין הפופוליסטי בראשות האיחוד הלאומי, 27% לגוש השמאל NFP ו־20% למפלגתו של מקרון. עם זאת, לפי התחזיות, האיחוד הלאומי תקבל בין 250 ל־280 מושבים (זקוקים ל־289 מושבים כדי להקים ממשלה) השמאל לבין 150 ל־170 וגוש אנסבל, שבו המפלגה של מקרון, לבין 90 ל־110 (לעומת 245 בפרלמנט היוצא).

הפתעת הבחירות האפשרית

התסריט האפשרי ביותר הוא של שיתוק מוחלט. האיחוד הלאומי ינצחו באופן מרשים, אך בצורה שלא תאפשר להם להקים ממשלה; השמאל יגיע למקום השני ומפלגתו של מקרון תצטמק למקום השלישי. במצב כזה, קשה לדמיין ממשלת מיעוט שמובלת על ידי מפלגה עם כ־100 מושבים בלבד. האפשרות הנדונה במצב כזה תהיה "ממשלת מומחים חיצונית", שבה המפלגות מסכימות על מועמדים לא מזוהים פוליטית לתפקידים המרכזיים, או הקדמת הבחירות לנשיאות. עם זאת, הפתעת הבחירות יכולה להיות ניצחון משמעותי יותר של הימין, שיעניק לברדלה את ראשות הממשלה ויחייב את מה שהצרפתים מכנים "קוהביטסיון" - נשיא וממשלה ממפלגות יריבות.

הזווית הישראלית

האיחוד הלאומי נחשבת לאחת מהמפלגות הפרו־ישראליות ביותר במערב אירופה. ברדלה ביקר בחריפות את החלטת מקרון להחרים השתתפות חברות ישראליות בתערוכת הנשק יורוסאטורי. מהצד השני, המפלגה הגדולה ביותר בגוש השמאל (LFI) סירבה אפילו להגדיר את מעשי חמאס כטרור וקראה להבין את ההקשר ההיסטורי שלהם. בנוסף, נציגי המפלגה מעורבים בהפגנות נגד ישראל. מקרון ניסה ללכת בין הטיפות, אך זכה בשבועות האחרונים למתקפה מצד שר הביטחון יואב גלנט על "מדיניות צרפתית עוינת". היהודים בצרפת נמצאים בדילמה מכיוון שהחרימו באופן מסורתי את לה־פן (שאביה היה מכחיש שואה ואנטישמי מורשע), אך כעת הם חווים אנטישמיות בעיקר משמאל, שחבר לגורמים אסלאמיים. כמה דמויות בכירות כבר הודיעו כי יצביעו ללה־פן באזור הבחירה שלהם, אם הבחירה תהיה בינה לבין גוש השמאל.