אסדת קידוח לוויתן / צילום: מארק ישראל סלם, "ג'רוזלם פוסט"
הממונה על הנפט במשרד האנרגיה העביר לשותפות לוויתן אינדיקציה לפיה יוכלו לייצא 118 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) נוספים - היקף שיותר מכפול מהכמות כיום. אומנם לא מדובר בהיתר יצוא רשמי, אך בכל זאת זה צעד משמעותי שמוביל את השותפות בלוויתן - ניו-מד (45.33%), שברון (39.66%) ורציו (15%) - להוציא לפועל את תוכנית ההשקעה שלהן בסך כ־500 מיליון דולר שתביא לקצב הפקה שנתי של 21 BCM.
● 100 מיליון שקל על רחפנים: נחשף הרכש המקומי של משרד הביטחון
● "צעצועים חדשים": הטנקים שאלביט תספק בקרוב לארגנטינה
כיום, קצב ההפקה השנתי של לוויתן עומד על 12 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) בשנה, ובעקבות שדרוג תשתית שכבר מבוצע באסדה, הקצב צפוי לצמוח ל־14 BCM החל מהשנה הבאה. עבור המדינה, המשמעות של אותה תוספת היא ויתור על 15% מהעתודות המוכחות של ישראל לטובת יצוא. לצעד יש השלכות על הביטחון האנרגטי של ישראל, לצד השלכות כלכליות וגיאופוליטיות.
הגדלת הכנסות המדינה
המהלך של משרד האנרגיה מתרחש בצל המלחמה והגירעון הגדל, שכעת עומד על 7.2%, כאשר היעד הקבוע בחוק לסוף 2024 הוא גירעון של 6.6%. לכן, המדינה מחפשת דרכים באמצעותן היא תקטין את הגירעון בשנים הקרובות. בשנת 2023 למשל, הכנסות המדינה מתמלוגי הגז בלבד (ללא מסים) הסתכמו ב־2 מיליארד שקל. על פי הערכות, הכפלת היקף ההפקה מלוויתן, המאגר הגדול ביותר במדינה, תניב תוספת הכנסות של מיליארדי שקלים נוספים לישראל.
"המדינה הפחיתה מהדרישה הראשונית להיתר היצוא, ולהערכתי בעתיד תגדיל אותו אף יותר", אומר לגלובס מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו. "זהו צעד שיועיל למדינה בהכנסות גדולות. הגז יובל על בסיס צינורות EMG למצרים, פאג'ר לירדן ומשם למצרים, ואנחנו מקווים כי הצינור דרך ניצנה יושלם במהרה. אני מעריך כי תהליך הגדלת קצב ההפקה השנתי ל־21 BCM יסתיים בין השנים 2029־2028".
דילמת הביטחון האנרגטי
מול האינטרס העסקי של שותפות לוויתן, עומדת סוגיית הביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. כפי שלנדאו מציין, בתחילה ביקשו השותפות ממשרד האנרגיה אישור מכסה של 175 BCM לאורך 25 שנה שיחזירו את ההשקעה. לפי אריאל פז־סוויצקי, מנהל מחלקת המחקר של לובי 99, אם המדינה הייתה נעתרת לדרישת השותפות, היא הייתה חוזרת לייבא גז בשנת 2038.
לפיכך, הצעד עליו הודיע משרד האנרגיה, מוסיף לישראל ארבע שנות עצמאות אנרגטית. כעת, בהתבסס על העתודות המוכחות של ישראל ותחזיות הביקושים של המדינה, פז־סוויצקי מעריך שמדינת ישראל תשוב לייבא גז רק ב־2042. לצד זאת, הוא מזהיר: "מדינת ישראל מתמכרת לגז טבעי. ניתן ללמוד ממצרים מה קרה למאגר זוהר כאשר הפיקו ממנו בקצב גבוה מדי ונוצרו תקלות. קצב ההפקה מגדיל את הסכנה לתקלות".
הגדלת היצוא גם טומנת בחובה תועלת לביטחון האנרגטי של מדינת ישראל. בעקבות מתקפת 7 באוקטובר למשל, ההפקה ממאגר תמר הושבתה לכחודש בגין איום הרקטות מרצועת עזה. מדובר היה באירוע משמעותי מאוד למשק המקומי, משום שלפי סקירת משק הגז הטבעי ב־2023 שביצעה רשות הגז הטבעי, 49% מהתצרוכת המקומית הגיעה מתמר, 34% מכריש ו־17% מלוויתן. מנגד, 78% מהיצוא התבצעה מלוויתן וכ־22% מתמר. הסיבה שבגינה לא נוצר מחסור היא ויסות גז מלוויתן למשק המקומי, על חשבון כ־20% מהכמות שהייתה מיועדת ליצוא למצרים.
קצב ההפקה המיועד של לוויתן (21 BCM בשנה) הוא גדול מאוד. לשם ההשוואה, כלל הפקת הגז של מדינת ישראל ב־2023 הסתכמה ב־24.7 BCM, כאשר כמחציתה הייתה למשק המקומי והיתר ליצוא. הפקה כה נרחבת תאפשר למדינה בעת חירום, בין אם מדובר בתקלה זמנית באסדה ובין אם בגין מלחמה, יתירות שתבטיח את המשך אספקת הגז למשק המקומי.
בבורסה הגיבו בחיוב
לאחר ההודעה של משרד האנרגיה ושל השותפות, הבורסה המקומית הגיבה בעליות. מדד ת"א נפט וגז רשם עלייה של 2.6%, קפיצה חדה למדי ביחס למדד ת"א 35 שעלה בכ־0.5% ולמדד ת"א 90 שעלה בכ־0.15% בלבד. את המגמה במניות מדד האנרגיה המקומי מובילות רציו וניו-מד אנרג'י , שזינקו בצהריים ב־7% ו־6% בהתאמה.
בחצי השנה האחרונה עלה מדד ת"א נפט וגז ב־5.3%, לעומת עלייה בשיעור 5.9% של מדד ת"א 35 וירידה של 4.5% במדד ת"א 90; את העליות בת"א נפט וגז מובילות נאוויטס , שזינקה ב־44.7%, תמר פטרוליום ב־25.4% ותומר אנרגיה ב־18.2%.