גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יקרה ונחותה: למה יבואני החיטה מחויבים לקנות גם חיטה מקומית

לחיטה הישראלית יש מוניטין גרוע בשל איכות ירודה ומחיר מופקע, אך קנייתה מהווה תנאי ליבוא חיטה מחו"ל ● בשוק טוענים לשיטת תמחור אבסורדית ואף ל"חגיגת שחיתות" של קבלני החיטה ● כך שאיפת משרד החקלאות לביטחון תזונתי מחמירה את יוקר המחיה בישראל

זריעת חיטה וגידולי חורף בעמק החולה / צילום: פייסל הייב, ג''ג, החברה לפיתוח הגליל
זריעת חיטה וגידולי חורף בעמק החולה / צילום: פייסל הייב, ג''ג, החברה לפיתוח הגליל

לחם הוא מאכל בסיסי, כך שלא פלא שהשאיפה לביטחון תזונתי שמוביל בשנה האחרונה משרד החקלאות כוללת אותו. אך בפועל, רוב החיטה בישראל מיובאת, והחיטה שכן מיוצרת בארץ ידועה לרוב לשמצה בשל איכות גרועה ומחיר מופקע. בנוסף, גם בתרחיש הקיצון לו מנסים להתכונן במשרד, נראה שהשיטה לא "תספק את הסחורה", והמאמץ יהיה לשווא.

קולות ירי, פיצוצים, אזעקות וחליבת פרות: כך נראים חיי הרפתנים מאז אוקטובר
"כל העולם מתמודד עם שאלת ביטחון המזון, חוץ ממדינת ישראל"

על-פי נתוני ארגון המזון של האו"ם, מעל 90% מצריכת החיטה בישראל מיובאת (והנתון במגמת עלייה), כך שלמרות שמשרד החקלאות מעוניין להגן על גידול החיטה בישראל, חסימת יבוא לא פרקטית. לכן, משתמשים בשיטת Linkage: כדי לייבא חיטה יש לקנות גם חיטה ישראלית בשיעור מסוים. אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה בהתאחדות התעשיינים, מסביר: "כשטחנת קמח או יבואן רוצה לייבא חיטה, הוא חייב להראות שבמקביל הוא גם רוכש חיטה מקומית. זה מאפשר לו לקבל פטור ממכס, שעומד במצב רגיל על 50% ולא מאפשר יבוא בפועל".

השיטה הזאת נותנת לקבוצה מוגבלת של סוחרי חיטה ברישיון את הרשות לסחור בחיטה שלקונים שלה אין ברירה אלא לקנות. לכן, היא קובעת מחיר מפוקח - יקר באופן יוצא דופן: "לוקחים את המחיר הכי גבוה בעולם, של חיטה אמריקאית" אומר הדר גולומביק, מנכ"ל טחנת הקמח דגן. "להשוואה, כרגע חיטה אמריקאית עולה 330 דולר לטונה, לעומת 275 דולר לאירופית". למעשה, המצב חמור אף יותר, מכיוון שמחיר החיטה כולל גם את עלות המשלוח באוניות מארה"ב לישראל. בפועל, כמובן, מדובר על חיטה מקומית, כך שמדובר על משלוח פיקטיבי לגמרי. "המשאית לטחנה שלי באשדוד עולה לי כמו אנייה מארה"ב לארץ", הוא אומר.

גם החלב מתייקר

"המחיר שנקבע לקניית החיטה גבוה משמעותית ממחיר השוק. הוא נקבע לפי החיטה האמריקאית, כולל הובלה לישראל, שזה הזוי לחלוטין" אומר הרמבם, ומוסיף כי "זה נקבע לפני יותר מ-30 שנה, בתקופה שבה החיטה יובאה מארה"ב. היום אין חיטה אמריקאית בישראל. רוב החיטה מגיעה מרוסיה, אוקראינה, הונגריה ומרכז אירופה. יש שנים, כמו השנה שעברה, עם פער דרמטי של 70-80 דולר לטונה".

מחיר זה מתגלגל כמובן ללחם, אך גם למוצרי החלב. על-פי משרד החקלאות, מגדלים חיטה הן בצפון (בעיקר מזון לרפתות) והן בדרום (בעיקר גרעינים), בהיקף ארצי של 1.1 מיליון דונם - כחצי מהכמות מיועדת למספוא ולבהמות והיתר לגרעינים. מכיוון שגידול החיטה ללחם אלטרנטיבי לחיטה למזון לבעלי חיים, העלאת המחיר המלאכותית בשיטת הלינקג' משפיעה גם על מחיר המזון לבעלי חיים, שהוא החלק הגדול ביותר בנוסחה של מועצת החלב המרכיבה את מחיר החלב הגולמי לרפתנים.

אך הבעיה אינה רק מחיר גבוה, אלא גם איכות ירודה: "אם חייבים לקנות הכול, אי-אפשר להתמקח על האיכות. נצמדים לרף המינימום של משרד החקלאות ולא משקיעים מעבר", אומר הרמבם. "לא משביחים את הזנים ולא עושים פיתוחים כדי להגיע לזנים בריאים ואיכותיים יותר, למשל עם רמת חלבון גבוהה יותר. אם יש רמת חלבון נמוכה, הקמח לא מתאים ללחם אלא יותר לביסקוויטים, וופלים או מזון לבעלי חיים. כדי שיהיה לחם, בטח איכותי, צריך רמת חלבון גבוהה".

אורן הרמבם, מנהל איגוד תעשיות מוצרי צריכה ובנייה / צילום: יוסי גמזו לטובה

גולומביק מתאר את הבעיה בצורה בוטה יותר: "יש חגיגת שחיתות גדולה, כי יש פיתוי. זה לא שכולם רמאים וגנבים, אבל יש מספיק", הוא אומר. "קבלני החיטה יודעים שאני חייב לקנות, אז יש להם תמריץ לדחוף חיטה גרועה או אפילו פסולה, ולי אין ברירה. גם החקלאים לא צריכים להתאמץ כדי שתהיה חיטה טובה. המחיר אחיד ומוכתב מלמעלה, אז אין תמריץ למיין בין רמות שונות של חיטה".

מפקחת איכות בטחנת קמח אף מוסיפה כי "החיטה המיובאת מבוקרת בצורה קפדנית ונבדקת במעבדות. היא מגיעה עם אנליזות לעשרות בדיקות, על כל סוגי הרעלנים, שאריות חומרי הדברה, רדיואקטיביות ועוד. זו דרישת הסף של משרד החקלאות ובלעדיה אסור לייבא. אך הסטנדרט הזה לא מיושם בחיטה המקומית!". כלומר, מה שנחשב דרישת סף חוקית ביבוא, לא נדרש כלל בייצור בישראל.

זה מביא לכך שמי שמעוניין בלחם איכותי, משתדל להימנע מחיטה ישראלית. דגן שחם, האופה הראשי ב"בר לחם", מאפיית בוטיק שכונתית בתל אביב, מעיד ש"לפוקצ'ות הקמח האיטלקי הכי טוב, הבגט מקמח צרפתי יעודי. יש חלופות ישראליות, אבל עברנו ליבוא כי פחות מעניינת אותנו ארץ המוצא ויותר איכות המוצר הסופי. גם מי שמייצרים קמח בכמויות תעשייתיות, כמו 'שטיבל', משתמשים בחיטה ממזרח אירופה ולא בישראלית".

שיטה רוויית תקלות

אז מי כן משתמש בחיטה ישראלית? בעיקר מי שזה חשוב לו ברמה האידאולוגית, כמו עקיבא הכהן ממשק עץ השדה הפועל ביצהר: "אנחנו מוכרים למותגים פרטיים שחשוב להם שהחיטה תגיע מישראל, או שתהיה אורגנית. בעיני החיטה הישראלית טובה, אבל יש בעיה - בשביל חיטה צריך שטחים גדולים ורציפות בשטחי הגידול, שבארץ אין ממש. היתרון של הקמח המיובא הוא שהוא בכמויות גדולות ובאיכות אחידה". לדבריו, "לחיטה הישראלית יש מוניטין גרוע כי מוכרחים לקנות אותה לפי שער גבוה, הכמויות קטנות ואין אחידות. אבל אנחנו טחנה קטנה, ולכן נוח לנו יותר להשתמש בחיטה מקומית. בנוסף, יש כמובן את העניין הערכי של חיזוק החקלאות הישראלית".

מטרת שיטת הלינקג', לפי משרד החקלאות, היא לשמור על הביטחון התזונתי של ישראל, כדי להבטיח "אספקה סדירה ושוטפת של מזון טרי לציבור הישראלי, בתנאי שגרה וחירום" ו"להגדיל את מכסת מלאי החירום על-ידי הגדלת הייצור המקומי". את זה הם שואפים להשיג באמצעות החזקת חיטה במאגרי חירום, דרך סוחרים מורשים הזוכים במכרז. אך בפועל, לא בטוח שגם לצורך המטרה הזאת מדובר בשיטה יעילה.

יבוא החיטה צפוי להמשיך בעתיד / צילום: ap, Channi Anand

"במלחמה התגלו תקלות גדולות בשיטה: בקושי היו נהגי משאיות, כך שהחיטה ישבה במחסנים ולא יכלה להגיע לטחנות. בנוסף, לא בטוח שהחיטה שם איכותית או מוצלחת, וכבר היו תקלות קשות בעניין הזה", אומר הרמבם. לדעתו, הפתרון הוא אחר: "פנינו למשרד החקלאות, והצענו שטחנות הקמח ייקחו על עצמן את אחסנת מלאי החירום. לא רק שזה יבזר סיכונים בין מגוון גדול יותר של טחנות, זה גם יחסוך שינוע בעת חירום שעלול ליצור צווארי בקבוק".

גם משרד החקלאות לא סומך רק על מאגרי החיטה המקומיים: "שר החקלאות אבי דיכטר חתם בשנה האחרונה על ארבעה הסכמי הצהרת כוונות עם רומניה, אוזבקיסטן, אזרבייג'ן ומרוקו, לאספקת חיטה לישראל בעת חירום", אומרים במשרד. "ההסכמים הם חלק מתוכנית המשרד לחיזוק ביטחון המזון ולגיוון מקורות היבוא במוצרים שבהם לישראל אין יתרון יחסי".

גולומביק לא חושב שזה צעד יעיל במיוחד. "בעולם יש כמה חיטה שתרצה, השאלה היא באיזה מחיר. ובמלחמה לא עושים חשבון ומייבאים באיזה מחיר שצריך". הוא מוסיף כי "בנושא ביטחון מזון יש יותר מדי פאניקה. ברור שאם יהיה מצב קטסטרופלי צריך שתהיה מספיק חיטה. אבל בטחנות הקמח יש יותר מלאי חיטה מאשר למדינה, אז זו לא צריכה להיות הדאגה שלנו".

כדאי ללמוד מגרמניה

ומה הפתרון? בעיני הרמבם "זה לא חייב להיות ככה. גרמניה למשל הייתה יבואנית חיטה, ובזכות פרויקטים של פיתוח והשבחה הפכה ליצואנית חיטה. נכון היה לעבור לתמיכה ישירה, שוק יותר חופשי, ולמדיניות של תמרוץ שיפור איכות החיטה המקומית".

גם משרד החקלאות מודה שיש בעיה, ומשקיע בפרויקטים לשיפור איכות החיטה: "מרבית אספקת החיטה מגיעה מיבוא, ומצב זה צפוי להמשיך גם בעתיד. יחד עם זאת, המשרד יבחן דרכים להגדלת התפוקה המקומית באמצעות טכנולוגיית מיכון והשקיה".

אך במצב הנוכחי, בו אין לחקלאים עצמם שום תמריץ להשקיע באיכות החיטה מכיוון שהמחיר קבוע מראש וגבוה במיוחד, קשה לראות איך גידול החיטה בישראל יוכל להפוך למשמעותי. בהתחשב בכך שמשרד החקלאות מציין שעיקר אספקת החיטה ימשיך גם בעתיד להגיע מחו"ל, לא בטוח שאפילו צריך לשאוף לכך.

ממשרד החקלאות נמסר בתגובה: "בלא הסדר לינקג', השטחים, שרובם בפריפריה, לא יעובדו. היקף השטחים הקיים לא מאפשר לגדל את כמות החיטה הנצרכת בישראל. לכן, המשרד פועל למציאת מקורות יבוא חלופיים שישמשו בשגרה ובעיקר בחירום. איכות החיטה הישראלית נבדקת בבדיקות המחמירות ביותר ונדרשת לעמוד בסטנדרטים בינלאומיים. סיווג החיטה לפי איכויות שקוף לטחנות הקמח במידע ובמחיר.

"במקביל, המשרד תומך במחקרים רבים, הנוגעים לאיכות החיטה ולעמידותה בתנאי האקלים המשתנים, בתקציבים גדולים. באשר לסוגיית המחיר, כיוון שבורסת הסחורות בשוק התבואות העולמי היא בארה"ב, גם הרגולציה נשענת עליה".

עוד כתבות

התרעה של פיקוד העורף / עיבוד: צילום מסך האפליקציה

קטן אך דרמטי: פיקוד העורף הוציא פיצ'ר חדש

עם פתיחת המערכה מול איראן, בפיקוד העורף הוסיפו התראה חדשה - שתתקבל גם דרך האפליקציה וגם כהודעה אישית ותגיד לכם מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ● המשמעות: ההתרעות לנייד יוכפלו, אך גם יהיה כיסוי טוב יותר למי שאין חיבור לאינטרנט או קליטה בממ"ד

בלי נופים, טיולים ואטרקציות: ברוכים הבאים לחופשות השינה / צילום: Shutterstock

עם 16 שעות שינה ובלי אטרקציות: הכירו את טרנד החופשות החדש

סוכריות גומי עם שמן קנאביס, כריות שזוכרות את מבנה הראש וגם מיטות שמנתחות את איכות השינה ● קבוצה הולכת וגדלה של נופשים חיפשה פתרון לעייפות - ופיתחה טרנד שהיא מכנה sleepcation ● תעשיית האירוח מציעה ועוד ועוד שדרוגים, אבל מומחים מזהירים: "זה אינו פתרון משמעותי לחוסר"

אזור נפילת טיל איראני במרכז הארץ / צילום: ap, Oded Balilty

רשות המסים פתחה מחדש את "המסלול המהיר" להגשת תביעות לנזק ישיר עד 30 אלף שקל

במסגרת מסלול זה ניתן לקבל אישור על תביעה ללא המתנה לשמאי, עד 7 ימים מהשלמת התביעה על כל פרטיה ● המסלול מיועד להגשת תביעות בגין נזק למבנה ותכולה בלבד בסכום שאינו עולה על 30 אלף שקל לניזוקים פרטיים או עסקיים

בית החולים סורוקה / צילום: Shutterstock

בתי החולים עוברים למרחבים המוגנים; הפעילות הלא דחופה נעצרה

לאחר שבועות של היערכות, אגירת ציוד רפואי ותרגיל גדול עם צה"ל, מערכת הבריאות העלתה כוננות לרמה הגבוהה ביותר ● בתי החולים ימשיכו לתת מענה למקרים דחופים, חלק מהטיפולים יבוטלו ● משרד הבריאות מסר כי בנק הדם במוכנות גבוהה, וצוותים תוגברו בדרום ● נכון לעכשיו טיפות החלב נותרות בשלב זה פתוחות

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

בצלאל מכליס ואלי גליקמן / צילום: אסף שילה ישראל סאן, איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

הישראליות בוול סטריט שיושפעו הכי הרבה מהמבצע נגד איראן

מחר יגיבו השווקים לראשונה לפעולה הצבאית הישראלית-אמריקאית נגד איראן ● על רקע המבצע, גלובס מסמן את הישראליות בוול סטריט שצפויות לבלוט בשבוע המסחר, וגם את אלו שעשו תנועות משמעותיות במהלך סוף השבוע החולף

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עלי חמניאי, מנהיג איראן / צילום: ap

40 שנות דיכוי וטרור: חמינאי חוסל

באיראן הודיעו רשמית כי המנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, חוסל הבוקר במכת הפתיחה של מבצע "שאגת הארי" ● מדובר במהלך דרמטי שעלול לטלטל את מוקדי הכוח בטהרן ולשנות את מאזן ההרתעה האזורי לאחר יותר משלושה עשורים בהם חלש על השלטון

וורן באפט / צילום: ap, Nati Harnik

אכזבה ברבעון האחרון של באפט: הרווח התפעולי של ברקשייר נחתך בכ-30%

הרווח התפעולי של ברקשייר האת'ווי צנח בכמעט 30% ברבעון האחרון של באפט ● קופת המזומנים הדשנה של החברה הצטמצמה מעט ל-373 מיליארד דולר ברבעון האחרון

פלטפורמת ''פולימרקט'' / צילום: Shutterstock

עשרה סנט הפכו למיליון דולר: שישה חשבונות בפולימרקט ידעו בדיוק מתי להמר על מלחמה

חשבונות חדשים בפלטפורמת החיזוי פולימרקט רכשו חוזים במחיר של כעשרה סנט זמן קצר לפני הדיווחים הראשונים על פיצוצים בטהרן ● במקביל, היקף המסחר הכולל בחוזים שעסקו באפשרות של תקיפה חצה 529 מיליון דולר ועורר מחדש חששות לשימוש במידע פנים

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: Reuters, Anadolu

למה טראמפ העדיף לתקוף דווקא בתזמון הזה?

בחינת התנהלותו של נשיא ארה״ב מצביעה על נטייה ברורה להכריז על צעדים נפיצים כשהבורסה סגורה ● מה עומד מאחורי ״אפקט סוף השבוע״ וכך תהנה ממנו הפעם גם ישראל

דפנה לוצקי / צילום: איל יצהר

העיתונאית דפנה לוצקי הלכה לעולמה

לוצקי, כיהנה בשורה של תפקידים משמעותיים בעיתונות הכלכלית ● היא שימשה בין היתר כסגנית עורכת גלובס וכעורכת בכירה בדה מרקר וכאן ● היא נפטרה ממחלה קשה בגיל 51

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?

מעבר הגבול בטאבה / צילום: יוד צילומים

השמיים עדיין סגורים, כך תוכלו בכל זאת להיכנס ולצאת מישראל

עקב המצב, ארקיע תחל היום להפעיל טיסות לציבור הרחב חכורות בין טאבה לאתונה, על מנת לאפשר כניסה ויציאה מישראל ● ישראייר נערכת להפעלת טיסות חילוץ המיועדות ללקוחותיה בלבד

כותרות העיתונים בעולם

הטיסה הדחופה והזעם בבית הלבן: כך קיבל טראמפ את ההחלטה לצאת למלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה גרם לטראמפ להחליט לתקוף אתמול, נסיך הכתר הסעודי היה בין הדוחפים לתקיפה, ומי עשוי להחליף את חמינאי שחוסל • כותרות העיתונים בעולם

איך תגיב הבורסה למלחמה מול איראן / צילום: Shutterstock

המומחים אופטימיים לגבי כיוון השווקים במלחמה. מה בכל זאת יכול לשבש את המצב?

מתן שטרית, הפניקס: "אחרי שהאבק שוקע, השווקים נוטים לחזור למגמה חיובית" ● מודי שפריר: "המגמה בתחילת המסחר תלויה בתוצאות שילכו ויתבהרו לגבי הצלחת המתקפה" ● אלדד תמיר: "בטווח הקצר מחירי האנרגיה יעלו, הדולר צפוי להתחזק והבורסות ירדו"

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

עשן בטהרן לאחר תקיפה משובלת של ישראל וארה''ב / צילום: ap

200 מטוסי קרב, 500 מטרות ומאות חימושים: כך התבצעה התקיפה הגדולה בתולדות חיל האוויר

מאז פרוץ מבצע "שאגת הארי" בשעות הבוקר, מאות אתרים ומטרות ברחבי איראן הותקפו על ידי מטוסי חיל האוויר ● איך תוכנן המבצע ואילו מערכות נפגעו? ● גלובס עושה סדר

שדה התעופה בדובאי לאחר פגיעת הטיל האיראני / צילום: ap, Altaf Qadri

"סוף עידן היציבות והשקט": מדינות המפרץ סופגות נזקים של מיליארדי דולרים

מדינות המפרץ, שניסו לשמור על ניטרליות יחסית במערכה, מוצאות עצמן בחזית האש -מאות שיגורים, עשרות פגיעות ישירות ונזק למלונות, מגדלי יוקרה ותשתיות תעופה ● ההסלמה מטלטלת את מנועי הצמיחה המרכזיים של המפרציות ומציבה סימן שאלה מעל המודל הכלכלי שבנו על יציבות, יוקרה וביטחון