גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כמה בעלי פטור ניתן להחזיר לשירות מילואים, ולמה זה תהליך כל כך מסובך?

השחיקה של חיילי המילואים מביאה צורך לחפש מקורות נוספים לכוח אדם ● בזמן שרבים מעוניינים להשלים זאת באמצעות גיוס חרדים, אחרים מציעים לגייס בעלי פטור משירות זה ● בפועל, השליטה של צה"ל בנתונים לגביהם לא ברורה, וגם מי שמנסים לחזור ולשרת נתקלים בקשיים ● המשרוקית של גלובס

ח"כ צבי סוכות, הציונות הדתית (שבע תשע, 103FM 2.6.24) / צילום: איר דב
ח"כ צבי סוכות, הציונות הדתית (שבע תשע, 103FM 2.6.24) / צילום: איר דב

אחת הסוגיות הבוערות במלחמה הנוכחית היא השחיקה של חיילי המילואים, שנקראים לעוד ועוד ימים על חשבון העבודה והזמן עם המשפחה. הממשלה עובדת על חקיקת חירום שתעלה בהוראת שעה את גיל הפטור ממילואים, מה שמעורר כעס רב בציבור. הפתרון המיידי שרבים רואים לסוגייה הזו הוא גיוס חרדים. "בעיצומה של מלחמה קשה, מעמסת אי־השוויון בנטל חריפה מתמיד", ציין מ"מ נשיא בית המשפט העליון עוזי פוגלמן בפסק הדין בו הוחלט שיש לגייס חרדים.

לוחמי השייטת רכשו לעצמם 200 קסדות במלחמה. ואז הכל הסתבך 
ממנהרות ועד יכולות ימיות: גלובס צולל לארסנל הכלים שמחזיק חיזבאללה 

אבל יש מי שסבורים שמדובר בחיפוש מתחת לפנס. "ברמה העקרונית אנחנו תומכים בגיוס לכולם", אמר ח"כ צבי סוכות בריאיון ל־103FM. אבל "גיוס חרדים זה תהליך ארוך. הוא לא יקרה מהיום למחר". מה ניתן, אם כן, לעשות במקום? סוכות הפנה את הזרקור למה שלשיטתו הוא כשל מערכתי: "מה שכרגע צריך לעשות, זה לגייס את כל אותם אנשים שצה"ל שיחרר ממילואים בעשור האחרון מסיבות של קיצוצים בכוח אדם. אנחנו מדברים על מספרים של קרוב ל־200 אלף חיילים שקוצצו רק בעשור האחרון, והם כשירים עכשיו לחזור ולשרת".

הפוליטיקאים שמתמקדים במי שקיבלו פטור ממילואים כנראה גם עושים זאת מסיבות פוליטיות. אבל זה לא אומר שהם לא מעלים נקודה חשובה. בניסיון להתחקות אחרי המספרים של מקבלי הפטור נתקלנו בקושי רב להגיע לנתונים ולמצב בשטח. מעיון בפרוטוקולים של ועדות הכנסת ומשיחות עם מפקדים בשטח ובמערך המילואים, עולה שלא רק שצה"ל פטר משירות מילואים עשרות אלפי אנשים, ביניהם לוחמים, אלא גם שהוא לא שולט בנתונים לגביהם ושהוא מקשה על אלו שמעוניינים לחזור לשירות לעשות זאת.

לפני שנתחיל נציין שבכתבה זו חרגנו מהכלל הראשוני של בדיקת עובדות - הישענות על מקורות גלויים בלבד - ונעזרנו גם במקורות שנשארו בעילום שם. עם זאת, מאחר שלא ניתן ציון ומאחר שלא היה ניתן להגיע לדברים בדרך אחרת, החלטנו שהחריגה מצדיקה זאת.

מי וכמה מקבלים פטור?

נתחיל בבסיס: מי זכאי לקבל פטור משירות מילואים? הנושא מעוגן בחוק שירות בטחון [נוסח משולב], תשמ"ו־1986, וממנו עולה כי דרך המלך היא קבלת פטור מחמת גיל. סעיף 36 א' לחוק קובע כי "יוצא צבא שאינו קצין ושמלאו לו ארבעים שנים יהיה פטור מחובת שירות ביטחון". עם זאת, סעיף 36 מסמיך את שר הביטחון לפטור ממילואים "לתקופה מסוימת או לחלוטין", ממגוון סיבות שונות. כך, מונה הסעיף "טעמים הקשורים בהיקף הכוחות הסדירים או כוחות המילואים של צבא הגנה לישראל", או מטעמים הקשורים "בצרכי החינוך, ההתיישבות הביטחונית או המשק הלאומי, או מטעמי משפחה או מטעמים אחרים".

ואיך זה נראה בפועל? את זה ניתן ללמוד מדברים שאמר דרור גרנית, רפרנט ביטחון במשרד המשפטים, לוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. לדבריו מערך המילואים מתחלק באופן הבא: המצב השגרתי הוא שכאשר חייל משתחרר הוא מקבל תקן ביחידת מילואים באופן אוטומטי, ולהם ניתן לקרוא באופן מידי.

עליהם נוספים משרתי המילואים הנמצאים ב"מאגרים". תא"ל שי טייב, ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם (תומכ"א), הסביר לוועדה: "מי שסברנו שיש סיכוי להפעיל אותו ויהיה נכון לשמר אותו, העברנו אותו למאגרים (…) כדי שבעת מלחמה כמו בעת הזו נוכל לקרוא לאנשים מהמאגרים ולהקים איתם סד"כ". כלומר, כאלו שצה"ל לא מגייס למילואים באופן שוטף, אבל שניתן לבנות עליהם לעיבוי הסד"כ. לרוב מדובר באנשים בשנות העשרים לחייהם שיחידותיהם פורקו. ומה לגבי מי שנמצאים בשנות השלושים לחייהם? אותם "העברנו בזמנו לפטור", הודה טייב בפני הוועדה.

המיצוי של האנשים במאגרים רחוק מלהיות מוחלט. לפי נתונים שהציג טייב בסוף פברואר, מבין 80 אלף אנשים במאגרים, שובצו בתפקידי מילואים מאז תחילת הלחימה 11 אלף אנשים, מתוכם 3,500 לוחמים. הוא הבהיר ש"אנחנו לא משתמשים בכל הסד"כ ושופכים אותו באופן מיידי לתוך היחידות - אלא מנסים לעשות את זה בהתאם לבנייה, ליכולת, לסד"כ ולהצעת חוק שירות ביטחון".

וישנם גם את אלו שקיבלו פטור מוחלט מצה"ל. חלקם מסיבות רפואיות או מפאת התפקיד בשירות הסדיר, אבל חלקם הניכר גם בשל צמצום כוח אדם. האם המספרים של פטורים מסוג זה גדולים כפי שטען סוכות? התשובה לשאלה זו לא מובנת מאליה: כבר בדיון בוועדת חו"ב באמצע פברואר ח"כ אלעזר שטרן, לשעבר ראש אכ"א, דרש לדעת שבצה"ל "ממצים את כל האופציות שיש לכם לפני שמעמיסים על אותם אנשים עוד ועוד מילואים". אבל מטעם אכ"א לא ידעו לנקוב במספרים.

בדיון שנערך בוועדה כשבועיים לאחר מכן, הודו נציגי הצבא שלא נאספו נתונים על הסיבות של מתן הפטור בעשור שקדם ל־2020. הסיבה לכך, לפי טייב, היא החלפת מערכת המחשוב. פירוש הדבר הוא שבזמן שידוע מי קיבלו פטור, לא ידוע מאילו סיבות הם קיבלו אותו. הדבר מונע להפריד בין אלו שהוצאו מפאת חוסר כשירות לבין אלו ששוחררו בגלל צמצום בכוח אדם ויכולים לחזור לשירות.

אבל באפריל התקיים דיון נוסף בוועדה, בו צה"ל סיפק את המספרים. אלו הושחרו בפרוטוקול, אבל הדבר יכול לרמז לגבי המקור של סוכות, שנכח בדיון, למספר בו נקב. הוא עצמו הפנה אותנו לכתבה בערוץ 7, שהתפרסמה ביום הדיון, בה נכתב כי מעל 170 אלף אזרחים ששירתו בצה"ל בעשור האחרון שוחררו ממילואים בשל קיצוץ בכוח אדם, כאשר 40 אלף מתוכם שירתו בתפקידי לוחמה. השבוע פורסמה בישראל היום כתבה עם נתונים דומים. אריאל כהנא סיפר בה שתא"ל טייב סיפר בישיבת הממשלה ש"יש עדיין כ־40,000 לוחמים קרביים, מתוכם כ־15,000 מתחת לגיל 35, שעלינו לקלוט אותם בחזרה".

בנקודה זו ראוי לציין כי דובר צה"ל לא עקבי בקשר לרגישות הנתונים הללו. כשפנינו אליו כדי שיאשר את נתוני הכתבה בערוץ 7, הוא סירב לעשות זאת מטעמי "ביטחון מידע". לכהנא, לעומת זאת, הוא אישר את הנתונים. כמו כן, לפני כמה חודשים לא הייתה בעיה לדו"צ לשלוח לנו נתונים שהיה אפשר להעריך שרגישים הרבה יותר מבחינה ביטחונית, והם של מספר אנשי המילואים המשרתים: מ"תחילת הלחימה גויסו בצו 8 כ־300 אלף משרתי מילואים, מתוכם 120 אלף לוחמים. עוד נמסר כי 70 אלף מסווגים כמתנדבים, מתוכם 40 אלף חזרו מפטור". סדר העדיפויות של ביטחון המידע הזה אינו ברור.

הפערים בשטח

לא מדובר רק במספרים יבשים, והאנשים בשטח מרגישים על בשרם את הבעיות בהתנהלות אכ"א. דן גולדברגר, מ"פ במילואים שסיים לאחרונה עוד סבב בעזה, מספר למשרוקית שנדרש על ידי מפקדיו להקים פלוגה שמטרתה להעניק מענה לוגיסטי־מבצעי לכוחות הלחימה. "קיבלתי התראה של שבוע וחצי להקים פלוגה אד הוק, וכך התחלתי לחפש מהרגע להרגע לוחמים שאין להם שיבוץ. לצורך כך, התחלתי לחפש מתנדבים מפה לאוזן, דרך קבוצות וואטצאפ ופייסבוק של מילואים, והייתה היענות גבוהה מצד לוחמים שקיבלו לאורך השנים פטור כי סגרו להם את היחידה".

אלא שעל אף ההיענות בשטח, גולדברגר מעיד כי קשיים בירוקרטיים מצד אכ"א סיכלו רבים מהגיוסים. "התהליך השלישותי של הוצאה ממאגר הפטור, הוא ארוך ומסורבל, ופעמים רבות נמשך גם ארבעה־חמישה שבועות. אלא שלי היה שבוע וחצי להיערך למשימה, שנמשכה חודשיים וחצי. פרק זמן שלישותי כזה, כבר כמעט מייתר את הגיוס. זה גרם לכך שמצאתי את עצמי תוך כדי הלחימה, עוסק בעבודה בירוקרטית על גיוס אנשים. זה פגע ביכולת להתמקד ולעבוד מקצועית כמו שצריך. כשמצטרפים לוחמים תוך כדי, ללא היכרות, זה פוגע בתפקוד השוטף".

גולדברגר לא דיבר רק איתנו אלא גם העיד בוועדת חו"ב. בתגובה ענתה לו סא"ל אבישג סבג ראובן, ראש ענף תכנון כוח אדם מילואים (עתכ"מ), שצה"ל הקים פלטפורמה ייעודית לטובת חיפוש תפקידים במערך המילואים. נכנסנו לאתר, המתקרא "מילג'ובס", וגילינו שהאתר לא נותן מענה על הבעיה הזו. לפי האתר, "חיילים הנמצאים בפטור אינם יכולים להגיש מועמדות למילג'ובס", וכך גם נכתב באשר ל"חיילים המשובצים במאגרים (...) מכיוון שמטרתם הינה איוש התגבורת הצה"לית".

חייל מילואים נוסף, שביקש שלא לחשוף את זהותו ומנסה ללא הצלחה לחזור לשירות, סיפר לנו דברים דומים לאלו של גולדברגר: "הסדר ההגיוני של הדברים הוא שחייל מתנדב או מגויס ונשלח ליחידה שמתאימה לו. אלא שהכול עובד הפוך - מ"פים ומג"דים צריכים לגרד לוחמים דרך מודעות גיוס בטלגרם, ואז לעבור בירוקרטיה שלישותית כדי לגייס אותם - אם הם מצליחים בכלל. לאכ"א ולצבא מאוד נוח להגיד שהאוכלוסייה החרדית תפתור להם את כל הבעיות במקום לעשות עבודת מטה רצינית".

עדות דומה על הכשלים הבירוקרטים השמיעה בפנינו עו"ד דלית כסלו ספקטור, ממובילות ארגון אמהות הלוחמים "אמא ערה", שהתגייסה בתחילת המלחמה למילואים באגף כוח האדם. "יש לי שני בנים בסדיר ובעל מילואימניק מ־7 באוקטובר. בחודש הראשון התגייסתי למילואים כדי לסייע מול התופעה של אלפי אנשים שרצו לשדה הקרב בלי צווי גיוס. הם הורידו מדים מהבוידם, לקחו נשק שהיה להם בבית ורצו להילחם. ישבתי בבסיס השלישות ופעלנו כדי לגייס את האנשים שכבר לחמו בפועל בשטח.

"בתחילת המלחמה, אכ"א פעל ביעילות מדהימה. אבל דיי מהר, כל גיוס של החזרת מילואימניק מפטור הפך להיות מסע ייסורים. עד היום יש יחידות שנלחמות על כל תקן ועל כל חייל מילואים. הם נלחמים בשיניים מול אכ"א לקבל את החזרה מהפטור כשמדובר באנשים כשירים, בריאים ובעלי יכולות מיוחדות שהצבא שחרר בגלל חוסר צורך בעבר. היום ברור שהצורך חזר אבל את הלוחמים לא החזירו מהפטור. הפרוצדורה והסרבול הם נוראים".

הגענו לאן שהלכנו

איך בעצם נוצר המצב הזה, בו חיילי מילואים צריכים להתחנן ללא הצלחה כדי לחזור לשירות? "מי שגרם לזה שצה"ל נמצא היום במצב בו אחוז וחצי משרת במילואים בפועל - הוא צה"ל עצמו", אומר לנו האלוף במיל' גרשון הכהן. "צה"ל חיסל יחידות מילואים שלמות - מאז 1984 נסגרו כ־6 אוגדות מילואים", ביניהן אוגדות 440, 194 ו-90.

את המקור לסגירה המואצת ניתן למצוא ב־1995, אז ממשלת רבין השנייה העבירה את החלטה 3882, שקבעה שתקצוב שכר המילואים יעבור מהביטוח הלאומי לצה"ל. "היה בזה הגיון מסוים, כיוון שלפני כן הייתה הוזלה מסוימת בימי המילואים", אומר א', קצין ותיק במילואים. "קראו למילואימניקים לכל דבר ועניין: לשמור על בתי כלא למשל, המון בזבזנות". לפי מאמר של אל"ם (מיל') ד"ר אופיר קבילו, לשעבר רמ"ח מילואים בזרוע היבשה, הדבר הביא לצמצום בימי המילואים (ימ"מים) בכל שנה. אם ב־1985 התקיימו 10 מיליון ימ"מים, עד 2000 התקיימו רק 4 מיליון, ועד 2018 המספר ירד ל־1.9 מיליון בלבד.

היו עוד אבני דרך, אחת מהן ב־2008, אז עבר חוק שירות המילואים, שהגביל את סמכות המדינה לגייס אנשי מילואים, וקבע כי ניתן לעשות זאת רק לשעת חירום, תעסוקה מבצעית או אימונים. לדברי א', הפחתת האימונים והתעסוקה המבצעית פגעה בכשירות משרתי המילואים. "אם תשאלי מג"די המילואים הם יגידו לך שהתעסוקה המבצעית היא ההזדמנות לבנות את הגדוד מבחינת לכידות. בסופו של דבר, משרת המילואים לא בא בגלל אתוס ציוני כשלעצמו, הוא בא כי המ"פ קרא לך, כי זו משפחה, כי זה החבר'ה שלך. אבל אם אין תעסוקה ואין ימי מילואים, הקשר מתנתק, והמוטיבציה בהתאם".

אבל השיא היה בתר"ש גדעון, אותה הוביל הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט. הסעיף העיקרי בה היה שאסור שכוח האדם ביחידת המילואים יהיה גדול יותר מאשר 120% מהתקן. "זו שגיאה, כיוון שבעולם המילואים אשתו של אחד נמצאת בהריון והשני חייב להיות בעסק", אומר לנו תא"ל (מיל') שוקי בן ענת, לשעבר קצין מילואים ראשי. "עודף של 20% לא מספיק כדי לקיים יחידת מילואים, ואנחנו רואים זאת היטב עכשיו, כשהכוחות נשחקים".

לפי א', גיבוי להלך הרוח הזה ניתן גם במסגרת הייעוץ הארגוני שצה"ל קיבל מחברת מקינזי, בשנים 2009 ו־2017, שסיפקה לצבא תוכנית התייעלות מקיפה בכוח אדם וברכש. "לקחו חברה בינלאומית שמבינה נהדר בתעשייה, אבל לא מבינה כלום בצבא", הוא מלין. "צבא זה לא רק תעשייה, ולא ניהול כסף - זה מה יקרה מחר במלחמה. זה הכול חלק מקונספציית הצבא הקטן והחכם".

הכהן מסכים: "אני שונא את המחשבה שהצבא צריך להתנהל באופן 'יעיל'. הצבא בנוי על הרעיון של רגע חירום, ולכן מי שחושב על קיצוץ בכוח אדם, מתנהל לפי מחשבה שלא מבינה מלחמה. המצוינות הניהולית תקעה אותנו. אבל בצבא חשבו שאין יותר מלחמה מול מדינות". לדבריו, הייתה לכך גם השפעה על תפקוד הצבא ב־7 באוקטובר: "בגלל שהפחיתו את התעסוקה המבצעית למילואימניקים, כל הסדיר פוזר לתפוס קו, וכך במקום שלצה"ל תהיה אוגדה סדירה מוכנה לזינוק בדרום - הוא היה צריך לקבץ את הסדירים מכל הגזרות".

שינוי כיוון?

כיום נראים ניצנים של שינוי בתפיסה, שהבולט בהם הוא ההחלטה להקים את אוגדה 96, שתורכב ממתנדבים שקיבלו פטור ממילואים מסיבות שונות, ותפעל במודל דומה לזה של כיתות כוננות. המומחים עמם שוחחנו מברכים על המהלך, אבל לא כולם מסכימים. רובי שקד, משרת מילואים בדרגת רס"מ, חושב אחרת: "האוגדה הזו היא לפטוריסטים בכלל, גם מחמת גיל, אך הצורך האמיתי הוא גיוס של צעירים שכשירים ללחימה. צה"ל צריך להפוך מפסיבי לאקטיבי. לא לחכות שיואילו להתנדב, אלא לחייב את מי שיכולים לשרת".

אבל יש שאלה לגבי מידת הפרקטיות של ניסיון לעשות זאת. "שום דבר במילואים לא עובד בכפייה", אומר בן ענת. "מילואים זה התנדבותי לגמרי". א' אומר לנו דברים דומים. וגם בצה"ל לא סבורים שזה אפשרי מבחינה משפטית: החוק אומנם מאפשר לבטל פטור במקרה של שינוי הנסיבות, אבל "אירוע של ביטול פטור לאדם שקיבל פטור לפני חמש שנים, זה אירוע מורכב, הוא דורש תהליך שימוע אל מול החייל", ציינה פזית תדהר, משפטנית במשרד הביטחון, בפני ועדת חו"ב. לכך הגיב סוכות: "למה זה יותר מורכב לקרוא לבן אדם אחרי שנים שלא היה במילואים מאשר להכביד פי שניים על אלו שכבר עושים?"

תגובת דובר צה"ל: מתחילת המלחמה הוחזרו לשירות מילואים פעיל כ-70,000 משרתי מילואים ממאגרים ומפטור. תהליך מיצוי של מאגרי כוח האדם במילואים נמשך, לרבות בחינת גיוס משרתים שקיבלו בעבר פטור משירות מילואים.

המספר 40,000 מתייחס ללוחמים שקיבלו פטור ממילואים לאורך העשור האחרון. רק 15,000 מתוכם מתחת לגיל 35, והם נבחנים להחזרה למאגרי שירות מילואים כחלק מפוטנציאל בניין הכח הצבאי.

עוד כתבות

ליאור אשכול / צילום: ניר סלקמן

ליאור אשכול מסיימת את תפקידה כמנכ"לית וולט ישראל; זה הקידום שתקבל

מנכ"לית וולט ישראל, ליאור אשכול, מסיימת את תפקידה ותקודם בקרוב לתפקיד בהנהלה הגלובלית, במסגרתו תהיה אחראית על הפעילות בשווקים אסטרטגיים של וולט בעולם, ביניהם ישראל ● היא תישאר בתפקידה הנוכחי עד לאיתור ומינוי מחליף

נשיא חברת טבע העולמית, ריצ'רד פרנסיס / צילום: סיון פרג'

רשות המסים התפשרה על 4 מיליארד שקל מול חברת טבע. איך זה קרה?

טבע תשלם לרשות 750 מיליון דולר (כ־2.8 מיליארד שקל לפי שער הדולר־שקל הנוכחי) ● מדובר בסכום נמוך באופן משמעותי מזה שדרשו בתחילה ברשות המסים - 6.9 מיליארד שקל

הקריה למחקר גרעיני בנגב / צילום: Reuters

דיווח: ישראל השקיעה ב-2023 יותר ממיליארד דולר בנשק גרעיני

לפי התנועה הבינלאומית להשמדת נשק גרעיני (ICAN), ישראל השקיעה בשנת 2023 כ-1.1 מיליארד דולר בנשק גרעיני - מעט יותר מפקיסטן וקוריאה הצפונית ● השיאנית העולמית היא ארה"ב, שהיקף ההשקעה שלה בנשק גרעיני בשנה שעברה גדול יותר משל כל המדינות בעלות ארסנל גרעיני גם יחד

הגוש הגדול בשדה דב / צילום: איל יצהר

אחרי 50 שנה: כך תתחלק הקרקע היוקרתית בין 1,700 הבעלים

ביהמ"ש צפוי לאשר את מתווה חלוקת הזכויות בקרקעות ברובע שדה דב בת"א, מהלך שיאפשר הקמת 2,700 דירות ואלפי מ"ר תעסוקה ומסחר ● בכך יבוא לסיומו פירוק השיתוף של הגוש הגדול

סניף של נייקי / צילום: Reuters, JONATHAN CHERRY

נייקי מחקה 27 מיליארד דולר ביום אחד. והמשבר מגיע גם לאימפריה של הראל ויזל

מניית קמעונאית הספורט הגדולה בעולם צנחה ב־20% ביום שישי בעקבות תחזית מאכזבת ורשמה את אחד הימים הגרועים בתולדותיה ● הירידות החדות הגיעו גם למניות פוקס והחברה הבת ריטיילורס, זכיינית נייקי בישראל ובמדינות נוספות ● בזמן שנייקי מכירה בחולשתן של חנויות המותג, הראל ויזל מתכנן עשרות סניפים חדשים

עוזי לוי מנכ''ל אשטרום נכסים / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל מבנה עוזי לוי: "ענף המשרדים בעייתי מחוץ לתל אביב"

בכירים מתחום הנדל"ן המניב השתתפו היום בכנס הנדל"ן השנתי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY ודיברו על מגזרי המסחר והמשרדים ● הראל ויזל מנכ"ל קבוצת פוקס: "כשהישראלים יחזרו לטוס רמת הביקוש פה תרד וחברות בינלאומיות לא ימהרו לפתוח פה חנויות"

בארי שטרנליכט, יו''ר ומנכ''ל של סטרווד קפיטול / צילום: Reuters, MIKE BLAKE

ניצחון לנאמני סטרווד: התביעה נגד המיליארדר בארי שטרנליכט בעל השליטה בקבוצה תתברר

נדחתה בקשתו של איל הנדל"ן האמריקאי-יהודי בארי שטרנליכט היו"ר והמנכ"ל של ענקית הנדל"ן סטרווד קפיטול למחוק אותו מתביעה שהוגשה נגדו על ידי נאמני חברת הבת שגייסה סכום של 910 מיליון שקל בישראל וקרסה כעבור שנתיים ● השופט: "נראה לכאורה כי המבקשים היו מעורבים בהחלטה על ההנפקה"

ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר סמוטריץ', בישיבת ממשלה / צילום: יריב כץ - ידיעות אחרונות

הלחץ של נתניהו, הפשרה של סמוטריץ׳: כך עשוי להיראות מבצע המס הגדול לשחרור "רווחים כלואים"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' מקדם פשרה שתאפשר להוציא לפועל מבצע לשחרור דיבידנדים של חברות במס מופחת, כפי שנחשף בגלובס, חרף ההתנגדות באוצר ● המתווה החדש מצמצם את היקף המבצע ומתמקד ברווחים שנצברו בחברות עד 2020, תוך קביעת סנקציות ● כמה כסף ייכנס לקופת המדינה, ולמה גורמי המקצוע מתנגדים?

העבודה ומרצ הגיעו להסכם על איחוד / צילום: יח''צ

העבודה ומרצ מתאחדות, השם החדש: "הדמוקרטים"

מדובר באיחוד מפלגות מלא, ולא ב"בלוק טכני" שאותו כבר ביצעו המפלגות בעבר • הרשימה החדשה תורכב על ידי בחירות מקדימות, אך יובטח בה ייצוג לאנשי מרצ • סקר מנדטים שנערך בחדשות 12 בשבוע שעבר העלה שהמפלגה החדשה צפויה לזכות ל-11 מנדטים

דוכן הקורא לעובדי 019 להתאגד / צילום: באדיבות הסתדרות הפועל המזרחי

בית הדין לעבודה: 019 פגעה בהתארגנות העובדים ותשלם 130 אלף שקל

נקבע כי היו שני אירועים שבהם 019 פגעה בהתאגדות: החתמת טפסי ביטול להצטרפות להתאגדות העובדים טרם כינון הארגון היציג; והתבטאויות של גורמים בחברה כלפי העובדים ביום בו פרצה ההתאגדות ● עוד נקבע כי ההסתדרות לא עמדה בדרישת השליש שמקנה לה להיות הארגון היציג

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה ירוקה בוול סטריט; התשואות על האג"ח הממשלתיות זינקו

מדד נאסד"ק ננעל עם עליה של 0.6% ● נעילה ירוקה באירופה, מדד הקאק זינק ב-1.3% ● התשואות על אג"ח ממשלתיות בארה"ב מזנקות ● המסחר באסיה ננעל בעליות קטנות ● ג'יי.פי מורגן: "מדד S&P 500 ירד במחצית השניה של השנה ב-22%" ● טבע תחת חקירה של ה-FTC

דירה בהנחה

אובדן הכנסות המדינה בעקבות תוכניות ההנחה לדירות: 27 מיליארד שקל

על פי הדוחות הכספיים של המדינה לשנת 2023, ההכנסות מקרקעות בכלל תוכניות הסבסוד הממשלתיות הסתכמו ב־32 מיליארד שקל • מתוך כ־197 אלף דירות, שיווקן של 37% נכשל

סיידוף וכהן / צילום: איל יצהר, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הבעלים איבד כ־3 מיליארד שקל משווי מניותיו, והמנכ"ל שתוגמל ב־60 מיליון שקל משלם את המחיר

מניית שיכון ובינוי זינקה במעל 7% בעקבות התפטרותו של המנכ"ל הדומיננטי תמיר כהן, שהוביל מטעם נתי סיידוף את העסקה לרכישת השליטה בחברה ב־2018 מידי שרי אריסון ● פרויקטים יקרים והכפלת נטל החוב הובילו לקריסת המניה בכמעט 70% מהשיא ● כהן, שצבר בשנותיו בשיכון ובינוי תגמולי עתק, הודיע כי יפעל כעת לרכישת השליטה בחברה, אך לטענת סיידוף, "אין בכוונתי למכור"

מארין לה פן (משמאל) יו''ר מפלגת הימין הקיצוני בצרפת וז'ורדן ברדלה, מועמד מפלגתה של לה פן לראשות הממשלה, באירוע תמיכה / צילום: ap, Daniel Cole

רעידת אדמה באירופה: הצרפתים אמרו לא לרפורמות כלכליות ולהגירה והם לא לבד

תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לפרלמנט מלמדות כי הציבור אמר לא לרפורמות בהן העלאת גיל הפרישה והוא בעיקר הצביע בעד סגירת גבולות ומדיניות של אנטי הגירה ● איך יושפעו היהודים בצרפת ומה יהיו ההשלכות על אירופה כולה

וורן באפט / צילום: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הצוואה של וורן באפט: כך יתחלק הונו של משקיע העל

המשקיע המפורסם המחזיק במניות ברקשייר האת'וויי בשווי מעל 130 מיליארד דולר, עתיד להפנות את מרבית הונו לקרן צדקה חדשה שתנוהל ע"י ילדיו ● "אני מרגיש טוב מאוד לגבי הערכים של ילדיי, ויש לי 100% אמון בהתנהלותם", אמר ● בקרן גייטס הוא כנראה מאמין פחות

יקי בוארון, שותף מנהל תחום הנדל''ן ב-EY, בכנס הנדל''ן השנתי / צילום: כדיה לוי

יקי בוארון: "ספק אם העלאת המע"מ תהיה הגזירה האחרונה מכיוון הממשלה"

בוארון, השותף המנהל של תחום הנדל"ן בפירמת הייעוץ וראיית החשבון EY, פתח את כנס הנדל"ן השנתי המשותף עם גלובס ואמר: "יש אשראי לענף הנדל"ן, אך כעת נדרשת התנהלות אחראית" ● עו"ד מני גורמן: "חלה על כולנו החובה להילחם על חוסנה הכלכלי של מדינת ישראל"

אילוסטרציה: Shutterstock, Igal Vaisman

הדד-ליין של החשכ"ל לחרדים פקע: כך ייראה השינוי הדרמטי ברשתות החינוך של ש"ס ויהדות התורה

היום פקע האולטימטום של החשכ"ל יהלי רוטנברג לרשתות החינוך המשויכות למפלגות החרדיות: עמידה בסטנדרטים ניהוליים מקובלים - או ניתוקן ממערכות הכספים של המדינה והוצאת חשבות האוצר מתוך המוסדות ● בחשכ"ל יבנו יחד עם הרשתות מבנה ארגוני חדש, והן יידרשו למנות מנהל כספים משלהן שייקח אחריות על הפעילות הפיננסית, במקום חשבות האוצר

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

נעילה אדומה בבורסה: ת"א 90 איבד כ-1%; שיכון ובינוי זינקה ביותר מ-7%

ת"א 90 איבד כ-1%, ת"א 125 ירד ב-0.7% ות"א 35 נחלש ב-0.6% ● בנק הפועלים, שופרסל ושיכון ובינוי דיווחו על שינויים דרמתיים בצמרת, האחרונה לאחר נפילה של כ-31% במניה מתחילת השנה ● בלאומי צופים: "ירידה במחיר הנפט, ומנגד עליית מחיר הגז הטבעי, וגם האורניום" ● בנק הפועלים: "שני ענפי משק בהם הפעילות רחוקה מלהתאושש הם התיירות והבנייה" ● ג'יי.פי מורגן: "מדד S&P 500 ירד במחצית השניה של השנה ב-22%"

דוד פתאל, בעלים ומנכ''ל מלונות פתאל, בכנס הנדל''ן של EY / צילום: כדיה לוי

דוד פתאל: "אנשים מעדיפים היום חוויות על פני חסכונות"

על אף שחלק מהשלכות ימי הקורונה טרם התפוגגו - דוד פתאל, בעלים ומנכ"ל רשת מלונות פתאל, העריך היום בכנס הנדל"ן השנתי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY כי שוק התיירות מתקרב לרמות השיא של שנת 2019

ידין ענתבי / צילום: תמר מצפי

נער האוצר שהפך למנכ"ל בנק הפועלים: הדרך של ידין ענתבי לפסגה

ענתבי כיהן בתפקיד הממונה על שוק ההון, הביטוח והחיסכון הפנסיוני בשנים הגורליות שלאחר חקיקת רפורמת בכר, ש"בראה" את שוק ההון הישראלי כפי שאנחנו מכירים אותו כיום ● בתפקידו כראש חטיבת שווקים פיננסים ובנקאות בינלאומית של הפועלים, הצליח ענתבי להיחלץ מפרשת העלמות המסים בארה"ב. כעת הוא הופך למנכ"ל הבנק