גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

כלכלית, חברתית, ביטחונית וסביבתית: האופק העגום של ילדי ישראל

מימון המלחמה שייפול על כתפיהם, הקרע החברתי שגורם לכולנו להפסיד והתנפצות החלום על ביטחון של ממש: 1.1 מיליון הילדים שיוצאים לחופש בשבוע הבא ישלמו על הכל, וביוקר ● המוצא הוא שילוב של הנהגה נחושה וציבור שמתעשת ומבין את גודל השעה

ילדים חוצים את הכביש בירושלים. יצאו מהבית באוגוסט? / צילום: רפי קוץ
ילדים חוצים את הכביש בירושלים. יצאו מהבית באוגוסט? / צילום: רפי קוץ

טקס סיום בית הספר היסודי של הבן הקטן שלי נערך השבוע. ראש העיר, אותה העיר שכולם אוהבים להקניט שכלל איננה קיימת, אמר בגאווה ש"הילדים הללו הם דור העתיד", וגרם לי ובוודאי לעוד רבים אחרים לתהות לאיזה עתיד בכלל מובילים אותם. זו פעם ראשונה מזה שנות דור שאנחנו לא מייחלים שיהיה להם טוב יותר משהיה לנו (בהכללה כמובן), כמו שאנחנו נהנינו מרווחה ומביטחון אישי ולאומי גדולים יותר מהדור שלפנינו, אלא בעיקר מתפללים ומקווים שהקטנים הללו יתבגרו ויחזיקו מעמד. שיהיה להם טוב כמו שהיה פה עד לאחרונה. רק לא גרוע יותר.

לוחמי השייטת רכשו לעצמם 200 קסדות במלחמה. ואז הכל הסתבך
המומחים מאשרים: משק החשמל בישראל לא מוכן למלחמה ממושכת
ההכנסות יגדלו, הביטחון האנרגטי יצטמצם: יצוא הגז בדרך להתרחב

זו לא פסימיות (או מרמור - נקדים את הטוקבקיסט הראשון), אלא יותר ריאליזם מפוקח. כמאמר הבדיחה העצובה, "לפעמים פסימי הוא אופטימי עם ניסיון". בכל אספקט שתבחרו, כלכלית, חברתית, ביטחונית וסביבתית, האופק של ילדי ישראל אפור למדי. ואני לא מדבר על בני 18 והלאה, שברור שנכונו להם שנים קשות (תשאלו את שני הילדים הבוגרים שלי, שכבר 8 חודשים מנסים ללמוד ולחיות בין שירות מילואים אחד למשנהו, וכשאין כמעט צעיר או צעירה שלא מכירים קורבנות מלחמה וטבח בני גילם). בדיוק במקביל לטקס בבית הספר, אגב, הכנסת אישרה את הארכת שירות המילואים בעוד שנה.

הכל על גבם

כלכלית, הילדים הללו, שכל כך דאגנו איזה מערכת גב תהיה לילקוט שלהם, סוחבים על הגב הוצאות מלחמה בסך 250 מיליארד שקל. בינתיים. כמעט פעמיים העלות להקמת המטרו התת-קרקעי בגוש דן. ובהינתן שהריבית לא תחזור להיות אפסית בקרוב, מדובר בעלות חוב גבוהה בהרבה. הם יצטרכו לשלם פרוסה אחר פרוסה, במקום שהמיליארדים הללו ילכו לשיפור ולמימון החיים עצמם. איך שלא תסובבו את זה, הילדים הללו ישלמו הרבה יותר מס ויקבלו הרבה פחות שירותים. תוסיפו לזה את המשבר האדיר בתשתיות שאנחנו סוחבים שנים (אפרופו הדיון על אספקת החשמל, שמצטרף למחדל תשתיות התחבורה, התעופה, הביוב ועוד), ואת החובה להשקיע מאות מיליארדים רק כדי ליישר קו עם מדינות העולם.

חברתית, השבטיות הישראלית מידרדרת. אולי ביחד ננצח, אבל בינתיים אנחנו מפסידים כל מגזר לבד. כשהילדים הללו יהיו מבוגרים, רבע או שליש מאזרחי המדינה יהיו חרדים. אם הציבור הזה לא יתגייס בהיקף גדול, אנשיו לא יצטרכו יותר לאיים או לחסום שום כביש במחאה. גם כי יהיה להם כבר כוח פוליטי ענק לעשות ככל העולה על רוחם, ובעיקר כי ממילא לא נצליח לממן את גידול האוכלוסייה בזמן שהמגזר היצרני נשחק, סוחב עוד מגזרים על הגב.

ביטחונית, ברור שהאשליה נגמרה. השעון שהוצב בכיכר המרכזית באיראן בשנת 2017 וספר לאחור את הזמן "להשמדת ישראל" עד ינואר 2040, נראה הרבה פחות כמו קוריוז והרבה יותר כמו תוכנית סדורה. ואפילו לא ברור מה זה אומר מבחינת ישראל עצמה, חוץ מתוספת קבועה ומייאשת של תקציבים עבור מכונות מלחמה, ועם הכרה ברורה שמצלמות לא יספיקו בשמירה על הגדרות והבתים שלנו.

גם על המשבר האקלימי והסביבתי לא ממש צריך להרחיב. ברור שהילדים שלנו יסבלו יותר ביולי אוגוסט, ואפילו לא בטוח שיהיה להם די חשמל או כסף לא לצאת מהמזגן.

ואם צרת רבים מנחמת מישהו, החשש שהגענו לשיא - ומעתה והלאה יהיה פחות בטוח כלכלית, חברתית, סביבתית - משותף כרגע לרבות ממדינות העולם. תחושה כללית שהמערב המפותח איבד כיוון, והרבה כוחות רעים מזהים חולשה.

צריך להתאפס

זו לא קריאה לייאוש, אלא להתאפס על עצמנו בדחיפות ולחזור למסלול הנכון. לא ממש מזמן, היה פה הרבה יותר גרוע. משבר חברתי? חמישה שבועות אחרי האופוריה הגדולה של הכרזת המדינה - בזמן שישראל הייתה בעיצומה של מלחמה קיומית מול אויבים מבחוץ (וגם אז ידעו כולם שרק ביחד ננצח) - יהודים ירו ביהודים מול חופי תל אביב. קצת אחר כך, המלחמה גררה משטר צנע כואב וקשה במיוחד. אבל הבנו שאין ברירה, יצאנו מזה והקמנו מדינה מפוארת. שילוב של הנהגה נחושה וציבור שמתעשת ומבין את גודל השעה. ואם לא בשבילנו, אז עבור 1.1 מיליון הילדים שיוצאים לחופש בשבוע הבא.

כוכבי השבוע

מצוין: ענקיות הטכנולוגיה שמות את הכסף על ישראל

גוגל חתמה השבוע על הסכם שכירות של 20 קומות, שליש ממגדל ToHa‏ שמוקם כעת בכניסה לתל אביב, בעסקה של כמיליארד שקל ל-10 שנים. פייסבוק שכרה לא מזמן 20 קומות במגדל לנדמרק בשרונה, לא רחוק משם. גב ים ממשיכה בהקמת מגדל משרדים בן 30 קומות בהרצליה פיתוח עבור אפל, שכבר שוכרת ממנה עשרות אלפי מ"ר בסביבה. וזו רק רשימה חלקית.

בתוך ים החרמות והדכדוך מסביב, כשבאינספור מדינות מוסתים ומסיתים נגד מדינת ישראל הנמצאת במלחמה קשה וצודקת, והצפון והדרום עדיין סופגים טילים מדי יום, מדובר בבשורות חשובות ומרגשות. ענקיות הטכנולוגיה, שבעצמן מתמודדות מבית עם לא מעט קריאות נגד ישראל, מאמינות בנו אולי יותר ממה שאנחנו מאמינים בעצמנו. זו לא רק הצהרה סמלית שמדינת ישראל פה בשביל להישאר, אלא החלטה לשים על זה מיליארדי דולרים.

בלתי־מספיק: גם כשיעבור החושך, אין מי שידליק את האור

הקרבות בצמרת ענף החשמל כיכבו השבוע. שאול גולדשטיין מנכ"ל נגה, החברה הממשלתית שהוקמה לפני שנתיים וחצי ואחראית לניהול מערכת החשמל, אמר כי "אנחנו לא מוכנים למלחמה אמיתית. אחרי 72 שעות בלי חשמל אי אפשר יהיה לגור כאן". מאז הוא הספיק לחזור בו, מה שלא הפריע לדירקטוריון לדון בהדחתו. שר האנרגיה אלי כהן ומנכ"ל חברת החשמל מאיר שפיגלר הבהירו שבעצם גולדשטיין הוא הבעיה.

ועזבו את השאלה החשובה מי צודק, נדמה כי הקונטקסט האמיתי במריבה התורנית היא רק עבור דוח המבקר או ועדת החקירה שעוד יגיעו. לא חשוב כמה זמן תהיה פה חלילה עלטה, ועד כמה הסבלנות ואורך הרוח שלנו יחזיקו מעמד, ביום שאחרי נמשיך לראות גלגול האשמות מושלם. מנגה למשרד האנרגיה, ממנה לחברת החשמל, וחוזר חלילה. גם בכל הנוגע לחשמל, הכי נוח כשאין סמכות, אין ראש אחד, וכמובן שאין אשמה.

עוד כתבות

פרטיות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

ייצוגית נגד מימון ישיר בגין הפרת פרטיות: "הכול מהכול חשוף לטיקטוק"

לפי הבקשה לתביעה הייצוגית, קוד פיקסל שחברת מימון ישיר הטמיעה באתר שלה אוסף מידע של גולשים ומעבירו לטיקטוק - וזאת ללא ידיעתם וללא הסכמתם להעברת המידע ● ההערכה היא שזו הסנונית הראשונה בגל התביעות שצפוי לאחר כניסתו לתוקף של תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

מהפך: ההסתברות להורדת ריבית צנחה באחת. זו הסיבה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית מחר ● בתחילת השבוע שעבר ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

אילוסטרציה: איל יצהר

כתב תביעה נגד ויז'ן אנד ביונד: "פעלו תחת דפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת והסתרת מידע מהותי"

החברה המשקיעה בנדל"ן בארה"ב, נתבעה על ידי 126 משקיעים על סכום של כ-29 מיליון שקל ● בכתב התביעה עולה טענה "לדפוס פעולה שיטתי של הטעיה מתמשכת, רשלנות והסתרת מידע מהותי" ● עוה"ד המייצג את החברה מסר כי:"טרם התקבל כתב התביעה וכאשר הוא יתקבל נוכל להתייחס, ככל שנדרש"

מוצרי חלב / צילום: איל יצהר

המשק עמוק בקרב על החלב, אבל המוצר הזה ממילא בירידה

שינוי בטעם, עלייה ברמת החיים ומחסור כרוני שוחקים את מעמדו של קרטון החלב המסורתי ● מנגד, הגבינות המיובאות מציגות ביקושי שיא, אף שהן יקרות במאות אחוזים מהעולם - מה שיוצר לחץ להגדלת המכסות הפטורות ממכס במטרה לבלום את התייקרותן

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

"עד עכשיו נלחמנו על הבית. הגיע הזמן לדבאח מעבר לים"

המלחמה שרוקנה את הצפון והקשתה על העובדים להישאר, הסערה ברשת שהביאה אותו לבית המשפט, הקושי להתפתח בנדל"ן אל מול המתחרות והתוכניות להתרחב למדינות המפרץ ● סאלח דבאח, מנכ"ל רשת הקמעונאות המשפחתית שמגלגלת יותר ממיליארד שקל בשנה, בראיון מיוחד

נשימה / צילום: Shutterstock

מחקרים מגלים: איזה איבר עשוי להחליף את הריאות

למה אנחנו מקבלים "דום נשימה" בכתיבת אימייל, איך בדיקה פשוטה מנבאת מי יתעורר מתרדמת והאם אף אלקטרוני יוכל לאבחן מחלות רק מלהריח את הבל הפה שלנו? חוקרי נשימה וריח מגלים עד כמה מורכבת הפעולה הכי אגבית שאנחנו עושים ● וגם: לא תאמינו איזה איבר עשוי להחליף את הריאות כמקור לחמצן

מצב השווקים השבוע

היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר – ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בזמן שהשוק בת"א ממשיך להציג ביצועים חסרי תקדים גם בפתח שנת 2026, סקטור אחד נותר מחוץ לחגיגה - ה-IT • יו"ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם ● מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● האם עידן עופר פספס את אקזיט חייו בחברת הספנות צים?

מה שהתקיים רק בראש העובד נעשה ממוסד / אילוסטרציה: Shutterstock

אנשים חוששים שה-AI תגזול את עבודתם, אבל היא כבר גוזלת את מה שיש להם בראש

השאלה אינה האם AI תחליף את העובדים - השאלה היא מי ישלוט בידע שהחברות אוספות מהם ● בעולם של בינה מלאכותית ארגונית, גם כשעובד עוזב את העבודה, הוא משאיר את הידע ואת הניסיון שלו מאחור - לבוט או למי שיחליף אותו, אם יהיה צורך במחליף בכלל

בנימינה גבעת עדה / צילום: דוברות המועצה

מועצת בנימינה־גבעת עדה מזהירה: "תוכנית המתאר תייצר גירעון מצטבר של עשרות מיליונים"

התוכנית מגיעה לסבב שמיעת ההתנגדויות השני - עם יותר מ־1,400 התנגדויות שהוגשו לה, ובראשן זו של המועצה: "התוכנית מכפילה את יעד האוכלוסייה, בלי מנגנון כלכלי תומך" ראש המועצה: "לא מתנגדים לצמיחה, אלא לצמיחה לא מאוזנת"

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

15 שנה אחרי קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת הענק נגד רואי החשבון

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011 נגד פירמת EY ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר" ● עורך הדין המייצג את מפרקי אגרקסקו: "כשנקבע במפורש כי הדוחות הכספיים לא היו תקינים במשך שנים, הקשר הסיבתי נראה מובן מאליו"

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: שלומי יוסף

תושב הצפון שמגלה: מדוע לכפר גלעדי חזרו כל התושבים בעוד שלקריית שמונה חזרו רק מחצית

במסגרת הסיור הכלכלי לבאי כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס הוצגו מתחם סטארט־אפים חדש, מרכז קולינרי בהשקעה של 100 מיליון שקל והתרחבות אקדמית - בניסיון  לעצור את בריחת החברות והתושבים מהאזור

כותרות העיתונים בעולם

תרחיש האימה של טראמפ: התגובה האיראנית שעוצרת מלחמה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: תקיפה באיראן לא תהיה קלה לביצוע כמו המבצע האמריקאי בונצאולה, השאלות הפתוחות שנשארו לטראמפ, ואיך עשויה להיראות המלחמה מול איראן? • כותרות העיתונים בעולם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

"לחסל את חמינאי עכשיו": המסרים מבית המלוכה הסעודי

ההזדמנות האחרונה לאיראן: "כדי שזה יקרה - רוצים מהם טיוטה בתוך 48 שעות" ● מחאות מצומצמות יותר, אך העולם נושא עיניים: גל ההפגנות החדש באיראן ● הסנאטור גרהאם: בסביבת טראמפ מייעצים לו שלא לתקוף באיראן ● שגריר ארה"ב בישראל נשאל אם לישראל זכות על שטחי מדינות ערב: "הם יכולים לקחת את הכול" ● דיווח: משמרות המהפכה מקדמים כוחות לגבול עיראק ● עדכונים שוטפים

המשרוקית. עו''ד עמית חדד / צילום: איל יצהר

איך ייתכן שעמית חדד מייצג כל־כך הרבה מסביבת נתניהו?

לא פעם הטיפול המשפטי בפרשות שסובבות את רה"מ בנימין נתניהו מתנקז לידיו של אותו עורך דין ● הכללים אוסרים כל מצב של ניגוד עניינים, אבל האם יש בכלל מי שמפקח? ● כך התגלגל המקרה של עו"ד עמית חדד - עד שהביא להתפטרות של בכירה בלשכת עורכי הדין ● המשרוקית של גלובס

מנכ''ל דקארט דין לייטרסדורף וסמנכ''ל המוצר משה שלו / צילום:  עמית אלקיים

מ-8200 להנהלת חד הקרן: התפקיד החדש של יוסי שריאל

יוסי שריאל צורף לחברת דקארט על ידי מייסדיה, דין לייטרסדורף ומשה שלו, שהיו גם פקודיו ביחידת 8200 ● הוא שוחרר משירות מילואים על ידי הרמטכ"ל אייל זמיר כמי שנושא באחריות פיקודית לאירועי ה-7 באוקטובר מעצם תפקידו כמפקד 8200

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים? / צילומים: Shutterstock, AP, עיצוב: טלי בוגדנובסקי

טראמפ חטף מכה, איך יושפעו השווקים?

בית המשפט העליון בארה"ב קבע כי הנשיא טראמפ חרג מסמכותו, ועל כן מרבית המכסים הבינלאומיים שהטיל פסולים ● כעת, לא ברור מה יעלה בגורל 175 מיליארד דולר שכבר נגבו מיבואנים ● מה היו הטיעונים המרכזיים של השופטים, כיצד הגיב טראמפ ומה עלול להדאיג את השווקים?

אייל שרצקי וניר שרצקי, סקוט ראסל ושלומי בן חיים / צילום: מורג ביטן, נייס, ג'ייפרוג

הישראלית שצללה בעקבות כלי AI חדש, וזו שהמריאה אחרי הדוחות

במדור השבועי של גלובס, בדקנו מה קרה למניות הישראליות הבולטות בוול סטריט בסוף השבוע ● כלי חדש של חברת ה-AI אנתרופיק טלטל את חברות הסייבר - וג'יי פרוג צללה בכ-25% ● מנגד, נייס זינקה בכ-20%, אחרי שתוצאותיה הכספיות עקפו את תחזיות האנליסטים ● ואיתוראן עלתה לשיא של כל הזמנים

משרדי גוגל בארה''ב / צילום: ap, Jeff Chiu

מצבא איראן לחברת ענק: פרשת ריגול חמורה נחשפת

כתב אישום הוגש בסוף השבוע נגד שלושה איראנים שחיו בעמק הסיליקון, עבדו בחברות ענק והדליפו עפ"י החשד סודות לאיראן ● התובעים טוענים כי שלושת הנאשמים ניצלו את תפקידיהם בחברות טכנולוגיה מובילות המפתחות מעבדי מחשב ניידים כדי להשיג מאות קבצים סודיים, כולל חומרים הקשורים לאבטחת מעבדים ולקריפטוגרפיה

עידן קרבט / צילום: פרטי

סל הקניות הזול ביותר יכול להגיע אליכם בדרך מפתיעה

שוק הפארם הישראלי נחשב לאחד הריכוזיים והיקרים במשק, אך עידן קרבט (23), קצין שריון משוחרר ללא רקע בתכנות, החליט להרים את הכפפה ● בעזרת כלי בינה מלאכותית בלבד הוא פיתח את אפליקציית "פארמי", שמשווה מחירים בזמן אמת ומייצרת את הסל הזול ביותר

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

המדינה שהציגה מערכת לייזר חדשה, חלשה בהרבה מזו של ישראל

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות