גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מעבירים או מקבלים 2,000 שקל בחודש בפייבוקס או ביט? העמלות החדשות יגיעו גם לכיס שלכם

החל מ־2025, מאות אלפי לקוחות ביט ופייבוקס יידרשו לשלם עמלה חדשה שלפי הערכות תגיע לכ־1% ● בין אותם מאות אלפים נמנים בעלי עסקים קטנים וסטודנטים, ובשוק בו כמעט אין תחרות, כמות הלקוחות המשלמים צפויה ללכת ולגדול

בשבוע שעבר הפיקוח על הבנקים הודיע כי הוא מתכוון לאפשר לאפליקציות התשלומים ביט ופייבוקס לגבות עמלות מלקוחותיהם. בטיוטה להערות הציבור נכתב כי העמלות ייגבו החל מינואר 2025, והיא תיגבה מלקוחות עם היקף פעילות של 25 אלף שקל ויותר והודגש כי "לקוחות אלו מהווים חלק קטן מכלל הלקוחות". אבל מיהם אותו "חלק קטן" מהמשתמשים שיידרשו לשלם לביט ולפייבוקס בקרוב? איך יעבוד השינוי באפליקציות? ומה ניתן ללמוד ממנו על ההמשך? גלובס עושה סדר.

5% בחודש: המסלולים שכיכבו בחיסכון שלכם בחודש יוני
הלחץ של נתניהו, הפשרה של סמוטריץ': כך עשוי להיראות מבצע המס הגדול לשחרור "רווחים כלואים"  

ביט ופייבוקס השקיעו בתלות של הצרכן

ראשית נחזור לשנת 2017. אז הוקמה בישראל תעשייה חדשה - אפליקציות התשלומים. שלושה בנקים גדולים, הפועלים, לאומי ודיסקונט השיקו או רכשו יישומונים להעברות תשלומים בין אנשים פרטיים (P2P). הפועלים את ביט, לאומי את פיי (שנסגרה בהמשך) ודיסקונט את פייבוקס. למרות שכל החברות הללו נדרשות לשלם עמלה על כל העברה שמבוצעת דרכן, מתחילת הדרך ועד היום הן הסתמכו על מודל פעילות חינמי. וזה עלה להן בהפסדים גדולים: לפי הערכות ביט הפסידה כ־700 מיליון שקל מאז הקמתה, ופייבוקס הפסידה כ־250 מיליון שקל. 

מדוע שהבנקים יסכימו לספוג את ההפסדים הללו במשך שנים? כדי להרגיל את הצרכנים לצורת תשלום חדשה. עד הפריצה של ביט ופייבוקס היה קשה לנתק את הישראלים מתשלום מזומן, ולשתי האפליקציות היה ברור שהן יידרשו להפסדים כבדים עד שיתחילו להכניס כסף מהפעילות שלהן. או במילים אחרות, ביט ופייבוקס השקיעו מאות מיליוני שקלים עד כה בלייצר תלות של הצרכן הישראלי בהן.

דני חחיאשוילי, המפקח על הבנקים / צילום: שלומי יוסף

וזה לא הכל. מחקר של רשות התחרות משנת 2021 קבע כי "התחרות בתחום יישומוני התשלומים צפויה להתכנס למבנה שוק של מנצח יחיד ('Winner takes all') - יישומון ביט. ביט כמעט והשתלטה על כל ההעברות הרגילות בין יחידים". ברשות הזהירו כי אפליקציות התשלומים מתכנסות ל"אפקט רשת". מבנה שוק שמתאר מצב בו ככל שיותר אנשים משתמשים במוצר מסוים, התועלת מהשימוש בו עולה. אפקט הרשת הזה מייצר עלויות כניסה גבוהות למתחרים חדשים, והופך את היישומון הפופולרי ביותר למונופול.

ואכן, כיום ביט חולש על 90% משוק העברות התשלומים עם כ־3.5 מיליון לקוחות. לעומתו, פייבוקס מספקת שירות לכ־1.4 מיליון לקוחות. למעשה, במחקר של רשות התחרות נמצא כי רוב לקוחות ביט לא מפעילים במקביל גם חשבון פייבוקס. לעומת זאת, חלק ניכר מלקוחות פייבוקס מחזיקים במקביל גם חשבון בביט. תנאי השוק הללו, מאפשרים למעשה לביט, וכתוצאה מכך גם לפייבוקס אחיזה בצרכן.

כך או כך כל הגורמים בשוק עמם שוחחנו מסכימים כי הטיוטה של הפיקוח הבנקים היא רק רגל בדלת וגביית התשלומים רק החלה. הטיוטה שפורסמה, קובעת כי החל מה־1 בינואר הקרוב, האפליקציות יוכלו לגבות עמלה מכל לקוח בעל היקף פעילות של 25 אלף שקל ומעלה. לפי הערכות, גובה העמלה יעמוד על כ־1%, אך אין ערובה לכך שכן הרגולטור לא קבע מראש מגבלה לגובה העמלה. בנוסף, העמלה תחושב רק על הסכום שחורג מעל 25 אלף שקלים, ולא על כלל ההעברות במהלך השנה. בעולם הפיננסי מתקשים גם להעריך אם אפשר יהיה לגבות עמלה מהצד המעביר ומהצד המקבל במקביל.

מי ישלמו? סטודנטים, חיילים ועסקים קטנים

25 אלף שקל אולי נשמע כמו סכום גדול, אך למעשה מדובר בפעילות של כ־2,080 שקל בחודש בממוצע - גם בהעברות כספים וגם בקבלת תשלומים. בביט טוענים כי פחות מ־10% מלקוחותיהם עוברים את המגבלה הזאת, ובפייבוקס מוסרים כי מדובר בשברי אחוזים, אך גם האחוזים הקטנים הללו משמעותם מאות אלפי אנשים שידרשו לשלם עמלה חדשה. מי אלה אותם המשלמים החדשים? ניתן להניח שמדובר בעיקר בעסקים קטנים, סטודנטים או חיילים שמקבלים עזרה כלכלית מההורים, צעירים שגרים בדירות שותפים ומעבירים בניהם תשלומי שכירות או החזקת דירה בביט, ועוד שורה ארוכה של אנשים מן השורה שיידרשו לתשלום החדש.

אינסטלטור בן 41 שעובד באזור המרכז מספר כי "עיקר המגבלה היא מול ביט (ששולטת על 90% משוק העברות הכספים באפליקציות בישראל, ח"ש). אחרי שאני מקבל תשלומים בסכום של יותר מ־50,000 שקל בשנה הם 'חוסמים' את השירות ובעצם מציעים לי לעבור לשירות אחר. אז אני מחלק את התשלומים שאני מקבל בין ביט לפייבוקס (שם אין 'חסימה'). אם המגבלה תהיה משמעותית, אני פשוט אשתדל לעבור להעברות בנקאיות.

"עמלה של 1% מגובה העסקה היא משמעותית בשבילי. לפעמים אני מסיים עבודה אצל לקוח ואין לי כל כך אופציה אחרת, עלול להיווצר מצב שזה מייצר לי יותר בלגן אם אני לא מקבל את הכסף בביט".

בעלת עסק נוספת, בתחום התקשורת, סבורה שהשיקולים שלה ישתנו. "אני לא עוקבת אחרי ההעברות, ויש לי גם ספקים שאני מקבלת מהם תשלום, ואחרים שאני מעבירה להם תשלומים. אם יהיו עמלות משמעותיות, אני אעביר בדרכים אחרות שהן לא אפליקציות. בבנק יש לי פטור מעמלות בהעברות בנקאיות, אז פשוט אנצל אותן".

היא גם נוגעת באחד החורים המשמעותיים של הטיוטה שפורסמה: איך בעל החשבון אמור לדעת שהוא בדרך לסיים את המגבלה? "אין לי מושג כמה אני מעבירה בשנה", היא אומרת. הרי לא מצוין בשום מקום באפליקציה סך ההעברות בשנה קלנדרית. בעקבות פניית גלובס בפיקוח על הבנקים הודו כי הם ישקלו לחייב את אפליקציות התשלומים לתת חיווי כלשהו למשתמשים בהן, כדי שיידעו כמה כסף העבירו עד לנקודת זמן מסוימת.

אבל לא רק בעלי עסקים יידרשו לתשלום החדש, גם צערים סטודנטים רבים עימם שוחחנו עוברים את הרף. אחת מהם, סטודנטית בשנות ה־20 לחייה שעובדת כשכירה מספרת: "אני גרה כיום עם בן הזוג שלי, והוא משלם שכר דירה באופן חודשי באפליקציות. זה יוצא סכומי העברות גדולים של עשרות אלפי שקלים בשנה".

המהלך החדש שמתקדם במקביל

ברקע, מתנהל בימים אלו מהלך חדש שהחל בחודש האחרון: "שירות בקשת תשלום". מדובר בשירות חדש שמציעים כל הבנקים. השירות מאפשר ללקוחות לקבל בקשות תשלום מבתי עסק, מוסדות ואנשים פרטיים, כמעט כמו באפליקציות התשלומים. מי שיאפשר את התשלום, החיוב בחשבון יבוצע באופן מידי (בניגוד לאפליקציות שמבוססות סליקה של כרטיסי אשראי והחיוב מתבצע בסוף החודש.

המשמעות של מעבר לחיוב דרך חשבון הבנק, היא הוזלה משמעותית של התעריף. אך היא תלויה בזה שרוב הציבור יידרש לעבור לשירות החדשני, מה שיכול לקחת שנים.

עוד כתבות

אפי דהאן מנכל פייפאל / צילום: שלומי יוסף

דווקא בזמן הקריאות לחרם על ישראל, יותר עסקים קטנים מוכרים בשוק הגלובלי

כ-60% מהעסקים הקטנים והבינוניים בישראל מדווחים על פגיעה כלכלית בעקבות המלחמה - כך עולה מסקר חדש של פייפאל ● כ-40% מאלו שמוכרים אונליין, פונים לזירה הבינלאומית ● ישראל מתגייסת

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, Ned Snowman

עליות במסחר באירופה; מדד קאק מזנק ב-1.6%

ירידות קלות בחוזים העתידיים בוול סטריט ● טסלה מזנקת בטרום מסחר בכ-3% ● הנאסד"ק שבר אתמול שוב את השיא, ומדד ה-S&P 500 חצה לראשונה את רף 5,500 הנקודות • יו"ר הפדרל ריזרב: "רוצה לראות צמצום נוסף כדי להוריד את הריבית" ● המסחר בוול סטריט יינעל היום ב-20:00 שעון ישראל

מדפסת תלת ממד של חברת ננו דיימנשן / צילום: יח''צ

תמורת 183 מיליון דולר במזומן: ננו דיימנשן רוכשת את דסקטופ מטאל

ננו דיימנשן משלמת פרמיה של 27% על מחיר מניית דסקטופ מטאל ● דסקטופ מטאל המתמזגה לספאק לפני כ-4 שנים בשווי של 2.5 מיליארד דולר, ומאז ירד שוויה ביותר מ-90% ● בשתי החברות מאמינים שהיתרונות בעסקה הם מוצרים משלימים והאצה לקראת מעבר התעשייה לייצור נרחב

אימון של צבא צרפת להתמודדות עם התקפה ביולוגית / צילום: Shutterstock

מדינות העולם משלבות כוחות בצל חשש מהשפעת AI על פיתוח נשק כימי וביולוגי

ועידה בינ"ל במרוקו תדון בסכנות הבינה המלאכותית בפיתוח נשק להשמדה המונית ● ראש הארגון למניעת נשק כימי: "חוסר היציבות הגלובלי הופך את האפשרות הזו ללא רק תאורטית"

גנרטור. הביקוש זינק / צילום: יח''צ

ההצהרות על פגיעה אפשרית בחשמל הפכו לגנרטור של הענף, שרושם גידול בהכנסות

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי בישראל ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי החשש מפתיחת חזית צפונית הגדיל את מכירות הגנרטורים והמטענים הניידים

מארין לה פן (משמאל) יו''ר מפלגת הימין הקיצוני בצרפת וז'ורדן ברדלה, מועמד מפלגתה של לה פן לראשות הממשלה, באירוע תמיכה / צילום: ap, Daniel Cole

רעידת אדמה באירופה: הצרפתים אמרו לא לרפורמות כלכליות ולהגירה, והם לא לבד

תוצאות הסיבוב הראשון בבחירות לפרלמנט מלמדות כי הציבור אמר לא לרפורמות, בהן העלאת גיל הפרישה, והוא בעיקר הצביע בעד סגירת גבולות ומדיניות של אנטי-הגירה ● איך יושפעו היהודים בצרפת, ומה יהיו ההשלכות על אירופה כולה?

וול סטריט / צילום: Shutterstock, orhan akkurt

מדד הנאסד"ק שבר שיא נוסף; אפל ננעלה בשיא כל הזמנים

אפל התחזקה ב-1.6% והגיעה לשיא כל הזמנים ● הנאסד"ק טיפס ב-0.8% ושבר את שיא כל הזמנים שקבע אתמול בסיום המסחר ● יוליוס בר: "האירו מתחזק מול הדולר בתגובה לתוצאות הבחירות בצרפת" • אנליסטים בוול סטריט מנתחים את ההשלכות של בחירת טראמפ לנשיאות על שוק האג"ח

עמית גל, הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

אי-סדרים חמורים? הרגולטור מאפשר את המשך ההפקדות ל"חיסכון לכל ילד" בסלייס

באתר הביטוח הלאומי מופיעה סלייס בצד יתר הגופים שקיבלו רישיון מהמדינה לנהל את כספי תוכנית "חיסכון לכל ילד", מבלי שמופיעה כל הערה ביחס לפרשת אי-הסדרים החמורים בחברה ● רשות שוק ההון: "קופות 'חיסכון לכל ילד' המנוהלות בסלייס ממשיכות להתנהל בצורה סדירה, ואין כל חשש לכספי החוסכים בהן"

פרופ' יוג'ין קנדל / צילום: מירי דווידוביץ', באדיבות Start-Up Nation Central

התאוששות בהייטק? סימני השאלה שמעלה חברת המחקר על הנתונים המעודדים

לאחר שבתחילת השבוע התפרסמו נתונים מעודדים לגבי מצב הגיוסים של חברות הייטק ישראליות - מחקר חדש שופך מים צוננים על האופטימיות ● סכום הגיוס ברבעון השני של 2024 אכן עלה - אך רובו הושג ע"י מספר קטן של חברות ● עוד מגלה מכון המחקר כי מספר המשקיעים בהייטק הישראלי הולך ופוחת במידה דרמטית

ביטול אג''ח המיועדות / אילוסטרציה: Shutterstock

ביטול האג"ח המיועדות: 3 מיליארד שקל חיסכון למדינה, אבל מה יקרה כשהריבית תרד?

עפ"י מחקר שערך איגוד בתי ההשקעות, מאז תחילת יישום הרפורמה, החיסכון המצטבר למדינה מסתכם בכ-3.15 מיליארד שקל ● המחקר מפרט שני מרכיבים עיקריים: חיסכון שוטף לתקציב המדינה בגין אי-תשלום תשואה מובטחת, וצבירת רווחים עתידיים לקרן הייעודית להשלמת תשואה

רישי סונאק, מנהיג המפלגה השמרנית וקיר סטארמר, מנהיג מפלגת הלייבור / צילומים: AP- Kirsty Wigglesworth, Phil Noble

בריטניה בוחרת: עד כמה שמאלה תשבור הממלכה, והאם התמיכה בישראל תיפסק?

ביום חמישי יפתחו הקלפיות בבריטניה, 5 שנים אחרי הבחירות האחרונות ● רה"מ רישי סונאק יתמודד מול קיר סטארמר ש"שיקם" את מפלגת הלייבור ● מה עומד בראש סדר היום הבריטי, ואיך התוצאות ישפיעו על היחס ישראל?

מיקי לוי, יש עתיד / צילום: יח''צ

האם שר האוצר לפיד הוציא לעבודה 60 אלף תלמידי ישיבה?

האם אילוצים כלכליים מוציאים חרדים לעבוד? כן, אבל לא כמו שח"כ מיקי לוי אמר ● המשרוקית של גלובס

איור: Shutterstock

האם מותר לפתוח מכרז אם הוגשה הצעה גבוהה מהזוכה?

חברה גברה על שבעה מציעים וזכתה במכרז לרכישת נכס מסחרי ● חברה אחרת, שלא השתתפה במכרז הראשון, החליטה להגיש הצעה משלה - גבוהה במיליון וחצי שקל ● מה קבע בית המשפט?

נתיבי איילון / צילום: איל יצהר

למרות ההתנגדויות, המכרז צפוי לצאת לדרך: בקרוב תשלמו על כניסה עם רכב לת"א

גורמים בממשלה מעריכים שהמכרז, שנאמד במאות מיליוני שקלים ובוטל כבר פעם אחת, ייצא לדרך עוד השנה על אף התנגדותה של שרת התחבורה מירי רגב ● אגרת הגודש צפויה להיכנס לתוקף עד שנת 2026, ומוערך שהיא תתרום יותר ממיליארד שקל בשנה לקופת המדינה

יסמין סאקס פרידמן / צילום: דוברות הכנסת

האם תושב הנגב מקבל רק שליש מתקציב התרבות של תושב תל אביב?

מה פערי התקצוב בתרבות בין המרכז לדרום? התמונה מורכבת ממה שנראה ● המשרוקית של גלובס

בטורקיה מנסים להסביר מדוע סירבו לתדלק את המטוס הישראלי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: העולם מנתח את השפעות הידוק היחסים הביטחוניים בין רוסיה לאיראן על ישראל, טורקיה משליכה את האחריות על פרשת אי־תדלוק מטוס אל על באנטליה על הטייס, ובלבנון מיואשים משיבושי ה־GPS שמובילים לפקקי תנועה קשים בביירות • כותרות העיתונים בעולם

בנין טכנולוגית להבים, נהריה / צילום: בר - אל

מניבים מוכרת את המפעל על הים בנהריה ב-155 מיליון שקל והמשרדים החדשים של נת"ע בחולון

מתחם טכנולוגיית להבים בנהריה נמכר לקרן מרתון, ומשתרע על שטח של כ-51 דונם, עם מבנים בשטח בנוי כולל של כ-22,300 מ"ר ● נת"ע תשכור מקבוצת עזריאלי משרדים בשטח של 12,000 מ"ר בפארק העסקים בחולון ● וגם: משרד השיכון ורשות החדשנות הוציאו קול קורא לקידום טכנולוגיות ייצור בענף הבנייה ● חדשות השבוע בנדל"ן

ח''כ מירב כהן / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

אושר בכנסת: החוק שמאפשר לעצור סליקת אשראי לעסקים שעושקים קשישים

תיקון לחוק הגנת הצרכן שעבר הלילה בכנסת מעניק לרשות להגנת הצרכן שורה של סמכויות רחבות במקרים שבהם שוכנעה כי אדם או חברה עקצו או הטעו קשישים, עולים חדשים ובעלי מוגבלויות ● יוזמת החוק, ח"כ מירב כהן: "מדובר בכלי אכיפה משמעותי שמטרתו להרתיע נוכלים ולעצור בזמן אמת את הפגיעה שהם מייצרים"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; תשואות אג"ח ישראל בשיא של 13 שנה

ת"א 35 טיפס ב-0.6%, ת"א 90 הוסיף כ-0.2%, ות"א 125 עלה ב-0.5% ● התשואה על אג"ח ממשלת ישראל ל-10 שנים עומדת על כ-5.2% ● סיגמא: האג"ח הקונצרניות בישראל מהוות חלופה ראויה לאג"ח ממשלתיות בבחינה של יחסי סיכון-סיכוי ● דיסקונט: "בנק ישראל לא יוריד את הריבית בשבוע הבא ● אנליסטים בוול סטריט מנתחים את ההשלכות של בחירת טראמפ לנשיאות על שוק האג"ח

ידין ענתבי / צילום: תמר מצפי

ההפסדים שהסבה ביט והמרוץ מול לאומי: מה מחכה למנכ"ל בנק הפועלים החדש

ידין ענתבי, מנכ"ל בנק הפועלים הנבחר וחבר ההנהלה הוותיק, החל את דרכו במשרד האוצר לפני 20 שנה ומאז טיפס לצמרת המערכת הבנקאית ● כעת, עם כניסתו לתפקיד, הוא צפוי להתמודד עם שורת אתגרים, בהם השלכות המלחמה על המשק ● 3 הערות על המינוי