משה אדרי, גיל גבע ורוני פלמר בפאנל משותף בכנס הנדל''ן של EY / צילום: כדיה לוי
משה אדרי, ראש מינהלת תקומה, גיל גבע, יו"ר קבוצת תדהר, ורוני פלמר, מנכ"ל שותף ומייסד תנועת אור, השתתפו בשיח על תקומה והתחדשות במסגרת כנס הנדל"ן השנתי של פירמת הייעוץ וראיית החשבון EY (ארנסט אנד יאנג) בתל אביב.
● כנס הנדל"ן של EY | יקי בוארון: "ספק אם העלאת המע"מ תהיה הגזירה האחרונה מכיוון הממשלה"
● כנס הנדל"ן של EY | דב קוטלר: "אי אפשר לעבור את התקופה בלי נפילות בענף הנדל"ן. גם בבנק הפועלים נרגיש את זה"
במהלך הפאנל, יו"ר תדהר, גיל גבע, הביע חשש מהמצב בענף הבנייה: "הענף נמצא במשבר גדול מאוד. בשביל שתקומת הארץ תהיה - צריך שיהיה מי שיבנה אותה. המשבר הזה ידרוש מהממשלה לעשות תוכנית רב־ממדית כדי לטפל בכל הארץ, בין היתר, בבנייה ונדל"ן. כסף וחברות מנהלות זה נחמד, אבל אם לא יהיה מי שיבנה, זו צרה גדולה. אנחנו רואים התפרקות של היכולות להקים פרויקטים, שיורדות כל יום עוד קצת. כוח אדם זו לא הבעיה היחידה, אלא כל שרשרת האספקה והאקו־סיסטם, מהעובדים ועד הרשויות. החברות הקטנות הן במצב הכי גרוע: קבלני המשנה והספקים הקטנים נמצאים בסכנה הכי גדולה. מה שרואים עכשיו זה התפרקות עסקים קטנים ואני מזהה מגמה מסוכנת".
גבע התייחס גם לביקוש בשוק הדיור ולמחירים שנמצאים במגמת עלייה: "מאיפה הביקושים מגיעים? מהשחקנים שירדו מהגדר, אחרי שעלו על הגדר כשהריבית עלתה. הם חזרו, כי הם רואים בגרפים שהמחירים מתחילים לעלות. רואים ביקושים מהגידול הטבעי של האוכלוסיה, אבל לזה צריך להוסיף ביקושים מיהדות העולם, אנשים בחו"ל שרוצים 'חתיכה בישראל'. כל אלה יוצרים ביקושים לדיור. מצד שני, יש מגמת ירידה ביכולת לבנות, מה שמוביל להתייקרות, וזה מסוכן, כי עליית המחירים משפיעה על היכולת שלנו להתמודד עם ירידה של הריבית ומעלה את האינפלציה. וגם, מה יהיה עם הצעירים בעתיד? זה הכי מטריד. איפה הגיבורים שנלחמים יגורו? מה הם עושים כשהם חוזרים הביתה אחרי השירות הצבאי? לקנות הם לא יכולים - ולשכור? המחירים טסו".
עוד אמר גבע: "הקטר של הנדל"ן, יחד עם ההייטק בישראל, הוא קטר שצריך דלק, צריך שיעודדו אותו. הממשלה צריכה לגרום לדברים לקרות באמצעות שורה של החלטות, מחשבה ארוכת־טווח ותוכנית לאומית לענף הבנייה, שתובל על־ידי גורמי מקצוע שלא מתחלפים כל יומיים - גוף מקצועי, עם ידע, שיבנה תוכנית שתצא לפועל לאורך שנים, ויפתור את בעיית הדיור. צריך גם לטפל בתשתיות ברשויות המקומיות. מה שווה שכונת מגורים בלי כבישים ותשתיות?".
"האתגר הגדול היה אמון"
אדרי, שהודיע לאחרונה על סיום תפקידו במינהלת תקומה, סיפר על הפעילות עד כה ועל הקושי לקבל את אמון התושבים בתחילת הדרך: "אני חושב שהקמת המינהלת תוביל לשינוי אמיתי מאוד לחבל התקומה. כאשר המינהלת הוקמה, ב־19 באוקטובר, היו 64 אלף איש בבתי מלון שהגיעו אליהם כפליטים נמלטים, חלקם פצועים ופגועים. האתגר הגדול היה אמון. התחלנו בנקודה הכי נמוכה, שאומרים לנו שאין אמון במוסדות המדינה".
"במצב הזה, קיבלנו מספר החלטות מרכזיות", שיתף אדרי. "הראשונה, שרק המעשים ידברו - לא מתראיינים, לא באולפנים ולא בשום מקום אחר. פתחנו אתר בו נמצא כל המידע. ההחלטה השנייה, הייתה שכל ההחלטות יהיו בהסכמה ובתיאום עם הקהילות, כדי לבנות אמון ראשוני איתן. ההחלטה השלישית, שהתקבלה תוך כדי תנועה, הייתה לעשות פעולות כדי להשיב את התושבים לאזור, תוך התחשבות בכך שחלקם לא יחזרו ולסייע גם שם. זה מה שקבענו וניתן לכולם את המענה. החלטנו שלא נפקיר אף אחד".
אדרי סיפר כי בין הצעדים הראשונים שביצעו במינהלת תקומה, היה מציאת פתרונות לקהילות והוצאתם מהמלונות הצפופים: "הוצאנו 7-8 יישובים לקהילות אחרות, פיתחנו מגרשים ותשתיות והבאנו מבני קרווילות. הוצאנו אותם לדיור עירוני וככה יצאנו לדרך. למשל, קהילת ניר עוז בכרמי גת, הם באו רק עם תיק קטן והגיעו ל-130 דירות מרוהטות, ציידנו אותם עם כל מה שנדרש. התמיכה כוללת שכר דירה לשלוש שנים, דמי כלכלה ותשלום הוצאות. ביישובים הכפריים, היו שאמרו שהם קיבוצניקים ולא יבואו לערים, אז היינו צריכים בתוך חצי שנה להכין מקומות מגורים. רק בחצרים השקענו למעלה מ־500 מיליון שקל להקמת 300 יח"ד עבור קהילת בארי".
פלמר שאל את אדרי כיצד הוא התמודד עם הכעס ועם תסכול התושבים כלפיו. האחרון שיתף כי בתחילת התהליך, היה מאוד קשה: "עשיתי כמה דברים במהלך החיים, גם במהלך הקורונה וגם בצבא, אבל אני מסתכל לאחור על התקופה האחרונה, וארבעת החודשים הראשונים היו מהקשים בחיי. היה המון תסכול וזעם כלפי מי שמייצג את המדינה והממשלה וזה טבעי. הבחירה הייתה לעבוד עם הקהילות כחלק מתפיסה של בניית אמון. בבארי, סיכמנו על תוכנית רחבה ומודרנית, שכוללת גם מבני ציבור ושכונות כדי לייצר הגירה חיובית ליישוב. לאחרונה, הייתי בהנחת אבן פינה בקיבוץ, להקמת שכונה חדשה, זו התחדשות".
"חייבים לתת בוסט לתעשייה הישראלית בנגב"
פלמר סיפר על פעילותה של תנועת אור בנגב ובגליל: "אנחנו קשורים לכל מה שקורה בחברה הישראלית. עד היום, הקמנו תשעה יישובים מאפס וחיזקנו קיבוצים ומושבים בעוטף עזה. הבאנו גם מעל 600 משפחות לגור בעוטף".
גבע שאל את פלמר איך פעילות העמותה הושפעה מה־7 באוקטובר. האחרון השיב: "אנחנו רוצים לוודא שהנגב והגליל יהיו המרכזים החדשים של ישראל. אנחנו עובדים עם 120 קהילות, יחד עם מינהלת תקומה. הנגב המערבי הוא חבל ארץ של 700 אלף אנשים - איך יחזרו האנשים שנפגעו ומשפחותיהם, אם לא תהיה הצהרה שנותנים בוסט לתעשייה הישראלית באזור? כיום, יש 80 קבוצות התיישבות בכל מרכזי האוכלוסייה, ועבודה עם הקהילות שנפגעו וחדשות ככל שצריך".
במהלך השיח, פלמר ביקש שגבע יספר על הסיוע של הגורמים העסקיים לאחר פרוץ המלחמה. לדברי גבע, "ב־7 באוקטובר, בער בנו לעשות משהו, אז נכנסו לאוטו וירדנו לדרום. הגענו לחמ"ל של רוני נומה באותו הלילה ושאלנו מה אפשר לעשות. המחשבה הייתה לאמץ משפחות. מהר מאוד, עברנו לאמץ קהילות וחברנו לפורום האלופים, כאשר הרעיון המסדר שהתגבש היה לנסות לרתום יכולות של ארגונים גדולים ומנהלים טובים וקשרים, להיכנס לוואקום הזה ולנסות להגיב מהר".
גבע המשיך: "בשלב השני, הוצאנו קול קורא בוואטסטפ בפורום העסקים שהקים הראל ויזל - פורום שעושה מעל ומעבר בשנה האחרונה. הקול קורא הפך לוויראלי וגייסנו מעל 160 חברות שהתגייסו ללוות את היישובים, כאשר המטרה הייתה לעטוף אותם בצרכים שלהם. הצרכים היו שונים מיישוב ליישוב: החל ממכונות כביסה ובגדים, עבור במרחבי עבודה, גינות כלבים וברים ששחזרנו להם מהקיבוצים, כדי שתהיה פעילות חברתית, וכלה בטיפול בחקלאות, תעשייה ותעסוקה - משיקום רפתות ועד הקמת מטעים חדשים. עברנו לשלב הבא, שזה הרמת הראש והסתכלות אסטרטגית על מה שצפוי לקרות ביישובים האלה בעתיד".
*** גילוי מלא: סיקור הכנס נעשה בשיתוף בין EY לגלובס על-פי שיקולי עריכה ועניין לקוראי גלובס