אילוסטרציה: Shutterstock, Igal Vaisman
לאחר חודשים של מאבקים ואיומים, היום (ב') פקע האולטימטום של החשב הכללי באוצר, יהלי רוטנברג, לרשתות החינוך המשויכות למפלגות החרדיות: עמידה בסטנדרטים ניהוליים מקובלים - או ניתוקן ממערכות הכספים של המדינה והוצאת החשבות של האוצר מתוך המוסדות.
● בלעדי | הלחץ של נתניהו, הפשרה של סמוטריץ': כך עשוי להיראות מבצע המס הגדול לשחרור "רווחים כלואים"
● האם המסים יעלו ואיך ייראה התקציב? מנכ"ל משרד האוצר פותח הכול
המתווה שגובש לבסוף משלב בתוכו רכיבים משני צדדי האולטימטום. עיקרי השינויים כוללים הוצאת החשבת מטעם האוצר, שושי שוורץ, מתפקידה כנושאת משרה ברשת מעיין החינוך התורני של ש"ס ורשת החינוך העצמאי של יהדות התורה. היא לא תהיה יותר מוגדרת כסמנכ"לית כספים ברשתות, כפי שהיה עד כה. במקום זאת יוקם מערך פיקוח חיצוני בראשותה, שיורכב מעובדי מדינה בלבד ויפקח על התנהלות הרשתות מבחוץ.
במסגרת השינויים, הרשתות ינותקו ממערכות התקציב, השכר והחשבות של המדינה. הן יפתחו חשבונות בנק עצמאיים ויפסיקו לעבוד על חשבונות ממשלתיים. בנוסף, הרשתות יידרשו להקים מערכות תשלומים ורכש משלהן, שכן הן לא יהיו מחוברות יותר למערכת "מרכבה" של החשב הכללי.
עוד יונהג מודל תקצוב דו-שלבי, שבו המדינה תעביר את הכסף לרשתות, והן ישלמו בעצמן את הוצאותיהן. זאת במקום המצב הקודם, שבו התשלומים אושרו אוטומטית מתקציב המדינה. כחלק מהרפורמה, הרשתות יידרשו לפעול בהתאם לחוק חובת מכרזים והוראות התכ"ם (תקנון כספים ומשק) של החשב הכללי.
הרפורמה תשפיע על מערכת החינוך המרכזית במגזר החרדי, המשרתת כ-180 אלף תלמידים ומתוקצבת מקופת האוצר בסכום של כ-3.5 מיליארד שקל בשנה. רשת החינוך העצמאי מקבלת כ-2.3 מיליארד שקל, ורשת מעיין החינוך התורני מקבלת כ-1.2 מיליארד שקל.
מבנה ארגוני חדש
השאלה המתבקשת היא: אם רשתות החינוך התנהלו פיננסית באופן לקוי עד כה, כיצד הוצאת החשבת וניתוק מהמערכות של האוצר אמורים דווקא לשפר את הבקרה והפיקוח על המיליארדים שמקבלות הרשתות מהמדינה? התשובה טמונה בשינויים המבניים והארגוניים שמתלווים לרפורמה.
בחשב הכללי יבנו יחד עם הרשתות מבנה ארגוני חדש התואם את אופי פעילותן ואת האתגרים שלהן. המבנה החדש יכלול גיוס מנהלי רכש, מנהלי כספים וייעוץ משפטי פנימי למוסדות החינוך החרדי. הרשתות יידרשו למנות מנהל כספים משלהן שייקח אחריות על הפעילות הפיננסית, במקום המצב הנוכחי שבו חשבות האוצר אחראית.
לטענת גורמים באוצר, המודל החדש יאפשר פיקוח הדוק יותר מאשר המצב הקודם. עד כה, לדבריהם, לא ניתנו לחשב הכללי כלים לבצע פיקוח יעיל, וכוח-האדם של הרשתות לא ראה עצמו כפוף לחשב הכללי. המודל החדש, הכולל מערך פיקוח חיצוני עם יותר עובדים, אמור לספק כלים טובים יותר לפיקוח ומעקב אחר השימוש בכספי המדינה. בנוסף, הדרישה מהרשתות לעמוד בסטנדרטים של חוק חובת מכרזים והוראות התכ"ם צפויה לשפר את השקיפות והיעילות בניהול הכספים.
אולם למעבר מפיקוח פנימי של החשכ"ל לחיצוני יש חשיבות מהותית נוספת. המניע העיקרי של החשב הכללי לצאת למהלך הוא להפחית משמעותית את החשש מחבות כספית של המדינה כלפי הרשתות. עם זאת, גורמים באוצר מודים כי קשה לקבוע בוודאות שהמהלך פותר לחלוטין את בעיית החבות. במקרה של קשיים כספיים עתידיים, סביר להניח כי המדינה עדיין תתגייס לסייע לרשתות, אך כעת היא תוכל לדרוש תהליכי הבראה, פיטורים ושינויים מבניים בתמורה לסיוע.
מעמד כלאיים ייחודי
חשוב להבין את מעמד הכלאיים הייחודי של הרשתות עד כה. מצד אחד, הן פעלו כעמותות פרטיות, אך מצד שני נהנו מחשבות מטעם האוצר ומגיבוי תקציבי מלא מהמדינה, כמו משרד ממשלתי. מצב זה יצר עמימות באחריות הכספית ובמנגנוני הפיקוח.
באוצר לא רוצים עוד לקחת אחריות על ההתנהלות הפיננסית הבעייתית של הרשתות, כמו למשל כיסוי חובות שנוצרו כתוצאה מניהול כושל. הרפורמה נועדה ליצור הפרדה ברורה יותר בין הרשתות למדינה, תוך שמירה על מנגנוני פיקוח משופרים.
יש לציין כי למרות שהדד-ליין של האוצר לרשתות פקע עם תחילת חודש יולי, המהלך עדיין נמצא בשלבי גיבוש סופיים. באוצר נמצאים בשיח עם משרד המשפטים ועם משרד החינוך כדי לסגור את הפרטים האחרונים וכן על-מנת לגבש עמדה מאוחדת לקראת הדיון הצפוי בעוד כשבוע בעתירה לבג"ץ, שטוענת כי תקצוב הרשתות כלל אינו חוקי. ההכרעה הסופית צפויה להתקבל בימים הקרובים, לאחר סיכום הפרטים האחרונים עם השותפים בממשלה.
מעניין לציין את התנגדותו הנחרצת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' לניתוק הרשתות הפרטיות מתקציב המדינה ומחשבות האוצר. סמוטריץ' אף שלח לפני כחודש מכתב חריף לחשב הכללי רוטנברג, בו טען כי הוצאת החשבת מהרשתות אפשרית רק באמצעות החלטת ממשלה חדשה.
עם זאת, נראה כי המתווה הסופי מהווה פשרה מסוימת. לפי גורמים המצויים בפרטים, לא ברור האם סמוטריץ' מסכים לחלוטין עם המתווה הנרקם, או שמא הוא פשוט מעדיף להגיע להסכם כלשהו ולהוריד את הנושא מסדר היום. זאת, ככל הנראה, בשל הקשיים הפוליטיים שנוצרו עבורו מול השותפים החרדים בקואליציה כתוצאה מהמחלוקות סביב הנושא.
הזרמת הכספים נמשכת
בתוך כך, על רקע המתיחות סביב הרפורמה בפיקוח על רשתות החינוך החרדיות, העלה סמוטריץ' ביום ראשון האחרון לאישור הממשלה העברה נוספת של 36 מיליון שקל לחינוך החרדי מכספים קואליציוניים שהוקפאו עד כה בגלל אי-עמידה של הרשתות בדרישות. מתוך סכום זה, 17 מיליון שקל מיועדים למעיין החינוך התורני, ועוד 19 מיליון שקל מיועדים לתוכנית בית הספר של החופש הגדול במוסדות הפטור.
צעד זה מדגיש את המורכבות הפוליטית של הסוגיה, כאשר מצד אחד מקודמת רפורמה לשיפור הפיקוח והבקרה - ומצד שני ממשיכה הזרמת כספים נוספים למערכת החינוך החרדית הלא-רשמית, בניגוד לעמדת גורמי המקצוע באוצר וחרף הסתייגות הייעוץ המשפטי.