אסדת קידוח ''תמר''. מצרים תלויה ביבוא מישראל / צילום: אלבטרוס
רוחות המלחמה בגבול הצפון הולכים וגוברים, ואיתן החששות לפגיעה בתשתיות האסטרטגיות של ישראל. בולטות בהן אסדות הגז, שצפויות להוות יעדים מרכזיים של הרקטות, הטילים והכטב"מים של חיזבאללה. בניגוד לתשתיות קריטיות אחרות, השבתה של האסדות, אם תתרחש, לא תפגע רק בישראל - אלא גם במצרים.
● השבוע בתעשיות הביטחוניות | שיגור תוך פחות מחצי דקה: 80 אלף טילים ישראליים כבר נמכרו
● טכנולוגיית יירוט הרחפנים הרוסית החדשה שקיימת גם בישראל
מאז 2020 הולך וגדל היקף יבוא הגז של מצרים מישראל. בשנה עברה למשל ייבאה המדינה 8.6 BCM (מיליארד מטרים מעוקבים) של גז ישראלי, בזמן שהמשק המקומי בישראל צרך 13.1 BCM - והיתר (2.9), יוצא לירדן.
מצרים סובלת ממחסור חמור בחשמל. קצב הפקת הגז במדינה הגיע ב־2023 לשפל של שש שנים, כאשר אחת הסיבות לכך היא הפעילות הלקויה של שדה הגז הטבעי שלה. "העתודות המוכחות של שדה הגז הטבעי 'זוהר', שנמצא במים הכלכליים של מצרים, ירדו מכ־1,000 BCM לכ־350 BCM כיום - ומחציתם כבר הופקו", מסביר ד"ר עמית מור, מנכ"ל אקו אנרג'י לייעוץ כלכלי אסטרטגי, ומרצה בכיר באוניברסיטת רייכמן.
איך דבר כזה קרה? לפי מור, "מומחי הפרויקט גילו שהגז רווי גופרית וקורוסיבי, דבר שפוגע בתשתית ההפקה ומקשה עליה, וכי מים רבים חודרים במהירות לשכבת הסלע, מה שמצמצם את כמויות הגז שניתן להפיק. בקידוחים האחרונים הופקו רק מים".
למעשה, אומר מור, "כ־15% מהגז לצריכה מקומית במצרים מגיע מישראל, ומלחמה כוללת של ישראל עם החיזבאללה תגרום בסבירות גבוהה מאוד להפסקה מוחלטת של הפקת הגז משלושת השדות הישראלים, בהתאם להחלטת מערכת הביטחון. החלטה כזו תתקבל כדי להגן על אסדות ההפקה ועובדיהן מפני פגיעת טילי חיזבאללה".
גוזרים קופון
סיבה נוספת למחסור בגז במצרים קשורה בגז הטבעי המונזל (LNG), שמהווה מקור הכנסות קריטי לקהיר. במכון "תחריר" למחקרים בנושאי המזרח התיכון חשפו כי רק 10% מהגז שמייבאת מצרים מישראל מופנה לתצרוכת מקומית, כאשר 90% מופנים ליצוא לאירופה - זאת על אף המחסור החמור בגז במדינה. כ־7.74 BCM הישראליים במקור מובלים בשגרה אל מתקני ההנזלה של מצרים, מה שמאפשר לייצא אותו לכל מקום בעולם, ולגזור קופון בזכות פערי המחירים מול גז מונזל. כך, בשנת 2022, הכניסה מצרים 8.4 מיליארד דולר מיצוא שלו.
"מצרים היא דיקטטורה צבאית שבה מערכת הביטחון בראשות הגנרל א־סיסי, הינה הבעלים של כמחצית מהכלכלה המצרית, כולל מפעלי תעשייה רבים", מסביר ד"ר מור.
בתחילת מלחמת חרבות ברזל התקבלה דוגמה להשפעת הפחתה של אספקת גז ישראלי למצרים, כאשר אז הופסקה הפקת הגז באסדת תמר. ההפסקה נמשכה כחודש ודרשה הסתת גז ממאגר לוויתן לשוק המקומי. בעקבות כך, בקהיר נאלצו להכפיל את הפסקות החשמל היזומות לשעתיים, וייבאו מכלית LNG ראשונה בעצמם מזה כארבע שנים.
"במידה ותיפתח מלחמה עם חיזבאללה ויוחלט להפסיק את הזרמת הגז מהאסדות, זה לא ישליך רק על משק החשמל הישראלי, אלא גם על המשק המצרי ובמיוחד על הכלכלה המצרית", אומר לגלובס אורן הלמן, לשעבר סמנכ"ל שירות, שיווק ורגולציה של חברת החשמל, וכיום מנכ"ל לשכת המסחר והחדשנות ישראל־המפרץ. "הפסקת הזרמת גז מישראל תיאלץ את מצרים לעצור את היצוא, וזה יפגע בהכנסות המדינה".
לידה בתאורת טלפון
אזרחי מצרים מתמודדים כבר זמן מה עם ההשלכות של המחסור בחשמל במדינתם. בשבוע שעבר דווח כי תושבי קהיר ספגו שלוש שעות הפסקת חשמל ביום, ובמכון תחריר סיפרו כי בשנה האחרונה רופאים נאלצו ליילד בבתי החולים באמצעות תאורה מהטלפון הנייד. מדובר בבעיה כרונית שהולכת ומחמירה. ממשלת מצרים נאלצה ביולי אשתקד, כשהזרמת הגז מישראל עוד הייתה יציבה, ליצור תוכנית הקצבות חשמל מדי יום - בגין הביקושים הגבוהים.
במסגרת אותה תוכנית, עובדי המגזר הציבורי, למשל, נשלחו לעבוד מהבית בימי ראשון על מנת לחסוך בחשמל. בד בבד, הפסקות החשמל הכרוניות נמשכו כשעתיים בערים וכשלוש שעות בכפרים מדי יום. "הצעד נועד להפחית את העומס על תשתיות החשמל במדינה", הסביר ראש ממשלת מצרים, מוסטפא מדבולי. אולם, לפי ארגון זכויות האדם Human Rights Watch, הפסקות החשמל נבעו ממחסור באספקת הגז ולא מעומס על התשתיות, בניגוד למה שאמר.
בדצמבר האחרון, בעת מערכת הבחירות במדינה, התרחש אירוע מעניין. באותו שבוע הופסקו "באורח פלא" הפסקות החשמל. מיד לאחר מכן, הן חזרו, וחודש מאוחר יותר עלה התעריף ב־7%־20%.
מה יקרה למצרים אם יצוא הגז מישראל יופסק בעקבות הסלמה בצפון? לפי ד"ר מור, "מצרים תיאלץ לנהל משקי גז ואנרגיה במחסור משמעותי. ומי ייפגע יותר - מפעלי הפטרוכימיה והטקסטיל שבבעלות הצבא המצרי או אספקת החשמל לתושבים? סביר ביותר שהתושבים בקהיר ישבו בחום הלוהט בחושך, ויקללו את נתניהו, את נסראללה ואת א־סיסי".